yed300250
סמדר מיין
חדשות • 10.01.2018
מכתב לשרה נתניהו
סמדר שיר

שלום לך, גברת שרה נתניהו.

 

אני לא פונה אלייך כעיתונאית, אלא כאמא אל אמא. מפני שאנחנו, האמהות, התברכנו בגנים מיוחדים. בניגוד לרוב הגברים, האבות, שמתאהבים ביוצא חלציהם רק כשהוא דומה להם כמו שתי טיפות מיץ, ומאמינים בחוקי התורשה רק כשהילדים שלהם מצליחים ומוצלחים, אנחנו משוחדות.

 

העובר שצמח בתוכנו, ברחם שלנו, הצית בנו אהבה עוד בטרם נולד. ולימים, כשהתינוק הופך לילד ולנער, רק אמא מסוגלת לומר לפרי בטנה "אני אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד, למרות שלא תמיד אני אוהבת את ההתנהגות שלך", בידיעה שהוא יקבל את הביקורת שלה באהבה.

 

עוד מכנה משותף קיים בינך לביני. שתינו לא אמהות "רגילות". מסתכלים עלינו, מצפים מאיתנו. לא אשכח כמה נעלבתי בשמה של יולי, בת הארבע, כשהחלפתי לה חיתול בפינת הקניון, ועוברת אורח לטשה בנו מבט משתומם וציקצקה: "הבת של סמדר שיר עוד לא גמולה?"

 

הילדים שלנו לא בחרו להיוולד למשפחות שאינן אלמוניות. אנחנו אלו שבחרנו ללדת אותם, ואין לי ספק שעשית כמיטב יכולתך להעניק לבנייך חינוך מעולה. אבל מה לעשות שלפעמים המציאות סוטרת לנו בפרצוף במלוא כיעורה?

 

אינני מצדיקה את המאבטח שהקליט בסתר. זהו מעשה שפל ונבזי. אני גאה בעיתון שבו אני עובדת, על שלא הסכים לשלם כסף על הקלטות.

 

בניגוד לכמה ידוענים, שהוסיפו שמן למדורה באמירות כמו "הלוואי ששרה נתניהו בכתה כשראתה איך הבן שלה מסנן אותה", אין בי גרם אחד של שמחה לאיד. גם הבן שלי מסנן אותי, במיוחד בשעות הקטנות של הלילה. זכותו להיות עצמאי. ועליי מוטלת החובה לשחרר.

 

אבל עכשיו, שלושה ימים אחרי התפרצות הר הגעש, אני רוצה לספר לך שכל הנשים במדינה — ללא הבדל דת, גזע, עדה ומפלגה — מצפות לתגובתך. כנשים, כאמהות וכמחנכות דור העתיד, חשוב לנו לשמוע אותך אומרת, בקול רם וצלול, שאת לא אוהבת את הדרך שבה בנך התבטא ביחס לבנות המין היפה. חשוב לנו לשמוע אותך אומרת שאת מתנגדת לכל גילוי של החפצה, זלזול והגדרת האישה ככלי לסיפוק צרכים מיניים.

 

השתיקה שלך, לנוכח קולו של יאיר, רועמת. השתיקה שלך עלולה להתפרש כאישור והסכמה. השתיקה שלך, דווקא בתקופה שבה נשים אוזרות אומץ להתלונן על הטרדות מיניות ולפתוח תיבות פנדורה נשכחות, עלולה להתפרש כגיבוי לדבריו ולמעשיו של בנך הבכור.

 

אני יודעת, הרבה יותר קל להתמודד עם הכביסה המלוכלכת כשהיא נמצאת בין כותלי הבית. החשיפה הציבורית מכאיבה ומביכה, אך היא חלק מהמחיר שאת נתבעת לשלם כרעייתו של ראש הממשלה. גם במקרה הזה את יכולה להאשים את התקשורת שרודפת את משפחתך, או לטעון שבנך דיבר שטויות תחת השפעת אלכוהול, אבל כשנכנס יין — יוצא סוד.

 

לכן אני מבקשת ממך לחרוג ממנהגך ולומר משהו לאומה. תגידי "לא כך חינכתי את בני" או "לימדתי את בניי לכבד כל אדם". תגידי "אני אוהבת את בני, גם כשאינני אוהבת את מעשיו". תגידי "הוא הבן שלי, בטוב וברע". רק אל תשתקי. בבקשה. כי השתיקה שלך — כאישה, כאמא, כפסיכולוגית ילדים וכרעייתו של ראש הממשלה — אומרת: "אני סומכת את ידיי על כל מילה".

 

תודה שקראת את מכתבי, מצפה לתגובתך.

 


פרסום ראשון: 10.01.18 , 22:03
yed660100