שלום כיתה אמא ואבא

"אמא, לא בא לי ללכת לבית־הספר", את המשפט הזה לא שומעים היום ב־908 בתים בישראל. הסיבה: הילדים לומדים בבית. כנראה מדובר במסלול מוצלח, שכן ב־2013 למדו רק 316 תלמידים במסגרת חינוכית ביתית.

מדובר בתלמידים שהוריהם קיבלו ממשרד החינוך היתר. הורים שאינם מעוניינים לשלוח את ילדיהם לבית־הספר נדרשים להגיש בקשה ובה לפרט את מניעיהם ולהגיש תוכנית לימודים. מי שמקבל היתר נכנס להליך פיקוח: מבקרים בבית ועוקבים אחרי תוכנית הלימודים ואחרי התפתחות הילדים. כאשר מתקבלת מסקנה שההליך מזיק לילד נפסל הפטור, וההורים נדרשים לשלוח את ילדם לבית־הספר.

בשנה שעברה בוטלו היתרים לארבעה תלמידים משום שהוריהם לא עמדו בתנאים הנדרשים. באחרונה בוטלו היתרים ל־30 תלמידים שקיבלו אישור ללמוד בבית, אבל הוריהם הקימו לכולם כיתה משותפת אחת, בניגוד להיתר.

יש הורים שנותנים לילדיהם חינוך ביתי מכיתה א' ועד י"ב, יש כאלה שמתחילים רק באמצע הלימודים. את הבגרות, תנאי קבלה בסיסי ללימודים אקדמיים, הם נדרשים לעשות במסלול אקסטרני.

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר שמערכת החינוך עברה ועדיין עוברת התאמות לצרכים הייחודיים של התלמידים במאה ה־21: "אני יכול לומר בביטחון שכל הורה יכול למצוא מסגרת ציבורית שתתאים להשקפת עולמו. עם זאת, המערכת יודעת להכיל בקשות של הורים שמבקשים לחנך את ילדיהם בבית, ובלבד שהחינוך יהיה מעצים, מעמיק וערכי".

סימה עובדיה, הממונה על החינוך הביתי במשרד החינוך: "אנו חושבים שמקומם של ילדים בגיל חינוך חובה הוא במסגרת בית־ספרית, אבל במקרים שהורים מציגים תפיסת עולם מגובשת השוללת זאת אנו מאפשרים ללמוד בבית". ד"ר ארי נוימן, ראש האשכול לניהול במערכות חינוך באקדמיית גליל מערבי: "הגידול המשמעותי במספר הילדים במסגרת חינוך ביתי בישראל הינו חלק ממגמה דומה במדינות בעולם המערבי".

דריה שלם דוקטורי (14) ואחיה שמרי שלם דוקטורי (8) ממושב עזריה אינם ממהרים להתעורר בבוקר כדי להגיע בזמן לבית־הספר: שניהם לומדים בבית. הם מתעוררים ביקיצה טבעית, ויום הלימודים שלהם מתחיל בתרגול נגינה של שעה על פסנתר וקלרינט. אחר כך מתחילים בלימודים עיוניים. את השיעורים מעביר להם הסבא, לשעבר מנהל בית־ספר, ומורים פרטיים. הסבא, וגם הסבתא, מורה במקצועה, לא התלהבו בהתחלה מהמסלול החריג, אבל זרמו. דריה, שרוצה להיות וטרינרית, מדגישה: "בלי משמעת עצמית בלתי אפשרי ללמוד בבית. אני אומנם לא מכירה מסגרת לימודית אחרת, אבל מאוד מרוצה".

אמם מיכל מרוצה גם היא: "בבית יש לדריה ולשמרי מרחב ללמידה בהנאה למימוש היכולות, בלי לחץ. הם לומדים מתוך רצון, ושניהם ברמות לימוד הרבה יותר גבוהות מאלה של בני גילם. זה לא אומר שכל בוקר הם קמים בחדוות למידה. הם ילדים ככל הילדים, וזה בסדר".