ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יובל חן
    24 שעות • 20.12.2017
    מבשלת קאמבק
    היא היתה חברת הכנסת הצעירה בתולדות ישראל, ניהלה זוגיות מתוקשרת עם הכדורגלן לירן שטראובר וגם ספגה לא מעט ביקורת וצקצוקים. עכשיו, ענבל גבריאלי חוזרת לתודעה עם בן זוגה ואבי שני ילדיה, רמי רמו, שהמסעדה שלו תככב ב"מהפכה במטבח" עם השף אסף גרניט. וכן, יש לה גם הרבה מה להגיד על הח"כים הדתיים שהטרידו אותה מינית בכנסת ועל החלום שלה להיבחר שוב
    סמדר שיר | צילום: יובל חן

    ענבל גבריאלי לא האמינה שדווקא בזכות נסיעה לכלא לבקר לקוח תפגוש את בן זוגה, רן רמו. "אני ורן היינו חברים במשך כמה חודשים כשהייתי סטודנטית למשפטים בבינתחומי, הוא הפעיל שם את הקפיטריה. לפני שבע שנים התחברנו שוב. נסעתי עם חבר משותף של שנינו, עורך דין, לבקר לקוח שיושב במאסר, ובדרך חזרה שאלתי אותו מה שלום רני. הוא אמר 'בואי נצלצל אליו', ומאז רני לא ירד לי מהקו. זה הסיבוב השני שלנו", מספרת גבריאלי (42), "הסיבוב הראשון היה רומן יפה, הייתה בינינו אהבה גדולה עד שפשוט זה לא התאים לי יותר".

     

    "לא התאים לך, אה?", הוא עוקץ אותה בקטנה. "למה שלא תספרי שלפני 15 שנה הייתי בשגעת של עבודה בקייטרינג של אבא שלי ובגלל זה נפרדנו?"

     

    "אף פעם לא עבר בינינו דם רע, גם הפרידה הייתה בנעימות, על מי מנוחות, ומדי פעם נעזרנו במכרים משותפים כדי להתעדכן במה שקורה אצל השני", מתעלמת גבריאלי מהפרובוקציה. מהר מאוד היא עברה לגור אצלו בכפר סירקין ("שם נולדתי, שם גדלתי, שם הסוסים שלי", הוא מספר) והם הולידו את רפאל (5) ואוריאל (שנתיים), אח ואחות למיכאל (11), בנה מנישואיה לכדורגלן לשעבר לירן שטראובר.

     

    מיכאל, רפאל ואוריאל. מה, את הכפילה של שימי תבורי שהוא אבא של בן־אל ובת־אל וכו'?

     

     

     

    "לא", היא צוחקת, "זה יצא בטעות. מרוב שאני מלגלגת על קיטש יצאתי הכי קיטשית בעולם. תמיד אמרתי שאני לא אהיה מהסתומות האלה שקוראות מהחלון 'צילי וגילי, בואו הביתה', וככה יצא. מזל ששם המשפחה שלי הוא גבריאלי ולא גבריאל".

     

    "את עדיין מלאך", טוען בן זוגה.

     

    "את רואה?" היא מגחכת, "בזכות המילים היפות שלו הוא החזיר אותי למטבח".

     

    לא קשור לסן־רמו

     

    צילום: גלעד קוולרציק
    צילום: גלעד קוולרציק

     

     

    הרבה לפני שמדורי הרכילות ומהדורות החדשות עסקו באובססיביות במעלליו של אורן חזן, ענבל גבריאלי כיכבה בכותרות. היא נבחרה לכנסת ה־16 בגיל 27, בתו של פעיל הליכוד שוני גבריאלי, ואחרי קדנציה סוערת, חוק הקזינו שעורר רעש, שימוש בחסינות שלה כח"כית כדי למנוע חיפוש משטרתי בבית אביה, וגם כמה יוזמות חקיקה חברתיות מוערכות — נפרדה מהחיים הפוליטיים. היא עוד הופיעה ב"הישרדות", אבל באופן כללי העדיפה להנמיך פרופיל, להתרכז בגידול הילדים ובקריירה שלה כעורכת דין. עכשיו היא חוזרת למסכים ביחד עם בן זוגה. השניים יופיעו ביום ראשון בפרק של "מהפכה במטבח" (רשת, ערוץ 13), שם יסייע השף אסף גרניט למסעדה השכונתית בגבעתיים, "קפה סוזן", שבבעלות רמו.

