פרידה ממבט ראשון
היא הרגישה "מחויבת גם אם דורכים עליי". הוא לא היה בעניין מהרגע הראשון וסירב לסקס "כדי לא לייצר ציפיות", אבל בסוף "היו גלישות אינטימיות". ביחד רלי לוי ואלעד שאמי היו הזוג הכי מוזר ומעניין בלהיט הריאליטי 'חתונה ממבט ראשון'. עכשיו, כשהיא בזוגיות חדשה והוא לבד, אפשר לגלות מה היא באמת חושבת עליו
חצי שעה בערך לתוך השיחה עם אלעד שאמי, החצי מ'רלי ואלעד' מ'חתונה ממבט ראשון', הטלפון שלו מצלצל. על הצג נראית מישהי שמזכירה את רלי. "זו רלי?" אני תוהה בהתרגשות מזה שאפשר לשרוד רכבת הרים אמוציונלית כמו שחוו השניים בתוכנית - ולהישאר מיודדים. "זאת אמא שלי, אבל בטח חשבת שזו רלי בגלל הגבות", הוא נקרע מצחוק.
הגבות, כן. התחילו כסימן המסחרי של רלי לוי. הדבר הראשון שבלט שם, דקות מדי, עגולות מדי, כמו גם חוסר ההתלהבות שלו ממנה בשנייה שבה ראה אותה בפעם הראשונה בחיים - מתחת לחופה, דקה לפני שהם מתחתנים מול המצלמות בפריים־טיים של המדינה. מאז אגב, הגבות סודרו. "הן מהממות, נכון? איך זה שינה לי את הפרצוף!" אומרת רלי. "תקשיבי, ראיתי את עצמי בפרק הראשון והרגשתי כמו האימוג'י הזה שבהלם, עם הידיים על הפרצוף. אמרתי, 'אוי ואבוי רלי! מה חשבת לעצמך?' קיבלתי בערך 20 הצעות לבוא לעשות גבות בחינם. אבל בואי, שילמתי על זה. 20 הצעות! והמון תגובות: 'הגבה שלך יצאה מהאופנה'. ואז הבנתי שאני חייבת להעלות את השינוי לאינסטגרם וכולם נרגעו. עם ישראל - רלי עשתה גבות!"
בקיצור, אם לסמוך על הסיפור הזה על גברים שרוצים אישה שמזכירה להם את אמא שלהם במשהו, אולי צוות המומחים של 'חתונה ממבט ראשון' - מומחה בחקר רגשות, דוקטור לגנטיקה מולקולרית ושתי פסיכולוגיות קליניות - היה בטוח שקלע בול. הפורמט, אם מישהו הצליח לפספס: גבר ואישה נפגשים לראשונה מתחת לחופה לאחר שעברו מיונים ארוכים וצוות מומחים התאים ביניהם, ב"אופן מדעי". משם הם נוסעים לירח דבש ואז צריכים לגור יחד, בסך הכל 42 יום, ובסופם להחליט, נשארים יחד או לא.
אלעד (35) הבין שלא בערך בחמש דקות הראשונות. אבל רלי (37) באה להתאבד על זה. בהתחלה היא יצאה האישה הלוחצת, הוא יצא הגבר המניאק, זה שאומר לה בערך אחרי יומיים בירח דבש בפריז, "אני לא נמשך אלייך", בעוד היא מבקשת, "אולי תנסה להכיר אותי קצת?" ההתנגשות הזאת, לצד טון של כנות הפכה את השניים למשתתפים הכי מעניינים בתוכנית, למרות שזוגיות לא צמחה שם.
בואו נדבר רגע על "התאמה מדעית".
(שניהם צוחקים) רלי: "תראי, יש דברים שאי־אפשר לראות, ומעבר לעניין של ריחות למשל, זה יותר בקטע של מה כל אחד מחפש. את עוברת מסכת של שלושה חודשים של שאלות פרטניות: למשל אם את רוצה גבר עם קעקועים או בלי, איך את רואה את החיים שלך בזוגיות, מה הציפיות שלך מהבן זוג, מה הציפיות שלך ממשפחה".
ומה גרם למומחים להתאים ביניכם?
רלי: "אני חושבת שבגלל שראו פה את הרקע הנורא דומה: שנינו מגיעים מבאר־שבע ומקריית־שמונה, מבית חם, מחינוך שהוא די דומה והורים שהם חמים וצנועים. אני בטוחה שהיה את כל הקטע הגנטי שבדקו, ואולי ריחות, דברים שהוא דירג גבוה כשהוא ראה תמונה שהתאימה לתיאור שלי, או שאני הרחתי את החולצה שלו והחלטתי שהריח עושה לי את זה".
