שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אנשי כוחות הביטחון בגינאה המשוונית, עם רובים ישראליים מסוג גלילון
    7 ימים • 17.01.2018
    שרי המלחמה
    אחרי שנים של הכחשות חושף תחקיר "ידיעות אחרונות" את תעשיית הסחר בנשק שבה היו מעורבים איש העסקים תא"ל (מיל') שלמה אליה וישראלים נוספים בגינאה המשוונית: הסכומים, כלי הנשק והקשרים המיוחדים עם הנשיא ששולט שם ביד רמה כבר כמעט 40 שנה
    גיא ליברמן

    תכירו את תיאודורו אוביאנג נגאמה מבאסוגו, כבר כמעט 40 שנה נשיא גינאה המשוונית, מדינה אפריקאית כאילו דמוקרטית, שנחשבת למושחתת במיוחד, ורק לפני שבועיים נחשף כי סוכל בה ניסיון הפיכה. עם או בלי קשר, אוביאנג די מחבב את ישראל. כלומר, את תעשיית הנשק הישראלית. אם עד היום עלה שמה של המדינה שלו לכותרות אצלנו בזכות הקשרים של אשת העסקים ירדנה עובדיה עם הנשיא, כעת מתברר שיש בים הזה כרישים לא פחות גדולים.

     

    אליה והנשיא  אוביאנג בפגישה  בגינאה המשוונית
    אליה והנשיא אוביאנג בפגישה בגינאה המשוונית

     

    למשל, איש העסקים תא"ל (מיל') שלמה אליה, ששמו אולי מצלצל מוכר משום שכבעל המניות בקבוצת "נץ", הוא התמודד בזמנו על רכישת אי.די.בי מידי נוחי דנקנר והיה יכול להפוך לדמות משמעותית במיוחד במשק. את הקשר שלו לתעשיית הנשק הוא הכחיש כבר אז. למשל, "לשום גורם אין מה שנקרא שום בסיס ושום הוכחה להתעסקות שלי בתחום הזה של סחר נשק כי זה לא קיים" (בראיון ל"גלובס"), ורק לפני חודש הוא אמר לנו, "אני כבר יותר מ־15 שנה לא מתעסק באפריקה בשום עניין שיש לו היבט כזה או אחר של ביטחון, ובטח לא של נשק".

     

    בפועל, מסמכים, תכתובות ועדויות שהגיעו אלינו מלמדים כי אליה ושותפיו לקחו חלק בתעשיית הסחר שם, ובגדול, ומספקים הצצה נדירה לדרכי העבודה ולהיקף הפעילות של סוחרי הנשק הישראלים באפריקה. אוביאנג, למשל, רכש בסיוע אליה וישראלים נוספים מערכת הגנה למטוסיו, תוצרת חברת אלתא הישראלית; מערכת לאיתור חשודים או מתנגדים למשטר באמצעות טלפונים סלולריים; ספינות משמר שהגיעו לחיל הים מיוון; מערכות רדאר גרמניות שמיועדות לשמירה על קו החוף; משוריינים ממזרח אירופה; רכבי אביר ישראליים לחיל היבשה; רובים, מדים ואפילו אוהלים. נוסף על כך, חברות שאליה קשור אליהן העסיקו ישראלים יוצאי יחידות קרביות, שאימנו במשך שנים יחידות מובחרות בצבא גינאה המשוונית.

     

    במילים אחרות, אוביאנג הביא את הכסף; אליה וישראלים נוספים אירגנו לו את הצבא – מהחימוש ועד אימון החיילים ביחידות העילית. מה נעשָה אחר כך באמצעות הנשק הזה? כמו תמיד, זה כבר סיפור אחר.

     

    חיילי גינאה המשוונית מתאמנים בירי ובלוחמה בשטח בנוי
    חיילי גינאה המשוונית מתאמנים בירי ובלוחמה בשטח בנוי

     

     

    תחקיר "ידיעות אחרונות" חושף לראשונה את אחורי הקלעים של התעשייה שכל השותפים לה עושים הכל כדי להישאר מחוץ לאור הזרקורים, לעיתים ללא הצלחה.

