קפצנו למזנון של אייל שני בניו־יורק

הזמן הטוב ביותר בשנה לבקר בצ'לסי מרקט — השוק המקורה, הטעים ושופע הקוליות בצד המערבי של מנהטן — הוא בחורף. תיירים כמעט ואין, פינות האוכל המשובחות דלילות בקהל והתור לשירותים קצר. אבל השבוע התעורר המקום מהתרדמה הקלה שאחזה בו בסוף חודש ינואר קפוא, עם פתיחת הסניף הניו־יורקי של "מזנון", פרנצ'ייז אוכל הרחוב של אייל שני. ניו־יורקרים — בשלב הזה חלקם הגדול דוברי עברית — נהרו לעשות היכרות עם הכרובית הסלבריטאית.

המזנון של צ'לסי מרקט נוצר עבור ניו־יורק. שני, שחיכה הרבה שנים עד שהגיע לפה, יודע שבעיר הזאת אין זמן לניסיונות ולמבחנים. או שאתה גורם לה להתאהב בך בביס ראשון או שהיא מיד עוברת למישהו אחר. אז המזנון מספק ורסיות שונות של המבורגרים, בשרים ומאכלי ים, פטריות וסלט ביצים, וכמובן כרוביות לכל דורש. המחירים סבירים בקנה המידה של צ'לסי מרקט — פיתה עם אבוקדו, ביצה וסלט: 8 דולר, רטטוי בפיתה (כל כך טעים): 9 דולר, סטייק עין: 12.5 דולר וצ’יזבורגר 11.

"עכשיו אני רגוע". אייל שני

ביום הפתיחה השבוע הסתובב שני בין המטבח לשטח הפתוח והקז'ואלי, ובעיקר לחץ ידיים לישראלים דורשי סלפי. "אני רגוע", הוא אומר, "הלחץ הגדול היה לפני הפתיחה, עכשיו אני יודע שהאוכל יעשה את שלו".

לקח לך הרבה זמן להגיע לכאן.

"כן, אבל דברים קורים כשהם צריכים לקרות. ידעתי שאני רוצה להגיע לניו־יורק קודם כל עם אוכל הרחוב, זו דרך הרבה יותר פשוטה לשים רגל".

למה צ'לסי מרקט?

"האמת היא שזה הדיל הכי טוב שמצאנו, המחירים בעיר הזו מטורפים. אבל זה גם מקום מושלם באווירה ובקהל שמגיע לכאן, אנשים שאוהבים אוכל רחוב עשוי כמו שצריך. באביב ובקיץ עוברים פה 35 אלף איש ביום, אוכלוסייה מאוד בינלאומית, זה בדיוק קהל היעד שלנו".

המזנון בצ'לסי מרקט — שהתפריט שלו כתוב בעברית על הקיר והמוזיקה שהוא משמיע נעה בין שירי נשמה של אל גרין לקצב ים־תיכוני — הוא רק השלב הראשון. את העיניים מניח שני על המסעדה הרצינית שהוא מתכוון לפתוח מהצד השני של רחוב 15, בין השדרה התשיעית והעשירית. "זה הולך להיות האזור הכי חם בניו־יורק ואני רוצה להיות שם".