נתנו לכם להריח חולצות?
רלי: "ישנו עם חולצות יומיים. ואז הרחנו אותן והיינו צריכים לדרג את הריחות. יכול להיות שאלעד הריח את המרכך כביסה ואמר, 'טוב, זהו, זה מה שאני רוצה'".
אלעד: "תכלס, המרכך כביסה - אולי זה מה שקנה אותי (צוחק)… יש לאבא שלי איזה פטיש לכביסות וזה עבר אלינו".
אז אולי אין כזה דבר, "התאמה מדעית".
אלעד: "אז זהו, המדע, יש לו משקל ומשמעות, והוא יכול להעריך דברים מסוימים בצורה טובה. אבל יש דברים בהקשר של זוגיות שאי־אפשר לאמוד. בניגוד לרלי אצלי התהליך היה יחסית קצר, והם לא קלטו אותי עד הסוף. ואולי לא הצלחתי להגדיר בצורה מדויקת מה אני מחפש. אין לי רשימת מכולת של 'אני רוצה שהיא תהיה ככה או ככה'".
רלי: "אני באתי הרבה יותר מוכנה (צוחקת) בואי נגיד ככה".
אלעד: "רצית חוטב עצים".
מה עוד היה במבחנים?
אלעד: "יכול להיות שהמבחן משיכה שעברנו מתבסס גם על תמונות, שהראו לנו במשך שתי שניות".
רלי: "הראו לנו תמונות, ושתלו לנו שם דמויות כמו בראד פיט וכו'. ואת צריכה לדרג אותם מ־1 עד 5, ושתלו שם תמונות של המתמודדים גם. אלעד, מעניין אותי אם סימנת אותי גבוה כשראית אותי…"
אלעד: "אני לא זוכר".
רלי: "שמע נראה לי הגעת מטושטש. יש לי זיכרון ויזואלי מאוד חזק ואני זוכרת את טל של אחווה, את אלי ביז'אווי. לא זוכרת אם אלעד היה שם. אבל הכניסו שם מן הסתם כל מיני אנשים שהתמיינו לתוכנית. וזה ברור שאם תדרגי מישהו נמוך לא יסדרו בינינו, כי משהו לא הולך. יותר הגנטי והמשיכה, זה העניין".
מה כללה בדיקת ההתאמה הגנטית?
רלי: "הייתה דגימת רוק. ויכול להיות שאם לאלעד ולי היו ילדים אז היו יוצאים ילדים בריאים. זו הגנטיקה הגבוהה".
אולי היו יוצאים לכם סופר־ילדים. בכל אופן, אלעד, מה לא התחבר בינך לבין רלי?
"אני לא רוצה להתחיל להגיד מה ברלי לא משך אותי או לא התחבר לי, אבל משהו בסגנונות שלנו קצת שונה, בווייבים שלנו. אמנם אנחנו מגיעים מרקע שיכול להיות קצת דומה - ויצר אצל המומחים ציפייה מאוד־מאוד גדולה שזה יצליח. היא מקריית־שמונה, אני מבאר־שבע. אולי יש משהו במשפחתיות, במסורתיות, בערכים שהוא קצת דומה אבל זה לא הכל. אני הרבה מעבר לזה. אני עזבתי את באר־שבע בגיל 22 ומאז הסתובבתי בכל העולם ויש בי המון־המון חלקים שקצת היו חסרים לי שם. חשוב לי מצד אחד בסיס ערכי, אבל מצד שני גם איזה ראש פתוח, יכולת לצאת מהקופסה, ומישהי שיכולה לאתגר אותי, ללמד אותי דברים שאני לא מכיר".
רלי, אלעד רמז שהוא ראה יותר עולם ממך.
"אני לא נחותה ממנו. יכול להיות שאלעד חושב שהוא מישהו אחר, אבל זה שלמדת עבודה סוציאלית לא אומר שאני פחות ממך. אתה הגעת ממשפחה שהיא - אני לא אגיד את זה בגזענות אבל עיראקים, מרוקאים. זה לא שבאת עכשיו ממשפחת המלוכה, סליחה. את יודעת, אנחנו באים מאותם רקעים. אז אולי הוא צריך יותר להתחבר, להזדהות עם עצמו, עם הזהות שלו. למה אני לא ראיתי עולם? הייתי בניו־יורק, נראה לי הייתי ביותר מקומות ממה שהוא היה, נו בואי. זה העניין שלו עם עצמו אולי. אני לא חושבת שאני מדברת פחות טוב או יותר טוב ממנו, אני חושבת שאנחנו אותו דבר".
