אהבה חרוטה בעור: הסיפור המדהים של המקעקע הראשי של אושוויץ, שהתאהב באישה שאת זרועה אולץ לקעקע במחנה ההשמדה, מתפרסם לראשונה בספר חדש, “המקעקע מאושוויץ".

לייל סוקולוב נולד בשם לודוויג אייזנברג להורים יהודים בסלובקיה ב־1916. במלחמת העולם השנייה נאסר על ידי הנאצים ונשלח לאושוויץ. במחנה הוא נדבק בטיפוס וניצל הודות לאדם צרפתי שקיעקע את זרועו. סוקולוב הפך לעוזרו האישי של המקעקע, עד שלבסוף "קודם" והפך למקעקע הראשי של אושוויץ. הודות ליכולתו לדבר שפות רבות הוא גויס על ידי אנשי האס־אס וקיעקע מאות אלפי מספרים על זרועותיהם של אסירי אושוויץ. "הוא לא היה משתף פעולה, אלא עשה כל שביכולתו כדי לשרוד", סיפרה הלן מוריס, שכתבה את הספר, לרשת בי־בי־סי.

ביולי 1942 נשלחה גיטה פורמנובה, יהודייה מצ'כוסלובקיה, לאושוויץ. זמן קצר אחרי שהגיעה למחנה, סוקולוב קיעקע על זרועה את המספר 34902 ונשבה בקסמה. מאוחר יותר הוא סיפר: "כשקיעקעתי את המספר על זרועה, הוא נצרב בליבי".

בצל אימת ההשמדה התפתח סיפור האהבה של השניים. הם היו מעבירים זה לזה בסתר מכתבי אהבה ונהגו להיפגש בהיחבא ליד בלוק המגורים של גיטה. בגלל המשרה הבכירה של סוקולוב במחנה הוא הצליח להבריח לגיטה אוכל ודאג אפילו להעביר אותה לבלוק מגורים עם תנאים טובים יותר.

התחילו מחדש באוסטרליה

אחרי שחרור המחנה וסוף המלחמה איבדו האוהבים זה את זה. לייל נסע לחפש את גיטה ומצא אותה לבסוף לגמרי במקרה ברחוב בברטיסלבה. זמן קצר לאחר מכן הם נישאו. הזוג הטרי החליט להגר לאוסטרליה. הם הביאו לעולם בן אחד והקימו עסק לטקסטיל בעיר מגוריהם, מלבורן.

סוקולוב שמר את סיפור אהבתם בסוד במשך 50 שנה. רק ב־2003, זמן קצר אחרי שגיטה הלכה לעולמה, הוא החליט לספר את סיפורו לסופרת הלן מוריס. שלוש שנים לאחר מכן הוא הלך לעולמו. הספר, “המקעקע מאושוויץ", יראה אור השבוע בבריטניה וצפוי להיות מתורגם לשפות רבות.