5 עובדות על לוקמיה

לוקמיה (סרטן הדם) היא מחלה הנגרמת כתוצאה משינויים גנטיים הנרכשים בתא אב של תאי הדם, שגורמים לחלוקה ולשגשוג לא מבוקר של התאים במח העצם, בדם וברקמות. קיימים סוגים שונים של לוקמיה, המסווגים לפי מהלך המחלה וסוג תאי הדם שמהם מתפתחת המחלה.

1. שכיחות לוקמיה חריפה היא מחלה נדירה המהווה כ־2־1 אחוזים בלבד מכלל סוגי הסרטן.

לוקמיה מילואידית חריפה נפוצה יותר במבוגרים והשכיחות שלה עולה באופן משמעותי עם הגיל.

לוקמיה לימפוציטית חריפה היא הלוקמיה השכיחה ביותר בילדים.

לוקמיות כרוניות שכיחות בגיל המבוגר ונדירות בילדים.

2. תסמינים לוקמיה חריפה מאופיינת בנטייה לעייפות, בחולשה, בזיהומים, בשטפי דם ובכאבים בעצמות.

לוקמיה כרונית יכולה להתקיים תקופה ארוכה ללא סימפטומים. ללא טיפול המחלה תתקדם ועם הזמן תגרום לחולשה, לעייפות, לירידה במשקל, לנטייה להזעות, לגרד ולהגדלת הטחול, הכבד ובלוטות הלימפה.

3. אבחון אבחון הלוקמיה מתבצע על ידי בדיקות דם וניקור לשד העצם. בספירת דם פשוטה יתגלו לרוב אנמיה, טסיות דם נמוכות וכדוריות דם לבנות גבוהות או נמוכות מאוד.

תאי הדם ומח העצם נבדקים בכמה שיטות: צביעות אימונוהיסטוכימיות המאפשרות להבחין במיקרוסקופ בסוגי התאים השונים. קביעת פרופיל החלבונים שעל תאי המחלה שבאמצעותו ניתן לקבוע את סוג התאים הממאיר.

בדיקות ציטוגנטיות שונות (כרומוזומים וגנים) המאפשרים לאפיין את השינויים הגנטיים שבתאי המחלה.

על סמך בדיקות אלה ניתן להגיע לאבחון מדויק של סוג הלוקמיה בתוך 48־24 שעות.

4. טיפול בלוקמיה חריפה

הטיפול בלוקמיה חריפה מבוסס בעיקרו על טיפולים כימותרפיים הניתנים לתקופה שבין חצי שנה לשנה. בילדים ומבוגרים צעירים עם לוקמיה לימפוציטית חריפה שיעור הריפוי הוא גבוה (סביב 90־80 אחוז) .

במבוגרים עם לוקמיה חריפה שיעור הריפוי נמוך יותר, ופעמים רבות מומלץ על השתלת מח עצם מתורם בתקווה להשגת ריפוי.

לאחרונה יש התקדמות רבה בטיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים (טיפולים המשפעלים את מערכת החיסון), מה שצפוי לשפר את תוצאות הטיפול בשנים הקרובות.

5. טיפול בלוקמיה כרונית

לוקמיה לימפוציטית כרונית – מטופלת באמצעות משלבים של טיפול כימי וביולוגי. באמצעות הטיפולים הביולוגיים החדשים, תוחלת החיים ממושכת ובמקרים רבים לא מושפעת מהמחלה.

לוקמיה מילואידית כרונית – מטופלת באמצעות טיפול ביולוגי בלבד. רוב החולים נכנסים להפוגה מלאה ונשארים ללא כל סימני מחלה כל עוד הם ממשיכים את הטיפול הביולוגי. בחלקם ניתן להפסיק את הטיפול לחלוטין מבלי שהמחלה חוזרת.

באדיבות ד"ר איתי לוי, מנהל המכון ההמטולוגי בבית החולים סורוקה ועמותת "חליל האור" למען חולי סרטן הדם בישראל