גם בלי להיות חוקר רגשות או מומחה לגנטיקה, הפערים בין אלעד לרלי היו עמוקים הרבה יותר מחוסר משיכה. אלעד, עובד סוציאלי, קב"ן בצה"ל, אדם שרגיל לפוזיציית המטפל, לטוב ולרע. רלי, מנהלת מרפאת שיניים היא לא אחת שצריכה שיטפלו בה. "המומחים אומרים לך, 'ההתאמה שלכם הכי גבוהה' פה אחד, ארבעת המומחים", אומרת לוי. "את אומרת, 'זהו, אני מגיעה, מכירה אותו ואנחנו צועדים אל השקיעה'. את רוצה, את מוכנה, את נמצאת שם כל כולך. ואז מגיע מישהו שהוא לא בדיוק זורם איתך לאותו כיוון. זה מבאס. ברור. זה לא מקום נעים".
אלעד: "הייתי ממש כבד. אבל גם אני הייתי מאוכזב שם. זה משהו שאולי היה קשה לחלק מהצופים לראות, כי הם התחברו למקום הפגוע של רלי, אבל גם אני באתי עם תקווה למצוא זוגיות. וכשהכרתי את רלי והבנתי בהתחלה שזה לא זה, הייתי מתוסכל והיה לי קשה להסתיר את זה. ובכל זאת ניסיתי להיות הכי רגיש שאפשר".
× × ×
רלי ואלעד במציאות הם בדיוק רלי ואלעד מהטלוויזיה. הוא סגור, שוקל מילים, רגיש, ביישן מעט, סופר־אינטליגנט, ובעיקר - חושב המון. אולי יותר מדי. מישהו שלא תשדכי בקלות לחברה שלך. היא מלאת שמחה. האדם ששם את הגוד ב"גוד ווייברית". יפה ומרשימה. מישהי שאת רוצה בקלות להיות חברה שלה.
אחרי שכבר ראינו כל פורמט ריאליטי אפשרי בערך, 'חתונה ממבט ראשון' המעולה של קשת, שהסתיימה השבוע בערוץ 12, רשמה הצלחה מרשימה, ולא רק ברייטינג - הקריטי כל כך לזכייניות בימים שאחרי פיצול ערוץ 2. אלא גם בכך שהביאה למסך דמויות אינטליגנטיות, רחוקות מלהיות קריקטורות ריאליטי קלישאתיות, כאלה שנבחרות כדי שאפשר יהיה ללעוג להן. אז מה מביא אנשים שפויים לפורמט כזה?
"את מוצאת את עצמך בת 37, בלי זוגיות", אומרת רלי. "מאז הפעם הקודמת עברו שלוש שנים, את יוצאת לדייטים, מנסה דרך אפליקציות, ואז בא משהו חדש - דרך מדעית להכיר מישהו. נשמע מפוצץ. אמרתי אולי המדע יודע משהו שאני לא".
אחרי הרבה דייטים וכמה צלקות בדרך, רלי ידעה שאין לה מה להפסיד. הצלקת הראשונה באה עם האהבה הראשונה. הם היו מאורסים, וזה נגמר בבגידה. "היינו יחד שבע שנים, מגיל 20. עברנו יחד את כל השנים המשמעותיות בחיים של אדם. כל הזמן הזה בקריית־שמונה, אותם אנשים, אותם מקומות, אותו בן אדם ואת נמצאת במקום שגבר שמאוד קנאי לך ורוצה אותך רק לעצמו, והרגשתי טיפה אובססיה מבחינתו. התרחקתי מהחברים שלי. והיינו תלותיים נורא אחד בשנייה.
"אחרי שהתארסנו גיליתי על הבגידה. זו עיר נורא קטנה, כולם יודעים הכל על כולם. אחותה של הבחורה מכירה אותי, וסיפרה לאמא שלה, שבאה אליי ואמרה: 'גיליתי שאתם מאורסים והבת שלי יוצאת עם הארוס שלך כבר תקופה מסוימת'. היה בלגן והוא נורא רצה שאסלח לו אבל עמוק בתוכי זה גם משהו שאולי ייחלתי לו. לא לבגידה, אבל למשהו שיוציא אותי מהמקום העיוור הזה לדרך חדשה. עם כל הקושי של זה. מישהו פוגע בך, זה גורם לך לאי־נעימות עם עצמך. זה מוריד את הביטחון וגם את פחות סומכת על גברים". אחרי זה עזבה את קריית־שמונה לתקופה של כיף בתל־אביב. עולם חדש ומשוחרר, בלי מחויבויות. ואז אחותה חלתה בסרטן. שלוש שנים שבהן החיים האישיים שלה היו בהולד.
