יש אירועים היסטוריים שסיפורם מגולם לכדי חפץ אחד. במבצע לכיבוש אילת ב־48' היה זה דגל הדיו, בזכייה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון מדובר היה בשמלת הנוצות שעיצב ז'אן פול גוטייה, ובבחירות החשאיות הראשונות אי פעם לוועד סוחרי שוק הכרמל שימש ארגז פלסטיק בצבע כחול בתור סמל האירוע. הארגז, גודלו כמקרר קטן ושמנמן, היה הפרגוד שמאחוריו בחרו כ־200 בעלי בסטות את שמות החברים שהיו רוצים שיכהנו בהנהלת ועד השוק. משימת הבטחת החשאיות הוטלה על כתפיו של עו"ד משה מג'ר, שמייצג את ועד הסוחרים, וזה הצליח לשלב בהמון צורות שונות את המילים "חברים", "בבקשה" ו"כולם מאחורי הקו הזה" כדי לוודא שאף אחד לא יציץ למעטפה של האחר. בסופו של התהליך נבחרו 10 חברי ועד מכל חלקיו השונים של השוק שיחד עם היו"ר, רפי מזרחי, אמורים להתמודד עם האתגר הגדול ביותר שהונח לפתחו של השוק ב־100 שנות פעילותו: רצונה של עיריית תל־אביב לעשות שיפוץ כולל ב"כרמל".
החגיגה הדמוקרטית, שנערכה ביום ראשון ברחבה פנימית שכלואה בין שדרת השוק המרכזית וחלקו המערבי של הכרמל המכונה "שוק עזה", נפתחה בהצגה של המועמדים את עצמם. ראשון לנאום היה נשאת חוסיין, סוחר ותיק שבבעלותו דוכן חמוצים ודוכן ירק ומי ששימש יו"ר הוועד בשנים 2000־2013. בתקופה ההיא לא נערכו בחירות מסודרות, מה שהחליש את הלגיטימיות שלו כלפי חוץ. את זה בדיוק ביקשו סוחרי הכרמל לשנות בהחלטתם לערוך בחירות חשאיות לפי הספר. חוסיין הזכיר לנוכחים את הרקורד שלו בתחום הביטחון בתקופה האחרונה, שבה תפס בעצמו שני כייסים, כולל את מי שהעז לגנוב ליו"ר מזרחי לפטופ מהבסטה.
אחרי חוסיין דיבר עמוס ארבלי, נציג האגף העליון של השוק שרובו דוכני בגדים. הוא קרא לאחדות בין חלקי השוק השונים וכמוהו עשה גם שמעון פדלון, הבעלים של מאפייה בחלקו התחתון של "הכרמל" שצופה לחניון הכרמלית. הקריאה לאחדות הייתה מוטיב חוזר בנאומי המתמודדים, או כמו שחמד אבו־אלקיעאן, הבעלים של 7 חנויות שונות בשוק ומי שנבחר לתפקיד סגן יו"ר הוועד, ניסח: "אין יותר שוק הבשר לבד, הירקות לבד, הבגדים לבד והמערבי לבד. כולנו שוק אחד!" את שלב הנאומים חתם היו"ר מזרחי שהבהיר לחברים: "בלי הסכמה שלנו, הסוחרים, לא תזוז אבן בשוק".
מתכוננים לשיפוץ
ב"כרמל" יש כ־400 דוכנים וכ־200 חנויות לאורך השדרה המרכזית (רחוב הכרמל) והשוק המערבי (7 דונם בין הרחובות הכרמל, דניאל, כנפי נשרים וסמטת הכרמל). בזמן שהחנויות הן בבעלות מלאה של הסוחרים או בדמי מפתח, הבעלות של הסוחרים על הדוכנים מעולם לא הוסדרה משפטית והם למעשה לא רשומים כבעליהם באופן רשמי. בעקבות השיפוץ המתוכנן במתחם השוק, סוחרי השוק החליטו לקחת את עצמם בידיים ולבחור ועד יציג שפועל באמצעות עמותה רשומה. דיאלוג בין הסוחרים לעירייה התקיים אמנם בשנים האחרונות, אבל ועד הסוחרים מעולם לא נבחר באופן מסודר.
