רביעי 15 באוגוסט 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חדשות • 31.01.2018
    טלוויזיה זה לא טוסטר
    יוסי דהאן

    לימים, כשתיכתב ההיסטוריה של הכנסת הישראלית בתקופה הנוכחית, אחד הכינויים ההולמים לתיאורה יהיה "כנסת הבליץ והמחטף". היא מתאפיינת בצרורות בלתי פוסקים של חקיקה מהירה ורשלנית ביוזמתה של קואליציה דורסנית - חקיקה שמטרתה קעקוע סדרי יסוד דמוקרטיים על ידי רדיפה של ארגוני חברה אזרחית, החלשת הרשות השופטת, פגיעה במעמדו העצמאי של השירות הציבורי, רדיפה של המיעוט הערבי ונציגיו וכרסום מתמשך במעמדה של התקשורת.

     

    דוגמה לחקיקה מהסוג הזה, שעלולה להפוך לרפורמה מקיפה בשוק הטלוויזיה, מתרחשת בימים האחרונים בוועדה מיוחדת המשותפת לוועדת הכלכלה והכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש. החלטותיה של ועדה זו עלולות לשנות לחלוטין את שוק הטלוויזיה בישראל. זה התחיל בהצעת חוק פרטית של ח"כ שרון השכל שמטרתה הייתה להבטיח את מניעת סגירתו של ערוץ 20 - שהחל את דרכו כערוץ מורשת והפך לשופר הימין, מעין "פוקס־ניוז" ישראלית. אולם כיוון שזה בכל זאת מוגזם, וגם בלתי חוקי, להעניק הטבות רק לערוץ המועדף על השלטון, הוחלט שזו הזדמנות לבצע מהפכה בשוק הטלוויזיה כולו באמצעות הצעת חוק לאסדרת הערוצים הייעודיים בתקשורת.

     

    את המהפכה מוביל ביד רמה יו"ר הוועדה קיש, שלפי דיווחי התקשורת מוריד ומעלה להצבעה סעיפים של הצעת החוק במהירות שלעיתים הוא עצמו אינו מצליח לעקוב אחריה. הליך הבזק החריג הזה הביא לכך שהיועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הגיב בטענה שהליך החקיקה אינו תקין, סד הזמנים בלתי אפשרי, ו"משנים סדרי בראשית בלי לקיים דיון ציבורי מספק". שרת המשפטים שקד הזדרזה לשלוח בתגובה נציג לוועדה שיבהיר בשמה כי ההליך תקין לחלוטין ומתיישב היטב עם תפיסת המשילות שלה - תפיסה המצדיקה חיסול כל רגולציה המפריעה לבעלי ההון להגדיל את עושרם ומאפשרת לרוב הפרלמנטרי לעשות ככל העולה על רוחו.

     

    קשה לפרט את מתווה המהפכה הזו, אולם ראוי להציג חלקים ממנו. כך, למשל, הוועדה החליטה שלערוצים יתאפשר לשדר תכנים שיווקיים (מלבד בתוכניות חדשות וילדים). למרות מחאתו של ח"כ מיקי רוזנטל, הנאבק על הנושא זה שנים, הוועדה לא אסרה שידור תוכן שיווקי בתוכניות תעודה. היא הותירה את זה לשיקולה של מועצת הכבלים והלוויין, גוף רגולציה המתאפיין לאורך השנים בחולשתו הרבה ובאי־יכולתו לאכוף את הכללים על הגופים הכפופים לו. כך ייתכן שתחקירים על השפעות העישון ימומנו על ידי חברות הטבק, ותוכניות על איכות הסביבה יהיו בחסות תאגיד בתי הזיקוק.

     

    במסגרת המהפכה הזו, בשם הרטוריקה השגורה של קידום התחרות והחתירה ליצירת מגוון דעות ופלורליזם תקשורתי, תהיה גם הקלה משמעותית במחויבותם של הערוצים הקיימים והחדשים להשקיע בתכנים בעלי ערך. גם הרגולציה על איכות שידורי החדשות תורד כמעט לחלוטין, וכדי למשוך לשוק התקשורת שחקנים חדשים יתאפשר לגורמים זרים להחזיק ב־75% מערוץ טלוויזיה.

     

    "טלוויזיה היא בסך הכל טוסטר עם תמונות, ולא מתקבל על הדעת להשקיע ברגולציה של טוסטר". את המשפט הזה אמר בזמנו מייקל פאולר, שמונה על ידי הנשיא האמריקאי רייגן לעמוד בראש הרשות הפדרלית לתקשורת. פאולר ביטל כללים שמטרתם הייתה פיקוח ושמירה על איכות התוכניות בטלוויזיה, ויצר שוק תקשורתי פרוע וחסר יציבות כלכלית שהביא להידרדרות התכנים. החלטות הוועדה בראשות קיש ייצרו עולם תקשורתי של "בידור עד מוות", בלשונו של חוקר התרבות ניל פוסטמן - עולם של תוכניות דלות אמצעים ורדודות העוסקות בנושאים שוליים, סנסציוניים וחסרי ערך, שרווח כלכלי הוא השיקול היחיד המנחה אותן. שוק שבעליו מקיימים יחסי גומלין הדוקים של תן־וקח עם השלטון.

     


    פרסום ראשון: 31.01.18 , 23:15