yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: טל שחר
    24 שעות • 23.12.2017
    בין קודש לחול
    בבית של יאיר שרקי, כתב הדתות של חדשות 2, מעולם לא הייתה טלוויזיה. זה לא מפריע לו לככב בגיל 24 על המסך. בראיון ל"ידיעות אחרונות" הוא מסביר למה כתב דתות עם פאות זה יותר מגימיק, מדבר על האובדן של אחיו שנרצח בפיגוע ומספר מה גילה בעבודה על סדרת הכתבות שלו שעוסקת בעולמם של החרדים בברוקלין
    יואב בירנברג

    מהיום שכף רגלו דרכה בעולם התקשורת, יאיר שרקי בלט למרחוק. ולא רק בזכות הכישרון, אלא גם בגלל שכתב הדתות הצעיר של חדשות 2, שהחל את דרכו בגלי צה"ל, הסתובב בכל מקום עם פאות מסולסלות לתפארה. פאות של בן של רב, שנולד וגדל בשכונת גבעת שאול המתחרדת בירושלים, בלי טלוויזיה. מראה לא סטנדרטי לכתב חדשות בעיתונות המיינסטרים הישראלית. "בישיבה הלכו עם פאות — זה גם לוק יהודי כזה — ומאז לא ראיתי סיבה לשנות", הוא אומר. "כשהייתי בכיתה י' לא ידעתי שזה ייחד אותי מאחרים. אבל כן, הפאות הן גם קצת הסמל המסחרי שלי. אני מקווה שמודדים אותי גם מעבר לזה. אני לא חרדי, אבל יש גם הרבה דתיים עם פאות".

     

    כשהגעת לחדשות 2 מישהו דיבר איתך על הפאות?

     

    "דיברנו על זה, אבל אף אחד לא רצה או חשב לבקש ממני שאוריד אותן. היה ברור שאני נשאר איתן. האם אני אוריד אותן מתישהו בעתיד? בקרוב אהיה בן 25, אז להגיד לך דברים לכל החיים יהיה מוגזם. נחיה ונראה".

     

    עוד לא בן 25, ושרקי הוא כבר אחד הפרצופים המוכרים והמוערכים על מסך הטלוויזיה שלכם. מאחוריו שורת ידיעות בלעדיות וכתבות שסיפקו לציבור הישראלי הרחב הצצה מרתקת לנבכי העולם החרדי. הערב עולה סדרת הכתבות החדשה שלו, "ברוקלין של קודש", שתחשוף טפח מעולמם של החרדים מעבר לים, ואת ההבדלים בינם לבין החרדים הישראלים.

     

    שרקי הוא הרביעי מבין שבעת ילדיהם של הרב אורי שרקי, ראש בית המדרש במכון מאיר ודמות משמעותית בציונות הדתית, וד"ר רונית שרקי, חוקרת בתחום הביולוגיה. הוא למד בישיבת "מקור חיים" של עדין שטיינזלץ בגוש עציון, ובמקום להמשיך במסלול תורני החליט להתגייס לגלי צה"ל. "ידעתי שאני טוב בזה, אבל החברים והמשפחה אמרו לי שאין לי סיכוי להתקבל לגלי צה"ל", הוא אומר. "עברתי שלב ועוד שלב ולשמחתי התקבלתי".

     

    ההורים תמכו בצעד הזה?

     

    "יכול להיות שאבא שלי רצה שאשאר בעולם התורני, אבל הם מפרגנים ושמחים מאוד בהצלחה שלי".

     

    חשבת בכל זאת להמשיך בעולם התורני?

     

    "כן. אני לא פוסל את האפשרות הזאת גם היום, אבל העובדה שאני כרגע לא יושב ולומד גמרא היא עובדה שאני לא מתווכח איתה. כשהגעתי לגלי צה"ל הייתי תלמיד הישיבה היחיד שם, אבל אחריי היו עוד כמה חיילים מהישיבה שלי. כשבחור בישיבה רואה שמישהו שהיה איתו בישיבה הלך והתקבל, זה נשמע לו אופציה הרבה יותר רצינית. אני גם חושב שגלי צה"ל והרבה חלקים אחרים בתקשורת הבינו שכדי להיות רלוונטיים ומעניינים צריך לתת ביטוי לרחשי הלב ולדעות של כל הציבור".

     

    אתה בעצם אומר שהתקשורת היום פחות שמאלנית?

