ראשון 16 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אילוסטרציה
    המוסף לשבת • 21.12.2017
    "החונטה הגברית של המשטרה חשבו שייתנו לי אגרוף ואני אתפרק. הם לא ציפו לפייט כזה"
    הסיפור הזה קורע את המשטרה | מצד אחד ניצב רוני ריטמן, מפקד להב 433, שהיועמ"ש סגר את תיק ההטרדה המינית נגדו, אך בג"ץ הורה למפכ"ל לנקוט נגדו בצעדים מינהליים | מצד שני צ', הקצינה שהעידה נגד הבכיר ומואשמת בעצמה בעבירות משמעת | בשיחות עם חבריה היא הודפת את הטענות שהופעלה על ידי קצין שאליו הייתה מקורבת או על ידי אנשי נתניהו ("אף אחד לא עשה בי שימוש") | מספרת איך ניסו לקעקע את אמינותה ("תיצפתו על הבית שלי, חיטטו לי באשפה") | ומשוכנעת שתנצח ("אני ז'אן ד'ארק, אבל לי יהיה סוף טוב") פרקליטי ריטמן: "ראשי רשויות אכיפת החוק קבעו שאין ראיות נגדו" | המשטרה: "הטיפול במתלוננת נעשה ברגישות וללא דופי"
    אתי אברמוב

    קצת יותר מחודש ימים חלפו מאז פסק בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים כי המפכ"ל רוני אלשיך מחויב לקבל החלטה חדשה בעניינו של מפקד יחידה להב 433, ניצב רוני ריטמן, ולנקוט בצעדים מינהליים נגדו, והרוחות במשטרה עדיין סוערות. מינויו של ריטמן, שעליו החליט כבר לפני ארבע שנים המפכ"ל דאז, יוחנן דנינו, הועמד למבחן בעקבות תלונתה של קצינה שתיארה מעשה מגונה בכוח והטרדות מינית שריטמן ביצע בה לכאורה. הניצב הוותיק יצא לחופשה עד שיתבררו הטענות, והפרשה הפכה לתפוח אדמה לוהט שהתגלגל והונח לפתחו של המפכ"ל אלשיך, שנכנס אז לתפקידו.

     

    בהסתמך על החלטת היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, לסגור את תיק החקירה נגד הניצב ולא להגיש כתב אישום, החלטה שהתקבלה בניגוד להמלצת מח"ש, החליט אלשיך להחזיר את ריטמן לתפקיד. בינתיים מי שהודחה מתפקידה זו צ', הקצינה שהעידה נגד ריטמן. במשטרה טוענים כי הצעד ננקט בעקבות דו"ח עם ממצאים קשים מאוד על תפקודה. צ' טוענת שמדובר בנקמה.

     

    צ' לא ויתרה. לפני כשנה וחצי עתרה לבג"ץ נגד החלטת המפכ"ל להשיב את ניצב ריטמן לתפקידו הבכיר והרגיש, שבמסגרתו הוא אחראי לחקירות של אנשי ציבור, בין היתר בעבירות מין. פסק הדין ניתן ב־20 בנובמבר השנה. "לאחר ניתוח טענות העותרת ונימוקי המפכ"ל", קבע שופט בג"ץ עוזי פוגלמן, בשם עמיתיו להרכב יצחק עמית וג'ורג' קרא, "הגעתי לכלל מסקנה כי על פי כללי הראיה המינהלתית, ההחלטה בעניין ריטמן - במתכונתה הנוכחית – אינה יכולה לעמוד". עם זאת נמנע בג"ץ מלהכריע לגבי המשך כהונתו ריטמן, או כל צעד אחר שיינקט נגדו. "לא מצאתי כי בשלב זה יש מקום להורות על פיטוריו של ריטמן או על העברתו מתפקיד כפי שהתבקש בעתירה", כתב השופט פוגלמן, "אלא לדעתי יש להחזיר את ההחלטה בעניינו לשר ולמפכ"ל לצורך קבלת החלטה חדשה".

     

    עם כזה נוסח, שנשמע כמו דבר והיפוכו, אין פלא מדוע שני הצדדים חושבים שמדובר בהישג שלהם. פרקליטיה של צ', שכונתה בפסק הדין "פלונית", הגדירו את פסק הדין כ"היסטורי, לא פחות מבג"ץ אליס מילר". היא עצמה אמרה לחבריה: "החונטה הגברית במשטרה חשבה שייתנו לי אגרוף ואני אתפרק. הם לא ציפו לפייט כזה, שיהווה תקדים וייסייע לנשים אחרות". במשטרה דווקא מעדיפים להסתכל בחצי המלא של הכוס. "בית המשפט דחה למעשה את העתירה לפיטורי או הדחת הקצין", הגיבו להחלטה, והמפכ"ל אמר לעיתונאים כי "אינם יודעים לקרוא פסקי דין". כך או כך, היות ובג"ץ לא קצב לוח זמנים לקבלת אותה "החלטה חדשה", אלא רק הורה כי הדבר ייעשה "במהירות הראויה", יוצא שגם השבוע, חמישה שבועות אחרי קביעת בג"ץ, ריטמן בפנים והקצינה בחוץ. בעקבות השיהוי אמר השבוע פרקליטה של צ', עו"ד חי בר־אל, כי "לנוכח הקביעות החמורות שבפסק הדין, לא סביר שהניצב ימשיך בתפקידו הרם אפילו יום אחד נוסף". במכתב ששיגר ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הוא דורש: "אל תאפשר להפוך את פסק דינו של בג"ץ לריק מתוכן".