השיפוץ אמור לכלול עבודות לשיפור תשתיות הביוב, החשמל, התקשורת, החשמל, פינוי האשפה והתאורה, בנייה מחדש או שיפוץ של מבני החנויות בשוק המערבי והקמת חניון תת קרקעי בן 700 מקומות חניה מתחת לחניון העירוני הקיים בתחתית השוק. מעל החניון מתוכנן לקום מרכז לוגיסטי שיכלול שטח לפריקה עבור משאיות, אזור טיפול בפסולת ובניין משרדים בן 5 קומות שבו תשב הנהלת השוק ומשרדי מד"א, משטרה ואבטחה.
בעירייה מספרים שבמסגרת העבודות בשדרה המרכזית תהיה שאיפה להשאיר כמה שיותר מהבסטות במקומן המקורי, אבל מודים שמספר בסטות שחוסמות את הכניסות לרחוב הכרמל מסמטאות צדדיות יצטרכו להתפנות כדי לאפשר גישה נוחה למכבי אש ואמבולנסים במקרה חירום. הבסטות שיפונו, טוענים בעירייה, יפוצו בלוקיישן אחר ששווה ערך במידת האטרקטיביות שלו לזה המקורי.
"לא הכל מתאים לכרמל"
העבודות בשדרה המרכזית יתבצעו בכ־9 מקטעים שונים, מה שישבית בכל רגע נתון רק חלק קטן ויאפשר לשוק להמשיך לפעול. בשוק המערבי, לעומת זאת, התכנון הוא לשפץ או להחליף את המבנים בני הקומה האחת של החנויות במבנים בני 2 קומות או יותר, כשבקומת הקרקע תהיה חנות ומעליה עסקים "תומכי שוק" כמו בית ספר לבישול, גלריות וכו'. בעירייה מתכננים גם הקמת כיכר באזור רחוב דניאל שחוצץ כיום בין השוק למגרש החניה העירוני, כשהחזית של חלק מהחנויות בשוק המערבי יפנו אליה.
מבחינת לוחות זמנים, בעירייה שואפים לאשר את תוכנית השיפוצים בוועדה המקומית במארס הקרוב, להתחיל עבודות תת־קרקעיות ביולי 2018 ולהתחיל לשפץ את רחוב הכרמל עצמו באזור מארס 2019, כשאז מקווים להתחיל גם את העבודות בשוק המערבי ואת החפירות של החניון התת־קרקעי. בעירייה מתלבטים האם לבצע את העבודות בשדרה המרכזית בשעות הלילה, מה שיאפשר לשוק לפעול כרגיל במהלך היום, או להזיז את הסוחרים של כל מקטע ומקטע ללוקיישן אחר למשך העבודות בלבד. מבחינת החניה, בעירייה טוענים שיכשירו חלק מגן הכובשים (שנמצא מדרום למסוף הכרמלית) כמגרש חניה זמני בזמן שהחניון העירוני הקיים ייחפר על מנת להסב אותו לתת־קרקעי. הרצון לבצע את כל תהליך השיפוץ בשיתוף הסוחרים הוא דבר שבעירייה מדגישים וחוזרים עליו כמה וכמה פעמים.
