כשאחרים מפטרים הממשלה יודעת להטיף להם נהדר. השבוע זה קרה עם 'טבע', עסק פרטי בינלאומי: ראש הממשלה הודיע למנכ"ל, אזרח דנמרק, כי "היעד הוא קודם כל למזער את הפגיעה בעובדים", ושר האוצר אמר כי הוא "כואב את כאבם של כל עובדת ועובד". אמירות יפות, אבל אם הממשלה באמת רוצה לעזור לעובדים היא יכולה להתחיל באלו שלה.

הנה, לא מזמן היא עצמה סגרה בירושלים מפעל ישראלי שפעל למעלה מ־50 שנה וסיפק עבודה ל־1,600 אזרחים. רשות השידור. זוכרים? נתניהו הבטיח שלא תיסגר ואפילו איים בבחירות, דיבורים יפים, אבל שבעה חודשים אחרי סגירתה מסתבר שרבים מהמפוטרים, אנשים בני 50 בממוצע, לא מצליחים לקבל את הכסף שמגיע להם לפי חוק. לפני כמה ימים אפילו גאולה אבן־סער, הטאלנטית הראשית של התאגיד, צייצה שאחרי 20 שנים ברשות ו־200 ימים לסגירתה, הלנת הפיצויים נמשכת.

ואם לגאולה לא התייחסו, את המפוטרים האנונימיים שהצטרפו לתלונות - עיתונאים, מפיקים, צלמים - אף אחד לא סופר. "מאדם מייצר אתה הופך פתאום לאפס. נכנס לחובות של שבעה חודשים רק על קיום – אוכל, משכנתה, שני ילדים, חשמל, מים", מספר מפיק לשעבר בחטיבת החדשות. "כבר יותר מחצי שנה שאין לי הכנסה קבועה ואין לי גם אפשרות לחתום אבטלה. המדינה זרקה אותי הביתה בהסכם, אבל עכשיו היא עצמה לא עומדת בו".

משיחות שקיימתי עם מספר מפוטרים מהרשות עולות הטענות הבאות: כמאה אנשים עדיין לא קיבלו פיצויים, אחרים מקבלים פנסיה חלקית ונמוכה בלבד, וקבוצה נוספת שיצאה לפנסיה ולא קיבלה אותה, אינה יכולה לקבל דמי אבטלה בביטוח הלאומי בגלל מצב ביניים שבו עדיין לא חתמה על פרישה בתנאים מסוימים.

הביורוקרטיות המורכבות הללו מצטרפות למשבר אישי שהיכה במפוטרים רבים. "אנשים שעבדו 30 שנה בדבר מסוים לא יכולים פתאום להפוך לדבר אחר. ככה המדינה מכניסה אותך למעגל האבטלה והעוני ואתה הופך להיות נטל על החברה. במשך השנים יצא לי לראות בחדרי עריכה בחדשות כאלה מקרים, אבל אנחנו לא 'עוף הגליל' או 'נגב קרמיקה' שזה עסקים פרטיים, המדינה הייתה המעסיק שלי והיא הפקירה אותי". מפוטרת נוספת ממחלקת הספורט ברשות מוסיפה "אנחנו פונים למפרק הרשות אבל אין להם תשובות, מושכים אותנו. ככה זה - בגלל ששונאים את עובדי רשות השידור אז התקשורת לא עוסקת בזה, ואז גם לממשלה לא אכפת".

במשרד האוצר אמרו בתגובה שבפועל הגוף המפרק, 'רשות השידור בסגירה', אמור לשלם והם מפקחים. ביקשנו את תגובת הגוף המפרק, אך שם טענו כי אינם יכולים לענות והפנו אותנו לכונסת הרשמית במשרד המשפטים, משם לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.