     

    ניצב ריטמן. "אם הוא היה מבקש סליחה, זה היה נראה אחרת" | צילום: אוהד צויגנברג
    ניצב ריטמן. "אם הוא היה מבקש סליחה, זה היה נראה אחרת" | צילום: אוהד צויגנברג

     

     

    כקצינת משטרה שנמצאת עדיין בשירות, נאסר על צ' להתראיין. זה לא אומר שאין לה מה להגיד. את מה שעל ליבה היא כותבת לחברותיה, ואלו פירסמו את דבריה בפורומים ייעודיים לקורבנות של עבירות מין, כמו "אחת מתוך אחת". "אני רוצה לצעוק", סיפרה לחברותיה. "כבר הרבה זמן זה בוער בי. אבל הזכות הזו, ששמורה לכל אחת ואחד בעולם, נגזלה ממני. לי אסור להשמיע את קולי". בשנה האחרונה סירבה לכל הבקשות להתראיין, אבל לאחרונה תועדה במספר שיחות עם ידידתה ועם גורם שעוסק במאבק בהטרדות מיניות, ודבריה הועברו לידינו במלואם.

     

    "אני אמשיך להילחם", אמרה להם עוד לפני פסק הדין. "לתחושתי, אלשיך הכריז עליי מלחמה. אני בטוחה שהוא בונה על זה שאשבר. גם ריטמן וגם המפכ"ל לא מאמינים שאני עדיין על הרגליים. הדבר היחיד שמחזיק אותי זה הצדק והאמת. אלחם עד טיפת דמי האחרונה. אלחם ואחזור לתפקיד שמתאים ליכולותיי, לכישוריי, לדרגתי ולניסיוני הרב. וכשאנצח זה יהיה בשביל כל קורבנות עבירות המין שדמן הותר. המלחמה הזו חייבת להסתיים בניצחון".

     

    עדות לתוך הלילה

     

    את יום העבודה של 24 בנובמבר 2015 התחילה צ' בחמש בבוקר, כמו בהרבה ימים אחרים. בצהריים הגיע הטלפון ממח"ש. "אמרו לה, 'תגיעי'", סיפרה חברתה הקרובה של צ', ששמעה ממנה את מה שקרה. "היא הגיעה לשם בסביבות תשע וחצי בערב. בחדר ישבו כמה אנשים, ביניהם בכירים, שאמרו לה: 'אנחנו יודעים הכל'. היא לא ניסתה לשחק אותה אלא פשוט אמרה: 'אני לא רוצה ולא מתכוונת לספר לכם'".

     

    המפכ"ל אלשיך. "הוא מעולם לא ראה אותי או דיבר איתי" | צילום: אלכס קולומויסקי
    המפכ"ל אלשיך. "הוא מעולם לא ראה אותי או דיבר איתי" | צילום: אלכס קולומויסקי

     

     

    על פי המתואר בהחלטת בג"ץ, האירוע העיקרי שעליו נחקרה צ' התרחש ב־2011 באולם בהר חוצבים שבירושלים. על פי הנטען, ריטמן, שהיה אז ראש חטיבת המודיעין, "יצא אחריה וקרא לה. כשהסתובבה אליו משך לה את היד, קירב אותה אליו בכוח וניסה לקרב את ראשו ואת הפה שלו אליה על מנת לנשקה מבלי שרצתה בכך".

     

    צ' שתקה ארבע שנים, וגם לא הייתה מדברת אלמלא זומנה למח"ש בעקבות דיווח שמסר תת־ניצב נ', קצין בכיר באגף החקירות והמודיעין, על אי־סדרים המתרחשים לכאורה באגף החקירות והמודיעין וביחידת להב 433. "במסגרת תלונתו זו", קובע בג"ץ, "מסר נ' כי אם תיעשה פנייה לעותרת, קצינה בחטיבת המודיעין, היא תוכל למסור מידע בקשר להטרדות מיניות מצד ניצב ריטמן". צ' טוענת כי נ' אמר את הדברים בניגוד לבקשתה המפורשת, אבל בדיעבד אינה כועסת עליו. "הוא עשה בדיוק מה שצריך ומה שמורות לו הפקודות לעשות – לדווח", אמרה לחבריה.

     

    מנקודה זו מתפצלות הגרסאות: באי כוחו של ריטמן טוענים לקנוניה בין צ' לתנ"צ נ', שרקמו את התלונה כדי לקעקע את אמינות עדותו של ריטמן בחקירת קצין בודק (קבו"ד) שהתנהלה נגדם וכדי להסיט מעצמם את האש. אבל בג"ץ קבע כי "יש לדחות את הטענות מהן משתמע כי העותרת בחרה את עיתוי התלונה נגד ריטמן על רקע בדיקת הקבו"ד".

     

    כך או כך, צ' זומנה לעדות. "ואז התחילה מסכת שכנועים כשאני אומרת: 'אתם רוצים שאדבר? אין מצב. אני לא אהיה השה לעולה'", גוללה את סיפורה בפני חברים. "אבל הם אמרו לי שאני אמיצה, וגם ראשי מח"ש התערבו ודיברו ושיכנעו ולחצו ו'נשמור עלייך' ו'הכל יהיה בסדר, שום דבר לא יקרה לך והוא לא יישאר ראש להב'. "להגיד שלא הצטערתי הרבה פעמים על ההחלטה הזו, לדבר? הרבה נשים היום מספרות את כאבן ב־metoo# ובאות חשבון עם מי שתקף אותן. אני לא יכולתי. אלמלא הזימון ממח"ש, הייתי ממשיכה לשתוק לנצח. בטוח שחיי היו טובים יותר. אבל ברגע ההוא, היה לי קשה לדעת שהאיש הזה ייצא פטור בלא כלום.

