רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אביגיל עוזי
    24 שעות • 08.01.2018
    "אני מעדיפה להסתכל על הפוזיטיב, לא על הנגטיב"
    ליהיא גרינר שיתפה את עשרות אלפי העוקבים שלה בפרטים הכי אינטימיים מההפלה שעברה ועוררה סערה. לצד אינספור ווטסאפים מחזקים מנשים שעברו חוויה דומה, הייתה גם לא מעט ביקורת על החשיפה האישית הקיצונית. "השיתוף הוא חלק מהתראפיה שלי, זה במקום פסיכולוג. כל מי שכתב לי דברים רעים ברשת
    יואב בירנברג | צילום: אביגיל עוזי

    תשע בבוקר, אתמול. מחלקת נשים בבית החולים בילינסון. כולם יודעים באיזה חדר ליהיא גרינר שוכבת. תמשיך ישר וקח ימינה במסדרון. בכניסה לחדר מחכה לי מאיה גרינר, אמא של ליהיא, מקבלת אותי בחיוך ומזמינה אותי פנימה. ליהיא יושבת על שפת המיטה ומתעסקת בסמארטפון שלה. מאז שהעלתה לרשת סרטון שבו שיתפה את עשרות אלפי העוקבים שלה בהפלה שעברה — הווטסאפים לא מפסיקים לטרטר. "אני צריכה לשנות את הצלצול שלי", היא אומרת. "נמאס לי כבר מהצליל הזה, אני לא יכולה לשמוע אותו יותר. אבל האמת שאני מתרגשת לקרוא את מה שכותבים לי. הפייסבוק שלי ממש קרס מרוב תגובות. המון נשים שעברו הפלה משתפות אותי במה שהן עברו, בכאב שלהן בתחושות שלהן. ויש גם המון שרק שולחים חיבוק או לב".

     

    אבל לצד אלפי התגובות האוהדות, יש גם לא מעט תגובות אחרות. כאלה שלא מבינים למה הייתה צריכה לשתף את כולם, ממש בזמן אמת, בהפלה שעברה לפרטי פרטים, כולל תיאורים גרפיים של העובר המת. "עברתי הפלה טבעית", שיתפה גרינר את העוקבים שלה, "פשוט הכל יצא טבעי והרופאים אמרו לי לא להסתכל שהתינוק יצא, אמרתי אין מצב, אני חולת נפש, אני חייבת לראות, אז הסתכלתי, תינוק קטן־קטן־קטן, ממש שלם. זה מטורף שבשבוע ה־17 תינוק שלם כל כך והוא שקוף כזה, יו נואו? וואטאבר, מה זה יפה, ממש יפה. ראיתי את הבן שלי מייקל לחלוטין...ממש דומה".

     

    "זאת אני", היא מסבירה, "נכון שיש כאלה שלא מבינים למה עשיתי את זה, אבל אני לא יכולה להשתנות. ניסיתי כמה פעמים להשתנות בעבר וזה לא הצליח. הבנתי שמי שאוהב אותי צריך לקבל אותי כמו שאני".

     

    אבל את יכולה להבין את התגובות של האנשים שהרגישו לא בנוח עם הסרטון שלך. "השיתוף הזה הוא חלק מהתראפיה שלי. אני לא יכולה בלי זה. כל הזמן אומרים לי, 'אולי תראי פסיכולוג?' איזה פסיכולוג?! אני משתפת את כל המדינה בסטורי שלי. יש לי מלא טוקבקים. כל אחד אומר לי מה האמת מבחינתו, וכל אחד מהם הוא סוג של פסיכולוג. אני מעדיפה להסתכל על הפוזיטיב, לא על הנגטיב. אני מרגישה רע כלפי אלו שרושמים לי דברים רעים ברשת. אם זה לא מעניין אתכם, למה אתם כותבים על זה? למה נכנסתם בכלל לרשת? למה אתם מקדישים לי זמן כדי להגיב? תמשיכו הלאה, תתקדמו".

     

    "הכל זה מלמעלה"

     

    עבור גרינר, אחת המתמודדות הכי זכורות בתולדות "האח הגדול", הריאליטי והחיים האמיתיים תמיד התערבבו. היא אף פעם לא ממש שמרה את החיים שלה לעצמה. גם לפני ההפלה גרינר דאגה לתעד ברשתות כל רגע מחייה. "שיתפתי את כולם ברשת בהיריון, אז היה נראה לי טבעי לשתף אותם גם בהפלה. כולם ידעו שאני מתכננת היריון, בכל לייב דיברתי על זה. אנשים ברחוב אומרים לי שהם מכורים לסטוריז שלי. מאוד כיף לראות את החיים האמיתיים, ולא את נטלי דדון קמה כל בוקר עם הבגדים המדהימים שלה והילד הדוגמן שלה".

