באוגוסט האחרון חגגנו אירוע משפחתי בשרון. לגן האירועים המרהיב הגיעו אורחים מיוזעים טיפין טיפין, באיחור של שעתיים, בשל העובדה שהנכים חסמו את כביש החוף. כמה יפה היה להיווכח שאיש מהם לא האשים את המוחים, וכמה עצוב שזה לא היה מייצג. לאורך שלוש השנים שבהן התגלגלו הנכים בצמתים, בימי קיץ לוהטים ובימי חורף קפואים, הם הפריעו לבריאים בעין. לפעמים חטפו קללות, שוטרים אלימים חסמו להם את המעבר לצל ולמים. והאומללים, חלקם בכיסאות גלגלים ועם בלוני חמצן, יכלו רק להתנצל ולהסביר שאין להם ברירה, זו הדרך היחידה להגדיל את קצבתם העלובה ולשכנע את מקבלי ההחלטות שנכה הוא לא חצי בן אדם. להפך: עם כיסא או הליכון, נכה הוא לפחות בן אדם וחצי.

בספטמבר האחרון נראה היה שהקומץ שהצליח לשתק חצי מדינה השיג את מטרתו. הממשלה, בתיווכו של יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, הגיעה להסכם עם ארגוני הנכים על עלייה בקצבאות בהיקף כולל של 4.2 מיליארד שקלים. כל הנוגעים בדבר בירכו על המוגמר. היו שכינו אותו לא פחות מ"הסכם היסטורי".

ארבעה חודשים חלפו, והעניינים עדיין יגעים. הרפורמה שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בינואר לא הונחה בזמן על שולחן הממשלה כהצעת חוק, ולכן לא אושרה. מה שכן הגיע זה (עוד) מתווה חדש, שרקחו ראש הממשלה נתניהו, שר הרווחה כץ ומנכ"ל משרד האוצר באב"ד, שאמנם מגדיל את התשלום לשנה הנוכחית, אבל מכליל בעוגה עוד ועוד אוכלוסיות שיפחיתו את גובה התוספת לנכים. במקביל, סירב משרד האוצר לעגן בחוק את ההסכם במלואו, לרבות המסגרת התקציבית והצמדת הקצבה לעליית השכר הממוצע במשק. הנכים מחו, הדיון נדחה לשבוע במטרה להכין את החוק החסר לקריאה ראשונה, ובהמשך בוטל.

בסוף ינואר החתים ארגון "נכה, לא חצי בן אדם" 34 ארגונים חברתיים מובילים על מכתב המפציר בשר האוצר כחלון לזרז את העברת החוק להעלאת הקצבאות עליו התחייב. במילים אחרות: נטו מעשים גם בגזרת הנכים. מנכ"ל האוצר הזדרז להכריז שלא משנה מתי החוק יעבור, הנכים יקבלו את הכסף רטרואקטיבית. אבל הבטחות לא שוות הרבה במכולת. מזון ותרופות - אומרים הנכים במרירות - אי־אפשר לקנות רטרואקטיבית.

רק בשבוע שעבר הוחלט סוף־סוף להעביר את הצעת החוק במלואה, לרבות הסכומים שהובטחו והצמדה לשכר הממוצע במשק. הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לחקיקה, עלתה להצבעה במליאה ועברה בקריאה ראשונה בתמיכת 90 חברי כנסת. גם בשלב הזה התגלו חורים, שהבולט בהם הוא הדרישה להקים ועדה ציבורית שתבחן איך לחלק את כספי שתי הפעימות המתוכננות השנה. נכון להיום, אין לדעת מתי הוועדה תתכנס ואם תגיע ליעד שהובטח לנכים מלכתחילה.

הדיון בקצבאות הנכים על תלאותיו וגלגוליו, ההבטחות הפורחות, הוועדות המיותרות ומשיכת הזמן הכוחנית מול קבוצה חלשה ומיואשת - הם לא פחות מהתעללות. כל מי שנותן לזה יד צריך לזכור: היום זה הם, מחר זה יכול להיות אנחנו. נכות לא בוחרת על מי להתלבש. לאף אחד אין חסינות.

היום צפוי להתקיים דיון נוסף בוועדת העבודה והרווחה. אם הצדדים יצליחו להתגבר על ההסתייגויות, הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. על משרדי האוצר והרווחה לקיים את ההסכם עם ארגוני הנכים, לפעול להעברת החוק במהירות ובשקיפות, להפסיק לדחוף עזים ומוקשים ולעשות את מה שהמצפון והמוסר והחובה דורשים בתקיפות וללא פשרות. לרבע מיליון הנכים, אזרחי מדינת ישראל, מגיע להמשיך את מה שנותר מהחורף בלי לחסוך על חימום, אוכל ותרופות.