שנת הלימודים האקדמית נפתחה לפני כחודשיים ואיתה הגיע גל תלונות של סטודנטיות שהן גם אמהות על יחסה של האקדמיה להורות, בייחוד הורות טרייה. כרגיל, גם השנה סטודנטיות־אמהות מעידות על יחס שכולל בין היתר הזעפת פנים או אפילו נזיפות כשהן מניקות בשטח המוסד או סתם נכנסות לשיעור עם פעוט, אבל השנה נוספה תלונה נוספת: סטודנטיות החברות בקבוצת הפייסבוק "אמהות באקדמיה" מעידות ששתי מכללות לפחות אסרו על הכנסת תינוקות לשטח המוסד האקדמי. שתי המכללות לגביהן התקבלו תלונות הינן מכללות דתיות.

"הידעתן? מכללה דתית בנתיבות אוסרת על סטודנטיות להביא תינוקות רכים לשיעור. יתרה מכך, יצא חוזר לכלל המרצים ובו צוין גם איסור זה", כתבה שולי (שם בדוי), סטודנטית ב"חמדת הדרום", מכללה ממלכתית דתית לחינוך בנתיבות. "כל אימא טרייה, ואפילו לא טרייה, צריכה להתמודד עם מטלות רבות וביניהן גם לימודים. במקום להמשיך לעודד נשים ללמוד ולתמוך בהן, החליטו במכללה להקשות על אמהות טריות. לטענתם, ניתן להניח את הילוד בפעוטון יומי — תינוק בן פחות משלושה חודשים! ומה עושה סטודנטית שמגיעה לשיעור בודד?".

רלי בריל, דוקטורנטית לביולוגיה באוניברסיטה העברית, ילדה את בנה הבכור במהלך לימודי התואר הראשון ואת שתי בנותיה במהלך לימודי התואר השני. "לא הייתה לי בעיה עם כניסה של תינוקות לשיעור, בכל גיל, וכמובן יצאתי אם הם רק התחילו לזוז באי נוחות כדי לא להפריע למהלך השיעור".

"תנו לנו ללדת ולהמשיך בחיינו". רלי בריל וילדיה | צילום: גדי קבלו

אז אולי אין בעצם בעיה בנושא?

"כשסטודנטית פנתה אליי באופן אישי וסיפרה לי על החוויה שלה, לא יכולתי להישאר אדישה, במיוחד בגלל שאני יודעת שאפשר אחרת. הופתעתי במיוחד מכך שמדובר על מכללה דתית ותהיתי כיצד זה ייתכן שחברה שמקדשת ילודה תקשה כל כך על אמהות טריות. הדרישה של נוכחות חובה במקביל לאיסור על הבאת תינוק לשיעור ללא מענה חלופי היא אבסורדית לחלוטין; הרי אף מעון לא מקבל תינוק מתחת לגיל 3 חודשים, ובמקרה הזה הסטודנטית חויבה להגיע כעבור ארבעה שבועות בלבד. לאחר בירור הבנתי שהיא לא היחידה".

יש מוסדות שטוענים שזה מפריע למהלך התקין של ההרצאה.

"חשוב לי לציין שאנחנו לא נגד המכללות ומבינות מדוע יש איסורים על הכנסת תינוקות לשיעור, זה בהחלט יכול להפריע. אבל מנגד, מוסדות הלימוד שמחייבים אמהות טריות להגיע שבועות ספורים לאחר הלידה לשיעור ראוי שידאגו גם לחלופה מתאימה כמו הקלטת השיעורים בווידיאו או בהקלטה קולית, או כל אפשרות אחרת שתאפשר לאימא הטרייה לרכוש השכלה בכבוד. מוסדות אחרים מראים שאפשר גם אחרת".

