אחריו המבול
כמעט תשע שנים מאז התאבד בתא המעצר, גל יצירות על חייו של דודו טופז עומד להציף את המסך. בניו, עומר ודניאל יוצרים סדרה שבשבילה פתחו את התיק הפסיכיאטרי, חומרי המשטרה ואת הזיכרונות, ומבטיחים לא לנסות לנקות את אביהם מהפשעים הקשים שביצע בסוף דרכו. אסף הראל כותב דרמה מושקעת מאוד סביב סופו של טופז, ומוצא קווי דמיון בינו לבין נתניהו, ויוצרי 'צל של אמת' עובדים על דוקו שיראה למה הסיפור של מי שהיה מלך הרייטינג הוא בעצם סיפור של מדינה שלמה. מה גרם לכולם להיזכר דווקא עכשיו?
ב־20 באוגוסט 2009 התאבד דודו טופז בתא המעצר בבית הכלא ניצן ברמלה, באמצעות כבל של קומקום, בפרק הסיום של אחת מהפרשיות המדהימות בעוצמתן שידעה המדינה. כמעט תשע שנים אחרי, בגל פתאומי, טופז חוזר למקום שאהב אפילו יותר מעצמו: הטלוויזיה.
בחודשים האחרונים נרשמת ברדאר פעילות עמוסה במיוחד בגזרה האמנותית סביב טופז. בנו עומר כותב סדרה על חייו ובכוח הסיוע ניצב אחיו דניאל טופז. אסף הראל יוצר סדרת דרמה על טופז ל־HOT, ובערוץ 8 של החברה עובדים במקביל יותם גנדלמן ומיקה תימור, מיוצרי 'צל של אמת', עם בן גלעדי ואסף גפן על סדרת דוקו סביב טופז (בשיתוף פעולה מלא עם הבנים). לצידם פועל בגזרה גם האח מיקי גולדנברג שהצהיר לא פעם שהוא עובד על יצירה משלו שתנוע סביב המנוח. לצד כל אלה קיימים החומרים המרתקים שצילם והקליט היוצר והבמאי אילן שושן, שיצא ללוות את טופז בחודשים האחרונים לחייו בשליחותה של רשת, אז זכיינית ערוץ 2.
הסדרה האישית ביותר תגיע מהצד של הבנים, שנגישים לחלקים החסויים בפרשה, כמו התיק הפסיכיאטרי של טופז אצל רופאו ד"ר אילן רבינוביץ', כמו גם הפסיכולוג שלו, כולל קוקטייל הכדורים שצרך בחודשים האחרונים לחייו, וכן החקירות של טופז שתועדו במשטרה אחרי מעצרו בפרשה וחומרים רבים שעליהם הוציאו עד כה צו מניעה. עומר טופז, תסריטאי ויוצר, כותב את התסריט לסדרה, שעדיין לא נמכרה לגוף שידור כלשהו. מגעים מתקדמים מתנהלים עם מספר פלטפורמות.
"אני מרגיש שנפלה בידינו זכות, אולי מעט טרגית, לעשות דברים גדולים שקשורים לאבא", אומר דניאל טופז, "אני חושב שלא לעשות זה מחדל".
"אם היית שואל אותי בחודש הראשון אחרי שאבא נפטר מה היה עדיף, הייתי אומר שאולי סוף משעמם", אומר עומר טופז, "אבל היום אני חושב שהיה עדיף סוף טרגי ממשעמם. אני יכול לומר שהוא הכין אותנו לזה כל חייו ואת כל מי שסבב אותו".
דניאל: "בפירוש. אדם כזה לא ילך בדרך אחרת".
המחשבה הראשונה שעולה היא שהילדים של דודו לא יכולים להוציא אותו לא טוב בסדרה שהם כותבים. למרות העבירות הנוראיות בסוף דרכו.
עומר: "אני אובייקטיבי. שואלים אותי איך אתה יכול להיות אובייקטיבי וזה המסר הכי חשוב שאני צריך להעביר פה: אני חייב להיות אובייקטיבי. אני צולל לתוך הסיפור לפי כל עקרונות התסריט ובונה סיפור שאני מסתכל עליו כמעט ללא רגשות, אם אפשר לומר את זה. לא מעניין לי את הקצה להוציא את שמו של אבא בצורה כזו או אחרת. מעניין אותי רק דבר אחד: לעשות סדרה עוצמתית".