בסטת הירקות של רפי מזרחי, 52, נמצאת בלב רחוב הכרמל. הוא ירש אותה מאביו ומספר שבילדותו אנשים הניחו שמשפחתו מיליונרית כי לאביו יש בסטה ב"כרמל", בזמן שלמעשה הוא גדל בחדר אחד עם שבעת אחיו בשכונת כפר שלם. מזרחי מעיד שהמכירות בשוק ירדו משמעותית בעשור האחרון, מאז שברחבי העיר נפתחו סניפים של רשתות הסופרמרקטים השונות, ושרבים מהסוחרים שהוא מייצג מתקשים לסגור את החודש ונקלעים לחובות. "אנחנו בקשר עם העירייה כמה שנים ועם חנה רומנו, מנהלת פרויקט השיפוץ מטעם העירייה", הוא מספר. "אנחנו מעוניינים בשיפוץ, גם לנו ברור שהשוק צריך שיפוץ ושלא לעניין שיש פה נהרות של מים בחורף, אבל זה חייב לקרות בדיאלוג איתנו ובלי לאבד את הצביון של הכרמל".
מזרחי טוען שמצד אחד העירייה אומרת לסוחרי השוק שכל החלטה לגבי השיפוץ תתקבל ביחד איתם וש"אם הם לא ירצו אז לא יהיה שיפוץ", ומצד שני מגיעים לשוק צוותים של העירייה, מודדים דברים, מתקדמים ושועטים קדימה בלי להביט לאחור. בעירייה אומרים שהשאלה האם השיפוץ ייצא לפועל או לא אינה רלוונטית יותר, מאחר שמתקיים דיאלוג עם הסוחרים כבר כמה שנים וכל הצדדים מעוניינים שהשיפוץ יתקיים ושהשוק ישגשג. "הראו לנו תוכניות לעשות את השוק כמו בברצלונה, לקרות אותו לגמרי וכל מיני דברים שלא מתאימים פה", מספר מזרחי.
מה רע בקירוי?
"צריך למצוא דרך לעצור את הגשם, אבל תסתכל על שוק התקווה, למשל. עשו שם קירוי נורא ויש שם חום אימים בקיץ. אמרתי לעירייה שאנחנו מבינים בשוק הזה יותר מכל אחד בעולם ושיקשיבו לנו לפני שרצים בכל העולם לחפש רעיונות. לדוגמה, הם רצו לצופף את הבסטות ככה שלא יהיו בינהן רווחים, וככה יהיה מקום לפנות את המעברים לאמבולנסים וכו'. אבל איך אני אמור לעבור לחלק האחורי של הבסטה שלי, איפה שאני מאחסן סחורה? זה דבר שהוא א'־ב' עבור מי שעובד פה ומכיר את המקום". בעירייה מודים שאכן עלה רעיון כזה בעבר אבל מדגישים שהוא ירד מהפרק לאחר שהסוחרים הבהירו שהמעברים בין הבסטות חשובים להם.
אחת הנקודות שמזרחי מסמן כבעייתיות ביותר בשיפוץ המתוכנן היא העבודה במקטעים על השדרה המרכזית של ה"כרמל". "אם אזור הבגדים למשל יהיה סגור לחודשיים, אנשים לא יתאבדו כדי לבוא לפה, הם פשוט יוותרו על המקום", הוא טוען. "העבודות צריכות להתבצע בלילה בלבד וביום לאפשר לשוק לעבוד כרגיל. החשש שלנו הוא שבעקבות השיפוצים לא תהיה חניה והשוק יהיה מאובק ומבולגן - ומעט הלקוחות שעוד אשכרה עושים פה קניות שבועיות יפסיקו לבוא, והשוק יהפוך להיות מקום של מסעדות בלבד. זה בדיוק מה שקרה בשיפוצים בשינקין - הלקוחות לא חזרו לשם אחרי השיפוץ, שנמרח על 3 שנים".
