ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שי יחזקאל
    24 שעות • 23.01.2018
    "אני לא אתן לאנשים לעצור אותי"
    למה לא פוצצה את הראיון, מה היא חושבת על אייל ברקוביץ' ואיך היא מתמודדת עם התגובות ברחוב — רגע אחרי הראיון המביך אצל אופירה וברקו, הדוגמנית הטרנסג'נדרית סתיו סטרשקו מתייחסת לשאלות החטטניות, ליתרונות ולחסרונות של הפרסום כאישה מקהילת הטרנסג'נדר, ומבהירה: אני לא נבהלת, ולא הולכת לשום מקום
    שחף פרנקל

    זה הראיון הכי מדובר בטלוויזיה בשבוע האחרון: סתיו סטרשקו ישבה באולפן של אייל ברקוביץ' ואופירה אסייג ונשארה חסרת אונים מול השאלות של המנחים. וזה לא שסטרשקו לא רגילה לשאלות חודרניות ואינטימיות לגבי חייה האישיים. אבל גם היא לא הייתה מוכנה למופע האימים של ברקוביץ', שהתעניין "אם יש סיכוי שתחזור להיות גבר", שאל "אם היא יוצאת עם גברים או נשים" ותהה בפני סטרשקו: "אם לא עברת ניתוח לשינוי מין, איך את שוכבת עם גברים?"

     

    סטרשקו, ברקו ואסייג לפני השידור והסערה
    סטרשקו, ברקו ואסייג לפני השידור והסערה

     

    "אני מרגישה שהוטרדתי בתוכנית של אופירה וברקוביץ'", אומרת סטרשקו בראיון ל"ידיעות אחרונות". "שאלו אותי שאלות שלא היו מעזים לשאול דוגמנית או שחקנית אחרת".

     

    אני בטוחה שכולם שואלים אותך את השאלה הזאת: למה לא קמת באמצע הראיון ויצאת מהאולפן?

     

    "כבר ברגע שהחל הראיון השאלות של ברקוביץ' גרמו לי להרגיש לא בנוח. אבל אני בן אדם רגוע בטבעי ובגלל זה לא שברתי את הכלים. היום אני חושבת שהייתי צריכה לסרב בנימוס לענות על השאלות המביכות. הייתי צריכה לעצור את הראיון ולעמוד על שלי, אבל באותו הרגע, כשאני יודעת שזה שידור ישיר ושיש צופים בבית, לא ידעתי איך להגיב, גימגמתי ולא ידעתי איך אני יוצאת מהסיטואציה שנקלעתי אליה. פשוט נשארתי שם, ישבתי וניסיתי להיראות רגועה".

     

    נעלבת מברקוביץ'?

     

    "אני לא מתייחסת לבורות ולשאלות טיפשיות באופן רציני, ולכן גם אפשר להגיד שלא נפגעתי מברקוביץ'. כמעט כל אדם חווה עלבונות והטרדות על בשרו, בטח כשאתה באוכלוסייה הכי מוחלשת בעולם. באותו הרגע רק חוויתי הרגשה של מבוכה. רק כשיצאתי מהאולפן בעצם נפל לי האסימון מה באמת קרה שם".

     

    מאז הראיון סטרשקו מוצפת בווטסאפים וטוקבקים תומכים, אבל גם בכאלה שלא מבינים ממה היא נפגעה. "יש אנשים שכתבו לי 'מה ציפית שישאלו אותך, את דוגמנית שמוכרת בזכות זה שאת גבר־בחורה'. אז אני רוצה להגיד לכל אותם אנשים, שיש לי עוד הרבה מה להציע חוץ מזה שאני טרנסית, יש בי הרבה יותר מהמין שלי. אבל אני לא כועסת על ברקוביץ', הדברים שלו נאמרו מבורות. אני לא חושבת שברקוביץ' ידע שמה שהוא עושה לי שם בשידור זאת הטרדה, אבל אני כן חושבת שנכון לא לשתוק על הסיטואציה הזאת, אנשים צריכים להבין שאין להם זכות לשאול אותי על חיי המין שלי אם אין להם היכרות אינטימית איתי, בטח לא בטלוויזיה מול כל העולם. זה נותן לגיטימציה לאנשים לחשוב שזה נכון לנהוג ככה, שזה נכון להיכנס לי לחיי המין, וזה לא".

