שטעטל מודרני
ארבע נשים חרדיות עומדות במרכז הצגה מהנה ונוגעת ללב, המספקת מבט אירוני ומכמיר לב על הקהילה החרדית בניו־יורק
"קרקס של יהודים", תיאטרון חיפה
החיים של נשים חרדיות הגרות בניו־יורק עומדים במרכז תשומת הלב בהצגה "קרקס של יהודים", שרקחו המחזאיות רוני ברודסקי ודניאל כהן־לוי מסיפורים שכתב הסופר היהודי־אמריקאי נתן אנגלנדר. סדרת הדרמות הקטנות הבונות את הפסיפס העלילתי מתרכזת בארבע נשים הנאלצות להתמודד עם מגבלות החופש שלהן בתוך הקהילה הסגורה. הראשונה היא גיטה, שמנסה להוציא גט מבעלה הסרבן. מי שמנסה לעזור לה בנושא היא נאווה, המנסה לפתוח דף חדש בחייה לאחר שבעלה נעלם. רוחמה, בעלת חנות הפאות השכונתית, מנסה לחדש את התשוקה של בעלה, השדכן המקומי, כלפיה. ובונה, העובדת עם רוחמה בחנות, נוקטת צעדים דרסטיים כדי להכריח את בעלה הבטלן לצאת לעבודה. כפי שמרמז שם ההצגה, גם אם הסיפורים עוסקים בנושאים רציניים, נקודת המבט היא קלילה והומוריסטית.
המוטיב המרכזי המחבר בין העלילות השונות הוא ההתעסקות בשיער, אם זה השיער המוסר מפרצופה של גיטה העגונה, או השיער של הפאות המקשטות את החנות של רוחמה. ההתעסקות בשיער האמיתי והמלאכותי מבטאת את הצורך של הדמויות הנשיות להתחפש כדי להגיע למימוש אופטימלי של חלומותיהן.
ההצגה שביימה ברודצקי זורמת היטב על הבמה הצבעונית שעיצבה רות מלר, המזכירה לנו את גורדי השחקים של ניו־יורק ברקע. שמונת השחקנים מגישים ביצועים מלאי חן, מצחיקים אך גם אנושיים. במיוחד צריך לציין את לירית בלבן כגיטה המסכנה, סיגלית פוקס כרוחמה המפולפלת, ויעל לבנטל כנאווה הדעתנית. עוד בצוות יואב בר־לב, אייל רוזלס, שרון דנון, ולאדי פסחוביץ' ורון ריכטר, וכולם עובדים יפה ביחד.
לסיכום, זו הצגה מהנה ונוגעת ללב, המספקת מבט אירוני ומכמיר לב על האנשים הפשוטים החיים בעולם הנמצא בסמוך לעולמנו, אך מתנהל על פי קודים אחרים לגמרי.
ההצגה תעלה בתיאטרון חיפה מחר ובשבת ב־20:30