מטען הכאב

כבר חודשיים שעדי סיגלר מרגישה שהיא בעין הסערה. זרים ניגשים אליה ברחוב, טוקבקיסטים ציניים מכאיבים לה, ומכל עבר מפנים אליה שאלות אישיות. והכל משום שהיא וגלעד שליט, אהובה בארבע השנים האחרונות, איכזבו את המדינה ונפרדו. "בחרתי להתראיין עכשיו", היא מסבירה בראיון ראשון, "כי ראיתי את כל הפרסומים והעליהום סביב הפרידה של גלעד ושלי. את התגובות והטוקבקים שאיחלו לו דברים רעים או אמרו: 'את מי הוא מעניין?' 'שייקחו אותו בחזרה'. אנשים לא מבינים כמה זה כואב. גם עליי אמרו דברים. זה לא הזיז לי, אבל כשסבתא שלי פותחת פייסבוק ואז מתקשרת אליי: 'עדי, למה כותבים ככה?' ומתכוונת לדברים קשים על גלעד ועל משפחתו, כשגלעד הוא כמו עוד נכד בשבילה, זה קשה".

אז בואי נגמור עם זה: מי נפרד ממי?

"זה משהו שחשבנו עליו הרבה מאוד זמן", מעדיפה סיגלר לשמור על עמימות. "למרות שיש בינינו אהבה ענקית, ברמה של משפחה, אחרי ארבע שנים החלטנו שזה לא מתאים, שאין לזה עתיד. דברים קורים ואנשים משתנים וכל אחד מתפתח לכיוון שלו ולא תמיד זה מצליח. אנשים מתגרשים גם אחרי 30 שנה".

סיגלר, 24, ילידת גבעתיים, הכירה את שליט באחד מערבי קיץ 2013, כשיצאה עם חברים טובים לחגוג יום הולדת של חברה בבר איני על חוף תל־אביב. "מצפים לסיפור מטורף", היא מחייכת, "אבל זה בסך הכל היה ערב רגיל. אחד הזוגות שאיתם הייתי רצה תמונה עם גלעד. היות ששתיתי קצת הרגשתי נוח לגשת אליו ולבקש. שאלתי אותו: 'אכפת לך להצטלם איתם?' והוא הסתכל עליי ואמר: 'לא'".

צילום: פול סגל

פאדיחה.

"אם הייתי מכירה אותו, הייתי יודעת לא לבקש. אחר כך הבנתי את התשובה שלו. זה היה מקום הומה, ואם הוא היה מצטלם עם אדם אחד, עוד אנשים היו ניגשים והערב היה נהרס לו. באותו הרגע לא חשבתי שהוא לא מנומס או משהו. להפך, הרגשתי קצת לא נעים שהבכתי אותו. התביישתי והתפדחתי. למזלי, כשאני נבוכה אני נוטה לדבר הרבה, אז יצא טוב, כי הזמנתי אותו לדרינק ונשארנו לדבר".

אמיצה.

"כן, גם לפני גלעד וגם עכשיו, אני בחורה שיחסית יש לה אומץ. וגם איתו, אף פעם לא שיחקתי משחקים. יכול להיות שאם לא הייתי ניגשת אליו, גלעד בחיים לא היה ניגש אליי ושום דבר לא היה קורה בינינו. בסוף הערב הוא זה שביקש את הטלפון, ועוד באותו הלילה סימס לי 'לילה טוב'. זה היה כמו כל זוגיות חדשה שמתהווה. אני זוכרת שבאחת ההודעות הראשונות שלו הוא ניסה להחמיא לי: 'שתדעי לך שאת בכלל לא חפרנית'. לא רציתי לשבור לו את המילה ועניתי: 'קלעת בול'. די מהר קלטתי שאני מתאהבת בו ולא עצרתי את עצמי".

