שלישי 20 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חן אמסלם | צילום: מאיר כהן
    24 שעות • 07.02.2018
    מלכת ההרמון
    חן אמסלם גורפת מחמאות על התפקיד הראשי בסדרה "הרמון" שצוללת לנבכי החיים בכת סטייל גואל רצון, ונותנת בראש לריאליטי במלחמות הרייטינג. חצי שנה אחרי החתונה הגרנדיוזית עם מאור זגורי, שגם ליהק אותה לתפקיד שבו פרצה, אמסלם כבר לא פוחדת שיחשבו שהיא אשתו־של, מוסיפה לשמה את שם משפחתו של בעלה, ודוהרת קדימה. עכשיו היא מספרת למה אבא שלה חשש לראות את הסדרה ומה גורם לה לחשוב על ילדים
    יואב בירנברג | צילום: מאיר כהן

    חן אמסלם לא האמינה שתקבל את התפקיד הראשי בסדרה "הרמון", שנכתבה בהשראת הכת של גואל רצון וכתות נוספות, ומגוללת את סיפורה של צעירה המצטרפת לכת שמונהגת בידי גבר כריזמטי ושתלטן. אבל בכל זאת, היא החליטה לשים את כל הז'יטונים על התפקיד הזה. "בדרך כלל כשאני נכנסת לאודישן, אני ישר מרימה לכולם. אומרת, 'היי, מה קורה, מה נשמע?' עושה שמח", היא אומרת. "באודישן הזה ידעתי שאני חייבת להביא אותה בבום, לקרוע להם את הלב. בטייק השלישי גדי טאוב (מתסריטאי הסדרה — י"ב) פשוט בכה".

     

    ואז הבנת שהצלחת?

     

    "קיוויתי, אבל אל תתלהב. גדי בכה ממלא שחקניות. כל השחקניות שנבחנו אמרו 'גדי טאוב בכה באודישן שלי' והיו משוכנעות שהתקבלו. גדי נורא רגיש, הוא היה יושב ליד המוניטור ובוכה, וזה היה נורא נוגע ללב. בכלל, אני אוהבת לראות גברים שמביעים את רגשותיהם. גם אני בכיינית לא קטנה. אני בוכה בלי בושה בתוכניות ריאליטי".

     

    דווקא בריאליטי?

     

    "ברור. ב'מאסטר שף', כשאחת המתמודדות עושה את הסיר דגים בשביל אימא שלה, שאיתה היא לא מדברת, אני ומאור מעולפים. שנינו חולים על ריאליטי. לראות את התגובות של המתמודדים שם זה בעיניי שיעור גדול ברגשות ובמשחק. אחרי יום עבודה, כשהראש שלי מתפוצץ מרגש, ממחשבה, מרצונות, אני אוהבת להכין יחד עם בעלי ארוחת ערב, לשים 'אקס פקטור', 'הכוכב הבא' או 'האח הגדול', ולשבת מתחת לשמיכה ולהסתכל. אתה יודע ממה הכי בכיתי?"

     

    נו, ממה?

     

    "מ'חתונה ממבט ראשון'. וואי־וואי איך בכיתי. ישבתי מעולפת מבכי כשאלעד שאמי אמר לרלי לוי שהוא לא נמשך אליה. היא גמרה עליי. במרוקאית זה נקראה רבינה — אבן על הלב. אז זה עשה לי רבינה. כל הלילה לא ישנתי בגללה".

     

    קראו עוד: כת, אקשן | עינב שיף

     

    "מבחינתו אני הבנאדם הכי חכם, הכי מורכב והכי רגיש בעולם". חן אמסלם ומאור זגורי בחתונתם | צילום: יאיר שגיא
    "מבחינתו אני הבנאדם הכי חכם, הכי מורכב והכי רגיש בעולם". חן אמסלם ומאור זגורי בחתונתם | צילום: יאיר שגיא
     

    חתונת השנה

     

    אמסלם, 27, היא כבר מזמן לא רק הנערה מעפולה שהגיעה לעיר הגדולה כדי ללמוד משחק, נבחנה ל"זגורי אימפריה" עוד לפני שסיימה שנת לימודים אחת, והפכה לאשתו של יוצר הסדרה. הדמות המנצחת של אבישג, אותה גילמה ב"זגורי אימפריה" מיתגה אותה כהבטחה גדולה והזניקה את הקריירה שלה. התפקיד שלה בסדרה "הרמון" (הערב, 22:00 בשידורי "רשת") סוגר את הפינה, היא כבר כוכבת בזכות עצמה. הביקורות פירגנו לה, ושני הפרקים הראשונים של התוכנית זכו לרייטינג גבוה וגברו על "מאסטר שף" שאהובה כל כך על הכוכבת הראשית.

