שישי 22 במרץ 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אסי חיים
    מסלול • 04.02.2018
    סטודיו לנד
    במתחם רחובות קטן בדרום תל־אביב מאחורי חזיתות של בתי מלאכה ישנים, מסתתרת סצנה שוקקת של אמנות ויצירה ישראלית עכשווית: כ־300 חללי סטודיו של אמנים, גלריות וחנויות מיוחדות, שיוצרים את אחד המתחמים הכי מגניבים בעיר • בואו לסיור בקריית המלאכה
    כתב וצילם: אסי חיים

    לא תמיד מה שרואים בחוץ מעיד על מה שקורה בפנים. זה נכון לגבי אנשים וזה נכון גם למקומות. בתל־אביב יש אזורים שלמים שאפשר לעבור בהם בין הבניינים ולא לדעת שמתחת לפני השטח, מעבר לחזיתות או החנויות, מסתתר עולם שלם, שונה, אחר וסוער. לפעמים תוך כדי שיטוט בעיר מגלים איזו פינה קסומה, בית קפה נעים או גלריה מרגשת, אבל הרבה פעמים צריך מישהו מקומי, איזה שותף סוד שידריך אתכם ויחשוף בפניכם את האוצר.

     

    זה מה שקורה בקריית המלאכה בתל־אביב - אזור תעשייה ותיק שהוקם בחצר האחורית של העיר בשנות ה־60, בין הרחובות קיבוץ גלויות, שוקן ושדרות הר ציון, ועבר בשנים האחרונות מהפכה של ממש. בנייני ה"רכבת" הגדולים והתעשייתיים היו מלאים בעבר בתי מלאכה זעירים, בתי דפוס, גזרנים, נגרים ומפעלי טקסטיל קטנים. אם תגיעו בבוקר של יום חול תמצאו עדיין בין שלושת מבני הענק ברחובות המפעל, התנופה והמרץ סוחרים שפורקים ציוד או מעמיסים איזה טנדר. אבל זה רק מה שבולט מעל לפני השטח. מאחורי דלתות הברזל הכבדות ומעל קומת הרחוב, בחסות החזות התעשייתית, פורח רובע אמנות סוער שמכיל כ־300 סטודיואים של אמנים מכל המדיומים, גלריות שמציגות תערוכות מתחלפות, וקירות שמתפקעים מאמנות רחוב צבעונית ובועטת. המבינים קוראים למקום sosa - סאות' אוף סלמה, וזה אחד המתחמים הכי מגניבים בעיר.

     

    שותף הסוד שלנו, זה שסחב אותנו אל מחילות האמנות וחשף אותנו לעולם מופלא של יצירה ישראלית עכשווית, הוא ניר הרמט, אוצר ומנהל "מקום לאמנות", גלריה קהילתית שממוקמת בלב הרובע הזה, והיא נקודת המוצא לביקור בו. שביל המרץ 6 תל־אביב, 03־6725124.

     

    "מקום לאמנות" היא עמותה ללא מטרות רווח שהוקמה כדי ליצור קהילה של כל הכוחות שפועלים בקריית המלאכה. הם מייצגים קצת יותר מ־50 אומנים, מהבכירים בארץ לצד צעירים בתחילת דרכם, ומהמפגש הזה כולם מרוויחים. "האמנים הצעירים מקבלים דחיפה חזקה קדימה, והוותיקים מקבלים השראה מהרעננות והחשיבה החדשה", מסביר ניר בגאווה.

     

     

    המקום מתפקד כגלריה פעילה ויש בו שלושה חללים שתמיד תוכלו למצוא בהם תערוכות מתחלפות. כאן תוכלו להתעדכן איזה סטודיו פתוח למבקרים, מי מהאמנים נמצא בסביבה, איך למצוא את הגלריות והאמנים המעניינים. תוכלו גם לקבל מפה, חיוך והסבר קצר, ואחרי זה לצאת לדרך. אפשר כמובן לסייר באזור לבד, אבל עדיף להצטרף לאחד הסיורים שהם מארגנים בסופי שבוע. לבד אולי תצליחו לגרד קצת אמנות מעל פני השטח, אבל אין לכם באמת סיכוי להתמצא במבוך הזה ללא עזרה.

     

    וקחו בחשבון שיש סיכוי גדול שאחרי שתבקרו בגלריות או בסטודיואים של האמנים - תרצו לחזור מכאן הביתה עם איזו יצירה. אל תדאגו - אף אחד לא ינסה למכור לכם כלום, אבל ניר מספר שחלק מהרעיון הוא להרחיב את הקהל שצורך אמנות, ויש לא מעט אנשים שקנו כאן את עבודת האמנות הראשונה שלהם ב־400 שקל, ואחרי שנה או שנתיים חזרו וקנו כבר עבודות ב־4,000 שקל. אחרי סיור של כמה שעות בקריית המלאכה - הפיתוי לקנות אמנות ישראלית מקורית ועכשווית הוא משהו שקשה לעמוד מולו.