ובאמת, נראה שהפוסט הזועם של שולי העלה אל פני השטח תלונות נוספות באותו הנושא, שיוצרות את הרושם כי אין מדובר במקרה בודד. "אני לומדת במכללת 'שאנן' (מכללה דתית לחינוך בחיפה - אל"ק) וגם אצלנו במכללה יש איסור ברור ומוצהר על הכנסת תינוקות לשיעור", כתבה חברה נוספת בקבוצה. "ראשי המכללה עושים סיורי פתע לבדוק זאת. כמובן שהוציאו נוהל מסודר שמודיע על האיסור ובנוסף גם אם מרצה ירצה לאשר זאת הוא לא יכול, שמא ראשי המכללה יתפסו אותו".

"גם אני למדתי בשאנן והשארתי בשל כך תינוקת בת חודש בבית", מאשרת חברת קבוצה נוספת. "לא פעם שמעתי ביטויים לא נעימים מפי בכיר במכללה שהוא בעצמו אדם דתי, כמו — מדוע לא מנעתן את ההיריון בהיותכן סטודנטיות, הלא היום יש אמצעי מניעה, מי נכנסת להיריון בתואר, ועוד פניני חוכמה".

המלכוד של האמהות הלומדות

יש לציין שהבעיה לא נעוצה רק באיסור הנוכחות של תינוקות בקמפוס, אלא במצב הכולל בו סטודנטית שילדה מחויבת אקדמית בנוכחות ובהגשת מטלות, במקביל לכך שנאסרת עליה הכניסה למוסד עם תינוקה. "כשלמדתי לתואר ראשון בעבודה סוציאלית בבר־אילן לא היה נוהל מוסדר", אומרת נירית (שם בדוי). "הגעתי עם בן החודש שלי ללימודים. כעבור שלושה שבועות הצטרפו אליי עוד שתי אמהות שסיימו את חופשת הלידה הזעומה. היו מרצים שהסכימו בשמחה, היו כאלה שהעלימו עין, בלעו רוק או התעלמו, והיו כאלה, במיוחד אחד ספציפי, שממש התנגדו. כעבור כמה שבועות אחת המרצות סיפרה לי שהולכת להתנהל ישיבת מרצים בנושא. כתבתי מייל לראש המסלול לתואר ראשון על המלכוד הזה של חובת נוכחות מצד אחד וחוסר במסגרות עד גיל שלושה חודשים מצד שני. זה לא עזר, והוציאו מכתב שמתאריך מסוים אסור להכניס תינוקות".

נאבקתן? 

"קם קול זעקה בעניין. כתבנו מכתב זועם בשם כלל הסטודנטים וישבנו לישיבה עם ראש מסלול ה־b.a. וראשי המגמות. הצענו כל מיני רעיונות, החל מהקלה בנוכחות ועד מלגות לעזרה במימון מטפלת. כלום לא יצא מזה".

במצב הקיים, אומרות הסטודנטיות, הן נאלצות לבחור בין שתי אפשרויות גרועות: להגיע לכיתה עם תינוק ולספוג עלבונות ואפילו סילוק משטח המוסד, או לא להגיע, לספוג ירידה תלולה בביצועים האקדמיים ואפילו לקטוע את הלימודים.

גם צילה (שם בדוי), סטודנטית לעבודה סוציאלית באחת האוניברסיטאות, מאשרת שבבית הספר לעבודה סוציאלית של המוסד חל איסור מפורש להגיע ללימודים עם תינוק. "לא רק שהוציאו מייל מסודר למרצים שאסור להכניס תינוקות לשיעור, גם אין מעון או פעוטון מתאים לסטודנטיות לשים בו את התינוקות. הם ציפו שנסתדר עם בני משפחה או בייביסטר".

"מתסכל אותי כאימא צעירה שיש כזו אפליה במכללה. מצד אחד, כאישה דתית הרי אנחנו מעודדים ילודה במגזר שלנו, ומצד שני מקשים עליי כאימא סטודנטית לסיים את התואר שלי", אומרת שולי. "ילדתי תינוק ואני מניקה אותו סביב השעון, אבל אני גם סטודנטית שהחלה שנת לימודים בנובמבר ולא רציתי להפסיק את הלימודים שלי. להפך, אני נחושה לסיים את התואר ובמקביל לגדל את הילד שלי וללדת בעזרת השם עוד תינוקות בריאים. מה יהיה כשאשאף לעשות גם תואר שני ולבטח כבר אהיה אימא לשני פעוטות?"