     

    "בפעם הראשונה שצילצלו אליי מההפקה של התוכנית הייתי בטוח שעובדים עליי", מספר רמו, שקנה את המסעדה הוותיקה בגבעתיים לפני שנה, בעודו מצוי בתהליך מפרך של פשיטת רגל שהשפיע על אורח החיים של כל בני המשפחה. רמו ("אין לי שום קשר לסן־רמו או לאיטליה, אבא שלי פולני, ורק כשהוא פותח את הפה ויורה ביידיש מאמינים לו שהוא לא בדואי או מרוקאי") הוא דור שני במסעדנות. "אמרתי לאסף גרניט שאני בן 42 עם ותק של 43 שנה בתחום המזון", הוא צוחק. "לאבא שלי, חזי, היה קייטרינג משגשג, גם קפה אוסלו עם החמין המפורסם היה שלו, ואני עבדתי איתו, אבל לא בבישול אלא בלוגיסטיקה ובמכירות. לפני 12 שנה העסק קרס. כמו שאבא שלי בנה אותו בעשר אצבעות, ככה הוא הרס אותו בטעויות. הוא הפסיד מיליונים, ובשוק הסתובבו מלא צ'קים עם שמו הפרטי והחתימה שלי. אני הייתי ערב. הוריי ברחו מהארץ לשש שנים, מחשש לחייהם, גם אחיי עזבו את הארץ ורק אני נשארתי כאן להתמודד עם כל הבלגן. עברתי גיהינום, חיפשו אותי, אבל אני מעדיף להקטין את זה. כשלא היה שום מוצא נכנסתי לפשיטת רגל ועכשיו הכל בסדר. אני נקי, דף חלק, יצאתי לדרך חדשה".

     

    "הוא עשה אירועים של מאות אלפי שקלים בכל ערב, ועכשיו הוא מתעסק בלמכור מנה ב־40 שקל", מסכמת גבריאלי. "רני הוא לא האדם היחיד במדינה שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, אבל הוא הגיע למצב קיצון בגלל שהוא היה שחקן מרכזי בעסק של אביו ובגלל שהוא לא הסכים לפגוע בספקים ובאנשים פרטיים. הוא שילם על זה מחיר לכל החיים. וגם אני הייתי שם".

     

    איך המצב הכלכלי השפיע עלייך?

     

    "כשנקלטתי בחייו בפעם השנייה, הפכתי לחלק מהתמונה. זה לא שאני דורכת על שטרות של כסף, אבל גם ההכנסות וההוצאות שלי היו פתאום תחת זכוכית מגדלת. גם לי ולילדים היה חלק בחשבון החשמל שהוא שילם, לדוגמה. זה לא פשוט לדווח מדי חודש על כל שקל, אבל זהו, נגמר".

     

    "לירן הוא מהמשפחה"

     

    ההכנסות שלה מגיעות ממשרד גבריאלי־גולדשטיין ("אני עובדת עם אחותי מאיה וגיסי מוטי, הוא הגולדשטיין") שמתמחה בתחום אזרחי־מסחרי. "בשנים האחרונות אני עובדת במינונים נמוכים יותר מטעמי ילדים, אבל נכנסתי גם לתחום של משפחה מתוך תחושת שליחות. נתקלתי ביותר מדי מקרים בהם עורכי הדין יכלו להקל על הסכסוך, ובמקום לעשות זאת הם דאגו ללבות אותו לטובת כיסם. אני משתדלת לפשר בין הצדדים מבלי להגיע לבית משפט למרות שלא חוויתי את הכאוס הזה באופן אישי. התגרשתי פעמיים".

