כונית חשמלית היא העתיד. את זה גם גדולי הספקנים כבר מתקשים להכחיש. נרצה או לא, הנעה חשמלית זולה משמעותית לתפעול ולא פולטת זיהום מהאגזוז. היא בדרך לתפוס את מקומם של מנועי השריפה הפנימית, והשאלה המתבקשת היא רק מתי זה יקרה.
ובכן, גם אחרי שנהגנו בדור השני של ניסאן ליף הקומפקטית וב־e-NV200, הגרסה הנקייה של המסחרית המוכרת, זה לא יקרה מחר או מחרתיים. שני התנאים הבסיסיים האישיים שלי להפיכתו של רכב חשמלי לקונצנזוס הם טווח נסיעה ריאלי של 600-500 ק''מ וטעינה מלאה תוך דקות ספורות. הטכנולוגיה הקיימת עדיין לא שם, אבל היא בדרך הנכונה. עניין של כמה שנים ספורות בלבד.
לכבוד סדנת ה''אקוסיסטם'' של ניסאן אנחנו מרחיקים עד טנריף שבקבוצת האיים הקנריים שבאוקיינוס האטלנטי, סמוך לחופים הדרום־מערביים של מרוקו. הכפר האקולוגי ITER שמארח אותנו כולל גם חוות קולטי שמש ועשרות שבשבות ענקיות לייצור חשמל שטוחנות מסביב בקול רעם עמום שאינו נפסק לרגע, כדי להכניס אותנו לאווירה.
נודה ולא נבוש, מה שמעניין אותנו כצרכנים במציאות היומיומית היגעה של מדינה קטנה, ענייה במשאבים ומוקפת אויבים, שיוקר המחיה בה שובר חדשות לבקרים את השיאים שלו־עצמו, הוא לא כל־כך איכות הסביבה אלא שהמכונית הבאה שלנו תצרוך הרבה פחות דלק יקר ־ והכי עדיף שלא תצרוך בנזין או סולר כלל. ואם גם תרמנו לאיכות האוויר ועל הדרך גם נפטרנו מהתלות ההרסנית במדינות מפיקות הנפט, שרובן ככולן לא ממש מסמפטות אותנו, הרי שהרווחנו פעמיים ושלוש.
הליף הראשונה הוצגה ב־2010 ונמכרה בעולם ב־300 אלף יחידות עד היום, מהן עשרות בודדות גם בארץ, נתח שוק של 25% מכלל החשמליות שנמכרו בעולם באותן שנים. בדור החדש קיבולת הסוללה עלתה מ־30 ל־40 קילוואט, מה שמגדיל ב־40% את טווח הנסיעה שבליף היוצאת שעמד על 172 ק''מ רשמיים בין טעינות. הדור השני משוויץ ב־270 ק''מ בנהיגה משולבת ולא פחות מ־415 ק''מ בתנאי נהיגה עירונית. הספק המנוע החשמלי עלה מ־110 ל־147 כ"ס, ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש קוצרה מ־9.9 ל־7.9 שניות והמהירות המרבית עומדת על 144 קמ"ש מוגבלי מחשב, לאור קצב צריכת החשמל המואץ במהירויות גבוהות.
העיצוב נאה לעין וכמובן גם אווירודינמי מאוד, 0.28cd. בתא הנוסעים יש חומרים פשוטים, הרבה כפתורים ומתגים שמחייבים לימוד ושינון ומסך מולטימדיה מעט נמוך מדי שמחייב הסטת מבט מהכביש. המרחב לראש ולרגליים מלפנים טוב, אבל המושבים אינם נוחים או תומכים במיוחד וגם כאן הנהג יושב גבוה מדי מול הגה נמוך מדי, כופה על נהגים גבוהים את אותה תנוחת נהיגה בלתי אפשרית ומעייפת כבר לאחר זמן קצר. המושב האחורי רחב דיו לזוג מבוגרים אבל יהיה צפוף לשלישייה או לשלושה מושבי בטיחות. המרחב לרגליים מוגבל וכמוהו גם המרחב לראש. תא המטען (435 ליטר) אינו מהענקיים אבל עמוק יחסית ומספק בהתחשב בסוללה ענקית שגוזלת לא מעט נפח.