היא כבר תיארה את חיי הרווקות כגיהינום, "כי זה באמת גיהינום ומי שאומרת שלא אז אולי היא עדיין לא נמצאת במקום שהיא רוצה את זה. בשנים האחרונות זה באמת היה גיהינום מבחינתי".
אלעד דווקא לא סובל במיוחד מהרווקות. קשרים קודמים? "היו לי כמה מערכות יחסים משמעותיות. האחרונה הייתה המשמעותית ביותר, היינו ביחד בערך שנה. גרנו ביחד ואפילו היו קצת דיבורים על העתיד. ובסוף זה לא קרה. אני דווקא הייתי במקום של לנסות, של לתת צ'אנס, של להתגבר על תקופה לא טובה שהייתה, אבל היא החליטה שזה לא מתאים לה והלכה.
"יכול להיות שעדיין לא מצאתי את המינון הנכון בקשרים הזוגיים שהיו לי. או שאני נותן ומטפל, או שאני מאוד פסיבי, אם יש איזה מישהי שהיא קצת יותר שתלטנית. אני חושב שעם רלי יש לה חלקים שאוהבים להשתלט ואולי עם זה גם היה לי קצת קשה".
אפליקציות? רלי ראתה את כולן. אלעד משתדל שלא להיכנס יותר מדי. "יש תקופות קצרות שאני נכנס, אבל זה מהר מאוד נמאס עליי. זה מרגיש לי קצת פייק כזה, וגם זו לא באמת הדרך שבה הייתי רוצה להכיר את בת הזוג שלי לעתיד. אני יותר רומנטיקן, או פנטזיונר, מתחבר להיכרויות שהן ספונטניות וטבעיות".
טינדר לא, אבל ללכת לריאליטי בפריים־טיים, זה כן?
אלעד: "אז זהו, אני חושב שאמרתי, 'יאללה, ננסה משהו אחר, שהוא הכי לא אני'. גם ללכת לטלוויזיה זה הכי לא אני, אני לא רואה תוכניות בטלוויזיה. ורציתי למצוא זוגיות".
× × ×
ואז אלעד נכנס לחופה. וכשהיה צריך לשבור את הכוס הוא עצר. והיסס. והתלבט. ולא רצה לומר, 'אם אשכחך ירושלים'. ובסוף הסכים רק לומר שהוא "מתחייב לתת צ'אנס אמיתי לקשר עם רלי". מה לתת צ'אנס? רלי כבר מוכנה. המחשבה שעברה לצופים בראש הייתה פשוטה: אלעד לא אהב את מה שהוא רואה.
"עוד לפני שראיתי את רלי, כל הסיטואציה הזאת כבר ייצרה אצלי איזשהו מתח. לא הייתי מוכן לגמרי למה שהולך להיות שם. לא ידעתי. בפנטזיה שלי, אם אני מדמיין עכשיו את החתונה שלי, מצידי שזה יהיה אירוע פשוט וסולידי, קרוב לטבע, מאוד אישי. זה יותר המקום הבטוח והנוח שלי. אז מלכתחילה החליפה המאוד מהודרת, ההגעה עם הרכב, האולם, הטקס, הכל כבר יצר אצלי סוג של מתח וחוסר נוחות. ואז רלי הגיעה, ומה שהיה בולט זה שהיא הייתה נראית לי בן אדם מאוד חם".
בחייאת, "אדם חם?" איך אתה רואה את זה? דבר ראשון שרואים זה מראה חיצוני.
"רואים, רואים, אני קולט אנשים מהר, אני מאוד רגיש לאנשים. זאת העבודה שלי. הצלחתי לראות שהיא בן אדם חם, החיוך שלה, המבטים שלה לאנשים, למשפחה, לסביבה. וזה דווקא משהו שמאוד אהבתי. ממבט ראשוני עדיין לא הגעתי עם איזושהי תבנית, שאני רוצה שהאישה שתיכנס מתחת לחופה תיראה בצורה א', ב', ג'. אין לי טעם ספציפי מבחינת מראה חיצוני".
אם היית רואה את רלי בטינדר היית מעביר אותה ימינה? אומר יאללה?
אלעד מחייך, וצוחק.
איזה חיוך.
"איזו שאלה… שאלה מתקילה".
שמע, מהצפייה בבית זה נראה די פשוט, רצית לברוח משם.
"אההה…. תראי, קודם כל אני חייב להגיד שלפעמים בטלוויזיה הדברים נראים דרמטיים יותר ממה שהם באמת".