דניאל: "הוא עצמו לא היה רוצה שנצייר אותו באופן ורוד".
עומר: "מי אני שאעשה את זה? יש לנו הזדמנות פה. בסיפור שלו יש משמעויות אנושיות שכל אחד יכול להזדהות איתן. האהבה העצמית וההשלכות שלה. ודווקא האהבה העצמית היא ההפך מנרקיסיסטיות במקרה שלו. הוא לא באמת אהב את עצמו, היה אצלו חוסר משווע באהבה עצמית".
ובכל זאת, אבא שלכם היה עבריין. איך אתם מתמודדים עם זה?
דניאל: "אנשים פשוט לא מבינים שאבא לא ידע מה הוא עושה. הוא לא פושע מבחינתי. ברור שהוא עשה משהו אסור אבל השאלה היא למה. אבא פשע ממקום של חולה נפש. זה לא היה הוא. וזה כל הסיפור. הוא לא יכול היה להשתלט על עצמו בגלל סמים ותרופות".
לחפש מניעים לפעילות עבריינית זה קצת לעשות לו הנחה.
עומר: "לפי החוק הוא עבריין. אבל עבריין נשמע לי כמו מישהו שזה המקצוע שלו. על אבא אי־אפשר לדבר במונחים של ראש ארגון פשע. הוא כן עשה עבירות קשות וזה גם יעבור בסדרה".
דניאל: "אם זה לא יהיה אותנטי, הסדרה לא תצא. יש הרבה דברים שמנענו לפרסם בעבר והפעם נפרסם אותם".
× × ×
תזכורת: טופז נעצר בסוף מאי 2009 אחרי שנקשר לשורת תקיפות של בכירים בענף התקשורת. הראשון היה מנכ"ל קשת אבי ניר, שהוכה באכזריות על ידי בריונים. השנייה הייתה שירה מרגלית, אז סמנכ"לית התוכן של רשת, שהוכתה קשות בפתח ביתה, ליד בנה. השלישי היה סוכן השחקנים בועז בן־ציון, שהיה מנהלו של טופז בכמה משנותיו האחרונות. אחרי המעצר טופז נשבר די מהר וסיפר כי שלח את הבריונים כחלק ממסע נקמה בגין מעמדו המידרדר בתעשיית הטלוויזיה. ברשימת המותקפים העתידית שלו נכללו דמויות כמו צביקה הדר, ארז טל, אברי גלעד, סוכן השחקנים יואב גרוס וכן כותב שורות אלה. טופז נעצר לפני שההתקפות הבאות יצאו לפועל. בחודש יוני הוא הזריק לעצמו מנת יתר של אינסולין (לטיפול בסוכרת), מה שנחשב לניסיון התאבדות, ובאוגוסט התאבד באמצעות כבל הקומקום. סיפור כה משוגע שאף תסריטאי לא היה מצליח לכתוב.
ב־HOT מתייחסים לסדרה הדוקומנטרית שעליה עומלים החבר'ה של 'צל של אמת' ולסדרת הדרמה של הראל כמוצרים משלימים, משהו כמו הדוקו והדרמה על חייו של או־ג'יי סימפסון שיצאו בארה"ב במקביל ורק הוסיפו לבאזז אחת של השנייה. גם היוצרים שעוסקים במלאכה מציינים את סיפורו של סימפסון כרפרנס תרבותי. את הסדרה היקרה ביותר יוצר אסף הראל והיא תיכנס בקרוב לשלב הליהוק. דוד מנדיל ('איש חשוב מאוד') הוא המפיק ובתעשייה מעריכים שכל פרק יעלה 200 אלף דולר, סכום גבוה מאוד, שממצב אותה כאחת מסדרות הדגל של החברה.
"אנחנו לא נספר את כל סיפור חייו", אומר הראל, "זה לא יהיה עלייתו ונפילתו, כי אפוסים היסטוריים מאבדים את הצופה מרוב רצון לספר הכל. ומצד שני אם אתה רוצה לספר על מלך הרייטינג ועל מי הוא היה - והיום יש דור שלם שלא יודע מי הוא היה - אתה חייב להבהיר כמה זה לא היה דומה לשום דבר שהיה לפניו ואחריו, מלך הרייטינג במובן עמוק בחיבור עם הקהל. ולכן הסדרה שלי מתחילה בשיא תהילתו והלאה.
