שבת 17 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    "התפקיד שלנו כהורים הוא לחפש כל שבב של תקווה". סיגל בורנשטיין ובתה ליה
    24 שעות • 07.01.2018
    קשר דם
    עשרות הורים ישראלים עם לב מלא תקווה הגיעו לשמוע את פרופ' ג'ואן קורצברג האמריקאית, שמחקריה פורצי הדרך הראו איך עירוי דם טבורי משפר תפקודים של ילדים עם אוטיזם ושיתוק מוחין. מדובר אמנם רק בשלבים ראשוניים בלבד של המחקר שעדיין רחוק מסיום, אבל ההורים מוכנים לנסוע עד ארה"ב למען הסיכוי שהילד יתחיל לדבר וללכת. וגם: ראיון עם אימה של הילדה היחידה בישראל שכבר השתתפה בניסוי של פרופ' קורצברג וחוותה שיפור ניכר במצבה
    רותם אליזרע | צילומים: יובל חן, דנה קופל, יריב כץ

    עשרות הורים לילדים עם שיתוק מוחין ואוטיזם התקבצו ביום חמישי האחרון באולם סוראסקי בבית החולים "שיבא" שבתל השומר. ההורים הנרגשים, שהגיעו מכל קצות הארץ, שתו בצמא את דבריה של פרופ' ג'ואן קורצברג שנחתה לביקור קצר בישראל. ההורים הגיעו לשמוע מה יש למומחית בעלת השם העולמי לספר על סדרת מחקרים טרייה ומבטיחה, שכל הורה באולם סוראסקי תולה בהם תקווה: מחקריה הראו שיפור באיכות החיים של ילדים חולי שיתוק מוחין ואוטיזם לאחר שהם טופלו בדם טבורי.

     

    "כיום כל משפחה שיש לה מנת דם טבורי יכולה להגיע אלינו ולקבל עירוי דם טבורי". פרופ' ג'ואן קורצברג
    "כיום כל משפחה שיש לה מנת דם טבורי יכולה להגיע אלינו ולקבל עירוי דם טבורי". פרופ' ג'ואן קורצברג

     

    "המחקרים שלנו עוסקים ביכולת של השתלות דם טבורי להפחית את הסימפטומים של ילדים עם אוטיזם או שיתוק מוחין", אומרת פרופ' קורצברג בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות". "אנחנו מאמינים שתאי הדם הטבורי משחררים כימיקלים שמאותתים לתאים במוח לתקן מעגלים עצביים פגועים. אפשר לומר שהיום מיצינו ברפואה את הדברים שאפשר לעשות באמצעות תרופות עבור חולים הסובלים משיתוק מוחין או אוטיזם".

     

    "לא השתלה רגילה"

     

    דם טבורי מופק מחבל הטבור ומהשליה, ויש בו סוגי תאים רבים שלהם יכולות ריפוי. למשל, תאי גזע של מערכת הדם, שיכולים לשמש תחליף להשתלת מח עצם במחלות כמו לוקמיה, סוגים מסוימים של אנמיה ותסמונות גנטיות. בדם הטבורי יש גם מונוציטים, תאים של מערכת החיסון שמאותתים לתאים במוח לתקן אזורים פגועים, פעולה שמסייעת לשיקום המוח לאחר שבץ מוחי או במקרים מסוימים של שיתוק מוחין. המונוציטים בדם הטבורי, מתברר, מדכאים גם את הדלקת במערכת העצבים, זו שעל פי הערכות גורמת לסימפטומים של אוטיזם.

     

     

    לאחרונה פירסמה פרופ' קורצברג מחקר בו השתתפו ילדים עם שיתוק מוחין, שקיבלו עירויים מהדם הטבורי של עצמם, שנשמר בבנק דם מלידתם. פרופ' קורצברג ושותפיה מאוניברסיטת "דיוק" בארה"ב בדקו 63 ילדים בני שנה עד שש עם שיתוק מוחין בדרגות נמוכות ובינוניות, שחולקו באופן אקראי לקבוצת טיפול ולקבוצת ביקורת. מחצית מהילדים קיבלו עירוי של דם טבורי עצמי ומחציתם קיבלו עירוי דמה. שנה ממועד העירוי חזרו החוקרים אל הילדים וגילו לשמחתם שהילדים שקיבלו עירוי דם טבורי במינון גבוה הראו שיפור משמעותי בתפקוד המוטורי שלהם.

     

    "במהלך שני העשורים האחרונים טיפלנו באמצעות השתלת דם טבורי בילדים עם מחלות נוירולוגיות גנטיות מסוימות", אומרת פרופ' קורצברג. "כשביצענו סריקת מוח לילדה שעברה השתלת דם טבורי מתורם זכר, ראינו במוח שלה תאים זכריים, וכך ידענו שהתאים יכולים לעשות את כל הדרך למוח. למדנו שתאי הדם הטבורי מייצרים כימיקלים המאותתים לתאים במוח לשקם אזורים פגועים. בהתבסס על הידע הזה שיערנו שעירויי דם טבורי עשויים לסייע לילדים עם שיתוק מוחין".