סלפי ורומנטיקה

סיגלר מעידה כי לפני שליט יצאה פה ושם עם בחורים, אבל מערכת היחסים ביניהם הייתה הקשר הרציני הראשון שלה. ולצאת עם המאמי הלאומי זה לא עניין פשוט. "בדייט הראשון שלנו יצאנו למתחם התחנה בתל־אביב. היו המון אנשים ופתאום עבר שם מוכר פרחים. הוא ניגש אלינו, כמו שהוא רגיל, אבל ברגע שקלט את גלעד, כאילו ראה רוח רפאים. הוא הניח את הפרח על השולחן וברח. אני חושבת שבאותו הרגע ירד לי האסימון לאן אני נכנסת.

"סיטואציה אחרת שאני זוכרת כהזויה הייתה מעט אחר כך. הלכנו לערב גאלה של עמותת שלוה, שבמסגרתה גלעד התנדב, ומה שהלך שם היה מטורף. היו שם כוכבי ריאליטי וזמרים, אנשים שראיתי בטלוויזיה והערצתי כדמויות על המסך, וכל המבטים והצלמים – על גלעד. לא האמנתי. עד אז כנראה לא הבנתי כמה הוא משמעותי וכמה התקשורת נכנסת לכל הסיפור שלו. צריך להבין שכאשר גלעד נפל בשבי הייתי בת 13, עדיין באופוריה מהבת־מצווה, וכל השיח וההפגנות לגמרי לא היו בכיוון שלי. אני מאמינה שאם הייתי מחוברת לזה, הקשר בינינו לא היה מצליח, כי הייתי רואה אותו כסמל ולא כאדם שהוא".

אחרי פרוץ הרומנטיקה, אגב, התברר לה שאחיה, אופיר, בן 28, בכלל היה נגד העסקה להחזרת שליט. "זה לא שאחי לא רצה שגלעד יחזור", חשוב לה להגיד גם היום. "הוא פשוט חשב שזה משהו שהוא לא נכון ושהיה אפשר לעשות את זה הרבה לפני כן. כשגלעד חזר, אופיר ידע לשים את זה במקום של 'אתה לא קשור לזה. אתה היית במרתף', וגם גלעד לא אדם שנוטר טינה, והם הפכו לחברים מאוד טובים".

סיגלר ושליט מבלים ביחד. "פרסום זה נחמד, אבל לא נשארים עם בן אדם ארבע שנים בשביל הפרסום"

סיגלר הצטרפה די מהר לדירה ששכר שליט ליד הבינתחומי בהרצליה, שם למד. גם היא נרשמה ללימודי תקשורת שם, והם שכרו לאחר חודשים אחדים דירה משותפת ראשונה בגבעתיים. לזוגיות נוספה גם בלה, כלבת פקינז שאימצו ביחד, היום בת שלוש, שסיגלר לקחה איתה לאחר הפרידה.

המצלמה והרשת אהבו את הצעירה היפה שניהלה חשבון אינסטגרם פעיל ולא מצונזר. "אני חושבת שכשפירסמתי תמונות באינסטגרם כמו כולם ולא פחדתי להכניס אנשים לחיים שלנו, זה היה מין תהליך של נורמליזציה שעשיתי לנו", היא מסבירה. "חייתי את החיים ולא נתתי לביקורת ולמציצנות לעצור אותי. לפעמים זה היה מאוד כיף, ולפעמים בא לך את הפינה השקטה שלך, ואז לא כיף".

חשיפה גוררת גם ביקורת. היו כאלה שטענו שאת רוצה להתפרסם על חשבונו, שאת קצת קלפטע, שהרחקת ממנו אנשים. יצא שאת היית הפרונט שלכם.