     

    איך פעמיים? שטראובר לא היה בעלך הראשון?

     

    "לא, לפניו היה עוד אחד. מי? בחור. ותמיד גמרתי בטוב. לירן הוא חלק מהמשפחה שלנו. אנחנו לא אוכלים ארוחות שישי ביחד, אבל כאבא של מייקי הוא חבר אהוב ומקובל ואנחנו נפגשים באירועים משותפים".

     

    בגלל הגט הכפול לא התחתנת עם רני?

     

    "אני לא מעוניינת להתחתן שוב. הספיק לי. לא רוצה. בצעירותי חשבתי שיהיו לי הרבה ילדים, אבל התחלתי מאוחר, יחסית. בגיל 30. כשלירן ואני נפרדנו, התעסקתי הרבה מאוד במחשבות על האם מיכאל יגדל כילד יחיד והאם זה נכון בשבילו, אבל לא באמת פעלתי לכיוון זוגיות. בסיבוב השני של רני ושלי, אפילו לא דיברנו על חתונה, אבל לשנינו היה ברור שיהיו לנו ילדים. גם לו יש ילד, דור, בן 10. בלי נישואים".

     

    "אני מניח שבסוף נמסד את זה", אומר רמו, שהודף את התואר "בלתי חתין".

     

    "היית מת", היא יורה.

     

    "בינתיים יש לי את האישה שלי, שהיא החברה הכי טובה שלי, ואת הילדים שלנו", הוא מתחמק. "הלוואי שיהיו עוד".

     

    "תשכח מזה", היא פוסקת. "לא יהיו. אני מרגישה בת מאה וכבר אין לי כוח. עשיתי פאוזה בחיים לטובת הרחבת המשפחה ואני רוצה להמשיך בעבודתי כעורכת דין. אני טובה בה ואוהבת את מה שאני עושה".

     

    "טוב לנו ככה", הוא מסכם.

     

    "בטח טוב", היא נושפת מעל ספל התה שבן זוגה הגיש לה. "רני חולה על הכפר ועל הסוסים, במיוחד על פרינס. החווה מתחת לאף שלנו, אנחנו חיים עם כל החרא והקש והנחשים".

     

    "אמא", מתערב בנה הבכור, "קחי אטמי אוזניים ושימי אותם באף".

     

    "השבוע היינו אמורים לעבור לחולון, העיר שבה גדלתי ושאני מתה עליה", מספרת גבריאלי, "אבל רפאל לא הסכים להתחיל גן חובה חדש באמצע השנה. נצטרך לחכות לקיץ. לא מתאים לי כפר, אני עירונית בדם. החדר המרכזי בבית הורי היה המטבח. כל הדרמות והשמחות התנהלו במטבח ואנחנו, שישה ילדים, גם עשינו שיעורים במטבח. חשבתי שאצל כולם זה ככה, עד שפגשתי משפחות שאצלן זה לא. אבא שלי עיראקי, אמא שלי חצי טורקייה־חצי בולגרייה, אז אצלנו בבית תמיד היה חמים וטעים. אני מאוד אוהבת לבשל ולהאכיל ולפני שנה, כשרני נכנס ל'סוזן', באתי לעזור. הכנתי בבית סיר או שניים עם קובות סלק, קציצות, עופות וממולאים. אחר כך הסירים הפכו לדוודים".

     

    צילום: מיכה לובטון
    צילום: מיכה לובטון

     

    "היא לא שפית, אבל היא אלופה במטבח", הוא מחמיא לה.

     

    "עכשיו גם הוא יודע לבשל", היא טוענת. "לימדתי אותו. וגם אסף לימד. הוא גאון. באצבע אחת הוא מסוגל להפוך עולמות. לפני שהוא בא למסעדה שלנו היתה לנו שקשוקה, וכנראה שהיה בה משהו לא בסדר. מאז שרני מכין את 'השקשוקה של אסף' היא להיט. אסף גם הכניס לתפריט כל מיני כריכים עם רטבים. תגיד", היא פונה לבן זוגה, "אתה יודע מתי האוכל טעים לי?"

