אם לא די באתגרים שמציב גידולו של ילד השייך לחינוך המיוחד, הרי שעבור ילדים והורים רבים התהליך מול מערכת החינוך קשה ורצוף בעוגמת נפש: הטרטורים בוועדות השמה, שיבוצים שנויים במחלוקת, היעדר מענה ראוי לילדים המשולבים במסגרות רגילות, כפיית החלטות על הורים ועוד. רפורמה מקיפה בחינוך המיוחד שצפויה לצאת לדרך בשנת הלימודים הבאה, ותעוגן במסגרת תיקון חוק החינוך המיוחד, מבקשת לשים לכך סוף.
גולת הכותרת ברפורמה היא ביטול ועדות ההשמה שקבעו האם הילד ישובץ במסגרות החינוך המיוחד או בכיתת שילוב בחינוך הרגיל. ההחלטה תעבור להורים שיקבעו בעצמם מה המסגרת לילדיהם. לצד ביטול ועדות ההשמה יבוטלו גם ועדות השילוב — הוועדות הבית־ספריות שתפקידן לקבוע את היקף זכאותו של ילד עם צרכים מיוחדים לקבל תמיכה וסיוע מוגברים בבית־ספר רגיל. במקום שתי הוועדות תקום ועדת זכאות אחת, שבראשה יעמוד נציג מוסמך של משרד החינוך.
שינוי משמעותי יתבצע באופן קבלת ההחלטות: מערכת קבלת ההחלטות תהיה פדגוגית בלבד, בניגוד למה שקורה כיום בוועדות ההשמה שם נציגי הרשות המקומית מובילים במקרים רבים את הדיון ולעיתים השיקולים המובילים הם לאו דווקא פדגוגיים אלא גם מנהליים וארגוניים. המטרה היא למנוע מקרים שבהם ילדים מאתגרים שובצו במסגרות חינוך מיוחד אף שמבחינה פדגוגית היו זקוקים לסיוע משלב בלבד, ומנגד ילדי חינוך מיוחד נשלחו לחינוך הרגיל. העימותים בין ההורים לוועדות ההשמה גררו לא פעם מקרים קשים שבהם ילדים נשארו ללא מסגרת במשך חודשים ארוכים.
הרפורמה נשענת למעשה על מסקנות דו"ח השופטת דליה דורנר, שהמליצה שההורים יבחרו את המסגרת לילדם.
בנוסף, בדיקת הזכאות תהיה בהתאם לרמת התפקוד של הילד, ולא רק בהתאם לסוג הלקות. תקציב הרפורמה, שגובשה בחודשים האחרונים בתיאום בין משרדי החינוך והאוצר והשלטון המקומי, עומד על מיליארד שקלים. הכסף יושקע בין היתר בבניית יותר מאלף כיתות חדשות במהלך ארבע השנים הקרובות. מנהלי בתי־ספר רגילים יקבלו תקציב שישמש אותם לרכישת שעות טיפול, פסיכולוג, הדרכת הורים, הקמת מרחבים טיפוליים ועוד.
מספר תלמידי החינוך המיוחד במערכת החינוך הישראלית גדל בקצב מהיר ביותר. מספרם עומד כיום על 242 אלף ילדים, זינוק עצום בהשוואה לשנת 2010 אז היו 147 אלף תלמידים.
לדברי שר החינוך נפתלי בנט, "היום אנחנו עושים צעד משמעותי בקידום ילדי החינוך המיוחד ומשלבים ידיים בסיוע להוריהם. זוהי בשורה עצומה: חינוך איכותי יותר, מקצועי יותר, מותאם יותר — וקרוב יותר לבית. להורים תינתן יכולת בחירה מקסימלית על מנת לסייע לשלב את ילדיהם גם בחינוך הרגיל. לא נרפה עד שנדע שילדי החינוך המיוחד מקבלים את החינוך הטוב ביותר".
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אמר כי "אנו משפרים באופן ניכר את סל השירותים, כך שכל תלמיד ותלמידה יקבלו חליפה אישית, מותאמת לצורכיהם, במקסימום איכות ובמינימום ביורוקרטיה". מנהל אגף התקציבים במשרד החינוך, דודי מזרחי, הוסיף כי במקרים חריגים שבהם בחירת ההורים מנוגדת באופן קיצוני לצרכיו ולטובתו של הילד יתקיים דיון נוסף בוועדת ערר.
לדברי א', אם לשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים מהדרום, פעילה בקבוצת הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, "הורים לילדים בחינוך המיוחד עוברים מסע התשה מתמשך, כאוב ומתסכל, ולכן אני מקווה שהרפורמה הזאת באמת תיושם. הורים נאלצים להתמודד עם מחסור במסגרות, ועדות השמה פועלות כסרט נע ובמקרים רבים בלי להכיר את הילדים. המסר שאנחנו מקבלים עכשיו הוא שהילד שווה ויש לכך חשיבות רבה גם מבחינת ההתנהלות היומיומית שלנו וגם מבחינה חברתית".