"כמו בכל זוגיות, כל אחד לוקח את התפקידים שלו וכל אחד לומד את המקומות שבהם הוא טוב יותר או פחות. פרסום זה נחמד, אבל לא נשארים עם בן אדם ארבע שנים בשביל הפרסום ולא גרים איתו בשביל הפרסום. אני חייתי עם גלעד ממקום מאוד אמיתי ונקי. לא מהמקום שהוא 'גלעד שליט' הדמות, מישהו שרואים במהדורת החדשות, אלא ממקום של להכין ארוחת ערב ביחד, לרדת עם בלה, לקחת אותה לחיסון, ללכת להתאמן יחד, לצאת וליהנות. עניין 'גלעד הסלבריטאי' היה נכנס רק כשהיינו יוצאים למקומות הומי אדם. מעבר לזה היינו בשלנו. אני בחורה ביתית. אף פעם לא רציתי לצאת ולהשתגע בחוץ. היו לנו ברים קבועים באזור שלנו, עם החברים שלנו.

מתוך האינסטגרם

"בעניין הקלפטע, אני אדם דעתן ומגונן. אנשים קלטו את הסגנון שלי ואת האופי שלי, ומי שהיה נצלן ידע לקחת צעד אחורה. היו הרבה פעמים שיצאתי מכליי ואמרתי לזר שניגש לגלעד: 'אתה חוצפן, אתה מפריע, אתה לא רואה שהוא אוכל?' צריך הרבה סבלנות בשביל להכיל את זה. לאט־לאט למדתי לשחרר".

מאז שובו הביתה, שליט מעולם לא סיפר בפומבי על חמש השנים וחצי שבהן היה בשבי, וסיגלר יודעת כי התקופה ההיא וההתמודדות מחדש עם החופש מאוד מסקרנים את הציבור בארץ. סיגלר נזהרת שלא לפגוע בשליט ובמשפחתו. "אני יודעת את הכל עליו", היא אומרת. "יש לי דוקטורט בנושא. לא היה קל לי לראות בטלוויזיה את האדם היקר לי מכל, כשהוא במצב לא טוב, בלי להבין מה עבר לו בראש באותו רגע, כמה הוא סבל. הוא ידע להסביר לי, אבל לא נכנסתי לשם. אלו חוויות אישיות שלו. מה שהוא רצה הוא סיפר, ומה שלא — זה עניין שלו. מאוד הייתי רוצה שהוא יתראיין כדי שכולם יבינו את גודל הטעות שלהם לגביו. יש לו מה להגיד, ואני מקווה שהוא יעשה את זה".

דיברתם הרבה על השבי?

"כמו שבני זוג מדברים על העבר שלהם. יש אנשים שמספרים על התיכון או על הטיול אחרי הצבא ועל התואר, ויש כאלו שמספרים על העבר שלהם במקומות פחות נעימים. אני לא פסיכולוגית או פסיכיאטרית, אבל אין ספק שגלעד אדם חזק, מדהים, ראוי להערצה וגיבור בהגדרה"

שליט בשבי חמאס. "גלעד אדם חזק, מדהים, ראוי להערצה וגיבור בהגדרה"

שנה לאחר שהתחיל הקשר הרומנטי ביניהם, נקלעו שליט וסיגלר לסיטואציה זוגית מאתגרת. צה"ל יצא למבצע "צוק איתן", והטלפון בבית לא הפסיק לצלצל. "לשמוע על פצועים והרוגים וחטיפות של חיילים היה טראומטי לנו כמו לכולם, אבל כשהייתה חטיפה, כתבים התקשרו אלינו עוד לפני שהדברים פורסמו, וזה החזיר את גלעד לאחור", מספרת סיגלר.

אבל הפעם את היית שם איתו.

"נכון. ואין מה לעשות חוץ מלשבת ולחבק ולתמוך, כמו בכל זוגיות. כשדיברו על החטיפה, השם של גלעד עלה הרבה, וזה היה קשה וצובט ומעלה זיכרונות, אבל היינו בזה ביחד, וזה מאוד חיזק אותנו. להתעורר בלילה מאזעקה, כשהוא זה שמרגיע אותי, היה דבר מאוד מחבר, שיוצר שיחות חדשות וחוויות חדשות, גם אם הרקע שלילי. עד היום קשה לי לשבת מול הטלוויזיה ולשמוע את יונית לוי אומרת 'עסקת שליט', 'גלעד שליט'. אנשים לא מבינים, אבל מאוד קשה להיפרד מאדם מפורסם. את שומעת את השם שלו בטלוויזיה המון פעמים, ובמפתיע, ותמיד איכשהו זה תופס אותך לא מוכנה".

MeToo# וחיבוק

בקשר שנרקם ביניהם התברר כי לא רק שליט נושא עימו מטען כואב, אלא גם בת זוגו. במשך שנים זה היה הסוד השמור ביותר של סיגלר: פגיעה מינית קשה שחוותה מצד אדם קרוב. "אבל כשאת חיה עם אדם בעל כושר התמודדות ורמת הכלה גבוהים, זה מחלחל גם אלייך", היא אומרת. "היו לי פצעים עמוקים שצריך לחטט ולנבור בהם, ועשיתי את זה בעזרת גלעד".

לא קל לסיגלר לספר על מה שעברה, אבל היא רואה ביכולת לדבר על כך עמדת חוזק, ומבקשת גם להעניק כוח לנערות ולנשים אחרות שחוו דברים דומים. "ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת עשר", היא אומרת בהיסוס, אך עם זאת בנחישות לשתף. "אבא שלי, שהיה איש עסקים, עזב לרומניה והקשר איתו די ניתק. בינתיים נולדו לו עוד שני ילדים, ובשנים האחרונות אנחנו שוב בקשר. כשהוא עזב הוא היה אבא טוב, וזה היה הלם מוחלט עבורי ועבור כל המשפחה. שיברון לב בגיל צעיר. ואז נכנס לחיי אותו אדם קרוב. הוא ידע עליי הכל, עזר לי בכל. לפעמים כשהייתי במצוקה התקשרתי אליו. הייתי בת 13, קטנה. לא הבנתי שנעשים דברים שהם לא בסדר. גם פחדתי ממנו, פחדתי להגיד משהו. פחדתי לערער את הכל. אלה מחשבות שילדה לא צריכה להתמודד איתן, וגם לא מסוגלת להתמודד איתן. עד שלא נמצאים במקום הזה לא מבינים, אבל הפגיעה וההטרדה היו בכל סיטואציה.

צילום: רפי דלויה

"הרבה מאוד זמן הייתי במקום נורא אשם ומתבייש ובהלקאה עצמית, ו'איך לא קמת ואמרת: תעוף ממני?' 'איך לא קמת ויצאת מהאוטו?' קשה להסביר. אבל באותם רגעים קפאתי, נהייתי גוש קרח, מנותקת. אחר כך פיתחתי שיטות התחמקות. ילדה בת 14 שמפסיקה ללכת במכנסיים קצרים, או נכנסת לאוטו ושמה את התיק בצד שמאל, ומפחדת נורא, או נכנסת לאוטו כשהיא בטלפון כביכול, כדי שהוא לא ייתן לה נשיקה.

"אף אחד לא ידע. אומרים: 'אז הוא הסיע אותה הביתה, נסיעה של חמש־עשר דקות, מה כבר יכול לקרות'. בפועל, טראומות, חיים שלמים. אלה דברים שיכולים לקרות לכל אחת. הרבה מאוד שנים הדחקתי", היא ממשיכה. "בסביבות גיל 19, תוך כדי הצבא, זה צף, אבל אף פעם לא הרגשתי נוח להוציא את זה החוצה. רק עם גלעד קיבלתי אומץ לפוצץ את הסיפור הזה מול הבן אדם הזה ומול אמא ומול כולם.

"גלעד ידע על זה די מהתחלת הקשר. הכל היה פתוח ועמוק ומכיל, הרגשתי שאני יכולה לספר לו הכל. זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שמי שנמצא איתי אומר לי: 'תוציאי הכל, את יכולה. את במקום בטוח. כל מה שיש לך, אני אקבל'. הוא אף פעם לא שפט אותי או גרם לי להרגיש לא בסדר. פשוט נתן לי להרגיש נורמלית וטבעית והכיל אותי ברמה שאני מתפללת שיכילו כל בחורה בעולם, כולל אותי בזוגיות הבאה. הוא לא בא איתי פיזית לשיחה עם המשפחה, אבל הוא היה איתי בלב. נתן לי הרגשה ש'לא משנה מה, גם אם הם לא יקבלו את זה, אני פה בשבילך ואת חוזרת הביתה'".

