מסובב אותנו על המזלג

מחר מציינים ברחבי העולם את יום הספגטי הבינלאומי. כן, יש דבר כזה, נשבעים. הזדמנות מצויינת להגיש ספיישל של האטריות הכי מפורסמות בעולם. ויש גם מתכון של אהרוני!

יש בעולם מאות צורות של פסטה, אבל הצורה הכי אהובה, הכי פופולרית והכי נמכרת היא הספגטי. עד כדי כך שהעולם החליט שמגיע לו יום מיוחד. אז מחר, 5 בינואר, הוא "יום הספגטי הבינלאומי". "באיטליה אכן יש מאות צורות של פסטה", מאשר השף ישראל אהרוני, "אבל דווקא הספגטי תפס גבוה מעל כולם, ונחשב לסמל של עולם הפסטה, והכל בזכות האמריקאים, שהגיעו עם ה'מיט־בולס ספגטי', כלומר ספגטי ברוטב עגבניות עם כדורי בשר. בכלל, אמרת ספגטי — אמרת ישר רוטב אדום, זה פשוט מתחבר לנו אוטומטית בתודעה. הרי כילדים לא ידענו מה זה פסטה, אמרנו 'אני רוצה ספגטי', והמונח היה מובנה כבר עם הרוטב, שזה היה בדרך כלל קטשופ או רסק עגבניות מקופסה. בהמשך הגיעו לארץ גם המיט־בולס ברוטב האדום שהשתדכו לספגטי, וכמובן גם הרטבים האחרים, אבל הבסיס נשאר ספגטי ברוטב אדום, ריחני וסמיך".

 

שף אהרוני, כרגיל, צודק. אוכל הוא קודם כל זיכרון, והוא הגשר המיידי לקופסת הרגשות שלנו, ולכן החיבור הזה בין זיכרונות ילדות לספגטי ברוטב אדום מובן מאוד לנטורופת רואי הניג, שעוסק באיזון של אכילה רגשית. "בתת־המודע שלנו יש מין קופסה שחורה שמתרגמת כל חוסר רגשי שיש לנו למאכל שיכול לענות על אותו צורך. בהקשר הזה, חיטה ותוצריה, כמו לחם או פסטה למשל, תמיד מקושרים עם בית, עם מקום בטוח, שמזין אותנו ומגונן עלינו, עם חזרה הביתה לצלחת של אוכל חם שממתינה על השולחן. צלחת של ספגטי ברוטב עגבניות היא דוגמה מיידית שעולה בראש כאשר אנחנו זקוקים למזון שיעניק לנו נחמה, ביטחון, שייכות, חיבוק".

 

קצת מלכלך להתחבק עם ספגטי, אבל תחשבו על זה — הניג צודק, יש הרבה מאוד פעמים שמתעורר בנו חשק למזון מסוים כתוצאה ממצב רגשי, מצורך נפשי.

 

מה ספציפית בספגטי נותן לנו את התחושה של אוכל מנחם?

"קודם כל, המרקם שלו לרוב נעים ורך מאוד, הספגטי מאפשר לנו 'לשחק עם האוכל', ויש כאן משהו ילדי מאוד. מבחינת היכולת 'לשאוב' את האיטריות הארוכות לתוך הפה, גם כאן יש משהו שמזכיר לנו את תקופת הינקות, משהו שהוא אימהי מאוד, שהוא מעבר לסתם אכילה. בנוסף, צלחת ספגטי תמיד צופנת בתוכה הפתעות, היא מעניינת, וככל שאנחנו מכניסים יותר עניין באוכל אנחנו בעצם נהנים ממנו יותר".

 

גם הערכים התזונתיים של הספגטי הופכים אותו לאחד המאכלים הפופולריים בעולם, כמובן בהתאם למה שנשלב בתוך הרוטב. כך, למשל, לדברי יערה סיטבון, דיאטנית קלינית ומנהלת מקצועית של תחום התזונה בקבוצת "הולמס פלייס". "באופן כללי הספגטי היא מנה פחמימתית מורכבת שמתפרקת לסוכרים. היא מכילה 330 קלוריות ל־100 גרם מוצר יבש, ומומלצת לפני פעילות גופנית משום שהיא מכילה כמות נמוכה של סיבים תזונתיים".

 

נמוכה? הרי מעודדים לצרוך סיבים תזונתיים.

