רביעי 26 בספטמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ספר טיסה
    מסלול • 04.02.2018
    ספר טיסה: ממה עשויים ראשי ממשלה | חנוך פיבן
    אלעד זרט

    ממה עשויים ראשי ממשלה חנוך פיבן

     

    חנוך פיבן, אמן ייחודי, הצליח כבר מזמן לבסס את עצמו כאחד המאיירים המוכשרים שפועלים בישראל. הוא נעזר בפריטי יומיום שונים כדי להרכיב דיוקנאות קולאז' מעוררי מחשבה, ולא באמת משנה אם מדובר בספרי הילדים שלו — דוגמת האחרון והנפלא "כפפה אחת ורודה", או אלה שקדמו לו, "הכלב שלי מריח כמו גרב מסריח", "נוצה סגולה" ו"פוף ופאף" — או בספר המאגד את עבודותיו שפורסמו בעיתונים בארץ ובחו"ל: האמירה של פיבן תמיד יוצאת דופן, חדה, בעלת משמעות רחבה, תרבותית ופוליטית.

     

    כזה הוא גם ספרו החדש "ממה עשויים ראשי ממשלה" (הוצאת כנרת, זמורה־ביתן), שבו ממשיך פיבן את הקו הפובליציסטי שלו משנות ה־90 — דיוקנאות קולאז' של אנשי ציבור ולצידם טקסט קצר מחייהם. הספר מכיל 12 דיוקנאות של ראשי ממשלות ישראל, מבן־גוריון ועד נתניהו. הוא בונה אותם מפריטים שאסף במשך השנים, וכמו מזמין את הקורא לקחת חלק בהשלמת היצירה, להשתתף במשחק, לחפש משמעויות שונות, "לספר את הסיפור בדרך קצת אחרת".

     

    פיבן לא מסתיר את דעתו על פועלם של כל אחד מראשי הממשלה. האמירה נוקבת, דורשת אמנם מחשבה ודמיון, אך לא משאירה מקום לספק מי ראוי לדעתו להיזכר כמנהיג גדול ומי כמאחז עיניים. במובן מסוים פיבן "כותב" בעזרת החפצים את תולדות ההנהגה הישראלית מראשיתה ועד היום, כמו שמעטים מצליחים לכתוב – בטקסט מורכב "שעשוי מחלקים", כפי שהוא מסביר, "וגם משהו לא פשוט שעשוי מניגודים".

     

    אין הרבה מקום לטעות עם בן־גוריון של פיבן: ראש הממשלה הראשון מוצג דרך סמלי הציונות, עם קונוטציות של ערכיות ואידיאולוגיה, בניית הארץ וההתיישבות, כשיד אחת שלו היא אֵת חפירה ויד שנייה היא מזלף להשקיית צמחים. הלב הוא קופת קק"ל, האף הוא אבן דרך, ואילו הפה הוא חליל פשוט — יש שיגידו החליל מהמלין שבצליליו נשבו המונים, יש שיגידו החליל מספר "ישעיהו", זה שיוביל את הגאולה כאשר העם יעלה לציון.

     

    לכל ראש ממשלה יש תכונה או מאפיין בולט המיוצג על ידי פריט מיוחד – יחסו של משה שרת לערבים מיוצג על ידי "דרבוקה" במקום אף, המוביל הארצי, היוזמה הגדולה של לוי אשכול, מיוצג על ידי "ברז" בידו, ויושרו הידוע של מנחם בגין נרמז על ידי המסרקים והסרגלים המשמשים במקום גבותיו.

     

    ומה לגבי נתניהו? הוא מופיע כרטוריקן, קוסם שסוחף אחריו המונים בעזרת נאומים מלהיבים, חסרי תוכן. יש לו מקלות קסמים במקום גבות, מיקרופון קריוקי במקום אף. נתניהו הוא המנהיג שאינו מנהיג, שכישף את העם, בובות שפנים וחתולים, והנה הוא עומד עתה על טלוויזיה כמצביא, מנגן בחצוצרה — כלי שסימן יציאה למלחמה, ובימים קדומים יותר עיוות את קול הקוסמים והפך אותם לאלים.

     

    זהו ספר מרשים. ספר שמאגד בתוכו אירוניה והומור ותחכום ואמת שלא פעם מתפוצצת בפנים, כשמבינים את משמעות החפץ שפיבן הכניס לסיפור.

     


    פרסום ראשון: 04.02.18 , 20:01