סיגלר סיפרה קודם לקרובים לה ביותר: אמה ואחיה. אחר כך הם עירבו את המעגל הרחב יותר, הקרוב יותר לפוגע. "גם אחרי שאמא ידעה, זו בעיקר הייתה התמודדות שלי. לכל המשפחה היה מאוד קשה להאמין שזה באמת קרה. כשסיפרתי, זה היה שנה או שנתיים אחרי הפעם האחרונה שהדברים נעשו, והוא כבר לא היה בחיים שלי. הוא כמובן ניסה להגיד שאני שקרנית ומניפולטיבית, שאני פירקתי את היחסים בינו לבין המשפחה. זה היה שוק לכולם".

וכשחזרת הביתה לגלעד באותו הלילה?

"הוא חיבק אותי, ודבר לא נאמר, כי לא היה צריך להיאמר הרבה, ולא היה את הצורך המטורף לנבור או לחפור. הייתה הבנה שצריך חיבוק וזה הכל. אנשים לא מבינים איזה בן אדם מדהים הוא. כל מה שאעשה, לא אוכל להודות לו. כי זה כל כך לא מובן מאליו, ולא ציפיתי לכזו תגובה. לא האמנתי שמישהו יכול לאהוב ככה, ללא תנאים. להכיל בלי לשפוט. איבדתי את האמון בגברים בגלל הפגיעה הזאת שחוויתי, וגלעד גרם לי לחזור להאמין".

סיגלר בחרה שלא ללכת למשטרה להתלונן, אלא להשקיע בטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי בעצמה ולהתמסר לזוגיות שלה. "היום אני חזקה מאי פעם", היא אומרת, "ומבחינתי, זה הניצחון הכי גדול. לשבת מולך ולדבר על זה בלי להתפרק, ולדעת שזה חלק מחיי אבל לא כל חיי, אומר שניצחתי את זה. אני החזקה פה, אתה השפל".

וכשראית את הקמפיין של MeToo#?

"מדהים. לי לא היה מקום לבוא ולהגיד: 'עברתי מה שעברתי, קרה לי מה שקרה לי, בואו תחבקו אותי'. הקמפיין הזה מאפשר להעלות את הדברים על הכתב, לפרסם ולקבל אהבה ותמיכה כמו שכל אחת רוצה וצריכה. הכתבה הזו היא ה־MeToo# שלי. זה המקום שלי להגיד: 'זה לא מה שמגדיר אותי בחיים, אבל זה חלק שמאוד עיצב אותי'. הייתי רוצה שאם מישהי תקרא את הכתבה הזאת ותרגיש צורך להיפתח, שתכתוב לי. אני אהיה שם בשבילה. אני יודעת מה זה להיות ילדה שלא מבינה מה קורה סביבה ולא בטוחה ואולי חושבת שהיא מדמיינת. אני בדעה שאם יש ספק אז אין ספק, ובא לי להיות בשביל כל אחת ואחת, לא משנה מאיפה היא ובת כמה היא, כי אני באמת רוצה לעזור ולתמוך".

למה את לא מתנדבת בארגונים שפועלים בקרב נפגעי ונפגעות תקיפה מינית?

"בעבר הייתי במקום פגיע, ולא יכולתי לתת לאחרים בלי להיקרע בעצמי. מי שלא חווה פגיעה או התמודד עם ההשלכות לא יודע מה זה. אני נורא רוצה, אולי עכשיו זה יקרה".