     

    "כן", הוא מהנהן, "כשאת מסוגלת לאכול אותו קר".

     

    "בדיוק", היא מאשרת, "את מה שלמדת מאסף אני אוכלת ישר מהמקרר. אני מופרעת אכילה. אני מאוד אוהבת מתוק ומנהלת מלחמה מתמדת בין המתוק לבין הרצון העז לספק תזונה בריאה לכל המשפחה. אבל רני, תגיד לה שלפעמים אני אוכלת".

     

    "לא ראיתי", הוא מתחמק. "תגיד לה!", היא מרימה את הקול, "נכון שלפעמים אני אוכלת כמו שניים־שלושה סבלים בנמל אשדוד?".

     

    המחיר ששילם ינון מגל

     

    גבריאלי מודה שהיא מתגעגעת לכנסת. לדבריה, "זה לא באופי שלי לעמוד ולהסתכל מהצד. תמיד הייתי מהטיפוסים הנדחפים שרוצים לפעול לטובת כולם, והכנסת הייתה המקום הכי טוב לעשייה. מי שכבר היה שם ויודע שבכוחו לשנות, תמיד ירצה לחזור. במיוחד עכשיו, כשנורא מתסכל להיות איש ימין".

     

    למה מתסכל?

     

    "בשיח הציבורי יש חוסר הגינות שורשי ומובנה כלפי אנשי ימין. כשיאיר נתניהו משרבט משהו שקשור לנאצים כולם מזדעזעים, אבל כשאיש שמאל קורא לאחיו הימני 'נאצי', או 'ניאו־נאצי' ואפילו 'היטלר', אף אחד לא נרעש. כשהימין בא ושם את האמת על השולחן, אומרים שהוא מתבכיין, וכשהשמאל שם את האמת שלו על השולחן אוטומטית רואים בדבריו משהו רציונלי ושקול. הדבר הכי נורא בעיניי הוא שהימין נכנס ללופ של הצטדקות. על מה להצטדק? האפליה הזאת קיימת אפילו בעבירות מין. תראי איזה מחיר שילם ינון מגל, הוא איבד את מקומו כחבר כנסת בגלל העליהום התקשורתי, ועם איבגי זה כמעט נגמר בעסקת טיעון".

     

    מכאן נובע שאת מצדיקה את התנהגותו של ינון מגל?

     

    "לא, אבל כשאת בוגרת שמנהלת מערכת יחסים קלילה עם הבוס שלך, את שותפה בהגדרת גבולות הגזרה. אם זה מפריע לך, קחי צעד אחורה ואל תתני לעניינים להגיע לשם. מצד אחד את מתירנית ומדברת באופן בוטה, ומצד שני, כשבא לך ליירט מישהו, את הופכת לחסודה. יש נשים שמשתוקקות להרוס גברים וזה הנשק שלהן".

     

    בעבר חשפת שהוטרדת מינית.

     

    "יש מי שלא הוטרדה? אין טייפ־קאסט של מוטרדת. יש כאלה שיגידו שהמוטרדת היא מי שמדברת בפתיחות על מין, ואחרים יגידו שהמוטרדת היא דווקא השותקת. מה שחשוב הוא שכבודה של האישה, והזכות שלה על גופה, היו זרוקים במשך המון שנים על המדרכה כמשהו חסר ערך, אפילו מצד הממסד. כשנאנסת הגיעה לבית המשפט העזו לשאול אותה מה היא לבשה והאם היא כן או לא גנחה. פעם אפילו לא היו עונשי מינימום על אונס. פעם היה הרבה יותר רע. כיום רע פחות".

     

    חברי כנסת הטרידו אותך?

     

    "גם. וכן, גם חברי כנסת דתיים. מה, הכיפה עוקרת ממך את הגבריות? הטרדה זה החל מכשמישהו נעץ בי מבטים שגרמו לי להרגיש כאילו שאני לא לבושה - ועד למישהו שאמר לי 'התחת שלך נראה נהדר במכנסיים האלה'. אגב, זה נכון, אבל לא מתפקידו להעיר לי על כך".