     

    רוב הנשים, אם לא כולן, לא היו משתפות את העולם במידע אינטימי כזה.

     

    "נכון, אבל זה הן, לא אני. יש לי חברה שעברה לידה שקטה ולא מדברת על זה. אני מרגישה שאם אני מקדימה ומספקת את האינפורמציה הזאת, אז אחר כך תהיה פחות התעסקות בזה. יעזבו אותי בשקט. כולם גם ידעו שאני בהיריון, אז למה שהם לא יידעו שזה נגמר. הם ממילא ישאלו. אני גם בנאדם ציבורי. כולם יודעים שאצלי זה טו מאץ' אינפורמיישן. אבל רוב התגובות טובות. פתאום נשים מרשות לעצמן לשתף אותי במה שעברו. זה נתן הרגשה של יאללה בוא נשתף גם, אנד איטס רילי נייס".

     

    מה בעלך אומר על הפתיחות המוגזמת הזאת? זה לא מפריע לו?

     

    "אין לו שום בעיה עם הפתיחות שלי. הוא אוהב אותי מאוד גם ככה. הוא פשוט הבנאדם שנולד בשבילי. הוא נותן לי לחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה, לכן אנחנו מסתדרים כל כך טוב".

     

    במחלקת הנשים בבית החולים בילינסון גרינר, 33, היא סוג של סלב. כשבעלה יוסי צבר נשאר בבית עם הילדים — מייקל בן 4 וג'ולין בת השנתיים — מאיה גרינר, אימא של ליהיא, נמצאת לידה. ולא שגרינר, אנרג'ייזר גם ברגעים לא פשוטים כאלה, צריכה עזרה. היא רק מחכה לרגע שבו תשתחרר הביתה.

     

    גם באמבולנס שלקח אותה מביתה לבית החולים, מרחק כמה מאות מטרים, גרינר המשיכה להסתמס עם החברות הקרובות, לעדכן אותן במצבה. "באחת וחצי, כשההפלה הסתיימה, ישר עשיתי סמס תוך כדי, עם הדם והכל, לאמא שלי, לעדכן אותה", היא מספרת.

     

    הימים שקדמו להפלה היו מלווים בכאבים, אבל גרינר והרופאים גילו אופטימיות. "היו לי כאבים במשך שלושה ימים", היא מספרת. "הלכתי למוקד נשים, ועשו לי אולטרה סאונד. ראיתי את התינוק, דופק, הכל. בדקו לי את צוואר הרחם והרופא אמר לי, 'הכל בסדר. הרחם שלך מתרחב, אז יש לך כאבי מחזור'. כאבי התופת התחילו למחרת. רעדתי. זה היה אינטנסיבי ברמות. עשיתי אמבטיות חמות, שמתי כריות חמות".

     

    גם אז שיתפת את הרשת החברתית במה שעבר עלייך?

     

    "כן, אפילו צילמתי לייב. בתשע בלילה כל שבת אני עושה לייב, מדברת על אורח חיים בריא, מעודדת ונותנת מוטיבציה. אמרתי בלייב, 'תקשיבו, אני בכאבים חבל לכם על הזמן. הרחם גדל. אני מצטערת שהלייב קצר'. סיימתי את הסטורי הזה בתשע וחצי בערב ובשתיים עשרה וחצי התקשרתי למוקד האחיות של מכבי, ואמרתי להם, 'אני לא יכולה. הכאב הזה מוגזם'. התחלתי לדמם, ושלחו לי מיד אמבולנס. מיד אחרי זה הרגשתי הקלה מהכאבים. הסתכלתי על בעלי ואמרתי, 'זהו, נפל'".

     

    גרינר התעקשה לראות את העובר למרות שהרופאה הציעה לה לוותר. "הרופאה אמרה לי, 'אל תסתכלי'. שאלתי, 'רואים תינוק?' והיא אמרה, 'כן, קטן'. שאלתי, 'שלם?' כשהיא אמרה שכן, אמרתי שאני רוצה לראות אותו. אפילו ביקשתי מיוסי לצלם אותו. אמרתי לו, 'מאמי, בוא, אתה חייב לצלם את זה'. באותו רגע הכל היה שוקינג".

