תג המחיר של הבצורת הנוכחית והתרחבותה בשל שינויי האקלים עלול להגיע כבר בשנים הקרובות ליותר ממיליארד שקל. כך עולה מניתוחים כלכליים ראשוניים שנעשים ברשות המים בימים אלה. הכסף יידרש בטווח הקצר לרכישת מים מותפלים בכמויות גדולות יותר ולקידוחי בצורת, להשקעה במתקני התפלה נוספים וייתכן שאף להזרמה הפוכה במוביל הארצי לכיוון הכנרת.

כבר בשנה הקרובה עלולים הצעדים להביא לייקור של 3־4 אחוזים בתעריף, לצורך רכישת מים מותפלים נוספים. את העלויות הכבדות יותר נרגיש רק בהדרגה, מכיוון שההחזר שלהן צפוי להיפרס על פני 25־30 שנה. לעלויות הישירות הללו צריך להוסיף גם עלויות משניות של עקירת מטעים, ייבוש שדות חקלאיים, פגיעה בתעשייה בשל עלויות המים, ייבוש גינות ציבוריות ואולי אף פרטיות.

אז על מה ילך הכסף? מתקני ההתפלה מתוכנתים באופן אופטימלי לספק כמות מסוימת של מים. כשכל המתקנים בישראל עובדים באופן מלא הם יכולים לספק כ־580 מיליון קוב בשנה. הקטן שבהם מתוכנן לספק 90 מיליון קוב בשנה, והגדול 150 מיליון קוב בשנה. אך אמינות האספקה מהמתקן שהקימה "מקורות" באשדוד בעייתית. הנחת העבודה ברשות המים היא שקשה לסמוך על כך שיספק 100 מיליון קוב בשנה כפי שהתחייבה החברה.

גם בגלל בעיות ההפעלה של מתקן מקורות וגם בגלל המחסור במים התבקשו מתקני ההתפלה שיכולים לעמוד בכך לעבוד ביותר מ־100 אחוזי ייצור. המים הללו יקרים יותר מהמים ה"רגילים". העלות המוערכת: כ־140 מיליון שקל. השלב הבא הוא לבצע קידוחי בצורת דחופים באתרים שעד היום לא שאבו מהם, או מעומק רב יותר. מדובר בעד עשרה קידוחים, שתחלוף לפחות שנה עד שיהיו פעילים. עלותם מוערכת בכ־150 מיליון שקל.

כבר היום ברור שאין מנוס מהקמת מתקן התפלה צפוני, גם כדי לספק את הצורך הדחוף במים בגליל ובאזור הצפוני לכנרת, שאינם מחוברים למערכת המים הארצית. הקמת המתקן הזה בגליל המערבי מתעכבת עקב המחלוקת בין משרד הבריאות לתושבים. ההכרעה על מיקומו צפויה להתקבל בחודשים הקרובים לכל המאוחר, על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות.

עלות מתקן התפלה נוסף מוערכת על סמך ניסיון העבר בכרבע מיליון שקל. ההערכה היא שתהיה חובת הקמה של מתקן נוסף, מעבר למתקן שמתוכנן בגליל המערבי, או לבצע הרחבה משמעותית של מתקנים נוספים. מתקנים אלה צפויים לעלות כחצי מיליארד שקל.

תוכנית נוספת, שנמצאת בחיתוליה, היא הזרמת מים מותפלים בכיוון ההפוך במוביל הארצי, מדרום לצפון. המים האלה ייועדו הן לצפון הצמא, ובמידה שלא תהיה ברירה - גם לכנרת, כדי להצילה מנזק אקולוגי שיגיע לנקודת אל־חזור. כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות", לאחרונה ניתן למקורות אישור להתחיל בתכנון המערכת הזאת, שעלויותיה מוערכות ב־300 מיליון שקל לפחות.

שר החקלאות אורי אריאל אמר ל"ממון" כי החקלאים יקבלו פיצוי כספי אם יקוצצו מכסות מים לחקלאות. לנוכח החשש מבצורת יצא מכרז למתקני התפלה לתוספת של 56 מיליון קוב מים מותפלים. הקמפיין לחיסכון במים, שיחל בקרוב, אמור לחסוך עד 03 מיליון קוב.

השתתפה בהכנת הכתבה: נווית זומר