אמצע דצמבר והטמפרטורות מסרבות לרדת ואיתן גם הגשם המיוחל. ברשות המים מדווחים כי הזרימה בנחל הדן, שהוא מקור המים המרכזי של הצפון והכינרת, הגיעה לשפל היסטורי שלא היה כמוהו מאז קום המדינה, וכמה ממעיינותיו התייבשו לחלוטין. היחלשות הזרימה בדן והבצורת הנמשכת כבר חמש שנים הובילו גם את מפלס הכינרת לשפל החמור ביותר בעשור האחרון — כחצי מטר מעל לקו השחור.
מנתוני רשות המים עולה כי בעשורים האחרונים עמדה הזרימה בנחל הדן על כ־6.6 קוב בשנייה בממוצע, ואילו בימים אלה הזרימה עומדת על 2.6 קוב בשנייה בלבד. בנוסף התייבשו באחרונה כמה ממעיינות הדן, הנקראים "מעיינות התל", שיש להם חלק מרכזי בשמורת הטבע תל דן.
ברשות הטבע והגנים מדגישים כי בערוץ העיקרי של הדן עדיין יש זרימה, אם כי בכמות הנמוכה משמעותית מהממוצע. "מי שיבוא לשמורה יראה זרימה מרשימה של מים, והחוויה שלו לא תיפגע", מבהיר איתן ניסים, מנהל שמורת תל דן. "המעיינות שהתייבשו הם מעיינות שמזינים ערוצים צידיים ואת האזור שאנחנו קוראים לו 'גן עדן' והוא עשיר בצמחייה סבוכה ובהרבה בעלי חיים במים, שעכשיו התייבשו. הדאגה העיקרית שלנו היא לסלמנדרות שהן מין בסכנת הכחדה וזהו בית הגידול העיקרי שלהן בארץ".
לצד מעיינות הדן ניכרת התייבשות גם במאגרי המים ברמת הגולן וירידה חמורה במפלס מי התהום, שנמצא מתחת לקו האדום. "נחל הדן הוא מקור המים המרכזי של הירדן ושל המים שזורמים בו לכינרת ומהווה למעשה את המנוע להזנת הצפון", מסביר ד"ר עמיר גבעתי מרשות המים. "אל נחל הדן מתנקזים מי גשמים ומים מהחרמון ומסביבתו, והספיקה שלו (עוצמת הזרימה) בדרך כלל יציבה. לירידה הדרמטית שאנחנו רואים כעת יש משמעות רבה. בלי הדן אין קיום לחקלאות בצפון, ושמורות טבע כמו שמורת הדן עלולות לסבול ממחסור משמעותי במים".
ברשות השלימו עם כך שגם השנה, כמעט בוודאות, תהיה שנת בצורת. על פי הערכתם, אם גם השנה הבאה, 2019, תהיה שחונה — עלול להיווצר מחסור גם במי שתייה, בעיקר בצפון. לדברי ד"ר גבעתי, "בניגוד לשאר חלקי הארץ, אזור הצפון אינו מחובר למתקני ההתפלה, ותוכנית להקמת מתקן התפלה בצפון מעוכבת כבר שנים בשל התנגדות התושבים להקמתו בגליל המערבי".
הזרימה החלשה בנחלי הצפון ומיעוט המשקעים נראים היטב בכינרת, שהמפלס שלה הגיע באחרונה לשפל של עשור. אתמול עמד מפלס הכינרת על 214.39 מטרים מתחת לפני הים — 1.39 מטרים מתחת לקו האדום התחתון, ו־48 ס"מ בלבד מעל לקו השחור, שמתחתיו אסור לשאוב ממי הכינרת. ברשות המים מציינים כי בשנתיים האחרונות הופחתה השאיבה מהכינרת למינימום, בעיקר לצורך העברת מים לממלכת ירדן ולשימושים מקומיים. על פי הערכתם, אלמלא הפחיתו את היקפי השאיבה, מפלס הכינרת היה נמוך בארבעה מטרים מכפי שהוא כיום.
בימים אלה קיבלה חברת מקורת אישור לתכנן מערך צנרת ומשאבות שתאפשר הזרמה הפוכה, כלומר הזרמה של מים ממרכז הארץ לכינרת, וזאת כדי למנוע את פגיעה אקולוגית שתגרום לכך שכשיירדו סוף־סוף גשמים, הכינרת תהיה במצב כה גרוע שיהיה בעייתי להשתמש בהם. במקביל צפויה רשות המים לצאת בקמפיין אגרסיבי לעידוד חיסכון במים. ההערכה היא כי חרף המאמצים לא יהיה מנוס מקיצוץ מסיבי של מים לחקלאות ולמגזר העירוני, בעיקר לגינון — מהלך שכבר מעורר התנגדות בשלטון המקומי.