"לא סתם יש מי שמתייחס לזה כאל או־ג'יי הישראלי מבחינת החד־פעמיות של הסיפור. זה סיפור מדהים ואני לא מכיר בתולדות הבידור הישראלי סיפור שמשתווה לזה ומערב את כל המרכיבים של גיבור, נפילה גדולה, נשים, רייטינג וכסף. תמיד עניין אותנו לראות איך המלכים נופלים. יש משהו באנשים האלה שכשאתה מסתכל עליהם מלמטה נופלים אתה לא יכול להבין איך מי שהיה לו הכל - ובאמת היה לו הכל - הגיע לזה, ולמה הוא שם קץ לחייו. אלה שאלות שבאופן אישי אותי מאוד מסקרנות ולכן נכנסתי לפרויקט הזה".
מה מושך אותך בדמות שלו?
"הרבה דברים. הוא אדם שאהב לפרוץ גבולות ולבדוק את הגבול. בחיים המקצועיים והאישיים. זה מה שהופך אותו לגיבור נפלא לסדרה. לכל בנאדם שמספר עליו יש סיפור חד־פעמי על מה שהוא עשה. אני הכרתי אותו דרך קשת ובשעשועונים בערוץ 1. פגשתי אותו כמה פעמים בחיים והבנתי שהוא לא סתם הצליח. האיש היה מלא בכריזמה והבין מצוין את הנפש של הצופה הישראלי. למעט נתניהו, אני לא יודע מי מבין את הישראלי כמו טופז. בשניהם יש קווים מקבילים, שמאוד מעניין אותי לחקור.
"זו סדרה שיכולה לעשות רייטינג כמו שדודו היה רוצה. היא תעשה מספרים כמו שדודו היה עושה, להערכתי, שלא היו כמוהם. זו השאיפה".
השאלה הראשונה שעולה היא למה עכשיו? כמעט תשע שנים עברו מאז שהתאבד, במה שבהוליווד היה הופך אחרי חודשים לעשרים סרטי הולמרק, שני סרטי קולנוע, ודרמת כבלים איכותית. התשובה המתבקשת היא שטופז הוא עדיין פצע מדמם בתעשיית הבידור הישראלית. ושהיה צריך להתרחק או לתת לדברים להתקרר. אחרי הכל, מעשיו היו חמורים, הסיום טרגי, והסיפור על אובדן התהילה ומחירה הנוראי הוא תמרור אזהרה עבור כל טאלנט בתעשייה הזאת. "מצד אחד אתה צריך שיעבור זמן כדי שתהיה פרספקטיבה על הסיפור", מספר הראל. "אתה רוצה מבט היסטורי, להסתכל ממרחק. היום, כשערוץ 2 סיים את דרכו, יש בזה משהו סימבולי. הפרק הזה בחיינו נסגר ואפשר להתחיל לסכם אותו. אנחנו בעידן חדש. מצד שני אתה לא רוצה לחכות יותר מדי כי, כאמור, הצעירים של היום לא יודעים מי זה דודו טופז. יש לי אחיינים שלא מכירים את השם בכלל. היום תשדר את הסדרה לאנשים שהשתתפו בתוכנית החייזרים ונצמדו למשימות. זה הזמן לעשות את הסדרה".
על סדרת הדוקו על טופז לערוץ HOT8, שבשלב הזה מתוכננת לשלושה פרקים, עובדים יותם גנדלמן (במאי), בן גלעדי ומיקה תימור (שמפיקים יחד עם גנדלמן) והעיתונאי אסף גפן שיהיה עורך תוכן ואמון על התחקיר. סגירת מעגל מעניינת: בן גלעדי הוא בנם של חנה לסלאו ואביב גלעדי, שותפו להפקה של טופז לאורך השנים בתוכניות בקשת.