     

    "מקום לאמנות" הם לא היחידים שמוציאים סיורי אמנות, ועם הפריחה של המקום החלה לפרוח גם סצנת הסיורים. יש אוצרים ומדריכים פרטיים שמביאים לכאן קבוצות של ישראלים וגם תיירים שנדהמים ממה שקורה כאן. בחיפוש קצר באינטרנט תוכלו למצוא לא מעט אפשרויות.

     

    אם בכל זאת החלטתם לבד - כדאי שתתחילו את הסיור בגג של הבניין שבו שוכנת גלריה "מקום לאמנות", זה יעזור לכם להתמקם. לוקחים את המעלית עד הסוף, ויוצאים אל אחד הגגות הכי שווים בעיר. בפניכם נפרשת כל קריית המלאכה, על שלושת הרחובות הפנימיים שלה, ומהגג אפשר לראות גם את אחד מציורי הרחוב הסודיים של אמן הגרפיטי Klone - שתי נזירות, או נשים בבורקה, או כל פרשנות אחרת שתרצו לתת לדמויות השחורות־לבנות של האמן, שאפשר למצוא כמה מהעבודות שלו בקריית המלאכה.

     

     

    אחרי שהבנתם איפה אתם נמצאים, אפשר לרדת ולהתחיל להסתובב בין הבניינים. הטיפ העיקרי שאפשר לתת הוא לא לוותר. לעלות מעבר לקומת הרחוב, לטפס במדרגות, להציץ, לדפוק על דלתות ולחפש את מה שקורה מעבר למה שרואים מבחוץ. כדי לעזור לכם קצת, הנה כמה מהאמנים שאנחנו ביקרנו בסטודיו שלהם ושווה גם לכם לנסות ולראות. זה כמובן רק על קצה המזלג, ויש עוד לא מעט אמנים שפרטים עליהם תוכלו למצוא כאמור ב"מקום לאמנות".

     

    פייברס, יד שנייה למתקדמים

    וינטאג' מכל העולם

     

    זו אמנם לא גלריה לאמנות, אבל חלק מהפריטים כאן יכולים בהחלט להיחשב כאלה. אם אתם בסביבה אל תפספסו את מחסן הווינטאג' של אמיר להב, שמכיל אוצרות מכל התקופות. להב עבד בחברת היי־טק ואחרי 13 שנים התחיל להרגיש שחיקה ומצא תחביב - לימודי רסטורציה (שחזור). בשלב מסוים הוא הבין שזה מה שהוא אוהב ופתח את פייברס, בהתחלה כחנות וירטואלית, אחר כך כבית מלאכה קטן בפתח־תקווה, ולאחרונה התמקם בקריית המלאכה. להב מחדש רהיטים, גופי תאורה וצעצועי וינטאג', פטפונים, פריטי פליז ונחושת ועוד. הוא גם מייבא שטיחי כותנה חדשים ומעוצבים, ויצר קשרים עם אספנים וסוחרי וינטאג' רבים מהארץ ומחו"ל, כך שהרבה מהפריטים שתמצאו אצלו מיובאים על ידיו משוקי פשפשים מכל העולם. החנות הקטנה שלו בקריית המלאכה היא גן עדן לחובבי הנוסטלגיה ולמי שמחפש פריט ייחודי שיכול להשלים את העיצוב בבית.

    המפעל 5, קומה 1, 072-250-1923 , בתיאום מראש.

     

    פייברס
    פייברס
     
    צילום: אסי חיים
    צילום: אסי חיים

     

    ברכה גיא

    היופי שבכאב

     

    הסטודיו של ברכה גיא הוא כניסה אל תוך הזיכרון שלה. היא אוספת זיכרונות בגוף ראשון ויוצרת את הביוגרפיה שלה, אבל גם של הצופים, במבט נוסטלגי אבל גם ביקורתי. בעבודות שלה היא מפגישה בין המציאות היומיומית, המחשבות

    שרצות בתוכה, לבין הזיכרון הפנימי העמוק, הלא־מודע. היא מנסה למצוא את היופי גם בכאב, ואחת העבודות שתוכלו למצוא בסטודיו שלה היא עבודה שיצרה מבקבוקי התרופה למחלה שבה חלתה, שעליהם הדפיסה תמונות מהאלבום הפרטי שלה. העבודות שלה מדברות על כאב ועצב, תפילה, הקרבה וקורבן, נשיות, סקס ואהבה. 
    שביל התנופה 3, קומה 2, 8266988 ־ 050 , בתיאום מראש