     

    לסטרשקו חשוב להדגיש שמבחינתה היא אומרת את הדברים שלה מעמדה של כוח, ולא של הקורבן. אבל, היא מדגישה, היא יודעת שאם היא, דוגמנית ושחקנית מפורסמת, נתקלת ביחס כזה — טרנסג'נדריות שאינן מפורסמות כמוה נתקלות במצבים קשים בהרבה. "אני לא רוצה שיציגו אותי כקורבן בעקבות הראיון, אבל כשראיתי אותו בדיעבד הבנתי כמה זה גורם נזק לקהילה שאני חלק ממנה. צריך להתייחס אלינו בכבוד ואין שום סיבה שבן אדם שאני לא מעוניינת שידע עליי פרטים אינטימיים כאלה ישאל אותי עליהם. לא איזה ניתוחים וטיפולים אני עוברת ולא מה קורה בחיי המין שלי. זה שלי ולא עניינו של ברקוביץ' ולא של אף אחד אחר. לכפות עליי להתייחס לזה בשידור חי זה לא לעניין".

     

    "אין יצר חזק מזה"

     

    סטרשקו, בת 25, נולדה תחת השם סטניסלב סטרשקו, והיציאה הראשונה שלה מהארון הייתה כנער הומו. אפשר לומר שסטרשקו היא אחת הדוגמניות הישראליות המצליחות בעולם היום, ולמרות שעד לפני שנה וחצי לא הזדהתה בפומבי כאישה, הקמפיינים וההפקות שקטפה העמידו במרכזן את היופי האנדרוגני, העדין והמפתיע שלה. בעוד שבארץ הקריירה של סטרשקו נסקה לאט, את הפריצה הגדולה שלה בחו"ל עשתה כבר לפני חמש שנים בקמפיין שערורייתי לטויוטה. בהמשך היא התראיינה למגזין "אל" האמריקאי בו סומנה כאחת מתגליות שבוע האופנה בניו־יורק. בין קמפיין להפקה, סטרשקו גם הפציעה על המסכים בתפקידים קטנים, וכמובן — השתתפה בעונת ה־VIP של "האח הגדול", שם למעשה חדרה לתודעת המיינסטרים הישראלית. רק אחר כך, בשלהי 2016, יצאה סטרשקו בהודעה פומבית: מעכשיו, פנו אליי בלשון נקבה.

     

    בתוך בית האח נתנה סטרשקו למתמודדים האחרים להחליט איך לפנות אליה, כגבר או כאישה, ולא תיקנה את מי שפנה אליה בלשון זכר. היום זה כבר לא היה עובר בשתיקה. "כשנכנסתי לבית האח הגדול, הייתי בגישה אחרת, היה לי פחות ביטחון ולכן לא ביקשתי שיפנו אליי רק בנקבה, היו לי מחסומים שעם השנים — ועם הפרסום שלי כדוגמנית — ירדו. מאז שהצלחתי למצוא את הביטחון לדרוש שיפנו אליי בצורה שנעימה לי, זה הוריד לי אבן מהלב".

     

    גם היום, מספרת סטרשקו, היא עדיין צריכה להתמודד עם אנשים "שמזהים אותי בתור 'סתיו, הבן שנראה כמו בחורה'. זה לא משהו קל לתקן אנשים, זה לא קל לקרוא כתבות של מראיינים שלא עשו את התחקיר שלהם כמו שצריך ומדברים עליי בלשון זכר. ההתמודדות הזאת לא קלה. אבל היום אני בטוחה ושלמה עם עצמי. החלטתי שאני אישה, אז שחררו ממה שהיה לפני, אני לא רוצה שיתייחסו לעבר שלי בתור גבר, זה לא עושה לי טוב וזה לא מה שמאפיין אותי היום".

     

    איך קיבלו במשפחה את הצעד שלך?

     

    "בהבנה ובתמיכה. כמובן שהיו שאלות שהייתי צריכה לענות עליהן, אבל בסך הכל התגובות של הקרובים אליי היו מבינות ומפרגנות".

     

    הם הופתעו?

     

    "לא, חוץ מלשון הפנייה הכל היה על פני השטח. כבר עשר שנים כמעט שאני מתאפרת ומתלבשת כאישה, אני נועלת עקבים ומדגמנת בגדי נשים. אז זאת לא הייתה הפתעה לאף אחד. יש לי שתי אחיות, בנות 14 ו־16, והקשר איתן הכי טבעי בעולם. אנחנו כמו כל האחיות, יש לנו שיחות של בנות והן גם מבקשות ממני עצות כאחות הגדולה שלהן".

     

    אז תהליך היציאה שלך מהארון היה נטול קשיים?