"הסדרה מיועדת לשידור באוגוסט 2019, עשר שנים לאחר התאבדותו של דודו ולטעמנו זה הזמן הנכון ביותר", נותן גנדלמן את הטייק שלו לשאלה למה עכשיו. "אם יש לקח חיובי שלמדנו מ'צל של אמת', ששודרה עשר שנים לאחר הירצחה של תאיר ראדה, זה שנקודת מבט ופרספקטיבה של עשור עוזרת לכל הדמויות שאנחנו מראיינים לגבש דעה הרבה יותר צלולה. זה עוזר לנו יצירתית. חוץ מזה, אני מדור שגדל על דודו, הוא היה מלך ישראל כשגדלתי וכמוני יש רבים. המדינה הקצינה מבחינות רבות מאז. עידן הברקוביץ'־אסייג של הפיצול רק מוסיף שמן למדורה, ובוודאי שמבחינה פוליטית־חברתית. שיאו של דודו והופעתו כ'מלך ישראל' באמצע שנות ה־90 היו בשיאה של ההפרטה. נראה לנו שזה הזמן הטוב ביותר לשאול - סוכן של איזה שינוי היה דודו, לאן הגיעה המדינה, ולאן מועדות פניה מכאן".
× × ×
לבניו של טופז דניאל (29) ועומר (25), יש תשובה לשאלה מה אבא היה אומר על כל זה: "רק שלוש? למה לא עושים עליי שש יצירות!"
ובכל זאת, למה לדעתכם כולם נזכרו עכשיו להתחיל ביצירה סביב דודו?
עומר: "בהוליווד כבר מזמן היו עושים שני סרטים, שלוש סדרות דרמה, סדרת דוקו וספר. ולמה בכל זאת כולם חיכו עד עכשיו? כי זה היה פצע טרי מדי לגופי השידור ולתעשייה, אנשים הרגישו שזה טו־מאץ' באותו הרגע".
מעבודה על הסדרה, איפה נכנס בדודו הטריגר לעשות את המעשים הנוראיים שעשה?
דניאל: "לדעתי החרדות בתוספת המציאות הלא־נורמלית שלו. להיות מישהו הכי חזק במדינה שלך זה משהו לא שפוי. ואם מישהו בא ומציע לך חמישה שקלים כדי לפתור את הבעיה, אתה מסכים. מי הציע לו? את זה תראו בסדרה. יש אנשים שעזרו לאבא כביכול להגשים את החלומות שלו תמורת כסף ששילם להם. היה קל להתלבש עליו בגלל מצבו הנפשי".
בשיחות הטלפון שניהלתי איתו לקראת הסוף הוא היה נשמע מאוד יהיר ובטוח בעצמו.
"הוא אולי היה גיבור בטלפון אבל בסוף הוא היה יושב על הרצפה בבית ובוכה".
עומר: "מה שקרה לו במוח זה חתיכת בלגן ועוד דברים שנטועים בילדות שלו ובאישיות שלו. תחשוב על זה. דו־דו, פעמיים דו, כשמו כך היה. הייתה בו יותר מאישיות אחת. הוא היה בלופ וחי בתוך סרט ואני מקווה שאצליח להביא את זה לסדרה. ב'נרקוס' אתה מזדהה עם פבלו אסקובר נכון? ב'שובר שורות' אתה מזדהה עם וולטר ווייט שחונק מישהו? ככה גם עם דודו. ואת הדמות האמיתית אני אדע לכתוב הכי טוב מכולם".
כשהיו את השמועות סביב התקיפות, שאלתם אותו אם הוא קשור?
עומר: "אני שאלתי והוא נעלב מאוד. 'אתה חושב שאני עשיתי את זה?', הוא אמר. לא חשבתי שהוא עשה את זה. אבל הייתי בן 16".
דניאל: "הייתי בן 20 ובכלל לא ידעתי שיש שמועה כזו שקושרת אותו לתקיפות. הייתי מנותק מזה לחלוטין".
מה הרגשתם כשנחשפתם לטיפולים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים שעבר?
"זה לא דבר פשוט בכלל בשבילי. אבל כשאני עובד אני שם את זה בצד. אני משתמש ברגשות שלי כדי להביע אותם בכתיבה בצורה אובייקטיבית. האמת? די ידעתי את כל מה שקראתי בתיק. זה כואב וכשישבתי עם הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' שטיפל בו הרגשתי את זה בבטן. אבל אבא שלי הוא לא בנאדם שהסתיר את עצמו כל החיים, לכן לא הופתעתי".
