שישי 19 ביולי 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יריב כץ
    ממון • 07.01.2018
    הכסף שלא עשו איתו שום דבר
    תקציבים חשובים רבים – המיועדים לקשישים, לנכים, לעניים, לנוער בסיכון ועוד – מנוצלים באופן חלקי ביותר • כך עולה ממחקר של המרכז להעצמת האזרח, שמצא כי 165 סעיפים תקציביים נמצאים בניצול נמוך כבר שנים • אז למה הכסף נשאר על הנייר?
    תלם יהב

    דווקא עכשיו, בשבוע ההכרעות על התקציב, כאשר כל משרדי הממשלה מחזרים אחרי משרד האוצר בתקווה להשיג עוד כמה שקלים לתקציבם, המסמך הבא רלוונטי מאוד: מחקר מיוחד שערך המרכז להעצמת האזרח, ובחן את תקציב המדינה בין השנים 2016־2013, מראה את התשובה המדויקת ביותר לשאלה ששאל שר האוצר דאז, יאיר לפיד – איפה הכסף?. נראה שהוא נזרק על הרצפה או נשכח בדרך.

     

    מהמסמך מתברר כי תקציבים גבוהים רבים, שמיועדים לקשישים, לנכים, לתושבי הפריפריה, לעניים ולמטרות חשובות נוספות, מנוצלים באופן חלקי ביותר ואינם מגיעים ליעד שלהם. בסך הכל נמצאו במחקר 165 סעיפים תקציביים בהם קיים תת־ניצול מתמשך במשך 4־3 שנים.

     

    קראו עוד: כן מנצלים. את החלשים | תלם יהב

     

    הדוגמאות שמצא המרכז במחקר הן רבות, ובקשת רחבה של תחומים במשרדי הממשלה השונים. לדוגמה, תקציב של משרד הפנים בנושא "מבני דת לדרוזים ולצ'רקסים" עומד על אחוז ניצול ממוצע של 24% בשנים האחרונות. בשנה האחרונה ניצל המשרד 35% מאותו תקציב שעמד על 13.6 מיליון שקל (עם 4.7 מיליון שקל ניצול).

     

     

     

     

    עוד דוגמה: ב־2016 היו למשרד הבינוי והשיכון 98 מיליון שקל לתכנון ופיתוח תשתיות במגזר הערבי, ומתוך זה נוצלו רק 48 מיליון (49% בלבד). למשרד גם היה תקציב של 33 מיליון שקל לרכישת דירות לנכים, מתוכם נוצלו רק 14 מיליון (42%). כמו כן, מתוך תקציב של יותר ממיליארד שקל לרכישת דירות לדיור הציבורי נוצלו רק 554 מיליון שקל (ניצול של 50% בלבד מהתקציב).

     

    במשרד הרווחה, שאמור לסייע לאוכלוסיות מוחלשות, יש סעיף בסיוע לקשישים שנקרא "תמיכה בשיפוצים לקשיש והצטיידות" שעמד בשנה האחרונה על 1.48 מיליון שקל. מתוכם נוצלו רק 154 אלף (10% בלבד). למשרד הרווחה גם הוקצו 30 מיליון שקל לתוכנית רווחה במגזר הבדואי ונוצלו רק 7.7 מיליון שקל (26%). כאן, אגב, מדובר בעלייה משמעותית מהשנה שעברה – אז נוצלו 6% וסכום של 1.7 מיליון שקל.

     

    בשנת 2016 למשרד הרווחה היה תקציב של 104 מיליון שקלים ליווי משפחות במצוקה מתוכו נוצלו רק 42 מיליון שקלים (41%). להגנתם ייאמר כי בשנה קודם לכן היו 81 מיליון שקלים מתוכם נוצלו רק 11 מיליון (14% בלבד). במשרד הכלכלה, למשל, יש תקציב של 41 מיליון שקלים להכשרות מקצועיות למבוגרים ומתוכו נוצלו רק 13 מיליון שקלים (33%).

