"רוני היא הרוח מתחת לכנפיים שלי"

נחנו רואים את הכוכבים על הבמות, טורפים מיקרופונים וכובשים את הקהל. מה שאנחנו לא רואים זה את המנהלים האישיים שלהם, שנחבאים מאחורי הקלעים, אבל בעצם הם המושכים האמיתיים בחוטים, אלה שדואגים לכך שהמכונה המשומנת הזו תמשיך לייצר התרגשות וכסף במידה שווה.

בסדרת כתבות חדשה אנחנו מסיטים את הווילון וחושפים את היחסים בין הטאלנטים לבין המנהלים האישיים שלהם, את הדרך הקשה, הריבים הקטנים, האמון והאהבה, הרגעים האישיים והערבות ההדדית. ומה יותר יוקרתי מאשר להתחיל עם הכוכבת הכי מנצנצת — ריטה, שמתראיינת לראשונה יחד עם רוני ארדיטי, המנהלת האישית שצמודה אליה — האישה שיודעת איך לנהל את הכוכבת ביד רמה, אבל גם עם לב מכיל.

"הקשר שלנו אינטנסיבי הרבה יותר מאשר אנשים יכולים להבין", אומרת ריטה. "רוני היא הרבה יותר ממנהלת אישית, היא מעורבת ברוב החיים שלי. היא ביחסים עם הילדות שלי, משי לדוגמה קובעת עם רוני לארוחת צהריים, בלי שום קשר אליי".

רוני: "ריטה היא אחד האנשים הכי קרובים אליי, כשאני זקוקה לה היא הראשונה שתעמוד שם, המשפחה שלה היא כבר כמו המשפחה שלי, אם זה הקרבה לבנות שלה או ההרגשה הביתית אצלה בארוחות הערב. אני מאמינה שאי־אפשר להתעסק באמנות בלי שהלב והנפש יהיו פתוחים, והחיים של ריטה לגמרי פתוחים בפניי. אני אוהבת את ריטה, אבל יותר מזה אני מעריכה אותה".

לקשר ביניכן יש גבולות?

"יש גבולות, וצריך אותם כדי לשמר את הקשר. אם לדוגמה היה לנו שבוע אינטנסיבי שבו היינו יחד כל יום כל היום, ברור לשתינו שברגע שאפשר לקחת צעד אחורה אנחנו נעשה זאת, כדי שיהיה לנו כוח לחזור ולתת אחת לשנייה. אז כל אחת הולכת להתמלא ולהיטען במקומות שלה, ואז כשאנחנו מגיעות חזרה אחת לשנייה, אנחנו מלאות בנתינה".

"השירים של ריטה הם פסקול חיי"

ריטה נמצאת בזוגיות של פרק ב' עם צ'רלי בוזגלו, אמא לשתי בנות, משי ונועם, ומתגוררת בתל־אביב. רוני בת 49, רווקה ומתגוררת בתל־אביב. את ריטה היא הכירה לפני 15 שנה בחברת הליקון. "רוני טיפלה באותה תקופה בעברי לידר", מספרת ריטה, "ואני זוכרת שהמפגש האישי הראשון שלנו היה לפני סיבוב ההופעות שלי בשנת 2003. חיפשתי תמונה לפוסטר שילווה את סיבוב ההופעות ופתאום רוני, שלא הייתה חלק מהצוות שלי, הביאה הברקה: תמונה שלי שאני שרה בתוכנית של יאיר לפיד. זאת הייתה חשיבה מחוץ לקופסה".

רוני: "זאת הייתה תמונה חזקה שלה, בפרופיל, עם מיקרופון צוואר, תמונה סקסית שנותנת הרגשה של לייב. זה היה מאוד מהפכני באותה תקופה. היה לי מזל שבמקרה נקלעתי לסיטואציה, ואמרתי את דעתי, ככה ריטה גילתה אותי וזיהתה את הנפש שלי. היא התחילה לשאול אותי כל מיני שאלות מקצועיות והרגשתי שהיא מעריכה את האמת שלי".

הקליק הראשוני בהחלט הכין את הקרקע לעבודה משותפת וכאשר ריטה התחילה לעבוד על האלבום "רמזים" בהפקתו של עברי לידר, הן נפגשו שוב והקשר התהדק. כאשר ריטה חיפשה מנהל אישי, היה ברור לשתיהן שרוני היא המתאימה לתפוס את התפקיד.