אז מה היה באמת?
"לא הייתה לי איזושהי דעה. התגובה שלי הייתה מאוד אינסטנקטיבית. אתה נמצא בסיטואציה מאוד מלחיצה ומורכבת. יכול להיות שבמבט ראשוני זה לא מה שציפיתי לו, בתחושה שלי. אבל עדיין, זה אוקיי, בוא נכיר, בוא נדבר. לא התגבשה לי איזושהי דעה. זה לא כמו שזה נראה".
ואז העניין עם הכוס שלא בא לך לשבור.
"זה לא היה קשור לרלי, בגדול זה לא היה קשור לרלי".
ולא בגדול?
"מלכתחילה היה לי חשוב שהטקס לא יהיה דתי, וגם יש לי כבוד לשני אחים שלי שחזרו בתשובה אז להגיד, 'אם אשכחך'? הטקס הלחיץ אותי. אתה פתאום רואה בחור, כיפה על הראש, מקריא דרשה עם המון־המון מחויבות, כלפי הצד השני, לדאוג לה וכו'. רגע אתה עוד לא מכיר את הבן אדם. איך אתה יכול להתחייב לדברים כאלה כשאתה עוד לא מכיר את הבן אדם?"
בקיצור, הלכת לתוכנית שקוראים לה 'חתונה ממבט ראשון' שנפתחת בטקס חתונה, אבל אתה לא סגור על הקונספט.
אלעד: "תביני רגע, אתה לא יודע מה זה התוכנית הזו, שולחים אותך לפני כן לראות את התוכניות בחו"ל. כשאתה רואה את התוכנית בחו"ל אתה רואה משהו קצת אחר, כי כנראה שפה קצת התאימו את זה לארץ".
במה ההבדלים מתבטאים?
רלי (נקרעת מצחוק): "למה, כי שם זה בכנסייה? מה אתה רוצה?"
אלעד: "לא נו, אני במה נתפסתי שם? היה את הזוג החמוד הזה, שהם באוסטרליה שם על איזו גבעה ליד הים".
רלי: "על זה נתפסת?"
אלעד: "וכל אחד אומר כמה מילים אחד לשני וככה זה נראה לי…"
רלי: "כפרה עליך (לא מפסיקה לצחוק), תאמין לי. בקיצור, לא הבנת את הקונספט. הוא שמע טקס זוגי, אמר, 'יאללה, סבבה, ייקחו אותי לטבע, יביאו נערת טבע, יכניסו אותה לטבע, יגידו לה יאללה, אחותי, קבלי צ'פחה, בואי, מתחתנים', וזהו".
אלעד: "קיוויתי וציפיתי שיתאימו את זה למי שאני, לאישיות שלי. יש מומחים? יש מדע? תתאימו את זה! יכול להיות שהציפייה שלי הייתה בגדר פנטזיה".
רלי: "גם אני ביקשתי להתחתן בים, סבבה? והוא ביקש להתחתן בטבע. אני אמרתי, שכולם יהיו בלבן, אני אכנס, בשקיעה, יום שישי, באתי להם מה זה עם סטנדרטים גבוהים מאוד. לא עשו את זה. לא נורא. אבל אני הבנתי לאן אני נכנסת, בניגוד אליך".
אלעד: "נכון, אבל יכול להיות שאם היו אומרים, 'או־קיי, יש פה בן אדם שאולי קצת לוקח לו זמן, אולי הוא רגיל לעשות את הדברים בקצב שלו…"
רלי: "טוב יאללה חפרת. מה חשבת שתיכנס על סוס או משהו? קאובוי כזה?"
אלעד: "אם הייתי יכול? בכיף! לקחו אותי לאיזה מעצב חליפות מטורף ואני לא מבין מה קורה. נחמד לי, אבל מה לי ולזה?"
רלי: "שם, אצל המעצב היה צריך לרדת לך האסימון! ואם לא שם אז כששמו אותך במלון, עם כל האננסים". אלעד נקרע מצחוק. "אז התחילו לרדת לי האסימונים, ואז הגעתי לחופה".
ובכל אסימון אתה מחפש איך אני בורח מפה?
אלעד: "יש שלב שאתה כבר לא יכול לברוח".
× × ×
אם היה אפשר לברוח מירח הדבש בפריז למשל, הוא כנראה לא היה מתנגד. "אנשים גם אמרו לי, 'יואו פריז! תיהנה!' זה לא כזה פשוט. מה פריז עכשיו? אנחנו רצינו ללכת לים, לאיזה שייק קוקוס. מה פריז, ועוד בגשם? קחו אותי לבורה־בורה, קחו אותי ליוון. מה עכשיו פריז?"