     

    גנרל אליה

     

    תא"ל (מיל') אליה כבר ראה בעיני רוחו את נשיא גינאה המשוונית יורד ממטוסו בנתב"ג לביקור היסטורי שהוכן בדיסקרטיות. כחלק מהביקור היה אמור השליט האפריקאי לפגוש את בכירי התעשייה האווירית לישראל (IAI) וייתכן שגם את ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט. את ההזמנה הרשמית לביקור בארץ הוא הניח בידו של הנשיא באמצע נובמבר 2006, עת פגש אותו בארמונו המפואר. בעל פה נאמר לאוביאנג שהוסדרה עקרונית פגישה שלו עם אולמרט.

     

    שנתיים קודם לכן נעשתה פנייה למנהיג האפריקאי באותו עניין, אך לטענת אדם שליווה את היוזמה, אנשי משרד החוץ טירפדו את הביקור. מאז התחממה מערכת היחסים של אליה עם השלטון שם ואם הכל היה מתקדם לפי התכנון, הביקור בישראל היה מתקיים כבר בתחילת 2007.

     

    חיילי גינאה המשוונית מתאמנים בירי ובלוחמה בשטח בנוי
    חיילי גינאה המשוונית מתאמנים בירי ובלוחמה בשטח בנוי

     

     

    ימים ספורים בלבד לאחר הפגישה בארמון הופתע אליה לקבל הודעת התחמקות אלגנטית מאוביאנג. אליה לא ויתר ושיגר לנשיא האפריקאי מכתב תגובה קצר שעליו לוגו של חברת 3PEN שבשליטתו. "אני סבור, אדוני הנשיא, שביקורך חשוב מאוד ומחויב בטיפול סודי ודיסקרטי, ולא באמצעות אימיילים", כתב במכתב שהגיע לידי "ידיעות אחרונות". "אני מבקש מכבודו להפקיד את מכתב התשובה לביקורו בידי נציגי, וזאת בראש ובראשונה כדי להמשיך את הטיפול הדיסקרטי והמקצועי בביקור וכדי לאפשר את ביצועו על הצד הטוב ביותר". המכתב נחתם במילים, "שלך בנאמנות, גנרל שלמה אליה".

     

    הביקור לא יצא בסופו של דבר לפועל, אך שיתוף הפעולה הביטחוני בין אליה ושותפיו לבין נשיא גינאה המשוונית, ששולט במדינתו מאז 1979, הלך והתהדק.

     

    לא מעט חוקרים ועיתונאים מתארים פעם אחר פעם את מנהיגותו של אוביאנג כמושחתת במיוחד, תוך דיכוי בני עמו, מה שלא הפריע לאליה ושותפיו לקחת חלק באספקת ציוד ביטחוני ימי, אווירי ויבשתי למנהיג ולממשלו, בהיקף שנאמד במאות מיליוני שקלים לאורך שנים.

     

    אליה, מצידו, הכחיש בתוקף את מעורבותו בעסקים כאלה באפריקה, אבל מהמסמכים ומהעדויות שבידינו עולה כי הוא היה ממובילי הפעילות האינטנסיבית, שכללה גם הבאת בכירים אפריקאים לאירוח VIP בישראל, בדרך לעסקאות הנשק. "סידרנו להם מה שהם רוצים", סיפר עובד לשעבר במנגנון. "הכל".

     

    דמוקרטיה בכאילו.  תמונת הנשיא אוביאנג בחוצות העיר
    דמוקרטיה בכאילו. תמונת הנשיא אוביאנג בחוצות העיר

     

     

    ישראל נחשבת לאחת מיצואניות הנשק והציוד הביטחוני הגדולות בעולם. לפי נתוני האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט), עשרה אחוזים מכלל הסחורות שיוצאו מישראל ב־2016 נכנסו תחת הקטגוריה הזו. במספרים – 6.5 מיליארד דולר זרמו לישראל תמורת כלי נשק ומערכות צבאיות שיוצרו כאן.

