השאלה היומית: "נמסטה", השיר החדש של סטטיק ובן אל - איבדו את זה או עוד להיט מנצח?

טודו בום

גיל קורוטקי

אנחנו אוהבים להעביר ביקורת על סטטיק ובן אל. נהנים לקטול אותם, להגיד שהליריקה שלהם פשטנית ולא איכותית. שהמלודיה מונוטונית. להאשים אותם בזילות של המוזיקה הישראלית. אנחנו יושבים בפינה, מחככים ידיים ומחכים שהסינגל הבא שלהם יהיה כישלון.

אבל מי בסופו של דבר סופר את הכסף בדרך חזרה מעוד הופעה לפני רבבות אנשים? מי עדיין נמצא בכל פלייליסט של כל תחנת רדיו במדינה? ועוד עם הכי הרבה השמעות? כיף לנו כל כך לזלזל בשירים שלהם, אבל אם אפילו אבא שלי בן ה־60 עונה "טודו בום" כששואלים אותו האם הכל בסדר, וואלה ג'ורדי הצלחת.

השיר החדש של סטטיק ובן אל, "נמסטה", הוא בדיוק מה שמכונת פופ משומנת שעובדת היטב צריכה להפיק. הוא להיט רגאיי מקפיץ וממכר, המילים נתקעות, הווייבים עושים הרגשה של אוגוסט באמצע ינואר. אם בשיר "כביש החוף" כל מה שרצינו זה לחצות את הארץ מצפון לדרום במכונית רועשת, ב"נמסטה" מה שמתחשק לנו זה לתפוס את הטיסה הראשונה לג'מייקה.

סטטיק ובן אל יודעים טוב מאוד מה הם עושים. עובדה, הם מוציאים להיט אחרי להיט (חוץ מ"הכל לטובה", ניסיון של הצמד לעשות בלדה שלא ממש צלח).

לא קל להיות מוזיקאי בישראל, אנחנו קהל קשה וביקורתי. לפעמים סתם, לשם הביקורת. "נמסטה" הוא שיר פופ טוב ומהודק. התוספות האוריינטליות מראות שהצמד יודע למתוח את גבולות הז'אנר ולהיות הכי טובים במגרש שבו הם משחקים.

אז כמו שהרמתם את האף אבל זימזמתם בריפיט "מי הכי יפה שאני מכיר", קחו שבועיים עד שבמקלחת הבאה יתנגן לכם בראש "היה שלום לכם ונמסטה".

עומר אדם עוקף בסיבוב

נראה שהכל ממשיך לתקתק כמו שצריך במפעל של סטטיק ובן־אל תבורי. לא הספקתם לברך לשלום את 2018 וכבר נחת עליכם "נמסטה", השיר החדש שלהם. גם בעבודה השנייה שלהם, כשופטים ב"הכוכב הבא לאירוויזיון", הם ממשיכים להוות את האגף המעניין בתוכנית שדי איבדה את הכיוון. אבל כשמקשיבים שוב ל"נמסטה" — וזו לא משימה קשה במיוחד שיש לך שני ילדים קטנים בבית — אתה מבין שהנוסחה של השניים כבר מתחילה לחרוק.

בזמן שעומר אדם, פחות או יותר בן גילם, התפתח והפך לזמר הפופ הטוב בישראל, סטטיק ובן־אל מתעקשים לדרוך במקום. כשהוא פתח קופות (וסגר מיד כיוון שכל הכרטיסים נחטפו), הם ממשיכים לספור צפיות ביו־טיוב. בעוד שב"הכל לטובה" הם ניסו להתבגר מעט והוציאו שיר לא רע שנשמע כמו חיבור בין טונה לנאצ'י נאץ' — כאן הם מבצעים פליק פלאק לאחור ונוחתים לא טוב. הקליפ אמנם מושקע, אבל מזכיר בעיקר פרסומת להפקת חנוכה של "ספר הג'ונגל". "הכל לטובה" לא גירד את הצפיות שהביאו קודמיו. וכשהכל מסתכם במספרים אפשר להבין מדוע השניים — שבעבר השכילו לחכות זמן רב יחסית בין השירים בכדי לשמור על עניין — הוציאו את "נמסטה" כחודשיים בלבד אחרי קודמו.

מהרגע הראשון "נמסטה" (1.75 מיליון צפיות, עד עכשיו) מרגיש כמו דז'ה וו. אבל לא למקום שהתגעגעת אליו. מדובר בעוד רגאטון מרגיז ("ג'ורדי מארלי, בן אל ראסתבורי, סטט מן, נאמסטה פאנטסטה"), גם את המילה "קל" הם דאגו לדחוף, ואת השיק הלטיני מחליפה הפעם הזמרת ליאורה יצחק עם טוויסט הודי מרענן שלא שומעים הרבה ממנו בפופ העברי.

סטטיק ובן־אל של "נמסטה" אולי שופעים כוונות טובות, אבל למרות המנטרה המקופלת בתוכו וההפקה המוזיקלית הרפטטיבית של ג'ורדי, זה שיר שקשה להתמכר אליו.