     

    עו"ד בר־אל. מכתב ליועמ"ש
    עו"ד בר־אל. מכתב ליועמ"ש

     

     

    "וכשהתחלתי לדבר", המשיכה וסיפרה לחבריה, "ידעתי שחיי כפי שהיו עד אז ייגמרו. ידעתי שהקריירה שלי תסתיים. ידעתי שירדפו אותי. ידעתי שיעשו לי שיימינג. ידעתי שמקצינה מוערכת מאוד, שכישוריה המקצועיים והישגיה הם שם דבר, אהפוך בן לילה לזונה, שקרנית, מניפולטיבית, שאין לה מקום ודריסת רגל במשטרת ישראל. אבל יש הבדל בין לשבת ולשתוק ולהיאכל מבפנים שנים, לבין זה שממש שואלים אותך: 'האם היה ככה וככה וככה', ואת תשקרי במח"ש. אמרתי לחוקרים: 'אתם שותפים להרס של חיי, ואני מקווה שאתם מבינים את גודל האחריות'".

     

    עדותה של צ' במח"ש ארכה כמה שעות באותו הלילה ובעוד מספר מפגשים. צ' זוכרת את התקופה הזו כקשה מאוד. "הרבה שמועות, תקשורת, הכפשות". בניגוד לריטמן, שהיה קצין משטרה מוערך וידוע עוד לפני הפרשה הנוכחית, הרי שמעט מאוד ידוע על צ', הקצינה שגרמה לטלטלה בצמרת. היא נחשבת בעיני רבים לקצינה מקצועית ומוערכת, וניצב ריטמן עצמו העיד עליה כי היא "קצינה אינטליגנטית ומוכשרת". אך מאז תחילתה של הפרשה לא הפסיק לזרום מידע לא מחמיא לגביה, ומספר שמות נקשרו לשמה.

     

    כך למשל לגבי יוחנן דנינו. בשיאה של הפרשה, בדצמבר 2015, פורסמה ידיעה אודות שיחה שהתקיימה שנתיים קודם לכן ובה בישר דנינו (אז מפכ"ל) לצ' (קצינה בדרג בינוני) שהחליט למנות את ריטמן. על פי הפרסום, בשיחה נשמעה צ' אומרת לו: "מה, אבל הוא לא מתאים", ודנינו ענה לה: "אין לי ברירה". הנוסח השוויוני של חילופי הדברים, ועצם קיום השיחה בנושא רגיש כזה, גרמו להרבה גבות להתרומם. "הוא לא היה חבר שלי, אלא היינו מיודדים על בסיס קשר מקצועי", הבהירה צ'. "יש לי הרבה הערכה כלפיו, אבל על בסיס מקצועי. לא היה שום קשר לא ראוי".

     

    צ' סיפרה בתלונתה כי שיתפה את דנינו במה שעבר עליה, לטענתה. "בעדותו במח"ש", קובע בג"ץ, "אישר דנינו את האמור וציין כי העותרת סיפרה לו בזמן אמת שריטמן הטריד אותה על רקע מיני".

     

    אחר כך הגיעו השמועות על תנ"צ נ' עצמו. דו"ח עב כרס, שהוכן בינואר 2016 על ידי הקצין הבודק, ניצב דוד ביתן, פירט שורה של טענות על נהלים שהפרו לכאורה תנ"צ נ' והקצינה צ', כמו שימוש ברכב ציבורי כפרטי, שוטרים שנשלחו לפעילות התנדבותית במועדון קהילתי שבו פעילה אחותה של צ', והתנכלות לשוטרות שאינן ממקורבותיה של צ'. טענות אלה, בצירוף התיאור על רכבו של נ' ששהה לכאורה שעות ארוכות ליד ביתה של צ', הזינו את חרושת השמועות סביב יחסיהם של השניים. הקצין הבודק אף שאל את העדים שזימן על שמועות לרומן בינה ובין נ'.

     

    בחקירתו בפני הקצין הבודק, בנובמבר 2015, היה זה דווקא ניצב ריטמן ששלל את השמועות על רומן בין צ' ל־נ'. "לדעתי אין רומן. נ' הצטייר כבעל משפחה ולא נראה לי שהיה רקע רומנטי". אלא שפחות מחודש לאחר מכן כתבו עורכי דינו בשמו ליועץ וינשטיין כי "קיימות טענות רציניות בדבר יחסים אישיים שקיימה המתלוננת בהסכמה עם קציני משטרה רמי דרג, תוך שהיא והתנ"צ עושים שימוש במערכת יחסים זו לקידומם האישי".

     

    השמועות על הקשרים הלא־הולמים לכאורה בין צ' לשני הבכירים הרסו אותה, אומרים מקורביה. "כל אדם נורמלי היה מאבד את שפיותו. ברגע שאת קורבן עבירת מין, הכל הולך. כל אחת מוצאים עליה משהו. סיפרו לי שמחפשים בפייסבוק תמונות שלי בבגד ים. אני יודעת איך נראה מכשיר האזנה ומה מצאתי, יודעת איך מתנהל מעקב ותצפית. היו לי מחוץ לבית אנשים שתיצפתו לעברי, צלמים, אנשים שחיטטו באשפה שלי, רכב שעקב אחרי הרכב שלי. וגם הגשתי על זה תלונה במח"ש. אני לא יודעת מי שלח אותם, אבל מי שעשה את זה יודע.

     

    "ראיתי בחורות עוצמתיות שלא הלכו עד הסוף עם התלונה נגד קציני משטרה בכירים, כי הכפישו אותן והילכו עליהן אימים, ובאמת התיקים נסגרו. אבל אני עשיתי חושבים והחלטתי שאנחנו ממשיכים. אני ז'אן ד'ארק, אבל לי יהיה סוף טוב", אמרה לעורך דינה.

     

    זרקו הכל בארגזים

     

    צ' מדברת בכאב ובזעם לא רק על בכירי המשטרה, אלא גם על קולגות, על קרובים שהפכו למרוחקים, על חברות שהפנו עורף. "רק אחרי שנפתחה החקירה", סיפרה בדמעות לעו"ד בר־אל, "נודע לי שבזמן האירוע ההוא בהר חוצבים ישבו שוטרת וקצינה ברכב, אחת מהן ממש ראתה הכל, וסיפרה לאחרות על מה שמתרחש בזמן אמת. הן יכלו לפתוח דלת, לשאול: 'הכל בסדר?' או למנוע את זה. לקפוץ עליו, לצפור, לצעוק. מיליון דברים. למחרת אתן רואות שאני באה הפוכה, במצב לא טוב. אל תלכו למח"ש. רק תשאלו מה שלומי. תושיטו יד. אם הן לא מושיטות יד לחברה, כאישה לאישה, למה שיושיטו יד לאזרחית, איזו מין משטרה אנחנו?