     

    את היצרניות הגדולות – רפאל, התעשייה הצבאית (תעש), אלביט והתעשייה האווירית לישראל – מכירים כולם. אבל הדרך שבה נרקמות העסקאות, או מקומם של המתווכים בשטח, אפופים סודיות. באופן טבעי פונים יוצאי מערכות הביטחון לחברות הללו לאחר שהם פושטים מדים, כשבעלי הדרגות הגבוהות מחוזרים במיוחד. הדיסקרטיות שאפיינה את תפקידיהם הצבאיים נמשכת לרוב גם בחברות אלה או בפעילותם העצמאית. הסיבה הרשמית לחשאיות היא "רגישות ביטחונית", אך גם אם לא יודו בכך, מרביתם מעדיפים לא להיות מזוהים עם התחום שמבקריו מכנים לעיתים "תעשיית המוות", בעיקר בשל מקרים כמו מיאנמר – שם מסייע הנשק הישראלי לטבח המוני.

     

    הקלפטוקרטים

     

    גינאה המשוונית היא מדינה קטנה יחסית, ששטחה בערך כשטח ישראל. היא ממוקמת במרכז אפריקה, בין קמרון לגבון. אוכלוסייתה מונה כ־1.2 מיליון אזרחים, מרביתם עניים, מה שלא מפריע לנשיא אוביאנג ולשכבה קטנה המקורבת אליו לחיות בעושר, בעיקר הודות לאוצרות טבע כמו גז ונפט. אלה סייעו בין היתר למימון עסקאות ביטחוניות בהיקפים עצומים.

     

    אליה (מימין) ובכירים בגינאה המשוונית,  לפני כעשור
    אליה (מימין) ובכירים בגינאה המשוונית, לפני כעשור

     

     

    באינספור פרסומים מהשנים האחרונות, "שחיתות" היא כמעט מילה נרדפת לגינאה המשוונית. רק לפני כשלושה חודשים הורשע בפריז תאודורין אוביאנג, בנו בכורו של הנשיא האפריקאי, בגין רכישת נכסי יוקרה בצרפת, ובהם אחוזה מפוארת במיוחד ושלל מכוניות פאר, שנרכשו בכספי מדינה.

     

    לדברי נשיאת המרכז האקדמי רופין, פרופ' גליה צבר, שמתמחה בלימודי אפריקה, הנשיא ובכיריו הם בין המנהיגים המושחתים והמדכאים בתבל. "את שיטת הממשל במדינה ניתן להגדיר 'קלפטוקרטיה', שזו מילה שמורכבת מ'אוטוקרטיה', שלטון יחיד, ו'קלפטומניה', שכמובן מתארת גניבה", אומרת פרופ' צבר, שערכה לפני כשלוש שנים מחקר על המדינה. "זה יותר מדיקטטורה, כי אנחנו מדברים על אנשים בצמרת השלטון שגונבים את המדינה ואת אוצרותיה. סביב הנשיא אוביאנג יש פולחן אישיות ומערכת פטרון־קליינט קלאסית. למעשה, כל רשויות המדינה קיימות רק על הנייר, ומנגנוני הבקרה לא מתפקדים כך שכל המשאבים המרכזיים משרתים בעיקר את הנשיא, בני משפחתו ומקורביהם. העיתונות החופשית שם חוסלה, וכל עובדי הרשויות והפוליטיקאים מחוברים בצורה כזו או אחרת לנשיא ולבני משפחתו".

     

    פרופ' גליה צבר
    פרופ' גליה צבר

     

    אליה, שחלק מידו הימנית נקטע כשהיה בקורס קצינים, השתחרר מצה"ל בשנות ה־80 בדרגת תא"ל, אחרי ששירת בכמה תפקידים בחיל המודיעין ואף כיהן כראש המינהל האזרחי. אחרי השחרור פנה לעסקים, כשעל פי פרסומי עבר כבר אז עבד בניגריה. בשנות ה־90 מילא כמה תפקידים ציבוריים בהתנדבות, למשל בוועד למען החייל ובארגון נכי צה"ל. בהמשך שימש בתפקיד בכיר במשרד התיירות, ולאחר שסיים שם בטונים צורמים חזר לעולם העסקים, בין השאר כיבואן נעלי סאקוני וכדירקטור בבנק דיסקונט. בימים הקרובים יוענק לו תואר יקיר העיר רמת־גן, בטקס שמארגנת העירייה. במקביל הקים חברה פרטית בשם 3PEN שעסקה בשלל תחומים.