שלוש שנים אחרי שהכירו, השילוב של האובססיה הישראלית לחתונה עם העובדה שמדובר ב"ילד של כולנו" יצר סוג של ציפייה לראות את שליט מתחת לחופה עם בחירת ליבו, לסגור מעגל. הזוג הצעיר נאלץ להתמודד עם פרסומים על אודותיו, שהיה אפשר לתרגם כלחץ להתחתן. זה התחיל בתצוגת אופנה שבה סיגלר עשתה טובה לחבר, מעצב האופנה עידן כהן, ודיגמנה שמלת ערב; נמשך בדיווח על תליון מזהב לבן משובץ יהלומים בצורת לב עם ראשי התיבות של השניים ששליט קנה לה; והסתיים לפני כשלושה חודשים, בצילומים מחופשה זוגית חלומית בזנזיבר. ואם זה לא מספיק, בין לבין צולמו השניים מבלים במסעדה, והיו מי שנשבעו שראו בתמונות משם טבעת אירוסים על אצבעה הענוגה של סיגלר.

"ספציפית במקרה ההוא", היא מסבירה היום, "הכל קרה בגלל טבעת שאמא שלי הביאה לי במתנה. לא התעסקנו במי מסביבנו הדליף. לפעמים הפרסום היה נעים ולפעמים מלחיץ. לפעמים את אומרת: 'איזה יופי', ולפעמים, 'שחררו אותי מזה'. במקרה האחרון שבו פורסם שהתארסנו זה היה קשה. כולם שולחים הודעות של 'מזל טוב' ו'איזה כיף לשמוע', ואת שואלת: 'על מה אתם מדברים? כלום לא קרה. אין קשר למציאות'".

אי־אפשר להאשים את התקשורת. בתמונות שלכם מזנזיבר הכל חיבוקים ונישוקים. לא נראה שזה אחרת לגמרי.

"הייתה לנו חופשה מדהימה, ולא יכול להיות שלא, כי את קמה בבוקר ומתחילה עם המרגריטה והמוחיטו, והכל מושלם. צריך להכיר אותנו כדי לדעת שאנחנו אף פעם לא נשב ונסבול יחד, בשום מקום בעולם, אבל אז כבר הבנו שזה לא זה. זה התחיל להתבשל שם. אם היית שואלת אותי לפני חצי שנה איפה אני אהיה היום, בטח הייתי עונה לך: מאורסת, כי מטבע הדברים ואיך שהם התגלגלו, הייתי בטוחה שזה הולך לקרות. לאט־לאט הבנו שכל אחד רואה את הדברים טיפה אחרת ושאנחנו כבר לא משדרים על אותו גל".

מי היה הראשון שאמר: "יש בעיה"?

"מה שהכי אהבתי בזוגיות שלנו זה שאף פעם הדברים לא היו מתחת לשולחן. תמיד אמרנו את כל מה שיש להגיד. דיברנו הרבה מאוד, וזו לא הייתה הפתעה גמורה, לא בשבילנו ולא בשביל הסובבים. זה היה משהו שהתבשל. האדם הראשון שסיפרתי לו על הפרידה היה אמא. ברור שהיא שאלה: 'בטוחה?' היו שיחות עם המשפחה שלו, הם מאוד נחמדים. גם אבא שלי התקשר לגלעד, ועוד בני משפחה, כי הוא נכנס לחיים של כולנו. אמרו לו שאוהבים אותו ושהוא תמיד מוזמן, שזה הבית שלו תמיד. זו סיטואציה קשה לכולם כי כל המשפחה נפרדת, אבל עושים את זה מהמקום הכי אוהב ולא מהמקום של לנטור טינה. ככה גם אצלם. הידיעה שנפרדנו התפרסמה בתקשורת רק אחרי כמה שבועות, וכשזה קרה, ישר כתבתי לו: 'איך אתה מרגיש? אתה בסדר?' והוא סימס שהכל בסדר ושאל אם אני בסדר. לי היה קשה לראות את זה כתוב, כי זה כמו חותמת ועכשיו כולם יודעים. כרגע אני מדברת מדי פעם עם בני המשפחה שלו. הכל באווירה טובה, אבל ברור שאני כבר לא מתקשרת חופשי. למדנו לשים גבולות, כי זה לא מתאים. בגלל שהכל מאוד טרי, קשה לי להגיד מה יהיה".