רלי: "הוא גמר עליי בפריז. פירק אותי לגורמים. מה אני אגיד לך".
אלעד: "זאת הולכת להיות הכותרת, תיזהרי".
רלי: "שפירקת אותי לגורמים בפריז?"
אלעד: "אנשים יכולים לחשוב על זה מכל מיני זוויות".
אלעד, חשבתי שלא נמשכת.
אלעד: "יש דברים שלא עושים לעיני המצלמות (צוחק). סתם, תלוי, האמת שגם זה לא בהכרח".
רלי: "אתה עם היציאות שלך באין כניסה. כולם אומרים לי, 'מה זה היציאות סקס האלה, את בטוחה שלא היה ביניכם כלום?' טוב וגם אני לא חסכתי, 'כבה את המצלמה' וכאלה".
אלעד: "כן, טוב מה שאמרתי עם האריה". ("את יודעת שהאריות עושים את זה 50 פעם ביום", א"ב).
רלי: "הוא כל הזמן נתן רק יציאות של סקס ואני אומרת, 'בונא, אתה לא נמשך אליי בכלל, מה קורה כאן'".
אלעד: "מה את רוצה, חודש שלם בלי סקס (צוחק)".
וכלום? לא היה כלום?
רלי: "אנחנו נשמור את זה לעצמנו".
שמעו, סקס זה הדבר הכי טבעי בזוגיות, גם בכזו שרק מתחילה, או כשמנסים. מה הביג־דיל?
אלעד: "היו, כן, אההה, היו גלישות אינטימיות".
הגדרה מעניינת. אחרי שאלעד החליט לתת צ'אנס לזוגיות עמדתם מול המראה, וסיפרתם למצלמה שהתחבקתם בלילה. אני מניחה שהיה שם יותר מחיבוק?
אלעד: "לא, זה לא הלילה שבו שכבנו. כן, היו לנו רגעים יותר אינטימיים אבל לשנינו מאוד חשוב לשמור על פרטיות בדברים האלה".
בעיקר הייתה הרגשה שרלי מאוד צמאה לחום, למגע, ואלעד אתה עשית מזה ביג־דיל, כאילו אם תיגעו אחד בשנייה אתם חייבים להישאר ביחד לנצח.
רלי: "דווקא אני רואה בזה איך הוא כיבד אותי, ומעריכה את זה מאוד. הוא לא רצה לפתח אצלי ציפיות. הוא יכל לבוא בגישה אחרת ולהגיד, 'אוקיי, אני עושה מה שבא לי'".
אלעד: "בסיטואציה רגילה, אתה יכול לצאת עם מישהי לדייט, שניים־שלושה, וגם לשכב איתה, וזה יכול בהמשך לא להסתדר וממשיכים הלאה והכל בסדר. אבל כשאתה מגיע לסיטואציה של חתונה, שמראש הציפייה היא כזו, ואתה קולט שרלי הגיעה לשם הכי בעניין ואתה מרגיש אחרי כמה ימים שכנראה לא תצא מפה זוגיות, אז למה לעשות את זה? למה לייצר אצלה ציפיות כאלה ואחרות? זה לא הרגיש לי נכון".
בקיצור, לא לבנות עליך על סקס בדייט ראשון.
"לא הייתי אומר" (צוחק).
טוב, אתה לא יצאת הכי רע, אתה תמיד יכול להתנחם בדמות של מיקאלה.
אלעד: "מיקאלה וגם עדי, של תומר".
רלי: "כל זוג הוא בפני עצמו. עדי היא לא בן אדם רע באופן כללי, לפעמים זה השידוך. לפעמים בן אדם יכול להוציא אותך מדעתך".
חשבתם על איך תצטיירו בטלוויזיה?
רלי: "האמת שבהתחלה אמרתי 'בטח נהיה הזוג הכי משעמם על המסך'".
אלעד: "כי אני כבד והיא מתוסכלת".
רלי: "הרי זה תוכנית של חתונה. והוא נותן לי צ'אפחות, אז מה יראו? באמת? מה? ובסוף מסתבר שאנחנו הזוג הכי מעניין. אנשים התחברו גם אליי וגם אליו בגלל שלא הסתרנו את מה שאנחנו עוברים. האמת שלי הייתה שגם אם אומרים לי דברים קשים ודורכים עליי, אני עדיין כאן ומחויבת. ואולי לאנשים הייתה תקווה שזה יצליח בסוף. אנשים אוהבים סיפורי אהבה כאלה".