     

    שלל עסקאות הנשק, העסקאות הביטחוניות והעסקאות בתחום החקלאות והתקשורת, שבהן היו מעורבים ישראלים רבים, נעשו בפועל בידי חברות זרות מאפריקה, כשלעיתים הועבר הכסף לחשבון בשווייץ. מדובר בחברות פרטיות, ולטענת אליה הוא שימש בהן רק כיועץ ולא כבעלים. כחלק מהמערך פעלה בישראל חברה ישראלית שתפקידה לשנע סחורה ובה עבדה, חלק מהזמן כמנכ"ל, בתו של אליה, נועה פרץ. לפחות בשנותיה הראשונות של חברה זו שימש אליה כבעלים. אז מה בדיוק רכשה גינאה המשוונית במעורבות ישראלית?

     

    חיילים גינאים  לצד רכבי אביר  תוצרת ישראל
    חיילים גינאים לצד רכבי אביר תוצרת ישראל

     

     

    אחת העסקאות הגדולות הראשונות נערכה ב־2007 וכללה מכירת 20 נגמ"שים מדגם BMP1, ממזרח אירופה, לצבא גינאה המשוונית. המחיר: 8.85 מיליון יורו. כפי שמלמדים המסמכים שבידינו, הקשר בעסקאות מסוג זה נעשה כמעט תמיד מול הנשיא אוביאנג עצמו. "בנוגע להגעת 20 הנגמ"שים, רצינו לקבל אישורך לתשלום 50 אחוז מסך העסקה, לאחר שמחצית התשלום כבר הועברה לידינו", כתב לו אליה, שאף צירף לו חשבון בנק בשווייץ וחתם שוב כ"גנרל שלמה אליה". מהמידע שבידינו עולה כי גם חימוש לנגמ"שים הללו סופק למדינה האפריקאית בנפרד. עוד באותו יום, על פי המסמכים, ביקש אליה מאוביאנג להשלים את התשלום בעסקה אחרת, לאספקת 60 משאיות גדולות מדגם URAL 4320 לצבא היבשה. עלות עסקה זו: 7.08 מיליון יורו.

     

    בהמשך, על פי המסמכים, השלימו אליה וחבריו עסקה שבמסגרתה צוידו כוחות המשטרה של הנשיא בארבעה כלי רכב לפיזור הפגנות בעזרת סילוני מים, תוצרת מפעל בקיבוץ בית־אלפא, בעלות של 1.94 מיליון יורו.

     

    מההתכתבויות נראה שאוביאנג היה מעורב בכל פרט בעסקאות. כך, למשל, בראשית שנת 2008 כתב אליה לנשיא בכותרת המסמך: "בקשה לתשלום בנוגע ל־1,000 רובי תבור ו־1,000 אקדחי יריחו". כלי הנשק הללו הם מתוצרת תעשיות נשק לישראל (IWI), ושווי העסקה עמד על 3.55 מיליון יורו. נוסף על כך נמכרו גם מקלעי נגב ורובי גליל במספרים דומים לאורך השנים.

     

    והנה עוד עסקה מעניינת: מכירת מערכת ליירוט תקשורת סלולרית ברשת ה־GSM. מאחת ההתכתבויות עולה שמדובר במוצר בשם ENGAGE, של חברת הענק האמריקאית ורינט. בעזרת הטכנולוגיה הזו, נכתב במסמך, יוכלו שירותי הביטחון במדינה לאתר מיקום של חשודים וכן לקבל פרטים שונים על שיחות טלפון שמתבצעות ממכשירי סלולר. הסכום המבוקש: 950 אלף יורו, ועל פי המידע שבידינו נמכרו לפחות שתי מערכות כאלה.

