זורעים שנאה, קוצרים אנטישמיות

בסתיו 2005 נערכו בפולין בחירות לנשיאות. ניצח בהן לך קאצ'ינסקי, מועמדה של המפלגה השמרנית הקתולית "חוק וצדק", ראש עיריית ורשה ויוזם הקמת המוזיאון לתולדות יהודי פולין. "תמיד אעמוד לצד ישראל", אמר לי אז בהתרגשות רבה, והבטיח להילחם באנטישמיות "בכל האמצעים". כנשיא ביקר קאצ'ינסקי בבית הכנסת הגדול בוורשה, חובש כיפה. נרות חנוכה הודלקו במעון הנשיאותי הרשמי. ב־2006 וב־2008 הוא ביקר בארץ.

כשנה לאחר בחירתו של קאצ'ינסקי אושר בפרלמנט הפולני ("סיים") ברוב קולות חוק נגד "השמצת העם הפולני”, המטיל עונש מאסר על מי ש"מאשימים בגלוי את העם הפולני בהשתתפות, בארגון או באחריות לפשעים של נאצים וקומוניסטים על אדמתה". נציב זכויות האדם בפולין הפנה את החוק לבית הדין לחוקה, וזה פסל אותו. החקיקה הוקפאה. ב־2010 נהרג לך קאצ'ינסקי בתאונת מטוס בשמי רוסיה, תאונה הנחקרת עד היום.

עם שובה של "חוק וצדק" בהנהגת אחיו התאום, ירוסלב קאצ'ינסקי, לשלטון ב־2016, הופשר החוק והחלו דיונים על אישורו מחדש. כדי למתן את ההתנגדות לו, וגם כדי לחדד את מטרותיו, לשונו שונתה. יש להעמיד לדין, נכתב בנוסח שאושר זה עתה בשני בתי הפרלמנט בפולין, "את מי שבגלוי ובניגוד לעובדות מייחס למדינה הפולנית או לעם הפולני אחריות או שותפות באחריות לפשעים שבוצעו על ידי הנאצים הגרמנים, או מקטין בדרך אחרת את אחריותם של הפושעים האמיתיים". מהחוק הוחרגו אנשי מדע ותרבות, והוא מתיימר לחול גם על מי שאינם אזרחי פולין.

אישור החוק – מגוחך, מעוות ולא ניתן לאכיפה – קומם נגד הממשל הפולני את דעת הקהל בארץ, משמאל עד ימין, וכן את ממשלת ישראל, משרדי החוץ האמריקאי והקנדי, התקשורת העולמית, ארגונים של ניצולי שואה, ועוד. הסערה מסרבת להירגע, וכבר חוללה את המשבר העמוק ביותר ביחסי פולין־ישראל מאז מלחמת ששת הימים. ב־1967 פולין לא רק ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל, אלא פתחה במסע נגד היהודים. "גיס חמישי", כדברי מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית דאז גומולקה בנאומו הזכור לשמצה.

למה המשבר פרץ דווקא עכשיו ולא ב־2006? התשובה היא האווירה והרקע. בפולין של ימינו האנטישמיות מרימה בגאווה את ראשה, הופכת לאורחת שכיחה במסדרונות השלטון, משתוללת בשיח המקוון ומגיעה לביטוי גס ואלים באמצעי התקשורת הממלכתיים בלא שיינקטו נגד מפיציה צעדים כלשהם. לרבים בפולין ומחוצה לה נראה שהממשל הנוכחי משלים עם האנטישמיות ואף מעודד אותה בקריצת עין והינד ראש. הרגשות האנטי־יהודיים במדינה בת 40 מיליון התושבים, שיש בה פחות מרבבת יהודים, מתפרצים בעוצמה מצמררת, כולל בדור הצעיר שמעולם לא נתקל ביהודי.

החוק נגד "השמצת פולין" נתפס, אפוא, כמשתלב בשרשרת אפלה זו, כמעניק לה לגיטימיות. בהופעותיו האחרונות דחה מנהיג "חוק וצדק", ירוסלב קאצ'ינסקי, את הביקורת על החקיקה. זו "מתקפה על פולין", אמר, שנועדה "לשלול מאיתנו את הזכות לכבוד לאומי... יריבינו חזקים מאוד". משמעות דבריו ברורה לשומעיו: הנה הקונספירציה הגלובלית נגד פולין. הנושא כבר אינו התנהגות הפולנים כלפי היהודים בשנות השואה (קאצ׳ינסקי מודה ש"היו פולנים שרצחו יהודים"). על הפרק עומדת ריבונותה של המדינה הפולנית. כשהחקיקה מוצגת בהקשרים לאומניים כאלה, היא נתמכת על ידי 70% מהפולנים.

היחסים המצוינים ששררו בין ישראל לפולין עדיין ניתנים לשיקום, אך לשם כך יידרש מאמץ פולני מיוחד לביעור האנטישמיות, ולא רק שינויים בחוק נגד "השמצת פולין". השד האנטישמי יצא מהמחבוא. הוא מסוכן עד כדי צורך להקים מחסומי בטון בכניסה לשגרירות ישראל בוורשה ולהדק שמירה על השגרירה אנה אזרי, שבאומץ לב משמיעה בפומבי דברי גינוי חריפים. "הזורע שנאה", נכתב באחד המאמרים הרבים שפורסמו בעיתונות הפולנית הפרטית הליברלית בגנות החקיקה, "קוצר אנטישמים". החוק שבא להגן על שמה הטוב של פולין הורס אותו ביסודיות. √