עשרות אלפי מילים חודשו על ידי האקדמיה ללשון עברית, שהיא המוסד העליון על פי החוק למדע הלשון העברית, והחלטותיה מחייבות את מוסדות המדינה. אך ישנן גם מילים רבות ומוכרות שהשתרשו בשפה ומקורן אינו באקדמיה, אלא באזרחים מן השורה שחידשו אותן.

לכבוד יום העברית החל היום, ביום הולדתו ה־160 של אליעזר בן־יהודה, מפרסמת האקדמיה ללשון עברית שורה ארוכה של מילים אשר חודשו מחוץ לאקדמיה. בן־יהודה נחשב למחייה השפה העברית, אך בניגוד למה שנהוג לחשוב — חיים נחמן ביאליק חידש יותר מילים מבן־יהודה, ובעשורים האחרונים גם אנשים פרטיים רבים שאינם חברי אקדמיה חידשו מילים שכולנו משתמשים בהן.

לדבריה של מנכ"לית האקדמיה, טלי בן־יהודה, מורגשת התעניינות רבה של הציבור, כולל הצעירים, בלשון העברית, ששיאה סביב יום העברית. הדבר בא לידי ביטוי באלפי פניות המגיעות לאקדמיה מדי חודש ובחשיפה של מאות אלפי בני אדם לתכנים שהאקדמיה מפרסמת באתריה וברשתות החברתיות. "הציבור בישראל אוהב את השפה שלו. מילים ומונחים חדשים נוצרים כל העת, ולרוב איננו יודעים בכלל מי חידש אותם", מוסיפה תמר קציר, עורכת התוכן המדעי לציבור באתר האקדמיה ללשון עברית.

קראו עוד: יום בלי או-קיי | ד"ר אבשלום קור

רבקה מיכאלי, שמככבת ברשימה עם "להיט", סיפרה אתמול ל"ידיעות אחרונות" על גלגולה של המילה שחידשה. "הייתי קריינית צעירה בקול ישראל והטילו עליי לערוך את מצעד הפזמונים", היא נזכרת. "ניגשתי לקריין הראשי משה חובב ושאלתי האם מותר לי להשתמש במילה להיט במקום שלאגר. התלבטתי בין להוט ללהיט, ומשה אמר שלהיט הרבה יותר טוב. הרעיון עלה תוך כדי עבודה וקריאה על מצעד הפזמונים הלועזי. היט מזכיר חום, וכך הגעתי ללהיט החם של השבוע. אמרתי שאתחיל להשתמש במילה הזאת בתוכניות שלי ונראה אם זה יתפוס, וזה תפס".

גם אורי אבנרי, שחידש את המילה "חללית", הגיע אליה תוך כדי עבודה. "תירגמתי לעברית מאמר של ורנר פון בראון, מדען טילים גרמני שעבר מגרמניה לאמריקה אחרי המלחמה ועבד שם בפיתוח חלליות", נזכר אתמול בשיחה עם "ידיעות אחרונות". "הוא כתב מאמר שהיה אז עתידני לגבי הטיסה לחלל. הגעתי למונח 'ספינת חלל', שנראה לי מטופש וארוך מדי. אני אוהב מילים קצרות בעברית, והמצאתי במקום ספינת חלל את המילה חללית, שנכנסה לשפה. זה אחד התענוגות האמיתיים בחיים שלא עושה רע לאף אחד. מילה שיצאה לך מהראש הופכת לנחלת הכלל. אני גאה בכך".