     

    הכל אצל אמסלם הוא בגדול. הכנות הכובשת, הטמפרמנט, והאהבה לבעלה, מאור זגורי, בו התאהבה כשהצטלמה לסדרה שלו. "האיש הזה אלוף העולם", היא מתלהבת, "הוא איש של אהבה".

     

    החתונה שלהם, שהתקיימה לפני כחצי שנה, הייתה ללא ספק אחד מהאירועים הנכונים והמתוקשרים של 2017. טקס חינה רב משתתפים וחתונה מתוקתקת עד הפרט האחרון עם כל המי ומי, כשהים והשקיעה משמשים תפאורה. "זה אני שרציתי שהכל יהיה בגדול", היא אומרת. "מאור רצה שלושים אנשים וחתונה בחו"ל או בשישי בצהריים. היה לי מפיק, אבל אני חולת שליטה ולא יכולה לא להיות על זה. בוא נגיד שמאור מבין בליצור, לכתוב, לביים, לעשות טלוויזיה, תיאטרון וקולנוע הכי טוב בארץ — אבל בלהפיק חתונות וחינות הוא לא מבין גדול. עשינו דיל שאני עושה הכל והוא לא מתערב. בחתונה היו שש מאות אנשים ובחינה חמש מאות. בעצם התחתנו פעמיים", היא צוחקת. "מה לעשות שלאבא שלי, תודה לאל, יש שישים בני דודים ועם כולם הוא בקשר מאוד קרוב".

     

    בדברים שנשאה מתחת לחופה אמסלם דיברה על האהבה הגדולה שלה למאור וסיפרה איך הוא גורם לה להאמין שהיא חכמה. "אמרתי למאור מתחת לחופה 'לפעמים אני מקנאה בעצמי שאני איתך'. לפעמים אני אומרת על עצמי שאני מטומטמת וסתומה ולא חכמה ומאור כועס עליי", היא מסבירה. "הוא לא מוכן לשמוע שאני אומרת כזה דבר, כי מבחינתו אני הבנאדם הכי חכם, הכי מורכב והכי רגיש בעולם".

     

    אבל למה לך לחשוב שאת לא חכמה?

     

    "אני כן חושבת שאני בחורה חכמה ואינטליגנטית, אבל אני לא יודעת לדבר בהרבה מילים. כשיושבים איתי אחד על אחד מבינים שאני לא רק חן שרואים בטלוויזיה. מאור אומר לי לא פעם שאני מלמדת אותו לדבר יותר תכל'ס. הייתי רוצה להיות יותר כמוהו, יותר פוליטיקאית, אבל אני בדוך ולא בסיבוב. אני חושבת שהוא אומר דברים באופן הרבה יותר מורכב ואני באופן הרבה יותר פשטני ותכלסי".

     

    בטח יש לכם גם כינויי חיבה.

     

    "ברור. דוני, דונטלה, דון. הוא קורא לי גם דונה, דוני, דון דון".

     

    בקרדיטים בסדרה את כבר מופיעה כחן אמסלם־זגורי.

     

    "אני ביקשתי. זה הכי מתבקש. הכירו אותי כחן אמסלם, מיד הפכו אותי לחן זגורי, ועכשיו זה נהיה חן אמסלם־זגורי. זה אחלה שם".

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    נערת המרק

     

    אימפריית אמסלם־זגורי היכתה שורש לראשונה במהלך העבודה על "זגורי אימפריה". אמסלם הייתה אז תלמידת שנה ראשונה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, בקושי חצי שנה בתל־אביב, וזגורי כבר נחשב ליוצר מבטיח ומקורי. "באתי לאודישן מוכנה בטירוף", היא מספרת. "עבדתי קודם עם מורה וניתחנו את הטקסט, ומרוב שניתחנו אותו הוא כבר הוצא מהקשרו. עשיתי את האודישן, ואז מאור ביקש שנעשה אותו ביחד. 'דברי פשוט', הוא אמר לי, וזה מה שעשיתי. וזה עבד כנראה. ביום החתונה הוא העלה לאינסטגרם את הסרטון של האודישן, וממש התחלתי לבכות כשראיתי אותו. רואים אותי שם נורא מוזנחת, עם קוקו, עושה את הטקסט".