     

    "אני בהחלט יכולה להגיד שהיו לי רגעים קשים בתהליך האישי שלי. אני בן אדם חזק ועדיין, היו הרבה נקודות בחיים שלי שהיה לי קשה להתמודד וחשבתי לרגע מה אני עושה, ואיך אנשים יגיבו לבחירות שלי. הייתה לי פריבילגיה שהחיים שלי התגלגלו ככה שהיה לי פחות קשה, אבל בימים של התיכון וגם בתור ילד, הייתי עדין יותר ועברתי חוויות לא נעימות למול הילדים האחרים בבית ספר. קללות כמו 'מתרומם', 'הומו'. חוויתי חוויות שליליות, אבל אני תמיד שמה אותן בצד ורואה את החיובי. אני רוצה להיות מי שאני ולהמשיך עם מי שאני ואין יצר חזק מזה. אני לא רואה אופציה אחרת".

     

    תגובות מגעילות ברחוב

     

    סטרשקו מככבת בימים אלה בסרט "הנשף" שעלה לבתי הקולנוע. "תמיד רציתי להיות שחקנית, אפילו לפני שהתחלתי לדגמן", היא אומרת. "המשפחה שלי באה מברית־המועצות ושם קריירת משחק ודוגמנות זה דבר פחות ריאלי, ההורים דחפו אותי בתיכון לכיוון לימודי פיזיקה ומדעים ועכשיו הגלגל מתהפך ואני על המסלול שרציתי לעצמי מלכתחילה. יש לי כמה תפקידים שאני מקווה לעבוד עליהם גם בארצות־הברית, אז אני מקווה שאצליח גם בתחום הזה, בנוסף לדוגמנות. עצם העובדה שאני משחקת ושהפנים שלי מרוחות על שערים זה צעד ענק לקהילה ממנה אני מגיעה, יש לי במה ואני מתכוונת להשתמש בה כדי לקדם ולשפר את החיים של הקהילה שבה אני מאמינה ותומכת. הקהילה הטרנסג'נדרית היא הקהילה הכי מוחלשת בעולם, וזה לא צריך להיות ככה. אנחנו בשנת 2018 ועדיין אין שוויון. זה הזוי כי הלהט"בים עושים צבא, משלמים מסים, אז למה כשזה מגיע לזכויות שלהם פתאום השוויון נעלם? אני תומכת בזכות של כל אדם להתחתן ולהביא ילדים לעולם, אלה זכויות בסיסיות שמגיעות גם לנו".

     

    לא קל להיות טרנסג'נדרית בישראל.

     

    "המצב שלי קצת שונה בגלל שאני מפורסמת, אבל יש לי חברות שחוטפות כל הזמן תגובות לא נעימות ברחוב, מאנשים לגמרי זרים ובמקרים מסוימים גם חוות על בשרן אלימות מילולית. זה מעציב אותי שאין קבלה של האחר והבנה שיש מגוון של בני אדם".

     

    אז את לא מקבלת תגובות ברחוב?

     

    "אני לא נעלבת, כי התרגלתי לקבל תגובות לא נעימות. אם אפשר לגרום לאנשים לעשות את זה כמה שפחות אני אעשה הכל כדי שזה יקרה. הדרך לגרום להפחתה היא לדבר על הנושאים האלה בטלוויזיה או בתקשורת, אבל בצורה מכבדת — ולא לעגנית כמו שקרה אצל ברקוביץ'. אנשים בבית לוקחים מהתקשורת דוגמה, ופה הטעות שלנו כתרבות".

     

    את מגיבה להערות שמושמעות כלפייך?

     

    "יש אנשים שאפשר לדבר אליהם ויש אנשים שעדיף לא לדבר אליהם ולא לתקן אותם, אנחנו אוכלוסייה מוחלשת ויש הרבה אלימות כלפינו ויכולה להיות אלימות פיזית או מילולית ולכן עדיף להימנע. אני מעדיפה להתעלם בשקט מאשר להצטער על זה ושיפגעו בי או במישהו שקרוב לי".

     

    את חושבת שיש לך אחריות מסוימת כדמות ציבורית? שיש נשים שרואות בך דוגמה?

     

    "נתתי לאנשים את האומץ לצאת מהארון ולחיות את החיים שלהם ולהילחם על מי שהם. יצא לי לשמוע סיפורים כאלה ואחרים, במיוחד עכשיו אחרי הפוסט. אני יותר ויותר מבינה כמה זה חשוב, ואני אמשיך, אני לא אתן לאנשים לגרום לי להפסיק". •

     


    פרסום ראשון: 23.01.18 , 20:38