עכשיו לבד

כחלק מהפרידה, סיגלר עזבה את הדירה המשותפת בגבעתיים ועברה לבית אמה, מעצבת פנים, שנמצא במרחק רחובות ספורים משם. לא הוזמנה הובלה. הספרים, הבגדים, החפצים האישיים, הכל הועבר בנאגלות באוטו. הימים הראשונים, כמתבקש במקרים כאלו, לא היו קלים. "הייתה החלטה שהבנתי אותה ואת משמעותה, אבל פתאום הדברים הקטנים היו הכי קשים: ממיטה שהייתה שלי ארבע שנים, פתאום לחזור למיטה אצל אמא. לשנות את השם שלו בטלפון מ'אהבה שלי' ל'גלעד'. זה שבר אותי. לשנות את תמונת הרקע במסך בסלולרי. לראות תמונות שלנו ממקסיקו, ממש מההתחלה של הקשר. או החולצה מהדייט הראשון שלנו. הוצאתי אותה מהארון ואמרתי: 'וואו, איך אוכל ללבוש אותה שוב?' חלק מהתהליך זה לקבל את הזיכרון באהבה ולא להירתע ממנו. במקום לבכות על הדייט הראשון, לראות את החולצה ולהיזכר איזה מצחיק היה. הדבר שהכי התרסקתי ממנו היה בארוחת השישי הראשונה אחרי הפרידה, כשפתאום ראיתי שחסרה לידי צלחת ונקרעתי. הלכתי לחדר ובכיתי, ואחי ידע לבוא לחבק ולהגיד את המשפט הנכון כדי שאחזור לשולחן".

הם עדיין הולכים לאותו מכון כושר, אבל במקרה או שלא, לא יוצא להם להתראות שם. הוא נשאר בדירתם, שעל תיבת הדואר שלה מעולם לא כתבו את שמם. כשהיא נשאלת אם יש לה צורך לעבור לפעמים מתחת לבניין ולראות אם המכונית שלו שם, ואפילו לקשקש עליה בעצבים, היא צוחקת לשלילה, אבל כנותה לגבי כאב הפרידה מרגשת. "כל היומיום שלי השתנה", היא מודה. "בזוגיות היה לי הכי חשוב להיות בבית. הייתי עושה תפריטים, מסדרת, מנקה, מבשלת כל הזמן, פחות יוצאת. פתאום עכשיו לא חשוב לי להיות בבית. אני עם חברים וחברות, יוצאת ונהנית".

מתחילים איתך הרבה?

"זה קטע. יצאתי מהשוק רק לארבע שנים וחזרתי, וזה כאילו עולם אחר. לפני שהתחלתי לצאת עם גלעד הכרתי בחורים בברים ובמסיבות. בדיוק היום חברה עשתה לי שיחה: 'עדי, זה לא מה שהיה פעם'. מה זאת אומרת, שאלתי אותה. 'יש חוקים ויש דברים חדשים, ומשחקים, ואם הוא עושה לך לייק, תעשי לו בחזרה רק אחרי ככה וככה זמן'. עניתי לה: 'תודה על ההסבר, אבל זה לא יקרה, כי אני בחורה ישירה וישרה'. כשאני יוצאת עם חברות, אף אחד לא ניגש אליי ומתחיל איתי. האמת, גם עוד לא ראיתי מישהו שמוצא חן בעיניי. מה שכן, אחרי הפרידה בחורים כתבו לי באינסטגרם: מה, גלעד שליט? וכאלה. זה משהו שמאוד חששתי ממנו. אנשים שואלים אותי: אז איך הוא? למה נפרדתם? ולא מבינים ששמתי את זה במקום הכי סודי בלב שלי".

מה את מחפשת בגבר הבא?

"שאני ארגיש נינוחה ושיהיה אמון".

אם גם הגבר הבא שלך יהיה מפורסם, תסתכלי על זה אחרת?