     

     

    עוד ברשימת העסקאות מאותה תקופה: ארבע סירות מהירות תוצרת יוון, מדגם INTERCEPTOR 58 (מתאימות לסיור ולתקיפה, כהגדרת אליה), שנמכרו לחיל הים של גינאה המשוונית, תמורת כארבעה מיליון יורו; מערכות מכ"ם לספינות הללו, בשווי כ־300 אלף יורו; מערכות ראיית לילה מתוחכמות בכחמישה מיליון יורו; עסקה למכירת בסיס נייד ליחידה של 150 איש, כולל אוהלים מסוגים שונים, שקי שינה ואפילו גנרטור, בעלות של 1.27 מיליון יורו; פרויקט להקמת מוסך שבו יטופלו 66 רכבים מסוג אביר, שנמכרו לגינאה המשוונית בסיוע אליה וישראלים נוספים, ישירות מהיצרן (תעשיות רכב נצרת – ג"ל) ואליהם נוספו גם חלפים; ומערכות הגנה מפני טילים למטוסיו של הנשיא אוביאנג מתוצרת אלתא, חברה בת של התעשייה האווירית. המערכות הותקנו על שני מטוסיו, אחד מדגם Falcon 900ex והשני מדגם BBJ 737, בעלות מוערכת של כארבעה מיליון יורו. כמו בעסקת רכבי האביר, גם כאן הייתה עסקת המשך, לתחזוקת המערכת בשווי מבוקש של 2.16 מיליון יורו.

     

    "הבינו את המסר"

     

    פעילות רווחית לא פחות כללה הקמה ואימון של יחידות שונות בגינאה המשוונית. בעוד אליה נחשב לשם הגדול בזכות הדרגה הצבאית, שותפו ואיש השטח היה הישראלי בועז בדיחי, שנחשב לאחד מסוחרי הנשק המחוברים ביותר ביבשת השחורה. "התחלתי להדריך ב־2006 בקורס הכשרות למשמר הנשיאותי להגנת אישים", מספר ש', יוצא יחידה צבאית מובחרת, שהגיע זמן קצר אחרי השחרור לגינאה המשוונית. "היינו כ־15 מדריכים ישראלים, ובקורס שנמשך חצי שנה היו 150־100 חניכים. עד אז הכרתי רק את בועז, אבל חודש או חודשיים לאחר שהקורס התחיל, הוא אסף אותנו והציג בפנינו אדם מבוגר שעד אז לא הכרתי, שהייתה לו יד תותבת. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את שלמה אליה, שהוצג בפנינו כשותף. מאז פגשתי אותו עוד הרבה בגינאה המשוונית".

     

    יוצא יחידה מובחרת אחר סיפר כי לפני כעשור שימש כמדריך בקורס ליחידה משטרתית, שארך כחצי שנה. "מי שראיינה אותי לעבודה, כחלק מחברה בינלאומית שנקראה 'באני' ואחר כך שינתה את שמה לאלביון, הייתה נועה פרץ, בתו של שלמה אליה", הוא אומר.

     

     

    א', חייל קרבי לשעבר, הדריך יחידות שונות בגינאה המשוונית במשך חמש שנים, לדבריו תחת אליה ובדיחי. לטענתו, גם הוא התקבל לעבודה אחרי ראיון עם פרץ, כשלדבריו היה לו בהמשך קשר רציף עם אליה. "מה שעניין את שלמה היה בעיקר הייצוגיות", הוא משחזר. "אני זוכר שני מקרים ששלמה הגיע לבדוק את הציוד וההכנות לפני טקסים של סיום קורס, שהנשיא התכוון להגיע אליהם. היה לי ברור שאליה ובועז הם שותפים לכל דבר".