     

    "הן דיברו על זה, אבל רק ביניהן. אחת מהן ישבה איתי בחדר שנים ולא אמרה מילה", סיפרה לעורך דינה. "אחרת הייתה מפקדת שלי. כל השנים אני אוכלת את הלב, והן? כלום. אם יש משהו שפגע באמון שלי בבני אדם, זה הדבר. בסוף הן נדרשו לבוא להעיד ובלית ברירה אחת סיפרה מה שראתה. מאז לא דיברתי איתן ואני גם לא רוצה. אני בזה להן בכל נים מנימי גופי ונשמתי.

     

    "אחת מהן אמרה במח"ש: 'גם אני הוטרדתי מינית ולא עשיתי מזה עניין'. והיא קודמה. זו דוגמה למה קורה כשאת מספרת מול מה קורה כשאת לא מספרת. תסתמי את הפה – תתקדמי. תבואי למח"ש, תחשפי אמירות ומעשים לא ראויים – והחיים שלך יהפכו לגיהינום".

     

    הפניית העורף שקיבלה דווקא מנשים צורבת אותה, סיפרה שוב ושוב לחברותיה. "בעיניה", אומרת אחת מהן, "יש שלושה אנשים שבגדו באמון הציבור וצריכים לשים את תעודת השוטר על השולחן. ריטמן ואלשיך, זה ברור, אבל גם ניצב גילה גזיאל, ראש אגף משאבי אנוש. אישה. בכירה. היא הפה של כל השוטרות, והיא שומעת מה אומר המפכ"ל על צ' ועל נפגעות עבירות המין במשטרה בכלל. שנתיים היא לא דרשה בשלומה, לא העבירה לה מסר, מסרון. לא ענתה אישית לאף מכתב שלה, רק באמצעות עורכי דין ויועמ"שים. בשביל לשאול מה שלומה את צריכה להתייעץ משפטית?"

     

    השבועות נוקפים. ריטמן בחופשה, ומצוטט בעיתונים כמי שאומר למקורביו, "השמיים נפלו עליי". הוא מכחיש את הטענות החמורות ואומר שתפרו לו תיק. נקודתית לגבי ההאשמות, הוא אומר שאינו זוכר את הסיטואציות. מול צ' שמגיעה לפוליגרף במח"ש ונמצאת דוברת אמת, מציג ריטמן תוצאות בדיקת פוליגרף משלו, שערך באופן פרטי, ומצביעה על היותו דובר אמת. בד בבד, במח"ש הולכת ומתגבשת ההמלצה לכתב אישום.

     

    אבל כשממצאי החקירה מונחים לפני היועמ"ש וינשטיין, בצירוף המלצת מח"ש להעמיד את ריטמן לדין פלילי, הוא מחליט לסגור את התיק הפלילי. "לאחר בחינת חומר הראיות שנאסף בחקירה שהתנהלה נגד ניצב ריטמן", כתב בהחלטתו מדצמבר 2015, "הגעתי לכלל מסקנה כי נסיבות המקרה בכללותן כפי שהן עולות מהראיות, אינן מתאימות לניהול הליך פלילי... מכלול הנסיבות, לרבות בעיות מסוימות במסכת הראייתית, הוביל למסקנה שפורטה לעיל". יש לציין כי השופט פוגלמן הגדיר את החלטתו של וינשטיין כהחלטה "עמומה" שאינה מנומקת די הצורך.

     

    הודעתו של וינשטיין תפסה את צ' בקופת חולים. "נהייתי חולה מהפרשה. חולה מאוד", תיארה באוזני חבריה. "וכששמעתי מה קרה, חשתי עוד יותר גרוע. ממש בגידה של המערכת. השמיים נופלים לך על הראש. כל מה שהאמנת בו, כל תקווה שתלית במערכת, מתפוגגים".

     

    שבועיים אחר כך, כשהיא בבית, לפני יציאה לעבודה, מקבלת צ' מסרון מקצינה מיחידת היוהל"ן (יועצת המפכ"ל לענייני נשים), שהודיעה לה שהיא מודחת מתפקידה. "זרקו אותי מתפקידי בבושת פנים", טענה צ' בעתירה שהגישה. "אחרי 20 שנה לא נתנו לי אפילו לארוז לבד את החפצים שלי. אנשים זרים שעובדים איתי עשו את זה. חיטטו, נגעו, ארזו, הפלישה הכי גסה לפרטיות. פתקים עם טלפונים, כסף, ז'קט. זרקו לי הכל בארגזים, כמו בסרטים, וחברה הביאה לי הביתה".

     

    בפוסט שפורסם לאחרונה בפורום "אחת מתוך אחת" באה צ' חשבון גם עם חוקרי מח"ש. "הבטיחו להגן עליי, לשמור עליי, ללכת איתי יד ביד ולא לזרוק אותי לכלבים", כתבה בכאב, "אבל מי אמר שהבטחות חייבים לקיים? נכון, הם מחויבים לחקר האמת ואת זה הם עשו – בזה הסתיים חלקם. ראיתם אותם עומדים לימיני? מגינים עליי? מתראיינים לטובתי? שום דבר. ניהלתי את המלחמה שהם היו צריכים לנהל. מרגע שסיימו את תפקידם, הקשר בינינו נגמר – ביוזמתם".

