חדשות הספרות

שני ספרים של רונית מטלון מצאו השבוע את מקומם בטבלה. ובינתיים, ספר ילדים חדש של נאוה סמל, שהלכה גם היא לעולמה בחודש שעבר, ייצא לאור בקרוב תחת השם 'הפמוטים שלנו'. הספר, בהוצאת ידיעות ספרים, מספר על זוג פמוטים פגומים שעוברים בירושה מדור לדור, ודרכם מגולל גם את סיפורה האישי של משפחתה של סמל, שרבים ממנה נספו בשואה. "נאוה חלתה במהלך העבודה המשותפת על הספר, ונפטרה לפני שסיימנו לעבוד עליו", מספרת העורכת רינת פרימו. "זה מצער שהיא לא תזכה לראות אותו גמור, אבל אני שמחה שהיא הספיקה לפחות לראות את האיורים המקסימים של גלעד סליקטר ואת העיצוב של עדה ורדי. בגלל שבשבועות האחרונים לחייה העבודה על הספר נקטעה, מאז שהיא נפטרה אנחנו מתקדמים במהירות כדי להוציא אותו מהר ככל האפשר".

את קדיה מולודובסקי מכירים אצלנו בעיקר בזכות שירי הילדים שלה שתורגמו מיידיש, בהם 'גלגוליו של מעיל' ו'פתחו את השער'. ספר חדש, 'לילות חשון', חושף מאגר שלם של שיריה למבוגרים, מתורגמים לעברית על ידי נתן אלתרמן, לאה גולדברג, מרים ילן־שטקליס ואחרים. "מולודובסקי הייתה המורה לעברית של אמא שלי בפולין, ולכן זה היה טבעי עבורי לחקור את שירתה במסגרת הדוקטורט שלי", מספר אמיר שומרוני, שחתום על ליקוט השירים ועריכת הספר, שמופיעות בו גם גרסאות המקור ביידיש. "במהלך המחקר גיליתי שהיה לה חוזה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד לספר שהיה אמור לצאת בשנת 48', אבל זה לא יצא לפועל. את רשימת השירים המקורית מצאתי בהתכתבות של מולודובסקי עם ההוצאה, ואת התרגומים שלא הצלחתי לאתר תירגמתי בעצמי. עכשיו, אחרי 70 שנה, נסגור מעגל יחד עם הקיבוץ המאוחד ונוציא לראשונה את שיריה למבוגרים".

סדרת 'הארי פוטר' לא ידועה בזכות הגיוון הגזעי שלה, אבל ההאשטג BlackHogwarts#, שהפך ויראלי בשבוע שעבר, ממחיש איך היה נראה בית הספר לקוסמים הוגוורטס לו היה מורכב מתלמידים ומורים שחורים. מאות אלפי מעריצי הארי פוטר שיחזרו בטוויטר סצנות מהסדרה בהשתתפותם המדומיינת של ויל סמית, ביונסה, מורגן פרימן וגיבורים אחרים של התרבות האפרו־אמריקאית, במקום הדמויות המקוריות. גם ג'יי־קיי רולינג הצטרפה לחגיגה וצייצה, "אני עוקבת אחריכם, ואני מתה על זה".

רק לאחרונה עלה בנטפליקס סרט הדוקו 'המרכז לא יחזיק מעמד', שעוסק בחייה של הסופרת והעיתונאית החלוצית ג'ואן דידיון (היום בת 83) - ובחודש הבא ייצא מחדש, בהוצאת מטר, 'שנה של מחשבות מופלאות', ספרה האישי של דידיון והיחיד שתורגם לעברית. ההחלטה, מסבירים בהוצאה, לא בהכרח קשורה לסרט: "מאז חוק הספרים לא הוצאנו כמעט ספרות מקור, ובמקום זה התחלנו לחדש את אגף התרגום שלנו. בעקבות השיח העכשווי שמתעסק בדמויות נשיות מובילות, החלטנו להוציא את הספר מחדש", אומרת שרי שביט, עורכת התרגום בהוצאה, ששואפת להוציא בעברית בהמשך גם ספרים נוספים של דידיון.

חמשת המועמדים לפרס ספיר, שיוענק ביום שני הקרוב, ישמחו אולי לשמוע כי 'הבית אשר נחרב', ספרו של ראובן נמדר שזכה בפרס לפני שלוש שנים, קיבל השבוע ביקורת מהללת ב'ניו יורק טיימס', שהגדירה אותו "יצירת מופת" והתייחסה גם להחלטה "המבישה", כלשון המאמר, שלא להעניק יותר את פרס ספיר לסופרים שאינם מתגוררים בישראל. "אין לי ספק שתשומת הלב שהספר קיבל היא בעקבות הזכייה בפרס, ושבזכותו גם קיבלתי את החוזה בהוצאת 'הרפר קולינס'", אומר נמדר. "בכלל, הזכייה הייתה משמעותית עבורי הרבה יותר ממה שדמיינתי, ואני מאחל הצלחה לכל המתמודדים".