אלעד: " סיפורי דרמה".
× × ×
בבוקר שלפני התוכנית שבה הודיעו בני הזוג אם הם נשארים יחד, רלי העלתה סקר באינסטגרם. אפרופו תקווה, בערך 50% הימרו שכן. הרי בכל זאת הם החליטו לא לשבור את הכלים, בחרו לעמוד בהתחייבות לתוכנית. השניים אוהבים לקרוא לזה "התהליך", שעברו יחד. אפשר לקרוא לזה גם - אנחנו תקועים אחד עם השנייה 42 יום, בוא נצא מזה בכבוד.
אז מה קרה פתאום אלעד שכבר החלטתם להיפרד ואז הכרזת שאתה נותן עוד צ'אנס?
אלעד: "הסוויץ' היה יותר מכוון למקום של יאללה בוא נהנה. בלי ציפיות".
רלי: "נזרום. נהנה ממה שנשאר".
אולי באמת האמנת שדברים יכולים להשתנות? הרי היו רגעים שכבר קמת ללכת.
"היו רגעים שאמרתי, 'די, אני לא רוצה להיות שם'. טבלת ייאוש. היינו קמים בבוקר ולא ידעתי איך אלעד מרגיש, והוא לא ידע איך אני מרגישה היום. פתאום הכבדות הזאת. את כל הזמן טרודה, מותשת נפשית. הייעוץ הזוגי עזר לנו מאוד".
"אגב קיבלתי המון תגובות, בנות שמזדהות איתי וכותבות, 'עברנו את אותו הדבר'. 'יצאתי עם בעלי ובהתחלה הוא לא רוצה אותי, ואחרי זה הייתי איתו והוא כן רצה'. אני מרגישה הסווויט-הארט של המדינה. אנשים מספרים לי סיפורים על חוויות שהם חוו בזוגיות וזה מדהים בעיניי, שכל כך הרבה בנות שיוצאות לדייטים ונורא מאוכזבות ורואות את הכאב שלי, זה פוגע להן בדיוק בנקודות רגישות. הקהל המבוגר כותב לי שנשים כמוני נכחדו מהעולם, כי הם נורא מתחברים למקום של אדם שמנקה, ומבשל ושנורא דואג לבן זוג שלו, ושהיום העולם הוא אחר".
היו גם כאלה שאמרו - מה היא מבשלת לו?
"קודם כל אני מבשלת לעצמי. אלעד נהנה גם מהמטעמים שלי - אני לא אסגור בפניו את המקרר. אם אני מקפלת כביסה אז גם אקפל את שלו. אני לא עושה משחקי כוחות".
וכשאת אומרת שנשים כמוני נכחדו מהעולם, למה את מתכוונת?
"אחת שכיף להיות הבן זוג שלה. שתדאג לגבר שלה, שתדאג לבית ולא תוותר. שתהיה החזקה".
אלעד: "נכון, ברלי יש משהו שהוא קצת יותר של בית, ולבשל ולדאוג ולפנק, וזה משהו שיותר מזוהה אולי עם הדור הקודם. זה קיים היום יותר בפריפריה ולא בתל־אביב. אישית, אני לא רואה את זה בראש סדר העדיפויות. מבחינתי, גם אם תהיה לי אשת קריירה, אין לי בעיה. סבבה, את לכי, תפרנסי, אני אשאר בבית עם הילדים, אעשה איתם גינת ירק, אבשל, אעשה כל מה שצריך, אגדל אותם. עד היום לא קרה ממש שמישהי בישלה לי, ופתאום רלי השתלטה על כל העניינים בבת אחת. זה היה משהו נחמד, שדואגים לי, ואני לא רגיל לזה וזה מקום שקצת קשה לי איתו".
רלי: "בכללי, תחשבי על הסיטואציה. את לא מכירה את הבן אדם ואת נכנסת לגור איתו. זה מטורף. גם אם אתה מאוהב רצח בבן אדם, עדיין לגור עם הבן אדם 42 יום זה לא דבר קל. זה הרצה נורא מהירה של הכל, זה לא תהליך טבעי".
חברות מבקשות ממך לשדך להן את אלעד?
"לא! נראה לך?!"
× × ×
גם אם זה לא הפך לרומן הגדול הבא, הם סיימו הכי בטוב. "אנחנו שומרים על קשר טוב בינינו", אומרת רלי. "יוצא לנו להיפגש פה ושם. לא bff עכשיו, אבל אנחנו חברים". אגב, כל המשתתפים בתוכנית בקשר אחד עם השני, בקבוצת ווטסאפ משותפת, אלא מה. ויש גם אחת נפרדת לבנים ואחת לבנות.