חופשת לידה של חודש

החוק קובע כי סטודנטיות שילדו יכולות להחמיץ עד 30 אחוזים מהשיעורים, מה שמאפשר להן להיעדר מהלימודים כארבעה־חמישה שבועות. חופשת הלידה לנשים עובדות, לשם השוואה, עומדת על שלושה חודשים בתשלום וניתנת להארכה. גם אם נתעלם מכך שנשים רבות יחרדו מהאפשרות של פרידה ממושכת מתינוקן בהיותו בן חודש או פחות, מסגרות טיפול לתינוקות לא יסכימו ברוב הגדול של המקרים לקבל אליהן תינוק רך כל כך. "הרי כל העניין הוא שאין אף מסגרת שמוכנה לקבל תינוק בן פחות משלושה חודשים", אומרת בריל. "אף אחת לא רוצה להביא תינוק גדול שיפריע לשיעור, אבל הם מחייבים להגיע לשיעור וגם אוסרים על הבאת תינוק".

אבל מתברר שאפשר גם אחרת. "דווקא לא נתקלתי עד היום בבעיה כששאלתי אם אפשר להכניס תינוק לשיעור", אומרת ורד (שם בדוי), סטודנטית מהמרכז האוניברסיטאי באריאל. "הייתי בהרבה שיעורים בהם נשים נכנסו עם תינוקות ולא קיבלו על זה הערות".

ורד, אגב, דווקא התבטאה בקבוצה נגד הכנסת תינוקות לכיתה החל מגיל מסוים. "במידה שלא מדובר בתינוק קטן, אלא בן כמה חודשים ומעלה, זה כבר כן מפריע לרצף השיעור, ולא בטוחה שהייתי בעצמי רוצה שיאפשרו כניסה חופשית במקרה הזה. אבל אין ספק שכשמדובר בתינוק קטן כל כך, שממילא ישן רוב היום, זה משהו אחר. הרי עצם זה שמישהי צריכה לחזור ללימודים כשהתינוק כזה קטן זה כבר רחמנות".

גם במכללת ספיר נראה שמנשבות רוחות אחרות בנושא. "אני חודש וחצי אחרי לידה, לומדת במכללת ספיר והיום קיבלתי אישור להיכנס עם רכב לתוך המכללה עד אפריל כדי להגיע לשיעורים עם הילד ושיהיה לי יותר נוח", שיתפה בקבוצה גלית (שם בדוי), סטודנטית שלומדת היום בספיר לאחר שעזבה את "חמדת הדרום" שבגינה התעורר הדיון מלכתחילה. "לפי חוקי המכללה מגיעה חניה מהחודש השביעי להיריון ועד חודש אחרי הלידה, אבל ביקשתי בקשה חריגה ואישרו אותה. כשאני קוראת על המקרים בחמדת הדרום ליבי נכמר. למדתי שם לפני שנתיים, הגעתי עם התינוקת שלי והוציאו אותי".

בריל קוראת למוסדות האקדמיים לבחון אלטרנטיבות שיאפשרו מדיניות אחידה ומאפשרת בנושא אימהות ורכישת השכלה גבוהה. "מדברים על העצמת נשים, ואני אומרת — אל תעצימו אותנו, אנחנו מסתדרות. פשוט אל תחסמו אותנו. נשים יולדות, עובדה, עכשיו תנו לנו ללדת וגם להמשיך בחיינו".

עד סגירת הכתבה לא הצלחנו להשיג את תגובתה של ד"ר צביה בר־שלום, סגנית הנשיא וראשת תוכנית תואר ראשון לנשים במכללת "חמדת הדרום" בנתיבות. גם תגובתו של נשיא מכללת שאנן בחיפה, פרופ' יחיאל פריש, לא התקבלה.