הפרק האחרון

"תרגום זה תענוג עילאי. יש בזה משהו מעורר. כמו אנדורפינים שמשתחררים בזמן התעמלות, משהו משתחרר במוח בזמן התרגום". במילים החיות האלה תיארה המתרגמת והעורכת הספרותית נילי מירסקי את מפעל חייה: הנגשת מיטב היצירות הספרותיות הקלאסיות לקוראים דוברי עברית.

מירסקי — כלת פרס ישראל לתרגום — הלכה אתמול לעולמה בגיל 74 לאחר מאבק במחלת הסרטן והובאה למנוחות בבית־הקברות ירקונים. היא השאירה אחריה עשרות יצירות מופת שתירגמה לעברית, ובהן "אנה קרנינה" של טולסטוי, "האחים קרמזוב" של דוסטויבסקי, "סיפורים מן הפרובינציה" של צ'כוב, "סיפורים פטרבורגיים" של גוגול ו"מוות בוונציה" ו"בית בודנברוק" של תומאס מאן.

"עבדנו ביחד המון שנים ב'עם עובד', והיא ללא ספק נתנה רמה מאוד גבוהה לתרגום", אמר אתמול הסופר חיים באר. "היא מתרגמת באמת בחסד, עם ידע עצום בקלאסיקה. היא מה שמכונה קלאסיקנית, עם מוטת כנפיים בגרמנית וברוסית. אבל גדולתה האמיתית של מירסקי היא ברענון הקלאסיקות, עם רמה מאוד גבוהה ועברית גמישה. שאלתי אותה פעם איך זה שהיא לא עובדת לפי תיאוריות, אז היא ענתה שזה הדבר הנפלא שבתרגום — הספר המקורי מכתיב את שלו. מירסקי לא כפתה על הטקסט את אמונותיה ודעותיה, וזה דבר חשוב למתרגם. למרות שהיו בה צדדים נוקשים, בתרגום הופיעה נילי מאוד קשובה ורגישה".

נילי מירסקי נולדה ברחובות וגדלה בתל־אביב. היא למדה ספרות באוניברסיטת תל־אביב ובהמשך השלימה את הדוקטורט במינכן בספרות צרפתית, רוסית וגרמנית. כשחזרה לישראל היא לימדה ספרות באוניברסיטה, עד שבתחילת שנות ה־80 החליטה לעזוב את החיים האקדמיים ולהתמסר לתרגום ספרות מרוסית ומגרמנית לעברית. תחילה היא עבדה כמתרגמת וכעורכת בהוצאת "עם עובד" ולאחר מכן עברה לתרגם בהזמנתו של פרופ' מנחם פרי ב"הספרייה החדשה" ובמקביל העבירה סדנאות לתרגום באוניברסיטת תל־אביב.

ב־1994 חזרה מירסקי לעבוד ב"עם עובד", כשמונתה לצד אילנה המרמן, תרזה בירון־פריד ומשה רון לעורכת של ספריית הדגל של ההוצאה, "ספרייה לעם". ב־2011 היא פרשה מ"עם עובד" ומאז תירגמה עבור הוצאת "אחוזת בית־ספרים" את "גיבור זמננו" של לרמונטוב ואת "פליקס קרול" של תומאס מאן.

"זכות גדולה הייתה לי לעבוד עם נילי בשנים האחרונות", כתבה אתמול שרי גוטמן, מו"לית "אחוזת בית־ספרים". "בשנה האחרונה היא תירגמה את 'הטירה' של קפקא, אבל היא לא סיימה והקוראים הפסידו את היצירה הזאת. כי כל תרגום של נילי היה יצירה גם של הכותב וגם שלה. נכס גדול ועצום אבד היום לתרבות, לספרות ולשפה העברית".

לאורך שנות פעילותה פתחה מירסקי צוהר ייחודי לספרות המערב הקאנונית עבור הקורא הישראלי — ועל כך היא זכתה בפרסים רבים. ב־1989 היא זכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגום, ב־2007 זכתה בפרס על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום במסגרת פרסי שר התרבות, ושנה אחר כך היא זכתה בפרס ישראל בספרות בתחום התרגום. השופטים נימקו אז את בחירתם בכך ש"הביאה את התרגום אל מדרגה אמנותית גבוהה במיוחד... ההישג המיוחד של מירסקי איננו רק בהיקף ובהתמדה של עבודתה. היא קובעת לעצמה ייחוד וקובעת לחיים הספרותיים אמות מידה אמנותיות גבוהות גם באופי של תרגומיה. מירסקי מעבירה את כל אחד מאמני הפרוזה הגדולים והחדשניים אל סגנון ספרותי עברי ייחודי משלו. אין תרגום אחד שלה דומה למשנהו".