     

    הסטודיו של ברכה גיא
    הסטודיו של ברכה גיא

     

    מורן קליגר

    רישום דקדקני

    מורן קליגר עוסקת ברישום פיגורטיבי ברפידוגרף או בעט פשוט, לעיתים עם נגיעות של פנדה או פסטל. היא פועלת בקריית המלאכה כבר קרוב לשלוש שנים, בסטודיו חמוד ולא גדול ממש בצמוד לגלריה "מקום לאמנות". כשהגענו לביקור היא עבדה לקראת תערוכה ששמה "בסיס". קליגר השתתפה בעבר במספר תערוכות, הציגה ביריד צבע טרי וזכתה שם להצלחה גדולה, כשחלק מהעבודות נמכרו עוד לפני הפתיחה הרשמית של היריד. העבודות שלה מדהימות בדקדקנות שלהן, והרבה מהן משלבות דמויות

    שהן בין האנושי לחייתי.

    שביל המרץ 6, 8968948 ־ 052 , בתיאום מראש

     

    מורן קליגר
    מורן קליגר

     

    גלריה חנינא

    לא רק תערוכות

     

    הגלריה הוקמה ב־־ 2008 כחלל לתערוכות ולהרצאות על אמנות ותרבות מתקדמות, ברחוב חנינא 25 ביפו, ועכשיו היא פועלת בקריית המלאכה כגלריה שיתופית עם 16 אמנים צעירים. בחלל הגלריה תוכלו למצוא קולות מגוונים של אמנים שונים ומעניינים,

    אבל מלבד תערוכות מתקיימים במקום גם ערבי לימוד, קריאה והרצאות, הופעות מוזיקה, הקרנות סרטים ועבודות וידיאו ואף ציורי מודל. גלריה חנינא גם מרבה לארח אוצרים אורחים, ומעניקה ליוצרים ולהוגים מתחומים שונים זירה נדירה המאפשרת להם לפעול בה באופן חופשי.

    שביל המפעל 3 (בניין 5), קומה .www.hanina.org

     

    גלריה חנינא
    גלריה חנינא

     

    שיר שבדרון

    פיסות חיים

    הכניסה לסטודיו של הצייר שיר שבדרון היא כמו כניסה לתוך התת־מודע שלו. שבדרון הוא צייר קלאסי שמקבל השראה מדברים שהוא אוסף או מוצא ברחוב. על המדפים העמוסים להתפקע בסטודיו המקסים אפשר למצוא מכונת כתיבה עתיקה, גולגולת אדם, בובות ישנות, ספרים מתחילת המאה, אצטרובלים שאסף מהשדה וקופסאות פח שונות ומשונות שנקרו בדרכו. שבדרון הוא בעצם אספן של פיסות חיים, שהן מושא התשוקה שלו, המתבטאת בציורים.

    שביל המפעל 5, קומה 1, 5643642 ־ 050 , בתיאום מראש

     

    שיר שבדרון
    שיר שבדרון

     

    דרור בן עמי

    זה רישום או פיסול?

    דרור בן עמי למד באקדמיה המלכותית לאמנות באמסטרדם (Rijks Academy Amsterdam) ושם רכש את יסודות הציור והרישום האקדמיים, שעליהם הוא מבסס את עבודתו גם כיום. כשנכנסים לסטודיו רחב הידיים שלו, מקיפים אותך מכל הכיוונים ציורי הענק שלו שנראים במבט ראשון כהים, אפלים ולא מזמינים, אבל אם טיפה מתקרבים מגלים עולם ומלואו. אפשר לקרוא למה שבן עמי עושה רישום, בעיקר בפחמים ודיו, ואפשר אולי גם לקרוא לזה פיסול, כי דרור חוקר את "עומק הנייר וגוני השחור" וממש חורט בו, חורץ אותו, מחורר, מכסה בשכבות פחם ומוחק ונותן לנייר ממד נוסף. יש מי שיקרא לזה תחריט.

    "קיים פרדוקס בין הנראות של כתמי הפחם הכבדים והנושאים האוניברסליים המאכלסים את העבודות - לבין ארעיותו ושבריריותו של הנייר הפשוט", מסביר דרור. ואכן הנושאים שבהם הוא עוסק הם על־זמניים וללא גבולות: חיים ומוות, חומריות והתכלות, יופי וריק. ההוויה הציורית מנותקת מחוויית הכאן ועכשיו וצפה בין המודע לתת־מודע.

    שביל המפעל 3, 5737918 ־ 050 , בתיאום מראש.

     

     

     

    דרור בן עמי
    דרור בן עמי

     


    פרסום ראשון: 04.02.18 , 19:36