"אין ספק. הדבר שהכי התגעגעתי אליו זה ללכת למסעדה ולאכול בכיף, בלי שיסתכלו על כל ביס שלי. לא יודעת מה הסיכוי שזה יקרה שוב, אבל אני אדם רגשי וסביר שאם אתאהב, זה יהיה בבן אדם ולא בתדמית הציבורית שלו".

בסך הכל יצאו לך המון דברים טובים מהפרסום. צילמו אותך הרבה, זכית לחשיפה, טיילתם בעולם.

"אין ספק שיש דברים שפרסום מועיל להם, אבל לא בגלל זה היינו יחד. כן יצא לי מהזוגיות להיחשף לעולם התקשורת, ועכשיו אני מחפשת עבודה בתחום הזה, שבו גם יש לי תואר. הייתי רוצה לעבוד בתוכנית ראיונות, שתהיה לי במה לנהל שיחה כנה ואמיתית, לגעת באנשים באמת. היו דברים שאהבתי בתקשורת, ומהרבה דברים אחרים נחרדתי. בגלל שהייתי במקום הזה, אני מאמינה שכשאהיה בצד של העיתונאית, אדע לעשות את זה אחרת, יותר ברגישות".

כשהייתם יחד הציעו לכם כסף על חשיפה?

"כן, אבל זה מעולם לא הוביל אותנו. הציעו בזמנו ריאליטי וכאלה, וזה לא עניין אותנו. נרתעתי, אפילו שהיה לי מה להציע. בעבר נורא פחדתי שלכל מקום שאני אלך, יהיה עליי הטייטל 'החברה של', אבל היום אני אדון לעצמי ויודעת שההשלכות הן נטו עליי, שגלעד לא יהיה חלק מזה ולא ייפגע בשום צורה. חברה שלי אמרה לי אולי נלך להשתתף ב'המירוץ למיליון', אבל אני פחדנית. מעדיפה לעשות פאזלים על השטיח ושבן זוגי למשימות יעשה את הדברים האתגריים".

את יודעת שגוגל לא שוכח ושלנצח תהיי האקסית של גלעד?

"אני בחיים לא אתבייש בכותרת 'האקסית של', אבל לאט־לאט אני מקווה לחזור להיות עדי סיגלר. אחרי ארבע שנים עם גלעד, אני יכולה להיות סוכנת חשאית, כי יש לי אוזניים בכל מקום", היא צוחקת. "אני שומעת שמזהים אותי, שמדברים עליי, 'זאתי, זאתי', ולמדתי לחיות עם זה".

מניסיונך עד לא מזמן, מהחוויות שאת חווית, העם אוהב את גלעד?

"אני לא מאמינה שהטוקבקים השליליים מייצגים את כל העם. במציאות עדיין ניגשים אליו, מבקשים להצטלם, מספרים לו סיפורים מרגשים. בעיקר נשים מבוגרות אומרות לו שכל שבת הן הדליקו נרות וביקשו שיחזור. כיף לשמוע את זה. זו סולידריות שחסרה לנו. אהבת חינם. דברים שמאוד התחברנו אליהם".

מה הטיפ המשמעותי שתיתני למי שרוצה לחיות עם גלעד?

"נטו תהיי עצמך, כי הוא לא קונה משחקים. אף פעם לא. כשניסיתי בהתחלה שטויות, הוא אף פעם לא קנה את זה. הוא תמיד היה 'קאט דה בולשיט'".

תכלס, מחר את פותחת את העיתון ורואה אותו מתנשק בלהט עם בלונדינית אחרת, לא תתחרפני?

(צוחקת) "קשה לי להאמין. זה יכאב, אבל אני אשמח בשבילו. אני רוצה שיהיה לו הכי טוב בעולם, ואם אני אדע שהיא ראויה, אוהבת אותו ברמות ולא מנסה לחגוג על חשבונו, לא תהיה מאושרת ממני, עם כל הכאב. אלו החיים ולקחתי את זה בחשבון כשנפרדנו".