היו תיאוריות קונספירציה סביב ההתאבדות שלו. חבר קרוב שלו טען בפניי שזה לא ייתכן, שאין כבל מספיק ארוך של קומקום שאפשר להתאבד איתו.
דניאל: "הדבר הכי לא הגיוני במה שאמרת הוא שהיה לאבא חבר קרוב. לאבא לא היו חברים קרובים".
עומר: "יש חללים וסימני שאלה ענקיים בחיים שלו. אני לא יודע, למשל, איך נראו הרגעים האחרונים שלו. אנשים טוענים שאולי מישהו הוביל אותו להתאבדות, שאולי מישהו עזר לו לעשות את זה. אני אישית לא מאמין בזה".
דניאל: "לא מאמין בסיפורים האלה. אבא התאבד וזה מה שקרה. אני לא חושב שיש מישהו שדחף אותו לכל זה".
ואם הוא לא היה מטופל בקוקטייל של כדורים, נניח, עדיין היה עושה לדעתכם את מה שעשה?
עומר: "מנקודת המבט של הסדרה, כן. אני לא הולך להראות שמה שהרג אותו זה כדורים כי זה לא נכון. הוא הרג את עצמו. ואני אומר לך את זה, גם אם מישהו קשר לו את החבל מסביב לראש. הוא נולד להרוג את עצמו וזה מה שאני הולך להראות. למה? גם בגלל איך שגידלו אותו, מערכת היחסים המורכבת עם הוריו, שזה דבר למשל שאילן רבינוביץ' חושף אותי אליו ולא ידעתי".
העלילה תורכב מסצנות מרכזיות של טופז בחייו ובקריירה, כמו גם בתוך הבית ועם המשפחה. "אחד הדברים שאני יכול להביא הן סצנות שהיו איתי למשל", אומר עומר טופז, "החיים המקצועיים שלו היו משולבים בצורה מלאה עם החיים האישיים. מה שקרה לו בבית השפיע על הטלוויזיה בצורה שלא תיאמן ומה שקרה בעבודה השפיע על החיים בבית".
דניאל: "איך הוא היה מתנהג אחרי תוכנית? מד הטירוף היה כמו מד הרייטינג".
עומר: "ככל שהוא היה מתקרב לצילומים, אבא היה יותר מטורף, לכל אורך הדרך. עם השנים זה נהיה יותר ויותר קיצוני וזה גם היופי של הסיפור מבחינה קולנועית. הקונפליקט נהיה יותר ויותר עוצמתי".
דניאל: "אני רואה את זה כתשובה לשאלה איך זה להיות האדם הכי מפורסם, הכי עשיר, הכי חזק ובכל זאת לאבד את זה. השאלה האמיתית שתעלה היא איך יכול להיות שאתה מגשים את החלומות שלך ובכל זאת מתאבד".
תכניסו גם את רגעי השפל שלו, כשזרק כדורי שוקולד לפה של אישה כבדת משקל, כשנשך את נטליה אוריירו?
עומר: "ברור, מה אני רוצה לעשות סדרה משעממת? אלו רגעים שאני מציג אותם כסימפטום המעיד על מה שעומד לקרות וככאלה שמראים את המורכבות בחיים שלו. הוא בעצמו, עמוק בפנים, סלד מהדברים האלה ולכן נפגע כשהיו כותבים עליו ביקורת בנושא כי ידע שזה מוצדק".
ומה אתה חושב על הרגעים האלה כשאתה רואה את זה היום?
"שזו טלוויזיה חרא. אבל היום יש דברים הרבה יותר זולים".
דניאל: "הייתי עושה את זה היום שוב כי זה היה עושה רייטינג טוב. היום בעידן הפיצול אבא היה מוצא תוכנית בקלות. עד היום אני משתגע מה בער לו. הרי היה לו מספיק כסף כדי לקנות בעצמו גוף טלוויזיה אבל הוא אפילו לא היה מודע. הבנאדם נסע במאזדה יד שנייה כשהיה מיליונר".