     

    מתי הבנת שאת מאוהבת בו?

     

    "לא התאהבתי בו בהתחלה. רק אחרי שקיבלתי את התפקיד והלכתי לראות את ההצגות שלו, והבנתי שמדובר בגאון — התאהבתי ממש".

     

    ומתי מאור הבין שזאת אהבה גדולה?

     

    "רק אחרי חצי שנה של זוגיות הוא נפל, אבל נפל חזק. הוא אהב אותי עוד קודם כמובן, אבל לא האמין שזה יחזיק מעמד. היו לו הרבה חברות ומערכות יחסים ארוכות של שנים, והוא לא האמין שאני זו שתגרום לו להוציא טבעת. זה קרה אחרי השבת חתן של אחי. הוא ראה אותי שם חשופה, עם המשפחה הגדולה שלנו, ואני חושבת שזה נורא החזיר אותו הביתה".

     

    כמה זמן עבר עד שהוא הציע לך נישואים?

     

    "שלוש וחצי שנים. לא בער לי. גם העבודה המשותפת שלנו מאוד מרגשת. זה מאוד מחזק ומקרב. יש כאלה שמתחתנים אחרי חצי שנה, אבל אנחנו עברנו שלבים. הכרנו אחד את השני, גרנו ביחד, התאהבנו, צחקנו, בכינו, רקדנו, כעסנו, רבנו".

     

    הפרידה שלכם באמת זכתה לסיקור גדול בתקשורת.

     

    "זה לא היה קל, אבל זה חלק מהמשחק. מתמודדים, מתחשלים, ומייצרים איזה עור של פיל. חזרנו כעבור חודש וחצי חודשיים, וגם כשנפרדנו דיברנו כל הזמן בטלפון. לא באמת נפרדנו, רק פירקנו את הבית כדי להבין שאנחנו צריכים לחזור. חייבים. זאת הייתה פרידה לצורך חתונה. החתונה, חצי שנה אחרי זה, הרגישה לי הדבר הכי טבעי שיש. הרגשתי שבגלגול הקודם כבר היינו ביחד, נשואים. הוא לא היה מוצא מישהי טובה ממני. מאוד כיף לנו יחד".

     

    עם הזמן לומדים גם איך לריב?

     

    "אני לא אגיד שאנחנו לא רבים, אנחנו רבים כמו כל זוג, אבל תמיד זה בהרבה הומור. אני נורא מצחיקה, ואני סולחת בקלות. אני יכולה לריב איתו וכעבור שנייה לבוא ולנשק אותו, והוא לא יבין איך. אני עושה קאט מאוד מהיר. אני סלחנית".

     

    והוא?

     

    "אני חושבת שהוא למד לסלוח יותר מהר מאשר פעם".

     

    הזוגיות לא מפריעה לכם לעבוד ביחד?

     

    "ב'זגורי' זה היה מאוד קשה, כי זה היה תחילת הזוגיות שלנו. מרוב שמאור רצה להוכיח שזה יחסי בוס־שחקנית ולא בני זוג, הוא היה בקיצון של לשמור מרחק. אבל בסרט 'בתולים' (סרטו החדש של זגורי שצולם לא מזמן — י"ב) זה היה מדהים. אנחנו כבר נשואים, ולא היינו צריכים להוכיח שום דבר לאף אחד, כל אחד ידע את המקום שלו. אני סומכת עליו בעיניים עצומות. כל מה שהוא יגיד לי לעשות כשחקנית, אני אעשה. בעיניי הוא במאי מבריק. בצילומים לסרט הייתי על הסט גם בלילות שבהם לא הצטלמתי, ובשלוש בבוקר הגשתי להם מרק. כולם הסתכלו עליי בפליאה. אמרתי להם 'חבר'ה, זה של בעלי, אז זה שלי, אני רוצה שלכל הצוות יהיה נעים וחם'".

     

    מה מיוחד בעבודה איתו?

