אשת התקשורת הבכירה חנין גדאר, שהיא גם חוקרת מוערכת במכון וושינגטון למדיניות במזרח התיכון, לא תוכל לחזור בקרוב למולדתה בלבנון. בית דין צבאי בביירות נזכר פתאום, ארבע שנים אחרי מעשה שהיה או לא היה בכלל, לגזור על גדאר, בהיעדרה ובלי שסנגורים מטעמה יוכלו לטעון בשמה, שישה חודשי מאסר בפועל. במילים פשוטות: אם גדאר תתעקש לעלות על מטוס ולנחות בביירות, ידאגו לטפל בה בידיים גסות.

גיליון האישום שנשלף מארכיוני בית הדין הצבאי טוען כי גדאר, שהשתתפה בכינוס בענייני סוריה ב־2014, השמיצה את הצבא הלבנוני. התובע הצבאי ייחס לה ניסיון לסכסך בין בני העדה הסונית לבני העדה השיעית. לפי טענתו, גדאר התעקשה להציג בוושינגטון את הצבא הלבנוני כמתמקד במרדף אחרי ארגוני טרור סוניים (דאעש) וכמעלים עין בכוונה מהטרור השיעי של חיזבאללה.

הפרשה מורכבת יותר: גדאר עצמה היא בת לעדה השיעית בלבנון. לפני שהחליטה שמסוכן לה מדי בביירות, היא ערכה בהצלחה גדולה את אתר החדשות "NOW", באנגלית ובערבית, והעסיקה חבורת עיתונאים שהפכו למעריציה. היא אם חד־הורית, שמשפחתה הענפה בדרום לבנון הזדרזה לפרסם "מכתב התנערות" ממנה, כדי להרחיק מעליהם את מנגנוני הביטחון.

התובע הצבאי בביירות ניסה תחילה לייחס לגדאר אישום חמור יותר של "בגידה", בטענה שהשתתפה בפאנל יחד עם ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק. ברק אמנם נכח בכינוס, אבל התמונות העידו לטובתה של גדאר. היא נראית בהן על בימת הנואמים, כשלצידה בכיר מהאופוזיציה הסורית וחוקר־מומחה לענייני סוריה ולבנון. אין זכר ל"נורמליזציה" מול ברק.

גזר הדין השרירותי מעורר סערת תגובות נזעמות בלבנון. ראש הממשלה סעד אל־חרירי מתעטף בשתיקה רועמת. הוא עצמו מתאושש מפרשת מעצרו הכפוי בריאד, ואילוצו לקרוא מול המצלמות נאום התפטרות שהוכתב לו על ידי יורש העצר הסעודי. אבל ראש הממשלה לשעבר, פואד סניורה, יצא להגנתה של גדאר. סניורה תוהה בקול רם מה יש להרכב שופטים צבאיים לדון בכלל בעניינה של אזרחית. יש טענות כלפיה? שישפטו אותה בערכאות אזרחיות. ותזכרו, ממליץ שר התרבות גטאס ח'ורי, שלבנון ידועה בענייני חופש הביטוי כשווייץ הניטרלית של המזרח התיכון. גם חברי פרלמנט ואישי ציבור מותחים ביקורת על משפט השדה, שנערך באיחור של ארבע שנים וכשל"נאשמת" אין זכות להגן על עצמה או לערער על גזר הדין.

הנה עוד הוכחה להשתלטות הכוחנית של חיזבאללה על ניהול מוסדות המדינה בלבנון. תרגיז את המזכ"ל נסראללה, תחטוף במנגנונים. כך קרה לבמאי הקולנוע זיאד דוויירי, שסרטו "העלבון" זכה במקום הראשון בפסטיבל קאן ומועמד עכשיו לאוסקר. רגע אחרי שנחת בביירות ושר התרבות הנפוח מגאווה לצידו, לקחו את דוויירי לחקירה על פרשה מלפני ארבע שנים שיש לה נגיעה ישראלית, בדיוק כמו במקרה של גדאר. נסראללה גם ניכס לעצמו תפקיד של מבקר קולנוע, כשהצדיק את החרמת הסרט "העיתון" של ספילברג. דווקא במקרה הזה ראש הממשלה אל־חרירי התערב, ו"העיתון" עולה לאקרנים. אבל גל גדות עם וונדרוומן עדיין מוחרמת.

משחקי הפטריוטיות המדומה בלבנון, כשתנועת ה־BDS פולטת אוויר חם נגד ישראל, עלולים לעלות להם ביוקר. מחלקת המדינה ושני בתי הקונגרס בוושינגטון נרתמו למעקב אחרי הפגנות השרירים. לבנון תלויה בתקציב הסיוע הצבאי האמריקאי השנתי. אבל התקציב הזה מנוצל, בין השאר, למימון התנהלותו של בית הדין ששפט את גדאר ועוד עשרות "מרגלים" לטובת ישראל שחיזבאללה החליט לסגור איתם חשבון. √