מאז שידור התוכנית קיבלת הצעות מגברים?
רלי: "בטח. שולחים אימוג'י של לבבות. שלחו לי פרחים לעבודה, פתק 'מחכים לסוף התוכנית'. 'אם הוא לא ייקח אותך אני אקח אותך'. נחמד מאוד. אנשים נורא רצו בטובתי. 'מגיע לך כל הטוב שבעולם', 'הלוואי ויצליח לך, גם אם לא עם אלעד'. אגב, מלא נשים שרואות אותי ברחוב אומרות לי, 'בעלי חולה עלייך'. אנשים מזדהים. חלק רואים בזוגות את עצמם".
ועכשיו יש לך מישהו?
"אני בזוגיות כמעט חודשיים. זה אינטנסיבי וזה כיף, וזה מדהים. אני לא רוצה לספר יותר מדי כי הקשר מאוד טרי, אבל אני יכולה להגיד לך שזה משהו שונה לגמרי. אני מגיעה לקשר הזה אחרת לגמרי. את מכירה את הסיפור מיץ פטל, שהוא יוצא עם רגל, ועוד רגל - אז ככה הזוגיות שלי תצא, לאט־לאט. כי אני נורא מאמינה בקשרים שמתחילים לאט, ובטוח, ולא בבום גדול. וזה משהו שלקחתי לעצמי לחיים מהתוכנית".
הם נפגשים בינתיים בעיקר בבתיהם, שומרים על פרטיות. את פרק הסיום ראו יחד, בפעם הראשונה. "הכרנו לפני שלוש שנים, יצאנו לשלושה־ארבעה דייטים וזה לא הצליח, זה התמסמס. וכשהוא ראה אותי על המסך, וקרא איזו כתבה שקשורה אליי הוא פנה אליי, ואמר, 'וואי, איזה מגניב, זה ממש ריגש אותי לראות אותך. אני זוכר רק דברים טובים ממך וזה התמסמס לנו'. והתחלנו לדבר, קישקשנו, ומפה לשם התחלנו את הקשר שלנו".
איך הוא עם זה שהיית בתוכנית?
"סבלני מאוד, הוא נורא נותן לי מקום שם, הוא נורא מבין. הוא אמר, 'הכרתי אותך ככה וזה בסדר, אני נותן לך את המקום הזה. זה מקסים'".
תזמיני את אלעד לחתונה?
"וואו, שאלה קשה. נראה לי שכן. אם הוא ירצה להגיע… הלוואי, אולי הוא יגיע עם בת זוג. למה לא?"
אלעד?
"אם היא תזמין, בכיף! לא נראה לי שהיא תרצה להגיע לחתונה שלי (נקרע מצחוק)".
ומה איתך אלעד, בזוגיות?
"לא. מאז שהתוכנית עלתה יש הרבה הצעות. בפייסבוק, אינסטגרם. גם של בנות שהתחברו ומעוניינות ורוצות להכיר, אפילו הודעות 'חברה שלי' או 'הבת שלי מאוד מתאימה לך'. בהתחלה קיבלתי הודעות מאוד־מאוד מושקעות, אנשים אמרו, 'אני מעריכה את איך שהגבת שם'. 'אני מחזקת'. והיה לי צורך להגיב ולענות, אבל קלטתי שקשה מאוד, אי־אפשר לענות לכולם. זה המון־המון הודעות. באיזשהו שלב הפסקתי. היו כמה ניסיונות בודדים, בכלל בתקופה הזאת, אבל לא התפתח מזה משהו".
למה?
"גם כי זה לא הרגיש שזה התאים, אבל בעיקר כי זו תקופה מאוד מבלבלת. קשה להחליט ככה החלטות, לפחות לי. אני רוצה לתת לתקופה הזו לעבור, להתייבש מהגל הזה שסחף אותי עכשיו ואז ככה לפתוח את ליבי מחדש".
היום בדיעבד, הייתם הולכים לתוכנית שוב?
רלי: "אני כן".
אלעד: "לא יודע. לא חושב. אבל אני לא מתחרט שעשיתי את זה".
אחווה מינפה את התהילה, יש לה סוכנת חדשה.
רלי: "לא באתי לתוכנית הזאת בגלל הפרסום. אם יגיע משהו מעניין אחשוב על זה".
בראייה לאחור, מה היית עושה אחרת היום?
רלי: "אולי היית שובר את הכוס ואומר, 'אם אשכחך ירושלים?'"
אלעד צוחק.
רלי: "נראה לי שכן".
לפנייה לכתב/ת 