     

    בין כעס לצחוק

     

    בימים הראשונים לפרשה העלבון שיתק אותה. היום ערימת הטענות שהועלו נגדה בגלל תלונתה על ריטמן מכעיסה ומצחיקה אותה לחלופין. לאחרונה, למשל, פורסם (על ידי העיתונאי עמית סגל – א"א) שבשיחות סגורות אלשיך בעצמו אומר שאנשי נתניהו עומדים מאחורי התלונה, ונשמעו קולות שטענו כי "ביבי 'תפר' לריטמן תיק". שמועה נוספת טענה שאנשי עסקים החפצים להגן על ראש הממשלה מממנים את הייצוג המשפטי של צ'.

     

    "זה מגוחך!" משיב עו"ד בר־אל. "ההאשמה בקונספירציה כל כך חמורה, ומופרכת לחלוטין כמובן, שחייבים או לחקור אותה מיד או להכחיש את קיומה. חוץ מזה ברור שאני, כיו"ר עמותת 'עוגן' למלחמה בשחיתות, לא אקבל מימון כדי לפגוע בחקירות רגישות".

     

    באשר להוצאות המשפטיות, צ' אומרת לחבריה בצחוק מריר: "'הלוואי!' נו, באמת… זה ה־ז־ו־י ומעליב. אני מממנת את כל העתירות מכיסי, לגמרי בעצמי, בקושי עצום, ומבלי שהמשטרה טרחה לסייע בשקל אחד. אף אחד לא שואל איך ריטמן מממן את משרד עורכי הדין היקר ששכר ומשרד יחסי הציבור היקר לא פחות".

     

    הטענה לקונספירציה האחרת, בינה לבין תנ"צ נ', טענה שנדחתה על ידי בג"ץ, מרתיחה אותה לא פחות. "אף אחד לא עשה בי שימוש כדי לנקום בריטמן", הבהירה בשיחות עם חברים. "אף אחד. קודם כל, כשתנ"צ נ' סיפר על מה שקרה לי לחוקרי מח"ש, לא ידענו בכלל שריטמן העיד בפני הקבו"ד. ובכלל, העדות של ריטמן בתביעה המשמעתית נגדה לא כזו בעייתית. להפך, הוא מחמיא לה שם", אומר עו"ד בר־אל ומוסיף: "מי שעשה קישור בין התלונה שלה על ההטרדה לבין הקבו"ד הוא ריטמן בעצמו, שטען לקנוניה כדי להציל את עורו. אבל בג"ץ קבע שאין קשר בין הדברים".

     

    צ' הגישה תביעת דיבה נגד אלשיך על כך שקרא לה עבריינית. יום לאחר מכן הודיעה המשטרה על החלטתה להגיש נגד צ' כתב אישום לבית הדין למשמעת של המשטרה. עו"ד בר־אל מביע תמיהה על העיתוי של הגשת כתב האישום, אבל במשטרה מתעקשים כי עוד בטרם הוגשה תביעת הדיבה, הם הודיעו לו ולצ' על הכוונה להגיש נגדה כתב אישום.

     

    כתב האישום כולל את הסעיפים "אי־מילוי נוהל שעון נוכחות", "איחור במילוי שאלון בדיקה של היחידה לביטחון מידע" ו"התבטאויות לא הולמות לקולגות". "איפה כל מה שפורסם בתקשורת על גניבת שעות ועל 'יחסים לא הולמים עם מפקדה'?" אמרה צ' לידידתה. "ככל שהמשפט המשמעתי מתקרב הורידו סעיפים, צימצמו את הנפח, עכשיו זה על דברים אזוטריים וכלום מכלום. על מה? למשל שאמרתי למישהי 'סתומה' וטרקתי לה את הטלפון".

     

    כמו סכין מלובנת בלב

     

    מבחינתה, אם הייתה נקודת אל־חזור זה היה הרגע שבו הזיזו אותה מתפקידה והתחילו להתייחס אליה כשקרנית ונקמנית. "הטעות שהם עשו", מסבירה צ' למקורביה, "הייתה שאמרו שאני משקרת. אם לפחות הם היו מתנצלים, מזיזים אותו לתפקיד אחר, אם היה מבקש סליחה. כל נפגעת רוצה שיבקשו ממנה סליחה. זה הכי חשוב בסגירת מעגל.

     

    "מעולם לא זומנתי לשיחה אצל אלשיך. הוא מעולם לא ראה אותי או דיבר איתי. הוא היה בצד של ריטמן ואפילו לא זימן אותי לשימוע. אפילו לא: 'החלטתי לסגור את התיק'. מינימום של כבוד לנפגעת. את כל חיי הקדשתי לארגון הזה, ואז בא איש שאפילו לא היה שוטר, לוקח את כל הפריבילגיות שיש לגברים, ואומר שלא רק שזה לא קרה, אלא שאני משקרת?

     

    "במה שאלשיך עשה – כשהוא בחר לקרוא לי 'עבריינית' ובאותו זמן לתת גב לקצין שהודה שבמינימום הוא מדבר באופן סקסיסטי ושוביניסטי לפקודות שלו – המפכ"ל בעצם שידר לכל הקצינים שנמצאים איתו בסגל הפיקוד הכללי: 'חבר'ה, אני אחד משלכם, אני השריף, אני זה לא ההוא שהיה כאן לפניי (יוחנן דנינו – א"א) שהעיף ניצבים בגלל מישהי שהתלוננה על עבירות מין. כי מה זה עבירות מין? ביג דיל".

     

    במהלך הכנת העתירה הגיעו לידי צ' מסמכים שחיזקו את עמדתה. כמו אותו פרוטוקול מ־27 בדצמבר 2015, מהישיבה שבה הוחלט על החזרתו של ריטמן לתפקיד. אלשיך מתועד כשהוא אומר לנוכחים, בהם מספר נשים: "יש להפסיק את התופעה של עדויות אנונימיות, עדויות כבושות ותופעות מעין אלו, שהן חמורות לא פחות מהטרדות מיניות". עמדה זו שלו נשמעה שוב זמן קצר אחר כך בגלוי, ביום האישה הבינלאומי, וגררה ביקורת קשה מצד ארגוני נשים.