200 אלף ש' לכל בסטה
מזרחי מבהיר שעניין אחדות השוק אינו רק סיסמת בחירות. "בעבר הבגדים, הירקות, הבשר, המערבי - כל חלק חשב על עצמו ולא היה שיתוף פעולה", הוא אומר, "אבל אחרי שכולם ראו שהעירייה רצינית לגבי השיפוץ אז התאחדנו. אין פה חלוקה של ערבים ויהודים, אנחנו מעורבבים, חמד הסגן שלי הוא בדואי מהדרום למשל. בעירייה ניסו בשלב מסוים להיפגש עם סוחרים מהשוק המערבי מעל הראש של הוועד, אבל זה נגמר. אנחנו ועד מסודר עכשיו וכל סוחר שמישהו מהעירייה יבואו לדבר איתו - ידווח לי מיד". בעירייה אומרים שהם שמחים על הקמת הוועד המאוחד ותמכו בהקמתו, ושכל התדיינות בנושא השיפוץ תיעשה מולו בלבד. עם זאת, בנושאים פרטניים שרלוונטיים לבסטה מסוימת הם יקיימו שיח מול הסוחר הרלוונטי.
סוגיה נוספת שמטרידה מאוד את הסוחרים היא כמה כסף הם יצטרכו לשלם כדי להסדיר את בעלותם על הבסטות באופן חוקי. בעירייה רוצים שהסוחרים יחכרו את הבסטות לתקופה של 49 שנה ואומרים שסכום החכירה עבור בסטה בשטח של 7 מ"ר לא יעלה על 200,000 שקל (כ־4,000 שקל לשנה). לגבי החנויות של השוק המערבי, בעירייה אומרים שמחיר החכירה שלהן ייקבע ע"י שמאי. בנוסף, ברגע שהסוחרים יהפכו בעלים של הבסטות הם יצטרכו לשלם מס רכישה, שעומד על 6% מסכום הרכישה (כלומר תוספת של 12,000 שקל). בעירייה אומרים שהם לא צד בכל הקשור למיסוי ושהנושא יידון בין הסוחרים ורשויות המס.
מזרחי מבהיר ש"בנושא הזה אנחנו מוכנים לקבל את מה שכבר סיכמנו בעבר עם העירייה: נשלם כדי לקבל את הזכויות עבור הבסטות, וזהו. שום דבר מעבר". זהו הנושא שהכי מטריד את הסוחרים בשוק, או כמו שמסבירה רינה סבג, בעלים של דוכן וחנות לקופסאות שימורים ומעדנים בשדרה המרכזית: "200,000 שקל זה כמו לקחת משכנתה נוספת, והרבה סוחרים פה לא יצליחו לעמוד בזה".
בעלים של דוכן פלאפל בשוק טוען שהדרישה לשלם עבור בעלות על הבסטות הייתה יכולה להישמע הגיונית אם בעשרות השנים האחרונות העירייה הייתה משפצת ומשקיעה כספים בשוק הכרמל, אלא שלא כך הם פני הדברים. "שילמנו ארנונה עשרות שנים, לא ראינו מזה שום דבר, ועכשיו גם רוצים שנשלם על הבסטה של עצמנו!", הוא אומר.
ענין הבעלות על הבסטות הוא למעשה שחזור של שאלת הבעלות על הבתים של תושבי השכונות גבעת עמל וכפר שלם בת"א. בשלושת המקרים מדובר באזרחים שמשתמשים מזה שנים בנכסים מבלי שיש להם בעלות רשומה עליהם, מאחר שהם קיבלו אותם/נכנסו אליהם בתקופה שבה מדינת ישראל (או היישוב היהודי לפני קום המדינה, במקרה של השוק) התנהלה כמו שכונה. השאלה היא מדוע האזרחים הם אלה שצריכים לשאת בעלויות של הסדרת הבעלות, כלומר לשלם את מחיר ההתנהלות השכונתית של ישראל בעבר, ולא הממסד?