     

    "אני לא יודע אם היא הרבה פחות שמאלנית, אבל כן. אם בקורס שלי בגלי צה"ל חמישים אחוז ויותר היו מתל־אביב, משהו פה לא נורמלי. תל־אביב עיר נפלאה והאנשים בה נפלאים, אבל ככל שיבואו אנשים ממקומות אחרים, אוטומטית הדעות יתגוונו. זאת לא חוכמה שאם התקשורת נשלטת על ידי אליטה מסוימת, יגוונו ויביאו בני אליטה אחרת — עוד כמה כיפות סרוגות. מעניינים אותי ימניים חילונים, ליכודניקים קלאסיים, דרוזים. הרי אחד מארבעה ישראלים הצביע ביבי נתניהו. שומעים את זה ברדיו?"

     

    לדעתך התקשורת עוינת את נתניהו יותר משמגיע לו?

     

    "מגיע או לא מגיע זאת שאלה אחרת, אבל חד־משמעית, התקשורת עוינת את ביבי הרבה יותר מאשר העם עוין אותו. זה פער שמזיק לאמון הציבור בתקשורת. ברור שביבי בשלטון והתקשורת אמורה לבקר את ראש הממשלה, אבל גם ביקורת אפשר לעשות בהוגנות ובענייניות, לא באובססיביות. לסקר שחיתות ולבקר זה סבבה, אבל ההפגנה נגד השחיתות, בוא נדבר בלב נקי, היא הפגנה נגד נתניהו".

     

    בסביבה שאתה בא ממנה לא שואלים אותך איך אתה מרשה לעצמך להיות בערוץ 2?

     

    "החרדים לא שואלים אותי, כי לחרדים אין ציפיות ממני. אני דתי לאומי, אני לא מהשבט שלהם, אז הם לא מנסים לחנך אותי. החרדים מאוד אוהבים לראות איך מסקרים אותם בתקשורת הכללית ומעריכים אותי. אם יש מישהו שיכול להגיד, 'מה אתה עושה בערוץ 2?' זה המתנחלים. מתוך עשר תגובות מפרגנות בפייסבוק אחד יכול לכתוב, 'מה אתה עובד עם המחבלים בערוץ 2'".

     

    כשאתה בא לסקר, מה יכריע — סיפור טוב או נאמנות למגזר שאתה בא ממנו?

     

    "סיפור טוב הוא סיפור טוב. נקודה. יש כל מיני סיפורים שאנשים אומרים לי עליהם — 'איך אתה כאדם דתי מפרסם כזה דבר? זה פוגע ברבנות, פוגע בדתיים'. מבחינתי, אם מדובר באמת ויש לזה ערך ציבורי, אני אפרסם את זה. אני לא עובד אצל החרדים ואני לא אמנע מלפרסם סיפור שלילי עליהם, אבל אהיה תמיד הוגן. הם גם סומכים עליי, בגלל הרקע שאני בא ממנו, שלא מדובר בכתב שיטעה בגלל חוסר הבנה או חוסר תשומת לב לניואנס כזה או אחר".

     

    "המשכתי בחיי, ואחי איננו"

     

    לצערו הגדול, שרקי הרגיש על בשרו איך זה להיות גם בצד המסוקר. לפני כשנתיים וחצי נרצח אחיו שלום יוחאי בפיגוע דריסה בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים. "העובדה שאני נמצא בצד השני של התקשורת הייתה זניחה ביחס לעובדה שקרה פה אירוע מאוד מז'ורי בחיים שלי. הסיטואציה הנוראית הזאת הייתה כל כך שונה מכל מה שהכרתי", הוא אומר. "מאז ששמעתי על האירוע בשטף ההודעות שהתקבלו בקבוצה של החדשות לבין הטלפון לבוא לבית החולים עבר קצת זמן. כשאתה מקבל הודעה כזאת אתה לא מיד חושב שזה קשור אליך".

     

    איך ממשיכים לחיות אחרי טרגדיה כזאת?

     

    "ברור שזה קשה מאוד, אבל יש גם יצר חיים מאוד גדול. יש משהו מאוד מתסכל בקלות שהכל ממשיך כאילו כלום. המשכתי בחיי, אבל אחי איננו, ומפריע לי לא פעם שהחיים נמשכים בלעדיו".

     

    העובדה שהוא נהרג בפיגוע קשה יותר?

     

    "קשה לי לשפוט, אבל כשמישהו קרוב מת ממחלה יש לך זמן להיפרד ממנו. יש גם הבדל דרמטי בין הורים לאחים ביכולת שלנו להסתכל קדימה אחרי אובדן כזה. נפרדנו מאחי, היינו ליד המיטה שלו כשהוא הלך, אבל לא הספקנו לדבר איתו. אני לא זוכר את פגישתנו האחרונה לפני הפיגוע. אתה לא אומר, 'בוא ננצור את הרגע הזה כי עוד מעט יקרה משהו לאחי'. אתה לומד על פרופורציות. אני לא יכול להגיד לך שאני ממצה עכשיו כל רגע בחיים, אבל אני משתדל לייצר רגעים שמשתייכים לצד האיכותי והייחודי".

     

    העובדה שתפסו את המחבל שהרג את אחיך הקלה במשהו על הכאב?

     

    "המחבל לא תופס מקום בחיים שלי. הייתי שמח שהוא ימות, אבל הוא לא מוקד רגשי שאני נע סביבו. הוא סמל למשהו רע מאוד, אבל אני לא עסוק בו".

     

    לאדם דתי קל יותר להתמודד עם מותו של מישהו קרוב?

     

    "אני מכיר את החוויה הזאת רק מצד אחד, אבל אין ספק שהאמונה בהישארות הנפש חשובה, ואני מאמין בה. יש משהו נורא במציאות שאין לה משמעות ותכלית. אחי מופיע מדי פעם בחלומות שלי, אבל החלומות שלי הם קודם כל שלי", הוא אומר חרישית. "געגוע זה אחד הרגשות הכי נשגבים שקיימים".

     

    "אמריקה נוחה לחרדים"

     

    הסדרה המרתקת "ברוקלין של קודש" היא יוזמה של שרקי. כשהציע אותה לממונים עליו בחדשות 2, לא האמין שתצא כל כך מהר לפועל. "אני מסקר את המגזר החרדי כשש שנים. יש חצי מיליון חרדים מעבר לים שהם אחרים, אני מת לדעת מה הם ומה אפשר ללמוד מהם".

     

    מה ההבדל המהותי בין החרדים בארץ לאלו שבברוקלין?

     

    "השוני הכי בולט הוא בגישה. פה החרדים הם חלק מהנהלת השלטון ונמצאים כל הזמן במאבק איך ייראה הרחוב, אם לסגור את המרכולים או לפתוח אותם, ואם להתגייס לצבא או לא. שם אין להם יומרה לנהל משהו. הם באים ומקבלים לגמרי את כללי המקום. אמריקה גם מאוד נוחה לחרדים. אף אחד לא דורש מהם להתגייס לצבא. בניו־יורק יש המון מוזרים, אז אף אחד לא מנסה לקחת מהם את הייחודיות שלהם".

     

    קל יותר להיות חרדי בניו־יורק מאשר בארץ?

     

    "אני חושב שמהרבה בחינות קל יותר להיות חרדי בניו־יורק, למרות שיש גם יתרונות לחרדיות הישראלית. חרדי שחוזר בשאלה בניו־יורק יש סיכוי שיתבולל ויתחתן עם לא יהודייה. פה חרדי שחוזר בשאלה עדיין מביא ילדים יהודים".

     

    תרצה לסקר בעתיד גם תחומים אחרים?

     

    "אני מאמין שאני אעבור לסקר דברים שהם לאו דווקא חרדים, אבל אני לא רואה בתחום הזה פשרה או גימיק כמו שאמרו לי לא פעם, ולא מצטער שבחרתי בו. למה דתי שמסקר חרדים זה גימיק? זה תחום סופר־מעניין, שאפשר להעמיק בו עד אינסוף. כשהציעו לי לעבור לטלוויזיה ולהיות כתב חרדים, היו לי אפשרויות נוספות בתחומים אחרים, אבל החלטתי שהתחום של החרדים מעניין ושלטלוויזיה יש כוח גדול וכלים מאוד טובים לספר סיפור".

     

    לפני ש"כאן" עלה לשידור, שרקי עבר לתאגיד השידור הציבורי כדי לשמש כתב פוליטי, אבל חזר די מהר לחיק החמים של חדשות 2. "זאת הייתה הצעה שהיה בה קידום משמעותי והיא גם קרצה מאוד מבחינות אחרות", הוא אומר. "אחרי שעברתי דחו את הפתיחה בכמעט שנה, ולא התאים לי לחכות שנה בחוץ. גם ראיתי לאן זה הולך ואיך העסק מתנהל שם. אני לא מתחרט על הניסיון הזה. יש דברים שאם אתה לא מנסה אותם, תצטער שלא ניסית. אני שמח ששיניתי את דעתי".

     

    איפה הוא יהיה בעוד עשר שנים? "אני לא מבטיח לך שאני אהיה עיתונאי", הוא אומר, "אבל כנראה שכן אהיה. אני מאוד נהנה בעבודה שלי. ואני בטוח גם שאהיה נשוי ואב לילדים. כרגע אני רווק".•

     


    פרסום ראשון: 23.12.17 , 19:49
    yed660100