     

    המילים האלו, סיפרה צ' לחברה קרובה, היו "כמו סכין מלובנת שנכנסת לתוך הלב. הרגשתי כאילו נפלתי מבניין של 50 קומות. לפעמים מתפלקת לך שטות, אבל פה הדברים נמצאים בפרוטוקול רשמי של המפכ"ל. הכתה בי ההבנה הנוראה איך אנשים מסוגלים לשתוק, ואיך כולם מרכינים ראש מול אדם שאומר דברים נוראיים וכולם ממלאים פיהם מים".

     

    במקביל, נחשפו הפרוטוקולים של התדריך שעשה אלשיך לריטמן ביום שבו החזירו לתפקיד. "ושם", מתאר עו"ד בר־אל, "אלשיך מחדד לו נהלים ואומר בעצם: אל תשתה אלכוהול, אל תטריד מינית ויהיה בסדר. זה צריך להטריד כל אחד ואחת במדינה. למה צריך להגיד דברים כאלו למישהו, ועוד אחד שעומד בראש להב 433?"

     

    לדברי עורך דינה של צ', לא רק לה נגרם נזק אלא לכל הארגון. האפקט של מה שעשו לה חילחל למטה. "ראש מח"ש אורי כרמל אמר חד־משמעית שמאז המקרה שלה התלונות בגין עבירות מין ירדו בשיעור חד. שוטרות מתקשרות אליה, אבל מדברות מאוד בזהירות. הן אומרות: אנחנו מעדיפות לא להתלונן, לעבור יחידה, רק לא לעבור את מה שאת עוברת. ואף אחד לא שואל: הטירוף הזה לא אמור להיפסק? היוצרות לא התהפכו למישהו?"

     

    פרקליטיו של ניצב ריטמן מצביעים על כך ש־צ' הגישה עתירה נגד מינויו של ריטמן, אך לא עתרה בשום שלב נגד החלטת היועמ"ש לסגור את התיק. מכאן, הם טוענים, שאפילו היא מבינה שאין שום ראיות למעשים פליליים מצידו של ריטמן. לפרקליטה של צ', עו"ד בר־אל, הסבר שונה לגמרי: "היא לא יכלה לממן שתי עתירות לבג"ץ, לכן היינו צריכים לבחור. היו לנו טענות מצוינות נגד סגירת התיק, ואמרנו לעצמנו שעל אחת כמה וכמה הטענות האלה טובות כשמדובר בהשבתו של ריטמן לתפקיד. אז מדרך של קל וחומר עתרנו נגד השבתו לתפקיד".

     

    כבר שנתיים בבית

     

    למרות שהשאירה למפכ"ל מרחב תמרון לגבי איזה הליך משמעתי או מינהלי ינקוט כלפי ריטמן ומתי, החלטת בג"ץ נותנת מבחינתה של צ' תוקף לכל מה שעברה. "אני מתקשה לחשוב על פרשנות לגיטימית לאחיזה בידה של העותרת ומשיכתה כלפי מי שכיהן כמפקד החטיבה שבה שירתה באותה עת", כתב השופט פוגלמן. "ריטמן בעדותו במח"ש הודה כי העיר לעותרת לא פעם על המראה הטוב שלה... ראיתי לנכון לציין כי להערות בעלות אופי סקסיסטי במערכת של יחסי מרות אין מקום במסגרת מקום עבודה בכלל, ובשורות המשטרה בפרט".

     

    "אני לא הלכתי סתם ברחוב", זועמת צ' בפני מכריה. "אני הלכתי במקום הומה שוטרים, ועדיין הותקפתי. והשופט פוגלמן אמר בפירוש: אני לא מבין איך קצין בכיר רודף אחרי פקודה ומושך אותה אליו בכוח. איך אפשר לראות בזה משהו לגיטימי? אפילו למשיכת יד אין תירוץ לגיטימי".

     

    לפני שהודחה מתפקידה הייתה צ' עוזרת לראש חטיבה. מאז, כבר שנתיים שהיא בבית, עסוקה בבתי משפט, מהצד הלא־נכון של השולחן. עו"ד בר־אל, ביחד עם צוות עורכי דין שכלל את אילן יונש, קרן שאול ואפרת גלר־ניצן, הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי לחייב את המשטרה להחזיר את צ' לתפקיד שהולם את כישוריה. "זה קשה לכל אדם שרגיל ללכת לעבודה, ובפרט לעבודה של הרבה שעות", הסבירה למקורביה. "נפצעתי פעמיים בתפקיד, פעם אחת כשעבריינים זרקו אותי מרכב נוסע. עבדתי מסביב לשעון, צברתי ימי חופשה עד כדי כך שנמחקו. אני אוהבת את הארגון, ופתאום כל הארגון נגדי. הרי אם המפכ"ל אומר שאני עבריינית, אז למה שמפקדים במשטרה ירצו שאשרת אצלם?

     

    "כשאחזור לעבודה אני יודעת שיגידו: 'הנה זאתי', ויצביעו עליי, אבל הארגון אינו שייך לאלשיך או ריטמן. אותי צריך להחזיר למסלול קידום ולתת לי את התפקיד הכי טוב. האם זה יקרה? לדעתי לא. אבל אלשיך יצטרך להתמודד עם העובדה שאני עדיין קצינה במשטרה".

     

    פרקליטה של צ', עו"ד בר־אל מסר: "מצער שדברי הקצינה מתפרסמים מהתיעוד שליקטתם. במקום זה ראוי היה שתפנו לדוברות המשטרה לקבלת היתר לראיינה". לדבריו, "פסק הדין של בג"ץ מדבר בעד עצמו, בקול ברור ורם, ואנחנו מצפים שהמפכ"ל יכבד את בג"ץ וינהג כפי שהובטח במכתב של היועץ המשפטי של המשטרה עוד מיוני: 'בסיום הדיון נרכין כולנו את ראשנו בהכנעה בפני בית המשפט, תהא התוצאה אשר תהא'".