     

    התלוננת על הטרדה מינית?

     

    "אף פעם לא. תמיד הסתדרתי עם הלשון ושתי כפות ידיים. כשמישהו דיבר אליי במילים לא יפות, עניתי לו במילים לא יפות, וכשמישהו ניסה בידיים עניתי לו בידיים. בשביל מה יש לי אותן?".

     

    למה לא התלוננת?

     

    "אני לא טיפוס קורבני, אבל אני בהחלט מבינה איך נשים עלולות ליפול לסיטואציות קורבניות. כיוון שגדלתי בתחושה של ביטחון ואני מתנהלת בביטחון עצמי, פעלתי לפי האינסטינקטים שלי, והתגובות שלי היו מאוד אסרטיביות וחותכות. אני כבר לא זוכרת את המילים המדויקות, אבל היה בכנסת מישהו שהתייחס לשדיים שלי בביטויים של 'אני רוצה לחפון' וכשצעקתי עליו 'מה, אתה דפוק?', ראיתי איך בבת אחת התרוקן ממנו האוויר והוא הפך לקטן ומגעיל. מי שניסה אותי פעם אחת ונהדף לא העז לחזור על זה פעם שנייה".

     

    כמי שלא התלוננה, את תומכת בקמפיין metoo?

     

    "אני בעד לדבר, אבל יש בעייתיות עם משפטי שדה. אני מוכנה להילחם עד זוב דם על זכותן של נשים לצעוק 'עשו לי, ההוא עשה לי', אבל אני לא רואה מה הטעם לדבר על זה ממרחק של 30 שנה, כשקשה להוכיח את זה מבחינה ראייתית וכשאין מה לעשות עם זה מבחינה משפטית. אני בטוחה שבהוליווד יש נשים שמוכנות לעשות הכל, אבל ה־כל, בשביל חתיכת תפקיד של חצי שנייה. אז נכון, אנחנו מצפים מהמפיק שלא ישכב איתה ולא ינצל את חולשתה, אבל זו ירידה לרזולוציה מאוד נמוכה. האם עריפת הראשים של כל מיני מפיקים תשים קץ לתופעה? לא".

     

    אז מה ישים לה קץ?

     

    "מעבר לחינוך, חקיקה וענישה שמרתיעה? אל תיתנו להם פרסים. ותתחילו להעניש בכסף. רק כשזה יכאב בכיס יפחת מספרם של המטרידים".

     

    תחזרי לפוליטיקה?

     

    "אני מאמינה שכן. אוריאל צריכה עוד קצת לגדול. כחברת כנסת לשעבר אני חברת מרכז ליכוד לכל חיי, ומעבר לאידיאולוגיה אני אוהבת את הבית. אין שום מפלגה בישראל שהיא בית חם כמו הליכוד".

     

    מה דעתך על התפקוד של ביבי?

     

    "נתניהו הוא ראש ממשלה מצוין, בטח ובטח לאור האלטרנטיבות של העשור האחרון. הוא כמובן לא חף מטעויות, אבל כשרוצים ליירט אותך, הכל לגיטימי והכל כשר. אני יודעת את זה מפני שהייתי שם. אותי רצחו על כלום רק בגלל שלדוד שלי היה קזינו בטורקיה. כשנבחרתי לכנסת בגיל 27, האישה הכי צעירה שעשתה את זה, לא ידעו מה זה חברת כנסת עם עקבים של 12 ס"מ. הכנסת הייתה אז מעוז של אליטה אשכנזית מבוגרת ואקדמית, לא מקום למזרחית בת 27 מחולון שעוד לא הוסמכה כעורכת דין. בעיניי, הכנסת ה־16, שבה כיהנתי, הייתה הראשונה שייצגה את העם מפני שהיא הייתה שיקוף של האוכלוסייה. אבל המשפחה שלי שילמה מחיר כבד מאוד על העיסוק שלי בפוליטיקה. אחותי הקטנה הלכה לבית ספר בוכה וחזרה ממנו בוכה".