היום, לאחר עשור של עבודה משותפת, שתיהן מסכימות שהקשר ביניהן הוא הרבה יותר מאשר של מנהלת־מיוצגת. "אנחנו מחוברות חברית, מקצועית ונפשית", אומרת רוני. "תמיד חלמתי לעבוד עם ריטה, כי גדלתי על השירים שלה שהיו פסקול חיי, אבל אני לא בניתי אותה, היא הייתה שם לפניי, אני הצטרפתי באמצע הדרך המקצועית שלה במטרה להמשיך את האמנות שהיא מייצרת ולעשות זאת יחד איתה".

וקורה שאומרים לך שהחיים שלך מושקעים יותר מדי בריטה?

"ריטה היא אמן שצריך לפנות עבורו המון זמן. היא משחקת, שרה, מופיעה ומרצה ואת כל מיליוני הדברים האלה מישהו צריך לנהל".

ריטה: "אנחנו יושבות יחד ומגדירות לעצמנו יעדים. פעם הייתי אומרת לעצמי מה יש לה זאתי? שתיתן לי רק לשיר, אבל רוני קמה בבוקר וחושבת מה עוד אני יכולה לעשות, איפה עוד אני יכולה להגשים. אני הרי מאוד מרחפת, ורוני נכנסה לחיים שלי עם שאיפות עצומות ועם השנים זה הוכיח את עצמו, הפרחתי כנפיים מאוד גדולות ורוני היא הרוח מתחת לאותן כנפיים. לפעמים אני חושבת איך זה היה אמור לעבוד אם לא הייתה רוני והתשובה שלי היא שזה לא היה אפשרי. אני לא חושבת שאני יכולה להתנהל בלעדיה. הרי יש כל כך הרבה דברים שצריך לטפל בהם כמו שיחות, הצעות ובקשות. מה, אני אקבל את הטלפונים האלה הביתה? יצלצלו אליי לשאול אם אני יכולה לבוא להופיע בגדרה? רוני שם בשבילי. אם ייתנו לי לנהל את עצמי תהיה קטסטרופה", צוחקת ריטה.

רוני: "ריטה צריכה שיהיה מישהו, שכרגע זו אני, שיעשה את הדברים האחרים ויפנה אותה רק לאמנות שלה".

וזה כולל להגיד לריטה גם דברים קשים?

"ברור. לריטה חשוב לשמוע תמיד את האמת, הגישה שלנו זה האמת ובפרצוף".

ריטה: "הצוות שלי, שבראשם רוני, הם אנשים ללא רחמים שאומרים את האמת הכי קשה בפרצוף וכמה שיותר מהר ואם לא הפנמתי, אז הם יחזרו על הדברים. מערכת היחסים בינינו נטולת אגו".

וכשאתן מתווכחות?

רוני: "אנחנו נוטות להתווכח המון, על דברים מקצועיים בעיקר. אני חושבת שכן, היא חושבת שלא, אנחנו מתווכחות עד שאחת משתכנעת. ואם נגיד ויכוח נגרר ולא מגיע להסכמה, ריטה תמיד תגיד, 'טוב אז נחזור לזה אחר כך, עדיף מחר'".

ריטה: "זה בגלל שנגמרים לי הכוחות, כי אני בנאדם שקשה לו לקבל החלטות ואז בשלב מסוים אני מעדיפה לעצור ולחשוב. הרי כל יום אני מקבלת הצעות להפקות מסחריות, הצגות, מחזות זמר או הצעה להיות פרזנטורית של מותגי אופנה. רוב ההצעות האלה נופלות על הסף, אבל כשמשהו כן נשמע לנו מעניין אנחנו מעלות אותו לשולחן הדיונים הפרטי שלנו וזה הולך ככה: בלילה אני אומרת, 'בשום פנים ואופן לא', ואז קמה בבוקר ואומרת, 'בעצם למה לא'. ולכן עם השנים יחד הבנו שהדבר הכי נכון עבורנו הוא לקחת את הזמן ולא להחליט החלטות חשובות בפזיזות".

רוני: "צריך לראות אותנו במצבים האלה. אנחנו מתיישבות ועושות משחקי תפקידים וסימולציות. אחת טוענת למה כן ואחת טוענת למה לא וככה עושות בעד ונגד, עד שיש החלטה".

ריטה: "אנחנו מתווכחות המון, ואוהבות בעיקר לרדת אחת על השנייה, בעיקר כשאנחנו בחו"ל. אנחנו טסות המון ביחד, בממוצע פעמיים בחודש, ואיך שאנחנו עוזבות את הארץ מתחילים כל הצחוקים. אני נהנית מאוד להציק לרוני".