מסתפקים בפלאפל
אחת הטעויות הנפוצות לגבי שוק הכרמל היא ההנחה שאם סמטאותיו גדושות אנשים אז הסוחרים בהכרח מרוויחים טוב. כל מי שעושה קניות בכרמל בשנים האחרונות מתקשה לפלס דרכו, בטח בימי שישי, בין גדודי התיירים, קבוצות התגלית וסיורי האוכל של ישראלים מכל רחבי הארץ. אלא שכל האנשים האלה מסתפקים ברכישה של אוכל בדוכני המזון המהיר, מיץ סחוט ואולי איזו חמסה קטנה למזכרת, ונהנים להביט בדוכני הירקות והפירות מבלי לקנות בהם. "לפעמים עומדים לי תיירים בבסטה, שואלים כמה עולה תפוח אחד ואז מוציאים פלאפון ומחשבים כמה זה יוצא בדולרים", מספר מזרחי. "גם אלה שכן עושים פה קניות לבית הם בעיקר צעירים ששוכרים דירות וקונים ממש מעט. באה לי בחורה חמודה עם בצלצל קטנטן ומבקשת שאשקול אותו. המשקל אפילו לא מרגיש את זה!".
האם תרחיש שבו שוק הכרמל שופץ, נראה מצוחצח אבל מושך אליו רק תיירים וישראלים שרוצים לאכול ייחשב הצלחה בעיני עיריית ת"א? בעירייה טוענים שמטרתם היא להביא לשוק קהל מקומי ולא רק תיירים. בנוסף, מספרים שם שנשקלת האפשרות להקים מתחם משחקים לילדים ושירות של עגלה שאפשר לקחת עד לחניה, אבל זה עדיין לא מבטיח שהקהל הישראלי שיגיע לכרמל יעשה שם את הקניות שלו ולא יסתפק במנת פלאפל בלבד. בקרב הסוחרים ניכרת סקפטיות גדולה לגבי הנושא הזה, ורבים מהם טוענים: "רוצים שנהפוך לשרונה".
אהרון גבריאלי, בעלים של חנות ודוכן בגדים בחלקו העליון של השוק וחבר הנהלת הוועד, שותף לדאגה שהשוק לאחר השיפוץ יוצף בתיירים בלבד (אם כי הוא מודה שמדי פעם מגיע אליו תייר שמזוודתו מאחרת להגיע וקונה אצלו קצת בגדים). בינתיים הוא מנסה לקדם יוזמה קטנה ונחמדה - הדפסת שקיות ניילון אחידות של שוק הכרמל שכל הסוחרים ישתמשו בהן, מה שיעזור למיתוג של המקום.
"אתה יודע מה אני שואל את עצמי", הוא אומר בהקשר לאופן שבו עיריית ת"א רואה את השוק, "למה אף פעם לא ראינו פרסומת לשוק הכרמל? איך זה שהעירייה עושה קמפיינים לפרסם את שרונה, את הנמל, את מתחם התחנה, אבל בחיים לא ראית שלט פרסומת שאומר: 'בואו לקנות בכרמל'? זה מדהים עד כמה המקום הזה שוקק חיים ומצליח רק בזכות עצמו, בלי שום יחסי ציבור ופרסום".
מעיריית תל־אביב־יפו נמסר בתגובה: "אנו מברכים על הבחירות ומאחלים הצלחה רבה ליו"ר רפי מזרחי ולוועד הנבחר. התארגנות הסוחרים מהווה צעד משמעותי לקידום השיפוץ, והעירייה פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה תוך שיתוף פעולה עם הסוחרים והוועד. העירייה משקיעה מחשבה מרובה בתכנון השיפוץ כך שהשוק ישמור על צביונו הייחודי, ויחד עם זאת יהיה נגיש יותר ונקי, עם היצע חניה ופעילויות תומכות שוק שיביאו בפועל לתנועת קונים ומבקרים גדולה יותר. שוק הכרמל הוא אחד האתרים ההומים בעיר והמפורסמים במדינה, במידה והעירייה רואה לנכון היא מפרסמת אירועים נקודתיים או אתרים מסוימים וכמובן שכל הליך התחדשות השוק ילווה בפרסום".
