בכל שבוע אני מפסיד מחדש ל"אופירה וברקוביץ'". זה קרב אבוד, ובכל זאת אין לי אלא לדמיין תרחיש שבו המהדורה הסתיימה וכלום לא קרה: אף מרואיין לא נרמס עד עפר, איל ברקוביץ' לא אמר דברים נורא מטומטמים ובטוויטר אנוכי ואחרים התעסקנו בתמונות חושניות של חמין. אבל בקזינו הבית תמיד מנצח, ובקשת זה המנכ"ל אבי ניר, שוודאי מתענג על כיבוש רצועת שישי לפנות ערב באמצעות מתקפה ברוטלית על האינטליגנציה.
איכשהו מסיבת הטראש של ברקוביץ' ואופירה אסייג נתפסת בקרב רבים כחגיגת הישראליות האולטימטיבית. אומרים שהם "דוגרי", "אותנטיים", "לא רואים אף אחד ממטר". קול העם כקול ה"פירה וברקו". זהו שיח־חדש, שהומצא כדי לחפות על תהליך פשוט: המדיה המסורתית בכל העולם הוכתה והושפלה על ידי דונלד טראמפ, אז עכשיו כל מצג של וולגריות ואופורטוניזם מהווה שיקוף של איזה תת־מודע קולקטיבי, שיש להתבונן עליו בהשתאות. וברקוביץ' ואסייג עושים את זה הכי רועש, הכי קיצוני והכי ממגנט, כך שהם ושולחיהם מרוויחים מכל הכיוונים: מעריצים אותם בגלל מה שהם, אוהבים אותם בקטע אירוני ושונאים אותם אבל בכל זאת צופים בהם, כדי לא להישאר מחוץ ללופ.
התוכנית יודעת גם היכן לפגוע. ביום שישי התארחו באולפן שר בכיר וח"כ ותיק, אבל האייטם המרכזי היה "ראיון" עם ענבל אור. המירכאות שם לא רק כי הסגנון של הצמד לא מזכיר בשום צורה שיחה עם בן אדם, אלא כי יזמית הנדל"ן והחשודה בפלילים כלל אינה כשירה למעמד. עוד כשהופיעה בתוכניות אקטואליה ממוסדות יותר, המחזה היה מפוקפק מוסרית וחסר ערך עיתונאי. גרסתה, ככל שיש אחת כזאת, היא עניין לבית־המשפט, לא לטלוויזיה.
אבל החיה חייבת מזון טרי, וענבל אור היא לא פחות מנתח קצבים. בהגיע תורה, היא מנפנפת במסמכים מתוך קלסר מגוחך וסופגת אש צולבת ממכונת הג'ורה האנושית של ברקוביץ'. אסייג, כרגיל, מנווטת את הסיטואציה כך שיופק ממנה מקסימום קאלט, שמתגבש בזמן אמת בזכות ביטויים כמו "דה פקטור" ו"גנבה" (GANAVA). המערכון ב"ארץ נהדרת" נכתב מעצמו והוא גם מיותר: ממילא לא יעמוד בסטנדרט של המקור. לסיום יש תחרות אכילת קרמבואים, כי הבטן עדיין לא כואבת מספיק.
בינגו. אי־אפשר להסיט את המבט. דידי הררי יכול לארח את ביונסה, אדל והולוגרמה של זוהר ארגוב וזה לא יעזור. כבר שבועיים שזה נמשך שעתיים, על חשבון סיכום השבוע של רינה מצליח. מי צריך אותה כש"אופירה וברקוביץ'" גם מסכמים וגם בועטים לנו בראש, כמו שעשה ג'ון הרטסון לברקוביץ' באותו רגע מכונן באימון של קבוצת ווסטהאם. ההבדל היחיד הוא שאנחנו לא לומדים את הלקח, ונתייצב לחטוף גם בשבוע הבא.
בפינה לציון 70 שנה לישראל, "מחר שבת" של רשת אירחה את "האופנובנק", רוני ליבוביץ. הקהל קיבל אותו במחיאות כפיים וצביקה הדר שיחזר עימו בחום את ימיו כשודד בנקים. אומנם ליבוביץ הביע חרטה על מעשיו, החזיר את הכסף ובכלליות שילם את חובו לחברה, אבל יש משהו מעוות בהושבתו כסלב בתוכנית בידור ועוד בפינה שמתיימרת לחגוג 70 שנות עצמאות. אם זאת גרסתה של רשת למה שהם מכנים "טלוויזיה ערכית", אולי שיזמינו אותו להשתתף ב"האח הגדול" שתשודר אצלם.