רוני: "פתאום אף אחד לא מזהה אותה בחו"ל והיא יכולה לעשות שטויות. היא משחררת, ואני נותנת לה".

ריטה: "רוני בדרך כלל בן אדם מאוד רציני ובעבר האנגלית שלה הייתה חלשה יותר. רוני הייתה מדברת עם מוכר או נהג מונית, והייתה טועה במילה וכל המשפט שלה היה יוצא בקונוטציה גסה, למרות הכוונה התמימה שלה. זה היה גורם לי להתפקע מצחוק ולא הייתי יכולה להפסיק".

רוני: "זה לא רק שהיא הייתה צוחקת, היא הייתה בורחת ומשאירה אותי להתמודד עם הסיטואציה, כשאני בכלל לא מבינה עדיין איפה טעיתי ומה הפירוש של מה שאמרתי".

אסור לדבר איתה אחרי הופעות

כשאני מבקשת מרוני לספר לנו על ריטה משהו שאנחנו לא יודעים, היא לוקחת זמן למחשבה. "ריטה מתרגשת לפני כל הופעה מחדש ולכן יום של הופעה חייב להיות כמו מבצע צבאי ואסור לשנות כלום ממה שתוכנן. אם משנים משהו בדקה ה־90 ריטה נלחצת וזה מוריד לה את הביטחון. לפני כל הופעה היא מאוד דורשת זמן לעצמה, צריכה את הלבד שלה למשך עשר דקות לפחות ואחרי ההופעה צריכה להתענג על מה שהיה. אז אם יש לי משהו להגיד למדתי שאני צריכה לחכות, לתת לה לספוג את האנרגיות מהקהל ורק כשהאדרנלין יורד אני יכולה לומר לה את הדברים השליליים".

ריטה: "היא למדה. פעם היא הייתה עושה לי סדרת חינוך מיד אחרי ההופעות ואני לא יכולתי להכיל את זה. כשאני יורדת מהבמה אין לי עור, אני חשופה ומקולפת, זה ממש כמו לגעת בעצב חשוף וקשה לי לקבל ביקורת ככה. אחרי שהעור נסגר בחזרה, אני מסוגלת להקשיב למה שיש לרוני להגיד".

רוני: "ריטה בטבעה מאוד מעודנת, התגובות שלה תמיד נחמדות. פעם בעשור יוצאת ממנה הג'נאנה, ואז לרגע אני לא בטוחה מה עדיף, שזה יבוא בגלים קטנים או בצונאמי אחד גדול". ריטה מתגלגלת מצחוק: "לפעמים אני משגעת אותה, אבל עם השנים רוני למדה לקרוא אותי, היא יודעת בדיוק מתי אני נפגעת, מתי זה מקצועי ומתי זה אישי. ויש כמובן פעמים שהיא לא מוותרת לי, כמו הפעם ההיא שבה היא החליטה למרות ההתנגדות שלי להכניס מצלמה לחדר החזרות".

רוני: "כי מה לעשות שהרעיונות הכי טובים באים לי כשאני רואה אותך באולפן או בחדר החזרות? שם פתאום קורה לי משהו שאני לא יודעת להסביר. לדוגמה, במהלך ההתבוננות בריטה בחדר חזרות נולד הסרט 'שמחות', שבסוף ריטה כל כך שמחה בו".

ריטה: "רוני באה ואמרה יאללה מכניסים מצלמה לחדר חזרות ואני מיד התנגדתי, על גופתי המתה, מה פתאום להכניס מצלמה למקום האישי שלי. בהמשך דיברנו על זה והיא טענה שזו תהיה סתם מצלמה שלנו שפשוט תעמוד שם. מהפשוט תעמוד שם יצא סרט".

רוני: "השוני בינינו הוא זה שאחראי לחיבור העוצמתי. ריטה מאוד אסטרונאוטית".

"רוני רצינית מדי", מחזירה ריטה.

"נכון", עונה רוני. "אני כל כך רצינית ותמיד זוכרת, אבל את תמיד שוכחת וכל הזמן צוחקת. את יכולה להתבלבל בין שמות של אנשים, לטעות בשירים ולסמס לאנשים הלא נכונים. מזל שאני כאן! היא עונה לי לטלפון, 'אני במעלית שתי דקות חוזרת אליך'. אני חוזרת אליה אחרי חמש שעות ושואלת אותה, 'מה את עדיין במעלית? עבר כבר יום שלם'".

שתיהן מתפוצצות מצחוק. •

ריטה משיקה את סיבוב ההופעות שלה, "ניסים שקופים", במוצ"ש 20:30, מרכז הקונגרסים בחיפה