הצלילים מוכרים: "ממשלה גזענית...אידיאולוגיה מיליטריסטית...מערכת קפיטליסטית". זה הפזמון החוזר של השמאל הקיצוני. הכי קיצוני. התוצאה היא "מכתב השמיניסטים 2017", שזכה לפרסום אדיר ביום חמישי האחרון. ישראל היא דמוקרטיה. יש בה התפלגות דעות שמאפיינת כל חברה דמוקרטית. וזה כולל שמאל קיצוני ואנטי־ציוני.
"המכתב התארגן במסגרת רשת מסרבות", נכתב באתר עמותת "מסרבות". מדובר בעמותה שמצויה בקצה הכל כך שמאלי, שאפילו הקרן החדשה לישראל לא תורמת לגוף הזה. יש לנו קווים אדומים, אמר לי מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן.
לפי המכתב, חומת ההפרדה משסעת את הגדה המערבית כבר 50 שנה. 50 שנה? הרי הגדר הוקמה כדי לעצור את גל הטרור הגדול ביותר שחוותה ישראל בעשור הקודם. גדרות הפרדה יש גם באירופה ובאמריקה ומכל הגדרות, זו שבין ישראל לפלסטינים היא המוצדקת ביותר. אבל אצל חסידי הסרבנות, גם גדר להצלת חיים הופכת לפשע.
יש עוד הרבה הבלים במכתב, שמאשים את ישראל בהנצחת הסכסוך. הרי ישראל הציעה לפלסטינים מדינה על גבולות 67, עם חילופי שטחים. הם סירבו בשנת 2000 ופתחו באינתיפאדה רצחנית. הם סירבו שוב ב־2008 להצעה של אולמרט. והם סירבו שוב להצעת ג'ון קרי וברק אובמה במארס 2014. אבל ישראל אשמה. ישראל יצאה מהרצועה. ובמקום רווחה ושגשוג העדיף שלטון החמאס לייצר מנהרות מוות ותעשיית רקטות. אבל לדידם של החותמים, הבעיה היא ישראל.
כדי לייצר את שטיפת המוח יש צורך במימון. גוף אמריקאי בשם Refuser Solidarity Network) RSN), שמצהיר שהוא "מעניק בסיס תמיכה אמריקאי לסרבני שירות בצבא הישראלי". חברי ההנהלה שייכים, כמובן, לקצה השמאלי של קשת הדעות בארה"ב. כך, למשל, ג'ודית קולוקוף, חברת הנהלה, היא גם חברה ב־JVP (קול יהודים לשלום), מהגופים התומכים בחרם, והיא גם פעילה ביוזמות חרם שונות. הגוף הזה פועל בקהילות יהודיות והוא מתגאה בהעברת 300,000 דולר לגופים תומכי סרבנות בישראל, ובכלל זה לעמותת "מסרבות". ומה שחמור הוא, שתרומות לגוף הזה מוכרות לצורכי מס, על ידי הממשל האמריקאי, וה־RSN מציג לראווה את טופס הפטור באתר שלו.
לפי סעיף 109 בחוק העונשין, "מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזוין שלא ישרת בו, או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו מאסר חמש שנים". אפשר להניח וצריך להניח שמי שנתן את הפטור ל־RSN לא היה מודע לעניין. זו הסיבה שעמית דרי, יו"ר "מילואימניקים בחזית", שיגר כבר אתמול מכתבים דחופים הן לשגריר ארה"ב בישראל, הן לשגריר ישראל בארה"ב, והן למשרד החוץ האמריקאי, כדי שיפעלו לביטול הפטור ולהפסקת העברת הכספים. דרי ציין ש"לא עולה על דעתנו כי גוף ישראלי יממן סרבנות בצבא האמריקאי", כך שלא ברור מדוע גוף אמריקאי מממן סרבנות בישראל, ועוד בעידוד הממשל האמריקאי.
זה לא שכל הטענות שמעלים חותמי המכתב שגויות ושקריות. הוויכוח הפוליטי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. הטענות על התנחלויות ועל הפקעת אדמות הן טענות לגיטימיות. אבל טענות מהסוג הזה הן עניין לפעילות ולמחאה פוליטית. הסרבנות של חותמי המכתב, לעומת זאת, היא פועל יוצא של תעמולת שקרים אנטי־ישראלית, שבדרך כלל גם שוללת את זכות קיומה של מדינת ישראל להתקיים כבית לאומי לעם היהודי. ייתכן שלא לכך התכוונו חלק מהחותמים. אבל הם הפכו לכלי שרת של אותה תעמולה אנטי־ישראלית.
הכדור מצוי עכשיו גם בידי הפרקליטות. עד עכשיו התירוץ לאי־נקיטת אמצעים נגד גוף כמו "מסרבות" היה שמדובר בתמיכה בסרבנים ולא בעידוד לסרבנות. זה היה תירוץ מפוקפק ומאולץ. נדמה שההודאה המפורשת שהתארגנות למכתב הסרבנות הייתה במסגרת העמותה, ופרסום קריאה בנוסח "די לרצח ‑ סרבו", הם עדות ברורה לעידוד לסרבנות. ומשרד התקשורת, בכבודו ובעצמו, ממשיך לממן את "הטלוויזיה החברתית", שהיא השופר של גופי השמאל הקיצוני והסרבנות. כך שצריך לפנות לממשל האמריקאי. אבל עוד לפני כן, יש צורך בפעולה של הממשל הישראלי.