     

    כשאנחנו שואלים לגבי אופיו של אליה, מספר א': "שלמה מאוד אגרסיבי ויכול להיות קריזיונר לא קטן". מדריך אחר שעבד בגינאה המשוונית בעבר מספק תיאור שמתחבר לעדותו של א'. "יום אחד חיכיתי בנמל התעופה לאסוף אותו", הוא אומר. "הגעתי בטויוטה היילקס מבסיס שבו הדרכנו, וכמו תמיד ניגשתי לשוטר שהיה שם והסברתי לו ש'הגנרל מגיע'. זה היה הכינוי שבו כולם שם הכירו את אליה, וככה הוא גם יצא במהירות בכל פעם מנמל התעופה".

     

    לא הפעם. לדבריו, כשהגיע אליה הוא התבקש להניח את אצבעו במכונה מיוחדת לזיהוי טביעות אצבעות. "שלמה ממש התעצבן ולא רצה, ואז הוא הוציא את היד התותבת שלו וזרק אותה על השוטר", מספר המדריך לשעבר. "נראה לי שאז הבינו את המסר ונתנו לנו להיכנס במהירות".

     

    המדריכים שאיתם שוחחנו מדווחים שהרוויחו סכומים נאים, 5,000־10,000 דולר בחודש, ולכן הסכימו ישראלים רבים לעבוד שם. "יש מדריכים שקנו שתיים או שלוש דירות בארץ מהכסף שהם עשו כאן", מספר מדריך לשעבר. כמה שילמה ממשלת גינאה המשוונית תמורת המדריכים? במסמך ששלח אליה לנשיא בשנת 2009, הוא ביקש לחדש את העסקתם והסכום המבוקש עמד על כ־12 אלף יורו בחודש.

     

    על פי המסמכים, לא רק הדרכות סייעו אליה ובדיחי לארגן; הם אף אימנו יחידות ביטחוניות לאורך כל המסלול, בעלויות של מיליוני יורו, והציעו שלל הצעות להקמת מתקנים צבאיים: למשל, מרכז ללימודי אווירונאוטיקה בעיר הבירה מלאבו בסכום של כ־14 מיליון יורו (עסקה שלא יצאה לפועל), או הקמת שני בסיסים לצבא בערים מונגומו ומלאבו, עבור מיליוני יורו.

     

    במסגרת חוזה אחר, בשם "פרויקט הרדאר", היו מעורבים אליה ובדיחי בהקמת חמש תחנות רדאר עבור חיל הים של גינאה המשוונית, שבהן הוצבו מדריכים ישראלים לתפעול ולהדרכה. בסרטון נדיר שהגיע לידינו נראים השניים עומדים בלב יער ירוק, כשלצידם אנטנה גבוהה שמהווה את לב המערכת. אחד ממתפעלי המערכת שאיתו שוחחנו נזכר בביקור של אליה שם.

     

    "הייתי בתחנה בעיר שנקראת באטה, ושלמה הגיע וישר אמר שמפריע לו שהמקום לא נראה טוב", הוא מספר. "הוא הורה לבנות קיר לבנים ממש באמצע החלל, כך שהחלק התפעולי יופרד מהחלק הלוגיסטי. עוד באותו יום הקיר נבנה". לפי מסמך שבידינו, עלות השכר המבוקש לטכנאי ישראלי בתחנת רדאר לשנה עמד על 145 אלף יורו לשנה.

     

    מחפש תשובה

     

    איך מטפחים את הקשרים עם אנשים כמו אוביאנג? ישראלי שעבד בעבר בגינאה המשוונית, לדבריו עבור אליה ובדיחי, מספר: "היו בישראל כמה ביקורים של מה שנקרא VIP. למשל כרמלו, אחד מבניו של הנשיא ומי שהיה ראש עיר שבה הייתה לנו פעילות. היינו אוספים אותם ישר מנמל התעופה ומביאים אותם לבתי מלון יוקרתיים. הביקור היה כולל סיורים, למשל בים המלח, וגם ירי במטווח. בביקור של בן הנשיא אפילו סידרנו לו בדיקה באחת מעיניו, בהרצליה מדיקל סנטר, בגלל בעיה שהייתה לו".

     

    לדבריו, אליה היה מופיע בארוחות החשובות או כשהיה צריך "לחתוך עניינים ולחתום על עסקאות. הארוחות היו במסעדת רפאל או במנטה ריי על החוף, ואליה היה מזמין יין. אלה ביקורים שבהם הם לא צריכים לעשות או לשלם על כלום, אנחנו דאגנו להכל".