     

    תגובת ניצב ריטמן: "מעולם לא הטרדתי"

     

    פרקליטיו של ריטמן, עורכי הדין איל כהן, אופיר סטרשנוב וירון לונדון, מסרו בתגובה: "ניצב ריטמן שב וטוען כי מעולם לא הטריד את הקצינה צ', והוא מכחיש נמרצות את הטענה לפיה פגע בה בדרך כלשהי.

     

    ב־18 באוקטובר 2015 מונה קצין בודק לתלונות על יחסים אסורים בין תנ"צ נ' לבין עוזרתו דאז, המתלוננת צ'. ב־9 בנובמבר 2015 זומן ניצב ריטמן למסור עדות בפני הקצין הבודק, זאת לאור היכרותו עם היחידה שבראשה עמד תנ"צ נ'. ב־24 בנובמבר 2015, בעוד החקירה נגדם מתנהלת, הפנה תנ"צ נ' את מח"ש לקצינה צ' אשר החליטה, לאחר שאמרה כי היא 'מתלבטת' כביכול, להגיש תלונה לפיה ארבע (!) שנים קודם לכן משך ניצב ריטמן את ידה ו'ניסה לנשקה'. ב־5 בינואר 2016 הגיש הקבו"ד את ממצאיו למפכ"ל הנוכחי, ומהם התברר כי תנ"צ נ' ניסה לשבש את החקירה שהתקיימה בעניינם של השניים. על כך, בין השאר, הוא עומד כיום לדין.

     

    מיד עם פתיחת החקירה נגדו במח"ש יצא ניצב ריטמן לחופשה מרצון שנמשכה כחודש. לאחר שהיועמ"ש החליט על סגירת התיק הפלילי נגדו, וקבע שאין מקום להעמידו לדין משמעתי, ולאחר שהמפכ"ל בחן את הדברים וערך לו ראיון מפקד, שב ריטמן לתפקידו, אותו הוא ממלא זו השנה הרביעית. יודגש כי הקצינה לא עתרה בשום שלב נגד החלטת היועמ"ש לסגור את התיק, וממילא הדבר לא עמד לביקורת בג"ץ. לפיכך יש לראותה כמי שהסכימה עם ההחלטה שלפיה לא נפל רבב פלילי בהתנהגותו של ריטמן.

     

    שיקוליו של המפכ"ל להחזיר את ניצב ריטמן לתפקידו היו רבים, ובהם העובדה ש'מדובר בתלונה שהוגשה רק לאחר מינוי הקבו"ד בעניינה של הקצינה, ואשר יש יותר מחשד שהוחזקה באמתחתה ונשמרה ליום סגריר'. את השיקול האמור ביסס המפכ"ל על עיקרי ממצאיו של הקבו"ד לפיהם הקצינה ותנ"צ נ', שהיה מפקדה הישיר, 'ניהלו קשר חריג ביותר אשר אינו מותיר מקום לספק בדבר גבולות המותר והאסור'. עוד התברר מבדיקת הקבו"ד כי הקצינה עברה עבירות משמעת חמורות וביניהן דיווחים כוזבים, חשד להוצאת כספים במרמה, הרמות קול, ניבולי פה והתנהלות שיש בה תחושת נקמנות, ולאור ממצאיו הוגש נגדה כתב אישום משמעתי.

     

    אין להתפלא אפוא שגורמי אכיפת החוק הבכירים ביותר – מפרקליט המדינה דרך היועץ המשפטי לממשלה ועד המפכ"ל – החליטו שאין מקום לנקוט בהליכים כלשהם נגד ניצב ריטמן.

     

    בג"ץ אמנם קבע בהחלטתו כי נפל פגם בהליך הערכת הראיות המינהליות שהונחו בפני המפכ"ל, ולכן יש להחזיר את ההחלטה בעניינו של ניצב ריטמן לפתחם של המפכ"ל והשר לביטחון פנים. אלא שכפי שנקבע בצורה מפורשת בפסק הדין עצמו, הוא איננו דן בקביעת המציאות האובייקטיבית ביחס לטענותיה של הקצינה, אלא רק בהליך קביעתה של 'המציאות המינהלית' על ידי המפכ"ל — מציאות הנקבעת על פי דיני הראיות המינהליות ונטל ההוכחה המינהלי, שהם גמישים בהרבה מדיני הראיות בהליכים פליליים ואזרחיים. קביעת האמת העובדתית יכולה להיעשות רק לאחר בחינה וניתוח פרטני של כל הראיות, לרבות העמדת העדויות, ובמיוחד של הקצינה, במבחן החקירה הנגדית בבית המשפט. הגורם היחיד שניסה לבחון את האמת האובייקטיבית לפי אמת מידה מחמירה יחסית, תוך בחינת התשתית הראייתית, הוא היועמ"ש, שהגיע למסקנה חד־משמעית ולפיה, 'נסיבות המקרה בכללותן, כפי שהן עולות מהראיות, אינן מתאימות לניהול הליך פלילי'. בנסיבות אלו, טענתו של ניצב ריטמן כי לא הטריד את הקצינה אינה עומדת בסתירה לקביעת בג"ץ.

     

    בג"ץ מוסמך היה להורות על השעייתו או פיטוריו של ניצב ריטמן אך החליט, בצדק רב, שלא לעשות כן. בית המשפט אף קבע כי סמכותו של המפכ"ל ביחס לריטמן כוללת את כל קשת האפשרויות העומדות למפקד, ולאו דווקא פיטורים או העברה מתפקיד – והמבין יבין. ניצב ריטמן ימשיך למלא את תפקידו כמפקד להב 433 ולהוביל את החקירות הרגישות המתנהלות כיום תחת אחריותו במקצועיות, תוך הקפדה מלאה על ערכי המשטרה, על יושרתו ועל שמו הטוב, זאת כל עוד יחליטו מפקדיו שהוא ראוי לאמונם כקצין בכיר במשטרת ישראל". 