     

    לדעתך ביבי מתפקד מצוין גם בימים אלה, כשהוא נתון תחת חקירות?

     

    "נתניהו הוא לא נחקר רגיל. לא לוקחים אותו ללהב כי הוא ראש הממשלה, אבל פרטי החקירה שלו פרושים בכל העיתונים בגלל מדליפים וכבודו נרמס. כבר למעלה משנה מפמפמים לי ולכולם שהוא מעשן את הארנונה שלי ושאשתו שותה את ההיטלים שלי. אני, כאשת ליכוד ימנית, חיה כבר שנה בידיעה שיש לי ראש ממשלה מושחת - לא מפני שזה נכון, אלא בגלל שזה מה שטוחנים לי. למה לא יכולים לחכות עד סוף החקירה?

     

    "כשאריק שרון היה חשוד בפרשת האי היווני, התקשורת טיפלה בו בכפפות של משי כי ידעו שאם הוא ייפול תוכנית ההתנתקות לא תצא לפועל ורצו שהיא תצא כי חשבו שיש אופק מדיני. כיום אני מצטערת שתמכתי בה. יצא ממנה כלום ושום דבר. היא לא סיפקה את הסחורה שהובטחה. יישובי הרצועה חיים בפחד יומיומי מפני מישהו שיצוץ מהאדמה ויטבח בהם. לא בשביל זה פינינו יישובים".

     

    זה נראה לך הגון לקבל מתנות מחברים כשאתה ראש הממשלה?

     

    "בזמני, בפריימריז של הליכוד ישב היועץ המשפטי ואמר שהוא מודע לכך שכל המתמודדים הם כנהגים בכביש ללא תמרורים. לפעמים צריך שיצוצו דברים כאלה כדי שסוף־סוף ייקבע חוק מפורש מה הנורמה של המתנות שמותר לראש ממשלה לקבל מחברים. מישהו קבע גבול כזה? אני, כאזרחית, לא יודעת אם הוא עשה משהו לא חוקי. כשיסיימו לחקור כולנו נדע".

     

    מה דעתך על אורן חזן?

     

    "אני לא מכירה אותו באופן אישי, רק דרך התקשורת. ואני לא מאשימה אף אדם שהכיר אותי רק דרך התקשורת ובחר להתרחק ממני. אורן עושה רעש ויש סביבו רעש, אבל לומר עליו שהוא זה שהביא לכנסת תרבות של שכונה? חסרים נבחרים ממפלגות אחרות שצועקים ומקללים ודוחפים ומורחים ליפסטיק על המכונית? תמיד היו ותמיד יש אנשים שלא יודעים להתנהג".

     

    אילו חזרת היום לכנסת, מה היה החוק הראשון שהיית מחוקקת?

     

    "בגיל 27 העסיקו אותי ענייני נשים, צעירים וחינוך. הזמן שעבר מאז גרם לי להבין שהשנים הכי קריטיות בחיינו הן כשאנחנו מולידים ילדים ובאותה תקופה גם אמורים להתחזק פיננסית ולצבור נכסים. השילוב הזה קשה נורא. כיום אני קובעת פגישות עם לקוחות לפי שעת הסיום במעון. בילדותי יכולתי להישאר בבית ספר א.ד. גורדון בחולון ולאכול שם ארוחת צהריים שבישלו התלמידים במסגרת שיעורי כלכלת בית. צריך לקחת את החיים של המשפחות הצעירות ולפרק אותם לגורמים כדי להקל עלינו. למה אני לא יכולה לעבוד עד ארבע וחצי כמו אישה בגילי שלא מטופלת בילדים קטנים? מה דעתך?" היא שואלת את רמו.

     

    הוא לא חושב פעמיים. "אני אחרייך באש ובמים". •

     

     

    קפה סוזן של רן רמו וגבריאלי, רחוב עמישב 45, גבעתיים