חסכון במוסך
הליף מפצה במשהו על כל זה עם מערכת הבטיחות ProPilot שמשלבת סיוע אקטיבי בשמירה על הנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית עם שמירת מרחק ויכולת בלימה עצמאית במצב חירום, מה שצפוי להפוך אותה לאחת המשפחתיות הבטוחות בארץ. לטובת הארכת הטווח, המכונית טוענת את הסוללה בכל האטה או בלימה, מה שגם חוסך בשימוש בבלמים ומבטיח מרווחים ארוכים במיוחד בין החלפות רפידות בלם = הוצאות תחזוקה נמוכות.
מסלול המבחן המפותל באמת גרם לנו לפתח ציפיות. והליף עמדה ברובן: הקומפקטית החשמלית סוחבת לא רע בעליות, הנסיעה בהחלט נוחה ויכולת הבלימה מרשימה, אחיזת הכביש בטוחה דיה וההתנהגות מאופיינת בתת־היגוי סטנדרטי וקל לשליטה שלא יכניס אף אחד לצרות. ההיגוי מהיר, אבל קל משקל ונטול תחושות מהגלגלים, הנאה מנהיגה אין כאן. רק מלהציל את העולם והכיס.
טעינה? 7.5 שעות בעמדת טעינה מנוהלת (מוד 3) ביתית, 21 שעות בטעינה מהשקע הביתי (מוד 2). בטעינה מהירה מעמדה ייעודית אפשר לטעון מאפס לקיבולת של 80% ב־40 דקות בלבד.
לנוכח נתונים אלה יהיה קל לקבוע כי רכב חשמלי עדיין לא מתאים לכל שימוש ספונטני, אבל מצד שני טווח הנסיעה במציאות השתפר לאין ערוך. אנחנו נהגנו בליף כמעט 200 ק''מ משולבים, כולל כביש מהיר והררי מפותל עם הרבה עליות תלולות והאצות חזקות וגם מורדות ארוכים ובלימות שטענו לא מעט את הסוללה והוסיפו קילומטרים לטווח. בסוף המסלול נותרו לנו 11% של מיץ בסוללה. לא מדהים אבל בהחלט סביר מאוד. בשימוש יומיומי רגיל של כמה עשרות ק''מ בכל כיוון בתנועה עירונית ופרברית, בהחלט ניתן להסתדר מצוין וליהנות מעלויות אחזקה כמעט מגוחכות. רק הנסיעות מחוץ לעיר צריכות להיעשות באופן מחושב.
היבואן תולה תקוות רבות בליף ומנהל מו"מ להקמת 25 עמדות לטעינה מהירה בפריסה ארצית, שימוקמו הן בערים והן בתחנות דלק רגילות במרווחים של בין 75 ל־100 ק''מ זו מזו ויאפשרו לבעלי הליף להרחיק אפילו עד קצוות הארץ, אולי אפילו לנסוע לחרמון או לאילת ללא חשש מהתייבשות הסוללה באמצע הדרך. הגיע הזמן שגם המדינה תעודד טעינה, רגילה ומהירה, בלי זה המהפכה החשמלית תתקשה להאיץ.
נהגנו גם בגרסה החשמלית של ה־NV200 שכבר נמכרת אצלנו עם מנוע דיזל. החשמלית טובה לפי היצרן ל־201 ק"מ משולבים, או 301 ק"מ עירוניים. הביצועים סבירים בעיר ואיטיים מחוץ לעיר, גם כאן תנוחת הישיבה מקשה על נהגים גבוהים, אבל יש פוטנציאל לרכב עבודה עירוני, זול לתפעול ועני בזיהום.
מה יהיה המחיר?
הליף מציגה צעד גדול קדימה ועבור מי שלא נוסעים בקביעות למרחקים גדולים היא בהחלט מהווה הצעה ראויה. היא תגיע אלינו במהלך 2018 ולאור ההבטחה למכור אותה באירופה במחיר של הליף היוצאת, מדובר על 150־140 אלף שקל נגישים יחסית, לאור החיסכון המגולם בו בעלויות תדלוק, פחות מתשעה שקלים ל־100 ק"מ, לעומת 45 שקל למשפחתית בנזין. טסלה עדיין אין לנו, אבל הנה מכונית שיכולה לתת את הניצוץ למהפכה החשמלית.