     

     

     

    במשרד החינוך יש תקציב של 78 מיליון שקל לציוד מיוחד לחינוך המיוחד, ממנו נוצלו 31 מיליון בלבד (40%). למשרד גם יש תקציב של 15 מיליון שקל לפעולות רווחה לעולים, מתוכו נוצלו רק 4.4 מיליון שקל (30%).

     

    התופעה לא פסחה גם על משרד ראש הממשלה. כך, למשל, מתוך 10 מיליון שקל לפעולות מטה ההסברה הלאומי נוצלו רק 750 אלף שקל (7% בלבד). כמו כן, במשרד יש תקציב של 7.8 מליון שקל לתמיכה בארגוני הנצחה – מתוכו נוצלו רק 1.6 מיליון (21%).

     

    במשרד לקליטת עלייה יש תקציב של 19 מיליון שקל במסגרת תכנית החומש לעולי אתיופיה, מתוכו נוצלו רק 11 מיליון (59% בלבד). ומתוך תקציב של 67 מיליון שקל לעידוד עלייה תכנית מיוחדות נוצלו רק 19 מיליון (29% בלבד). גם למשרד התרבות יש תקציב שלא נוצל. כך, לדוגמה, מתוך תקציב של 124 מיליון שקל שנקרא "פעולות כלליות בתרבות" נוצלו רק 62 מיליון (50% בלבד). מתוך 55 מיליון שקל למתקני ואתרי ספורט נוצלו רק 15 מיליון (28% בלבד).

     

    במשרד החקלאות יש תקציב חשוב במיוחד של 48 מיליון שקל להפחתת השימוש בחומרי הדברה, אולם מתוכו נוצלו רק 14 מיליון (31%). ולמרבה האירוניה, במשרד לפיתוח הנגב והגליל יש תקציב בסך 59 מיליון שקל שמטרתו "פעולות לפיתוח הנגב והגליל" אולם מתוכו נוצלו רק 28 מיליון (47% בלבד). גם במשרד לביטחון פנים בפרויקט החשוב של "עיר ללא אלימות" שתוקצב ב־88 מיליון שקל יש ניצול חסר כאשר רק 47 מיליון נוצלו (54%). משרד המדע, אגב, תקצב לסוכנות החלל הישראלית 8.9 מיליון שקל אולם מתוכו נוצלו רק 3.9 מיליון (44% בלבד).

     

    צילום: יואב אלון
    צילום: יואב אלון

     

    לאי ניצול התקציבים הללו יש סיבות רבות ומגוונות והן משתנות מאוד בין משרד ומשרד. חלקן, למשל, קשורות לבעיות עם גורם שלישי. לדוגמה, אם משרד ממשלתי מוציא מכרז, אבל יש תלות בגוף אחר שאמור לנצל את הכסף, הדבר עלול להיות בעייתי.

     

    בעיה נוספת טמונה בחסמים פנימיים, כמו כוח אדם או מכרזים שעוד לא יצאו לפועל בגלל בעיות בירוקרטיות כאלו ואחרות. עוד סיבה היא תעדוף אחר. במשרדי הממשלה יש כח אדם מוגבל ולעיתים הם נאלצים לבחור לתעדף משימות בצורה שונה. אפשרות אחרת היא שינויים תקציביים או הסטת תקציבים למקורות אחרים.

     

    עו"ד עינת פישר־לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח: "הנתונים מספרים את הסיפור האמיתי של התקציב ושל סדר העדיפויות הממשלתי. המספרים מוכיחים שבנושאים רבים בעלי חשיבות ציבורית וחברתית, קיימת התחייבות חוזרת של הממשלה לפעול ולהקצות משאבים, אך לאורך שנים ההבטחה לא מתממשת, והכספים לא מגיעים ליעדם ולא משפיעים על חיי האזרחים. המרכז ממשיך לעקוב אחר ניצול התקציב כדי לוודא שהממשלה לא רק מצהירה על סדרי עדיפויות ויעדים, אלא גם מקיימת".

     


    פרסום ראשון: 07.01.18 , 20:28