אתר “מידה” הוא הגרסה האינטרנטית של ערוץ 20, ולחלופין - הגרסה הישראלית של אתר “ברייטבארט”, שופר הימין הקיצוני בממשל טראמפ. מדי יום מתפרסמות ב”מידה” התקפות על המפגינים נגד השחיתות, מבקריו של ראש הממשלה ומפלגות השמאל והמרכז. אחד מכותבי האתר הבולטים הוא ארז תדמור, ממייסדי “אם תרצו”. מקים האתר, רן ברץ, מונה על ידי נתניהו כראש מטה ההסברה הלאומי, פרש וחזר ל”מידה”, וראש הממשלה אף שיתף מאמרים מהאתר בעמוד הפייסבוק שלו.

אחת המטרות האהובות על “מידה” היא הקרן החדשה לישראל, אותה הוא מאשים בהשפעה פוליטית זרה על הדמוקרטיה הישראלית. והנה, תחקיר “ידיעות אחרונות” שפורסם בשבוע שעבר (“בעיטת קרן מימין”) מכוון זרקור לפעילות קרן “תקווה” האמריקאית, המקדמת אג׳נדה שמרנית בישראל, למשל בהתנגדות למאבק הנכים או להרחבת סל התרופות, ועוד. קרן זו מממנת, בין השאר, את אתר "מידה", מכון "שלם" ופורום "קהלת". יו”ר הקרן הוא המיליארדר האמריקאי רוג׳ר הרטוג, אחד התורמים של נתניהו ושל המפלגה הרפובליקנית בארה”ב.

בקנה מידה ישראלי המימון לגופים הללו אדיר: למכון שלם, למשל, תרמה מאז 2001 קרן תקווה כ־70 מיליון דולר.

תקווה היא קרן גדולה מאוד – בקופתה כ־150 מיליון דולר, פי חמישה מתקציב הקרן החדשה לישראל – ולצידה פועלות בארץ קרנות אמריקאיות אחרות המקדמות מטרות שונות, מפיתוח תוכניות חינוכיות עד קידום ההתנחלות בחברון. למרות המימון העצום שמקבל הימין מארה”ב, הוא מתלונן על “השפעה זרה” בשמאל, תוקף את פעיליו באופן אישי ומקדם חקיקה המגבילה את פעילות ארגוני החברה האזרחית. אגב, כשב”ידיעות” שאלו את ברץ איך הוא ממשיך להתקיף את הקרן החדשה לישראל, בעוד קרן תקווה שמממנת אותו עורכת פעילות דומה, הוא היתמם שמדובר בפעילות רעיונית בלבד: “אם קרן תקווה תחבור למפלגות פוליטיות או תעתור לבית המשפט”, אמר, “אני לא שם”. אלא שפורום קהלת, שלו כאמור הקרן תורמת, כבר פנה לבית המשפט העליון בנושאים הקשורים לחטיבה להתיישבות ומבקשי המקלט. קרן תקווה עצמה מקיימת סמינרים בשיתוף הליכוד והבית היהודי.

הגיע הזמן לחדול מהצביעות הזאת. הוויכוח הפוליטי בין ימין לשמאל עוסק במגוון סוגיות. זכותה של קרן תקווה לתקוף את המחאה החברתית או לתמוך בהתנחלויות, כפי שזכותה של הקרן החדשה לישראל לקדם סוגיות של צדק חברתי ולהתנגד להתנחלויות. העובדה ששתי הקרנות ממומנות על ידי יהודים אמריקאים רק מוסיפה תוקף לפעילותן בישראל, מפני שהמעורבות של העם היהודי בענייני המדינה היא ביטויה העמוק של הציונות ועלינו לעודד אותה, ולא להודיע לאותם יהודים בפטרונות שהם אמורים לשלוח צ’קים לצה”ל ולבתי החולים שלנו אבל שאסור להם לדבר על זכויות תפילה או על הכיבוש. ברמה העמוקה יותר, הגיע הזמן להכיר בכך שאנו חיים בעידן גלובלי, שבו ויכוחים פוליטיים חוצים גבולות לאומיים, וטוב שכך. באיראן ובצפון־קוריאה יודעים לטפל ב”השפעות זרות”; אני בספק אם זה המודל שאנחנו רוצים לחיות לאורו.

חשיפת פעילותה של קרן תקווה היא הזדמנות לבדק בית בימין הישראלי, אחרי שנים שבהן הפך את הרדיפה הפוליטית והצנזורה לנשק העיקרי שלו. הפעילות הפילנתרופית בישראל לגיטימית ורצויה, במיוחד כשהיא מגיעה מהקהילה היהודית. הגיעה העת שנחזור לדבר לגופו של עניין, על ערכים, מדיניות ורעיונות. בדיון שכזה לכולם יש מקום, גם לקרן תקווה ולאתר מידה. √

מיקי גיצין הוא מנכ”ל "הקרן החדשה לישראל"