עומר: "כמות הדברים המדהימים שהוא עשה בתוכניות שלו מבחינה בידורית, הפקות הענק שהוא עשה, הם ים שלם שבתוכו יש כמה גושי חרא שצפו. הוא גם היה ניגודי מאוד בחיים עצמם. למשל, היו לו שלוש נשים מרוקאיות ואנחנו יודעים שמול המזרחים הוא שגה באמירה הזאת שלו. הוא היה למעשה קונטרסט מהלך. זה בנאדם שביקש את אהבת עם ישראל ובפנים לא סבל חלק גדול מאותו עם ישראל. זה אולי לא נעים שאני אומר את זה אבל כשתראה את הסדרה, אתה תרגיש את זה".
זוכרים את השיחה האחרונה איתו?
דניאל: "זה היה בכלא. ולא הבנתי כלום ממה שעבר עליו לפי הפגישה".
עומר: "ניסינו לחזק אותו אבל הוא לא היה נראה כמו מישהו שצריך חיזוק. לא ראינו אדם שבור".
הבנים, שמצהירים כי הם לא הולכים לעשות לאבא הנחות, זוכים גם לחוות דעת מנשותיו של דודו. "אני נפעמת מהאומץ של עומר לעמוד מול האמת של אבא שלו", אומרת דליה בר ששת, אחת משלוש נשותיו ואמא של עומר. "לקרוא את הפרקים שהוא כתב זה לשמוע בפנים את דודו, לדעת את ההסתבכויות שלו ואת הדקויות של הנפש שלו בצורה מדהימה".
× × ×
הקרב הגדול הוא על חומרים וגישה לאינפורמציה. אילן שושן מחזיק בעשרות שעות צילום של טופז בחודשים האחרונים של חייו, חומרים שכולם היו מעוניינים בהם, אבל הוא לא משתף פעולה כרגע עם אף אחד מהיוצרים. שושן, שעד הסרט הגנוז על טופז היה עורך קבוע בפריים־טיים הטלוויזיוני, לא היה מעוניין להתראיין לכתבה ועדיין לא החליט מה יעשה עם החומרים הגנוזים שברשותו.
מטבע הדברים, כרגע, לבנים יש קלפים מנצחים. בעוד אלה החליטו לשתף פעולה עם החבורה שעושה את הדוקו, להעביר להם חומרים מרתקים כמו צילומים מהחקירה המשטרתית או ציטוטים מהספר שכתב טופז - וליהנות בחזרה מהתחקיר שאלה עשו ליצירה שלהם - הראל סירב לשתף איתם פעולה. אולי כי הוא סוליסט ואולי כי פחד להיתפס כמי שעושה סדרה מטעם.
אולם, לטענת הבנים, החוזה שלהם עם אנשי הדוקו לא מאפשר להם זכות וטו על התוצאה הסופית, ובכל מקרה, אין להם שום בעיה עם תוצאה שתצייר את דודו בצורה שאינה חיובית, אלא רק עם טעויות עובדתיות.
"אסף הראל פנה אלינו", מספר עומר טופז. "אבל לא התחברתי למה שהוא הציג. אני יכול לספר את הסיפור בצורה הכי טובה כי אני מבין אותו לעומק. לספר את הסיפור של הבנאדם שהיה מאחורי כל מה שהיה כתוב בעיתונים, זה משהו שחייתי אותו ולכן אני אדע לעשות אותו. אנחנו משתפים פעולה עם יותם ואסף ובן שעובדים על הדוקו ולמעשה התחקיר שלנו משותף. עם יותם גנדלמן אני יושב כבר חודשים. הוא אמר שזה באד קארמה מבחינתו לא לשתף איתנו פעולה ושזה לא היה בא בחשבון. עם זה שאנשים רוצים לעשות דברים על אבא אין לי שום בעיה, אבל כל עוד הם לא עובדים איתנו זה פשוט לא מקצועי. אנחנו מחזיקים את כל הזכויות על החומרים שהשאיר אבא".
למה לא תסייעו לאסף הראל אם ככה?
עומר: "לא אהבנו את הגישה האמנותית שלו. הוא אמר שמה שהוא יודע הוא למד מהעיתונים. ושהוא עובד לבד, וזה האופי שלו".
מה הערך המוסף שלכם כתסריטאים על פני מישהו ותיק כאסף הראל?
"אני עובד עם עמית ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים, כיוצר שותף, והרקורד שלו מדבר בעד עצמו. יש עוד שיצטרפו לדרך בעתיד".
הראל, נפגשת עם הבנים של דודו, שלא התחברו לסדרה שלך.
"אני מאוד מקווה שעוד נשתף פעולה ושהם כן יספרו לי על אבא שלהם. אני מאוד רוצה לשמוע על הצד המשפחתי שלו ומקווה מאוד שזה ייכנס לסדרה. אני כותב לבד הרבה מאוד שנים, זה נכון, אבל זה לא אומר שאני לא רוצה לשמוע מה יש להם ולא להכניס את הסיפורים שלהם. בסופו של דבר אני התסריטאי של הסדרות שלי. אני מאחל להם בהצלחה, וכמו עם או־ג'יי ‑ אפשר לעשות יותר מסדרה אחת".
מי שנהנה, כאמור, מגישה לחומרים הם אנשי ערוץ 8. השם שנבחר לסדרת הדוקו שלהם בשלב הזה הוא 'המסכה', "והיא על פניו סדרה על חייו של דודו טופז", אומר גנדלמן, "אבל מתחת לפני השטח זה סיפור על מדינה שהחליפה צניעות ברהבתנות, ואידיאלים בתרבות צריכה. דודו עמד בכל צומת היסטורי שמדינת ישראל עברה. הוא נולד מעט לפני קום המדינה לאב מיוחס, שירת במלחמות ששת הימים וביום הכיפורים כחייל בלהקה צבאית, העביר בפיו הגדול מנדטים מצד לצד, והיה לדמות המפורסמת במדינה כשרבין נרצח".
איך אתה מנתח אותו כדמות?
"אם מסרסת ודמות אב מיתולוגית הפכו את דודו לנרקיסיסט שזקוק לאהבת ההמון כחמצן לנשימה. במסגרת המרדף הבלתי פוסק להיות האדם האהוב ביותר במדינה, הוא הוסיף שכבות למסכה מדי יום עד שהיא נפלה אל הרצפה מכובד משקלה. הוא הפך את עצמו למוצר הצריכה הצעקני, הרהבתני והנמכר ביותר שהופיע על המרקע. הניגוד בין אישיותו הפגיעה, השברירית והתמימה, לבין דמותו הציבורית האקסצנטרית והגסה הוביל בסופו של דבר לפיצוץ בלתי נמנע. אבל צריך להבין שזה גם סיפור על חברה שזקוקה לריגושים מיידים, ואדם שיעשה הכל בשביל אותה החברה - עד שהוא נדחף ודוחף עצמו מעבר לצוק ואל פי התהום בחיפוש אחר אהבה".
הסדרה תורכב מפסיפס ראיונות, חומרים ארכיוניים מהתוכניות של טופז, הראיונות איתו, סרטונים ביתיים שצילם וחומרים דוקומנטריים שצולמו עליו בעבר. הראיונות יכללו את בני המשפחה, חברים, קולגות, המנהלים, היסטוריונים, סוציולוגים, פסיכולוגים ואנשים שהתראיינו אצל טופז.
"הפרק האחרון בסדרה מגולל את סיפור נפילתו של דודו עד להתאבדותו, ולכן באופן טבעי יעסוק גם בשאלות שעולות סביב המוות", אומר גנדלמן, "נקווה לעשות זאת בצורה מעניינת ולא סנסציונית, אם כי האירוע, כמו דמותו של דודו, סנסציוני וססגנוני מטבעו".
זה יהיה קרוב לסגנון של 'צל של אמת'?
"מבחינת הרף הקולנועי־אסתטי - כן, ובתקווה שאף יותר. מבחינת הסגנון, אני לא חושב שיש הרבה מה לקשור. הסיפור של דודו הוא לא סיפור של מסתורין או תעלומה, והוא לא עוסק בחקר האמת או בסוגיות הפילוספיות שעסקנו בהן ב'צל של אמת' ונעסוק בהן גם בעונה השנייה. הסיפור של דודו הוא סיפור יותר חברתי, היסטורי, סוציולוגי".
לפנייה לכתב/ת 
