מחפשים נחמה, דורשים הרתעה
הרב רזיאל שבח ז"ל, שנרצח בפיגוע ירי, הפך אתמול לאדם הראשון שנטמן בבית־העלמין הטרי בחוות גלעד • "אחי היקר והקדוש, לא העלינו על דעתנו שנאלץ להספידך", אמר אחיו מעל קברו • נאום השר בנט נקטע בקריאות "נקמה" מצד נערי הגבעות • התושבים זועמים: "לא יכול להיות שהמחבלים יהרגו יהודים — ויחזרו לכפר שלהם לשתות קפה"
בצוואתו ביקש הרב רזיאל שבח להיקבר בחוות גלעד. מיד לאחר שנודע על מותו בפיגוע הירי שלשום איתרו חבריו למאחז שבשומרון שטח בפאתי היישוב, הכריזו עליו כעל בית־עלמין והכשירו בו חלקת קבר. הרב שבח הפך אתמול לאדם הראשון שקבור בשטח חוות גלעד — שנקראת על שם גלעד זר, קב"ט המועצה האזורית שומרון שנרצח בפיגוע ירי ב־2001. מאות המשתתפים בהלווייתו התפללו שהוא גם האחרון.
בין אלה שליוו למנוחות את הרב שבח (35) היו תושבי המאחז, בני משפחה וחברים, שר החינוך נפתלי בנט, שר החקלאות אורי אריאל, הרב הראשי דוד לאו, הראשון לציון שלמה עמאר ועוד. האלמנה, יעל, שאליה התקשר בכוחותיו האחרונים מיד לאחר שנורה על ידי מחבלים, נעמדה ליד גופת בעלה, וכשהיא נתמכת על ידי קרובים ומכרים מיררה בבכי.
"היית לב של בעל, לב של אבא ולב של מחנך", ספד לו השר בנט. "היית גם לב של מציל חיים. אתם, חלוצי חוות גלעד, הגיבורים האמיתיים שנאחזים באדמה ובונים את הארץ שלנו. אויבינו סבורים שיוכלו לגרום לנו לנטוש את האדמה. אנחנו כאן. גודעים את התקווה שלהם בהתחזקות, בבניית יישובים ובהולדת ילדים. אתם עושים את עבודתכם. תור הפוליטיקאים לעשות את עבודתנו". במהלך דבריו החלו כמה עשרות צעירים, המשתייכים לנוער הגבעות, לזעוק "נקמה נקמה" וצעקו לו בוז. ראש מועצת שומרון יוסי דגן נטל את המיקרופון ואמר שהמשפחה מבקשת להפסיק את הקריאות.
הפיגוע אירע ביום שלישי זמן קצר לאחר השעה 8 בערב. הרב שבח, נשוי ואב לשישה, שעבד כמוהל והתנדב במד"א, נסע במכוניתו על ציר 60 והגיע סמוך לצומת חוות גלעד, כשלפתע הגיח כלי רכב נוסף ועשרות כדורים נורו ממנו לעבר מכוניתו. הירי ניפץ את שמשות המכונית של רזיאל, ואחד הכדורים חדר פנימה ופגע בצווארו. מותו נקבע בבית־החולים מאיר בכפר־סבא. הוא הותיר אחריו אישה, יעל, ושישה ילדים: רננה בת ה־10, נעמי בת ה־8, מרים בת ה־6, מלכה בת ה־5, עובדיה בן ה־3 ובניהו בן ה־10 חודשים.
"אחי היקר והקדוש. לא העלינו על דעתנו שניאלץ להספידך", ספד לו האח בראל. "רצית להמשיך לגדל את משפחתך. רצית לראות כיצד חוות גלעד מתפתחת ופורחת, אבל מחבל ארור ושפל מנע ממך להשיג את שאיפותיך. למרות זאת אנחנו נשיג את השאיפות. אנו, רעייתך וילדיך, נמשיך ונפעל להקמת ערכיך. סיימת את תפקידך בעולם הזה, אך אנו נמשיך לפעול להפצת התורה".
האח מתנאל סיפר: "את גופך אומנם אנחנו קוברים, אך מורשתך תישאר לעד. מהיותך מורה הלכה, מוהל שהכניס בברית את ארבעת בניי". והוא הוסיף: "כשנכנסתי להיפרד ממך פניך היו שלוות. חסד עשה ה' שפניך לא נפגעו. תחסר לי, אחי האהוב. היה מליץ יושר למול כיסא השמיים".
בראיון באולפן ynet אתמול סיפר איתי זר, אחיו של גלעד, על הזעם שיש בקרב תושבי החווה נוכח האירוע. "לא יכול להיות שהם ייסעו בצירים, יבצעו פיגוע ירי, יהרגו יהודים ואז יחזרו לכפר שלהם לשתות קפה, איפה אנחנו חיים? מה זה? חייבים הרתעה קשה. אנחנו לא נשתוק, ואם מישהו חושב שזה יסתיים רק בהקמת בית־העלמין הוא טועה. החווה צריכה להתפתח ואנחנו נבנה. לא ישברו אותנו".
כבר אתמול החלו כמה נערים להכשיר דרך ולהתמקם סמוך לאדמות חוות גלעד במטרה להקים במקום מאחז על שמו של שבח ז"ל. יהודה כהן, אחד מחבריו הקרובים, סיפר: "הייתי עם אשתי והילדים בקדומים ואז שמעתי שירו ברזיאל. מיד לקחתי את הרכב וטסתי למקום. ראיתי אותו ברכב, הוא עוד היה בהכרה, פתחתי את דלת הנהג והוא הסתכל אליי ואמר 'חמצן חמצן, אני צריך חמצן'. הסתכלתי עליו ובהתחלה לא ראיתי פגיעות. אחרי שהזזתי לו את הזקן ראיתי שהוא קיבל כדור בצוואר. זה היה מחריד וקשה".
כהן סיפר על אישיותו המיוחדת של שבח. "איש של תורה וחסד, איש יקר מאוד שתמיד עזר לכולם. הוא היה מלמד את הילדים וכל אחד שהיה מתקשה, הוא ידע לעזור לו בדרך הנכונה. היה לו חוש הומור מפותח, הוא הכיר הרבה קטעים של הגששים ותמיד ידע לחייך. בנסיעתו האחרונה הוא היה בדרך לחווה כדי לקיים שיעור תורה. צדיק מיוחד. זו אבידה גדולה מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