     

    לדברי פרופ' קורצברג, ההשתלה לא מרפאת את הילדים, אך משפרת מאוד את מצבם. "במחקר של שיתוק מוחין בשלב 2, שאת תוצאותיו פירסמנו לאחרונה, חלק מהילדים שלא יכלו ללכת התחילו ללכת עצמאית. אצל ילדים אחרים שוקמה היכולת להשתמש בצד אחד של הגוף שהיה פגוע. ילדים שחוו קשיים בדיבור התחילו לדבר כמו ילדים רגילים, בזכות עירוי הדם הטבורי העצמי שקיבלו", מסבירה פרופ' קורצברג על המחקר, שנערך בינתיים על קבוצה קטנה של חולים. "במחקר בשלב 1 בתחום האוטיזם, בו השתתפו 25 ילדים, אצל 75 אחוזים מהם דווח על שיפור משמעותי ביכולת הלמידה, במדדים התנהגותיים ובסימפטומים כלליים של אוטיזם, במהלך שישה חודשים אחרי עירוי הדם הטבורי העצמי".

     

    לטיפול הזה יש תופעות לוואי? האם הגוף עלול לדחות את ההשתלה?

     

     

    "כשאנחנו מבצעים עירוי של תאי דם טבורי בילדים עם שיתוק מוחין או אוטיזם, למעשה לא מדובר בהשתלה רגילה. אנחנו מאמינים שתאים אלה שורדים בגופו של החולה בין מספר שבועות למספר חודשים. הם פועלים באמצעות הכימיקלים שהם משחררים לתוך מחזור הדם של החולה. לכן בסוג טיפול זה אין חשש לדחייה".

     

    מה קורה אם לא נשמר דם עוברי של הילד?

     

    "דם טבורי אלוגנאי (של קרוב משפחה או מתורם זר, ר"א) הוכח כיעיל בהשתלות תאי גזע. שימוש בו נבדק גם עבור השתלות בילדים עם שיתוק מוחין או אוטיזם שאין להם מנת דם טבורי עצמי שנשמרה בלידה. אנחנו עדיין מנסים לבחון האם השימוש בו בטוח ואפקטיבי כמו שימוש בתאים העצמיים".

     

    "מוכנה לנסות הכל"

     

    "החוקרים הסיקו שבמינונים גבוהים של תאי דם טבורי ניתן לקבל שיפור", מסביר ד"ר עמר בר־יוסף, מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד בבית החולים שיבא. "אמנם מדובר במחקר קטן של 63 ילדים, אבל התוצאות שנמצאו הן מובהקות מבחינה סטטיסטית". לדבריו, על אף שהשיפור בא לידי ביטוי ביציבות ובשיווי משקל של הילדים, ההערכה היא שיהיה שיפור גם ברמה הקוגניטיבית.

     

    אחרי שבועיים ראו שינוי. הילה (שם בדוי) שקיבלה טיפול בעירוי דם טבורי עבור שיתוק מוחין, יחד עם אמה
    אחרי שבועיים ראו שינוי. הילה (שם בדוי) שקיבלה טיפול בעירוי דם טבורי עבור שיתוק מוחין, יחד עם אמה

     

    ד"ר בר־יוסף ביצע בעצמו ניסוי כזה, בילדה אחת בלבד, כאן בישראל. הילה (שם בדוי), בת 4 הסובלת משיתוק מוחין, חוותה שיפור ניכר ביכולותיה המוטוריות לאחר שקיבלה בשנה שעברה מנת דם טבורי. "כשהילה נולדה לקחנו לה דם טבורי כמו לשאר הילדים שלי", סיפרה מיכל, אמה. זמן קצר לאחר מכן התברר שהתינוקת עברה שבץ וסובלת משיתוק מוחין. "יום אחד התקשרתי ל'טבורית', הבנק הפרטי לשימור דם טבורי בשיבא, ושאלתי מה אפשר לעשות, אמרתי להם שאני מוכנה לנסות כל דבר. לא ידעתי בכלל על הניסוי של קורצברג. בטבורית הפנו אותי לד"ר בר־יוסף, שהסכים לבצע את הפרוצדורה של ההשתלה". לאחר בדיקות מקדימות הילה חוברה לעירוי. "אחרי שבועיים התחלנו לראות את השינוי המדהים: ההבנה שלה הייתה טובה יותר, יכולת ההבעה שלה השתפרה פלאים. אפילו קלינאית התקשורת אמרה שהילדה השתנתה ב־180 מעלות", אומרת מיכל. כמו במחקר של פרופ' קורצברג, הילה לא החלימה לחלוטין אבל השיפור היה משמעותי.