     

    על הקשר המתהדק בין אליה לנשיא האפריקאי ניתן ללמוד ממכתב קצר ששלח איש העסקים הישראלי ביוני 2008, תחת הכותרת "פגישה בנוגע לדברים חשובים מאוד". לפי המכתב, אליה "רואה חשיבות גדולה לביטחון המדינה (גינאה המשוונית – ג"ל) ולביטחונו האישי של הנשיא", ועל כן הוא מבקש לשוחח עימו כבר בימים הקרובים.

     

    במכתבים שנשלחו לנשיא ולבכירי המדינה האפריקאית, השפה תמיד מכובדת ומנומסת, ורק בהתכתבויות הפנימיות שהגיעו לידינו הטונים משוחררים, וכך ניתן ללמוד שהנשיא מכונה על ידם "הזקן", ואילו שר הביטחון לשעבר מנואל נגואמה, שהלך לעולמו לפני כשנה, כונה "הרזה".

     

    מכתבים אחרים מלמדים על כך, שלצד עסקאות הנשק היו אליה, שותפיו וישראלים נוספים קשורים לעסקאות חקלאיות במיליוני יורו, בעיקר בתחום הלולים והמדגרות. בנובמבר 2012, על פי התכתובות, הציע אליה לאוביאנג לשתף פעולה עם חברת דלק הישראלית, שבשליטת יצחק תשובה, לצורך חיפוש גז טבעי או נפט – אוצרות טבע שמהם נהנית המדינה. "זו החברה הכי גדולה בישראל שמתעסקת בהצלחה רבה זה שנים רבות בחיפוש גז ונפט באזורים רבים", נכתב. "אין לנו ספק שהצלחת שיתוף הפעולה בין דלק לממשלה תעזור לבניית קשרים עם ממשלת ישראל". מבדיקתנו עולה כי נציגים מטעם החברה אכן הגיעו לגינאה המשוונית, אבל העסקה לא יצאה לפועל.

     

    בתקופה האחרונה פחתה באופן משמעותי המעורבות הישראלית בעסקאות ביטחוניות ובסחר בנשק במדינה. "במידה רבה", מסביר גורם שעובד במדינה, "זה קרה בשל מחירי הנפט הנמוכים. מצד שני, לאחרונה יש עלייה במחירי הנפט, ואם המגמה תימשך, נחזור לראות כאן עוד הרבה נשק ישראלי".

     

    נגמר במלחמה

    קיצור תולדות הסכסוך העסקי שהביא לקיצו את שיתוף הפעולה בין שלמה אליה ובועז בדיחי

    הפעילות המשותפת של שלמה אליה ובועז בדיחי בגינאה המשוונית נעצרה במפתיע לפני כארבע שנים, ולאחר מכן הגיש בדיחי תביעת פיצויים בגובה 21.5 מיליון שקל נגד שותפו לשעבר. בפתח כתב התביעה מתברר המהפך שחל ביחסי השניים, כשבדיחי טען כי אליה – שאת היחסים איתו הגדיר "יחסי חברות של ממש" – ביצע נגדו "מעשי הטעיה, תרמית ועוקץ", כך לפי כתב התביעה. מי שיחפש את עסקאות הנשק לא ימצא אותן בהליך הזה, שבמרכזו עסקת נדל"ן ענקית שלטענת בדיחי יזם עם אליה, רכישת שלושה נכסי נדל"ן בעיר אטלנטה שבארה"ב ב־־ 39 מיליון שקל. בתביעה עמוסה בפרטים טוען בדיחי כי אליה ביקש לא לפעול בשמו הפרטי בארה"ב אלא, כלשון התביעה, "ליצור שרשרת חוליות מדומות, אשר תרחיק מעיני הרבים כל קשר בינו לבין הנכסים".