 

"נכון, אבל לא לפני ספורט. סיבים תזונתיים, כמו גם שומן, מאטים את קצב העיכול. לפני ספורט אנחנו הרי לא נרצה להעמיס על מערכת העיכול, ולכן ספורטאים נוהגים לאכול מזונות שמתעכלים מהר יותר, כלומר מזונות פחמימתיים, שמכילים כמות קטנה של שומן ושל סיבים תזונתיים. הספגטי מצוין במקרה הזה כי הוא עונה על הדרישות וגם מספק לגוף בוסט של אנרגיה וסוכר זמינים".

 

ספגטי מיט בולז של ישראל אהרוני

 

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

 

החומרים:

חבילת ספגטי

לכדורי הבשר:

1/2 ק"ג בשר טחון

1־2 שיני שום קצוצות

1 בצל קטן קצוץ דק

1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה

ביצה

מלח, פלפל

מערבבים לתערובת אחידה וצרים כדורים של כ־3 ס”מ

לרוטב:

1 בצל קטן קצוץ דק

2 שיני שום קצוצות דק

2־3 כפות שמן זית

1 כף עלי אורגנו טריים, או 1/2 כף אורגנו מיובש

2 קופסאות עגבניות מרוסקות

מלח, פלפל

אפשרות: חופן עלי בזיליקום

 

ההכנה:

מתחילים בהכנת הרוטב. בסיר רחב ושטוח יוצקים את השמן, האורגנו, השום והבצל. מטגנים כ־2 דקות.

מוסיפים את העגבניות המרוסקות, המלח והפלפל (אפשר גם שבבי צ’ילי למי שאוהב חריף). מרתיחים ומבשלים 10 דקות על להבה נמוכה. מוסיפים את כדורי הבשר, מכסים ומבשלים כ־1/2 שעה על להבה נמוכה.

מערבבים פנימה את עלי הבזיליקום ויוצקים על הספגטי.

מי שרוצה יכול להוסיף פרמזן.

 

 

טריוויה ספגטי

השף האיטלקי ריקרדו קרנבלי (תודו שזה השם הכי שמח ששמעתם) שמתמחה בסלואו פוד איטלקי, מכונה "דוקטור ספגטי". בין סיבוב מזלג להקפצת רוטב, הוא בישל עבורנו טריוויה: 10 דברים שלא ידעתם על ספגטי

 

צילום: מוריה נווה
צילום: מוריה נווה

 

1. ספגטי הוא צורת הרבים של המילה "ספגטו" באיטלקית שפירושה זעיר / דק, כלומר "פסטה דקה".

 

2. במלחמת העולם השנייה, חיילים אמריקאים שנחשפו למטבח האירופי, דרשו אותו גם בבית ומאז החל הספגטי לכבוש את ארה"ב.

 

3. קיימים בעולם 600 צורות של פסטה, אך הספגטי הוא הנצרך ביותר באיטליה, בארצות־הברית וגם בישראל.

 

4. באיטליה אוכלים בשנה ספגטי באורך של כ־600 מליון ק"מ, שמספיק כדי להקיף את כדור הארץ 15 אלף פעם.

 

5. איטלקים לעולם לא משתמשים בכף ובמזלג כאשר הם אוכלים ספגטי. מדובר בהרגל אמריקאי. באיטליה פשוט מסובבים את המזלג החוצה ממרכז הצלחת.

 

6. אבקה של גבינת פרמזן היא הנפוצה ביותר לציפוי הספגטי. במשך זמן רב גבינה ופלפל שחור היו התבלינים היחידים בשימוש עם ספגטי.

 

7. שלושת הרטבים הפופולריים ביותר לספגטי הם: כדורי בשר / בולונז, רוטב עגבניות ופסטו.

 

8. ספגטי מכינים מקמח דורום ומים בלבד. לעיתים רחוקות גם ביצים.

 

9. המקבילות האסיאתיות לספגטי הן האטריות. האטריות נאכלו בסין במשך יותר מ־4,000 שנה והן בדרך דקיקות מאוד בהשוואה לספגטי ולא עשויות מחיטה.

 

10. איכות הספגטי נמדדת לפי תכולת החלבון. בארץ קיימות בשוק פסטות עם 14.5% חלבון.

 

ריקרדו קרנבלי (בצילום) הוא השף הראשי של מותג הפסטה האיטלקי Rummo pasta שמגיע לארץ בימים אלה

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים