פרשת ילדי תימן: גופות יוצאו מקברים לשם בדיקות גנטיות | עם ד"ר עידית מאיה

פרקליטות המדינה הודיעה לביהמ"ש כי היא מסכימה לבקשת 17 משפחות של יוצאי תימן לפתיחת קברים לשם לקיחת דגימות די־אן־איי וביצוע בדיקות גנטיות לקשרי משפחה. "ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הגנטיקה משמשת כלי עזר במגוון תחומים בשנים האחרונות. בין אם בזיהוי בזירות פשע או זיהוי קשר משפחתי, המיפוי הגנטי הרבה יותר נגיש מבעבר והעלויות שלו פחתו למאות דולרים בהשוואה למיליונים שהיו בתחילת דרכו".

ד"ר עידית מאיה

איך באמת הזיהוי מתבצע? "אנחנו בודקים חזרות במיקומים שונים של גנום, בשתי דגימות די־אן־איי. ככל שנבדוק יותר מיקומים נקבל התאמה מירבית. מנגד, בדיקה של אבא וילד שלא תעלה נקודות משותפות תוכיח שאין קשר גנטי ביניהם".

זה משהו ודאי? "הכל זו ודאות סטטיסטית. אבל הבדיקות המתקדמות בימינו מאשרות זיהוי בסבירות גבוהה מאוד, בשל מספר הנקודות הרב שנבדקות".

ואיך זה מבחינת אימות גנטי לגופות, כפי שיעשו במקרה של ילדי תימן? "כבר מצאנו די־אן־איי של האדם הקדמון. זה נכון שהמולקולה של אותו די־אן־איי מפורקת והאיכות תהיה נמוכה יותר, אבל זה אומר שפשוט יצטרכו לעשות יותר בדיקות לשם אימות".

מה המטרה העיקרית של בדיקות גנטיות? "לחפש מחלות גנטיות כמובן. המטרה שלנו היא למצוא את הגורם הגנטי למחלות מסוימות, להתריע על בעיות שיכולות להתלוות למחלה וכמובן למצוא תרופות".