     

    תגובת המשטרה: "הטענות מופרכות"

     

     ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה עושה כל שביכולתה על מנת לשמור על כבודן של מתלוננות ולא לתת פומביות למידע אישי אודותיהן. אולם לצערנו, במקרה חריג זה, לנוכח הדברים הקשים והמסולפים המועלים חדשות לבקרים ביוזמת עורכי דינה של צ', אנו נאלצים להעמיד דברים על דיוקם כחלק ממחויבותנו כלפי הציבור, ועדיין, תוך שמירה מקסימלית על כבודה של המתלוננת.

    הטענות מצד צ' ומקורביה, הן כלפי המשטרה והן כלפי העומד בראשה, הן מופרכות וחסרות כל בסיס עובדתי. החזרה עליהן על ידי באי כוחה, בכל מדיה אפשרית, לא תהפוך אותן לאמת.

    תיק החקירה של מח"ש בגין התלונה נגד ניצב ריטמן הועבר לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי אין מקום לפתוח בהליך פלילי, תוך שהוא מציין את הבעייתיות במסכת הראיות. לאור טענות עורך דינה של צ', כי בידיו ראיות התומכות בגרסתה, יותר מתמוה מדוע הפנייה לבג"ץ הייתה רק בנוגע להחלטה הפיקודית של המפכ"ל, אך לא להחלטות המשפטיות של הפרקליטות ושל היועמ"ש, שדחו את המלצת מח"ש.

    במשטרת ישראל מביעים שביעות רצון מכך שבית המשפט בחר שלא להתערב בהחלטת המפכ"ל להחזיר את ניצב ריטמן לתפקידו, ובכך דחה הלכה למעשה את עתירתה של צ' לפיטוריו או להדחתו. יחד עם זאת, בימים אלו בוחנת המשטרה מחדש את הצעד הפיקודי הראוי.

    הטיפול שקיבלה המתלוננת היה ללא דופי ונעשה תוך גילוי רגישות רבה, למרות ההליך המשמעתי החמור המתנהל נגדה. לא ברורה הטענה באשר לשיבוץ ההולם את הכישורים למי שנרשמו לו יותר מ־450 ימי מחלה תוך פחות משנתיים. בניגוד לנטען, הקצינה נפגשה עם גורמי אגף משאבי אנוש ועם היוהל"ן עצמה מספר פעמים, ואף הוצעו לה מגוון תפקידים ההולמים את כישוריה ורצונה, חרף העובדה שלא השלימה את הליך הבדיקה הביטחוני הנדרש.

    הטיפול בנושא ההטרדות המיניות הושם בראש סדר העדיפויות הארגוני של המשטרה. הדבר נעשה, בין היתר, על ידי פעילות היוהל"ן, קיום מבדקים תעסוקתיים ממוחשבים (שמאפשרים לטפל בתופעה גם אם לא הוגשה תלונה), הדרכת שוטרים בסימולציות, סרטי הדגמה שהופקו בארגון, טיפול נחוש בחריגים ועוד. מדובר במהלכים שאין להם אח ורע בארגונים אחרים. גם ארגוני נשים ציינו כי העשייה של משטרת ישראל בשנתיים האחרונות משמשת מודל לחיקוי עבור ארגונים אחרים. סקרים ארגוניים בחנו גם נושא זה לעומק ותיקפו את ממצאי המבדקים הממוחשבים, שהוכיחו ירידה מרשימה בכמות ההטרדות המיניות".

     

     מפרקליטות המדינה נמסר כי "לאחר בחינת חומר הראיות החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז שלא להגיש כתב אישום נגד ריטמן, אך להעביר את חומר הראיות לעיון המפכ"ל, על מנת שישקול אם ואילו צעדים מינהליים יש לנקוט בנדון. נבהיר כי:

    1. בעקבות המידע שהתקבל, ובו נטען כי נפגעה מינית על ידי מפקדה, פנו חוקרי מח"ש לצ' וביקשו ממנה לספר את האמת על שחוותה. לאחר הכרעת היועץ המשפטי לממשלה העבירה מח"ש את המידע שנאסף למשטרה, שבידיה הסמכות להחליט אם להרחיק שוטר מעבודתו. למח"ש אין כל סמכות לקבל החלטות מינהליות ביחס לקציני משטרה.

    2. לאורך כל התהליך עידכנו אנשי מח"ש את המתלוננת ובאת כוחה דאז בהחלטות שהתקבלו, וניתנה להן הזכות לעיין בתיק החקירה ואף להעתיקו כמעט במלואו.

    3. לאחר קבלת החלטה בעניין, ועל דעת פרקליט המדינה, הובהר למתלוננת כי עומדת לה הזכות החוקית להשיג על ההחלטה. כן הובהר לה שמח"ש ופרקליטות המדינה יאפשרו לה לעיין בחומר החקירה הדרוש, כמתחייב. כל אמירה אחרת שעניינה 'עידודה' של המתלוננת לנקוט הליכים כלשהם, אינה נכונה.

    4. בתום החקירה, בעקבות הראיות שנאספו בתיק, עמדת מח"ש הוצגה ושוקפה למתלוננת.

    5. משנסגר התיק, והמתלוננת הביעה את מצוקתה, שוחחו אנשי מח"ש עימה ועם עורכת דינה, והסבירו את התהליך המשפטי והסעדים המשפטיים העומדים לרשותה. הטענה שראש מח"ש, אורי כרמל, שוחח עם המתלוננת בעניין מספר התלונות המוגשות בעבירות מין נגד אנשי משטרה, איננה נכונה".

     

    Etti-ab@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 21.12.17 , 18:18