     

    גם סיגל בורנשטיין, כמו מיכל, הגיעה בשבוע שעבר להרצאה של פרופ' קורצברג בתל השומר. "הילדה שלנו, ליה, כמעט בת שש והיא ילדה עם צרכים מיוחדים ותפקוד נמוך", מספרת בורנשטיין. ליה אובחנה בגיל שנה ושלושה חודשים על הספקטרום האוטיסטי, היא מתקשה בפעילויות הפשוטות ביותר, כמו דיבור והבנה, וזקוקה לליווי צמוד שבעה ימים בשבוע. "אנחנו מחפשים פתרון שיתן לה מעט מזור", אומרת בורנשטיין. "ניסינו מגוון רחב של שיטות טיפול, מריפוי בעיסוק, דרך קלינאיות תקשורת ופיזיותרפיה ועד לתאי לחץ". כמו כל ההורים שהגיעו לשמוע את פרופ' קורצברג, גם בורנשטיין מקווה שהטיפול באמצעות דם עוברי יוכל להביא לשיפור התפקוד של ליה. "התפקיד שלנו כהורים הוא לחפש כל שבב תקווה בעולם הזה כדי להקל על ליה. נחשפנו לקבוצות של הורים וככה גילינו על המחקר, קראנו מאמרים ולמדנו את הנושא. במקרה שמרנו דם טבורי לליה ואנחנו מקווים שנוכל לעשות בו שימוש".

     

    גם אלונה (שם בדוי) הגיעה מתוך תקווה שהבת שלה תוכל לקבל טיפול בדם טבורי. "הילדה שלי בת שלוש, אובחנה עם אוטיזם והיא סובלת מעיכוב התפתחותי קוגניטיבי ומוטורי", היא מספרת. "כשנולד הבן שלי לפני חצי שנה החלטנו לשמור דם טבורי, אחרי שהסבו את תשומת ליבנו לסגולות הרפואיות של הדם הזה".

     

    לפני כחודשיים קראה אלונה על המחקר של פרופ' קורצברג. "שיתפתי את הנוירולוגית של הבת שלי, אבל היא הייתה ספקנית. היא הסבירה לנו שעדיין לא מבצעים את התהליך הזה בארץ וצריך עוד הוכחות ומחקרים נוספים. יצאתי מהשיחה איתה די מתוסכלת אבל פניתי לד"ר בר־יוסף והוא דווקא סבור שיש פוטנציאל לשימוש בדם הטבורי של הבן שלנו על מנת לטפל באחותו. אנחנו יודעים שאין מאה אחוז הצלחה, אבל זה יכול לשפר את התפקוד שלה. חיכינו הרבה מאוד זמן כדי לשמוע בעצמנו את פרופ' קורצברג, וזה ממלא אותנו תקווה".

     

    בינתיים לא בישראל

     

    המחקר של פרופ' קורצברג הוא הראשון שרואה אור מתוך מספר מחקרים שמתקיימים בימים אלו ממש גם בדרום־קוריאה ובאוסטרליה וצפויים להתפרסם בתקופה הקרובה. אבל ייקח עוד זמן עד שהטיפול יאושר על ידי משרד הבריאות בישראל, ועדיין נדרשים מחקרים נוספים על מנת להוכיח את יעילות הטיפול על קבוצות גדולות יותר.

     

    ''המחקרים האחרונים שהתפרסמו על ידי פרופ' קורצברג מהווים פריצת דרך בתחום הטיפול בדם טבורי", אומר אמנון פלץ, מנכל ''טבורית''. "אנחנו מקווים שבקרוב הטיפול יהיה זמין גם בישראל. מדובר בתקווה גדולה למשפחות''.

     

    "אני יודעת שחברת 'טבורית' פועלת להכנסת טיפולים באמצעות הדם הטבורי למרכז הרפואי שיבא תל השומר, אך לא יודעת לומר מתי זה יקרה", מודה פרופ' קורצברג. "אני שמחה לבשר שקיבלנו אישור ממינהל המזון והתרופות האמריקאי לביצוע השתלות בילדים עם שיתוק מוחין או אוטיזם שלא במסגרת ניסוי קליני, לאחר שהוכחנו את בטיחותן", היא מוסיפה. "כיום כל משפחה שיש לה ילד חולה, ויש בבנק הדם מנת דם טבורי שלו או של אחד האחים שלו – יכולה להגיע אלינו לאוניברסיטת דיוק בארצות־הברית ולקבל עירוי דם טבורי". שימור דם טבורי אינו כלול בסל התרופות והוא כרוך בעלות של כ־8,000 שקלים. אם מוסיפים לזה נסיעה להשתתפות במחקר בארצות־הברית שכרוכה בעשרות אלפי שקלים נוספים, מגלים שלא כל הורה מסור לילד חולה יכול להרשות לעצמו את הטיפול הזה, שמסתמן כמשנה חיים. "אנחנו מקווים שהטיפול יהיה זמין בארץ בקרוב", מסכמת בורנשטיין. "בישראל נעשה ניסוי רק על שיתוק מוחין ולא על אוטיזם, ואנחנו מצפים שנוכל להשתלב במחקר כזה עם הבת שלנו". בינתיים, ההורים הלהוטים לכל הקלה במצבם של הילדים מוכנים להשקיע את מיטב כספם וזמנם גם בנסיעה יקרה לחו"ל. "אני מקווה שהטיפול יגיע לישראל", אומרת אלונה, "אבל אם לא, אנחנו מוכנים לנסוע ולנסות את זה בארה"ב". •

     


    פרסום ראשון: 07.01.18 , 21:00