     

    למה באמת התעקשת לראות אותו?

     

    "כי רציתי לזכור אותו. אף פעם לא ממש דמיינתי הפלות. עשיתי הפלה אחת כשהייתי ילדה בת 18, בלוס־אנג'לס. ברור שאז רציתי לעשות הפלה בשושו, מאחורי הגב של המשפחה שלי, אבל לא הייתה לזה משמעות. כלום, נת'ינג. לא הייתי בדיכאון. זאת גם לא הייתה הפלה של תינוק אמיתי. לא שהתינוק שלי הפעם היה ממש מוכן, אבל הוא היה מאוד דומה לבן שלי מייקל. רואים את המבנה, את הידיים, הפנים, האף, השפתיים והרגליים. רק בלי עור, שקוף. לא ייאמן שאנשים מפילים דבר כזה מרצון. בטח לא בשלבים כאלה של היריון. זה באמת תינוק לכל דבר".

     

    על מה חשבת כשראית אותו?

     

    "כל מה שיכולתי לחשוב ברגעים האלה זה על נשים אחרות שעברו הפלה, לא על עצמי. יש לי מזל שיש לי שני ילדים בבית. אם זו הייתה לידה ראשונה והיה לי קשה להיכנס להיריון, אולי הייתי באמת לוקחת את זה קשה. אולי אני אקח את זה קשה יותר כשאחזור הביתה. כרגע אני אפילו לא חושבת לשנייה שאין לי יותר תינוק בבטן".

     

    "אמא, הבייבי נפל?"

     

    יוסי, הבעל, עידכן את הילדים במצבה של גרינר. "בבוקר מייקל שאל 'איפה אמא?' ויוסי אמר, 'אמא בבית חולים, זוכר שהיא לא הרגישה טוב? התינוק נפל מייקי, הבייבי של אמא נפל'. מייקי לא הבין מה זה נפל כי גם מייקי נופל לפעמים, אז הוא אמר לו שהבייבי כבר לא היה יכול יותר להישאר בבטן ושאנחנו צריכים להכין חדש. ומייקל אמר, 'אוקיי, אז תכינו חדש'.

     

    "בבוקר התקשרתי למייקל בשיחת וידיאו, והוא אמר לי, 'אמא, הבייבי נפל?' אז אמרתי לו, 'כן, מייקי, אין יותר בייבי', והוא אמר, 'אז תכיני חדש'. הבטחתי לו. אתמול, כשהוא בא לבקר אותי בבית החולים, הוא שאל, 'אמא, את מכינה בייבי חדש?' אמרתי לו שכן, והוא ביקש בן".

     

    אני מניח שבקרוב תנסי שוב להיכנס להיריון.

     

    "בהחלט. בדרך כלל אני נקלטת מהר, אבל הפעם לקח לי שבעה חודשים להיכנס להיריון. החלטתי אז ללכת למקווה, וזה נקלט. מישהי אמרה לי שההפלה זאת רשלנות רפואית. ואני אומרת, תודה לאל שלא הצילו לי את התינוק כנגד הטבע. אם היו מצליחים להציל אותו הייתי חיה בפחד ובחרדות כל ההיריון, בידיעה שהילד לא בריא.

     

    "אני לוקחת את זה באמת באווירה טובה, ושבאמת הכל זה מלמעלה והכל לטובה. גם השקיפות העורפית לא הייתה טובה, אבל הבדיקות האחרות היו טובות יותר. כשהתקשרתי לרופא שלי בבוקר, ואמרתי לו, 'התינוק הלך', היה לו עצוב. אני חושבת שהיה לו עצוב כי הוא ידע שזה מה שיקרה. 'הרגשנו את זה' אמרתי לו, והוא ענה, 'כן, נחליט ביחד מתי להתחיל לעבוד על תינוק חדש'. ברור שאני עדיין בשוק, אבל יהיה בסדר".

     

    גם בהיריון הבא תשתפי את כולם במה שעובר עלייך?

     

    "אני אנסה להיכנס להיריון מהר מאוד, כשהגוף שלי יהיה מוכן, ואני לגמרי אתעד את זה. אני לא חושבת לא לספר ולשתוק. מקסימום אנסה לשמור את זה בסוד עד הבדיקה של השקיפות העורפית. אבל גם אם הפעם השקיפות לא תהיה בסדר, אשתף את כולם. כיף לי לשתף וכיף לי שרוב האנשים מעוניינים לשמוע את זה, אני לא יכולה להיות משהו אחר. אני אנטרטיינר". •