    לטענת בדיחי, שותפו לשעבר השתמש בחברה קנדית בשליטתו, בשם אלביון, בהתנהלות העסקית, תוך שאליה הבטיח לרשום אותו בהמשך כבעלים של מחצית מחברה זו. בדיחי טוען בכתב התביעה שלמרות שהעביר כ־ 21 מיליון שקל לרכישת הנכסים, הוא "נדהם" לגלות שבאלביון טענו בהמשך שאליה כלל אינו בעלי החברה, ומשום כך ההסכם ביניהם בעל פה לא שווה דבר. בכתב ההגנה שהגיש אליה הוא טוען כי מעולם לא היה בעל שליטה באלביון, אלא "יועץ" לחברה זו, שאחד מנציגיה הוא חתנו – בעלה של נועה פרץ. לדבריו, הוא אכן היה מעורב בעסקת הנדל"ן אך רק כנציג החברה, וכי בניגוד לנאמר בתביעה, מעולם לא הוסכם דבר אישית בינו לבין בדיחי באשר לעסקה. לדברי אליה, דווקא בדיחי הוא שביקש ששמו לא יופיע ברישומים האמריקאיים כקשור לעסקה, ולטענתו באלביון כלל לא מתכחשים לכך שהוא מחזיק במחצית מהנכסים. לדבריו מדובר ב"עסקה הפסדית", ולכן בדיחי פועל כפי שהוא פועל. כחלק מהקרב המשפטי בין השותפים העסקיים לשעבר, שטרם הסתיים, הוגש בשבועות האחרונים לבית המשפט בישראל תצהיר שעליו חתום שריף מחוז קלייטון באטלנטה, ויקטור היל. לדבריו, הוא הכיר את בדיחי ואת אליה, והם הוצגו בפניו כבעלים משותפים בביזנס. כמו בגינאה המשוונית, נראה ששמו של אליה כ"גנרל" הלך לפניו גם כאן. "כהכנה לקראת אחד מביקוריו של מר אליה באטלנטה, למדתי שהוא גנרל מכובד לשעבר בצה"ל... פגשתי את מר אליה בביקור נוסף שערך באטלנטה בתחילת שנת 2014 . מר אליה בא לבקר את הנכסים שלו ושל מר בדיחי, ואני הייתי נחוש בדעתי לקבל את פניו כראוי וסידרתי שיירת כבוד שתלווה אותו מנמל התעופה למלון שבו הוא שהה באטלנטה, ג'ורג'יה. וידאתי שכלי רכב משטרתיים יאבטחו את מסלול השיירה".

     

    אליה: "'עובדות' שאין להן כל בסיס"

    שלמה אליה מסר בתגובה, באמצעות עורך דינו יורם מושקט: "הכתבה מתייחסת לאירועים שאין להם כל עניין ציבורי ואשר אירעו לפני שנים רבות. כל זאת כאשר אינכם נרתעים מלפרט 'עובדות' שאין להן כל בסיס. חברת 3PEN היא חברה ישראלית שלא ביצעה כל פעילות עסקית בחו"ל בכלל, ובאפריקה בפרט. חברת באני שירותים בע"מ הינה חברה ישראלית שעסקה בשעתו בלוגיסטיקה וסיפקה שירותי כוח אדם לחברות זרות שביצעו פרויקטים. כיום נמצאת החברה בשליטת בן משפחתו של מר בדיחי. לפני שנים היא הייתה בשליטת מר אליה, ומעולם לא ביצעה עסקאות בסכום המופרך והמוגזם שבו נקבתם. מר אליה אינו סוחר נשק ובשעתו עסק בייעוץ בתחומי תקשורת, חקלאות וביטחון לחברות זרות. זה שנים רבות אינו עוסק בנושא. מר אליה לא עסק באירוח של גורמים בכירים מאפריקה, הניסיון לארגן את ביקורו של נשיא גינאה המשוונית נעשה ביוזמת התעשייה האווירית".

    בחברת תעשיות רכב נצרת אישרו את פרטי העסקה. מחברות IWI , ורינט והתעשייה האווירית לא נמסרה תגובה. מבועז בדיחי לא נמסרה תגובה.

     


    פרסום ראשון: 17.01.18 , 02:34