     

    "מאור כותב תפקידי נשים מושלמים. כל שחקנית שנופלת לטקסט שהוא כותב זה בעיניי מפעל הפיס. בכתיבה שלו הוא מביא את כל הקשיים, את שני הצדדים של המטבע, לכן מדברים על הדברים שהוא יוצר. יצירה חייבת לעורר משהו, גם ויכוחים. 'זגורי אימפריה' היא בעיניי אבן דרך בתרבות הישראלית. גם גדי טאוב, שכתב את הדיאלוגים ל'הרמון', כותב נהדר. כשישבנו וצפינו בפרק הראשון של הסדרה, מאור אמר לי 'זה כתוב קטלני'".

     

    "באודישן הזה ידעתי שאני חייבת להביא אותה בבום". אמסלם ב"הרמון" | צילום: טל גבעוני
    "באודישן הזה ידעתי שאני חייבת להביא אותה בבום". אמסלם ב"הרמון" | צילום: טל גבעוני

     

    "אני תותחית, תקבלי אותי"

     

    אמסלם כבר לא מרגישה צורך להצטדק על מעמדה כשחקנית. היא כבר מבינה שהיא זוכה לתפקידים בזכות הכישרון שלה ולא בזכות הזוגיות המתוקשרת. "אני אף פעם לא יודעת אם אני מספיק מוערכת, אבל אני כן יודעת שאני במקום מאוד טוב, בטוח, ואני אסירת תודה על זה", היא אומרת. "מאור רואה פריים שלי ואומר 'אין, את השחקנית הכי טובה בעולם'. ואני צוחקת ואומרת לו 'אתה לא אובייקטיבי', אבל הוא ממש אובייקטיבי. לפעמים הוא עושה פיילוט למשהו שהוא מלהק, וכשאני אומרת לו 'קח אותי', הוא אומר 'לא, את לא עושה את זה. את לא מתאימה'. אבל כשיש משהו שמתאים לי, אין מישהי שהוא חושב עליה לפניי. אני בטוחה שכבר לא אומרים שאני שחקנית בגללו. קיבלתי את התפקיד ב'זגורי' בזכות עצמי. רק אחר כך התאהבנו. אני חרוצה ואני עובדת קשה. אני באה לסטים ואני חיה".

     

    כשהגעת לתל־אביב האמנת שתצליחי בגדול?

     

    "קיוויתי. כשרק התקבלתי לסטודיו למשחק נרשמתי לסוכנות של זוהר יעקובסון. באתי למשרד שלהם עם שמלה אדומה קטנה חמודה, נמשים, והבחורה שם אמרה לי 'את חמודה ומהממת, אבל בואי תלמדי שלוש שנים ואז תבואי אליי'. אמרתי לה 'תקשיבי, אני שחקנית תותחית, תקבלי אותי'. היא אמרה לי 'באים אליי מלא אנשים', אבל אני התעקשתי: 'אל תוותרי עליי. אני אביא לך עבודה'. כשהיא הסכימה, אמרתי לה 'ואל תשלחי אותי רק לפרסומות, תשלחי אותי לסדרות־סדרות'. היא נקרעה מצחוק".

     

    אמסלם הבטיחה — וקיימה בגדול. ב"הרמון", שיצרו ענת ברזילי, הדר גלרון וגדי טאוב וביים מרקו כרמל, אמסלם מגיעה ללא החצי השני שלה, שמסתפק בלהחמיא על התוצר הסופי. את דמותה של מאיה לוין, אחת מנשות ההרמון של מנהיג הכת, אמסלם מאוד אוהבת. "כשצפיתי בפרק הראשון בכיתי", היא אומרת. "זה היה ממש מטלטל, מעורר מחשבה, מפחיד נורא. אני חושבת שבני אדם, נשים וגברים, יכולים ליפול לכתות כשהם נמצאים בגיל מסוים, במשברים נפשיים, במצבי קיצון. בא אדם וקושר אותך בשלשלאות נפשיות, עד שאת נשבית. זה בית הכלא הנפשי הכי קשה שיש. הוא קושר אותן בעזרת מילים, ואחרי זה בעיקר בזכות כוח ההפחדה המטורף שלו".

     

    יכולת להתאהב בבנאדם כזה?

     

    "אני לא חושבת. אני מאוד ילדה של אימא ואבא. לא יכולה בלעדיהם. אני לא רוצה לדמיין את עצמי בסיטואציה כזאת. זה מאוד מפחיד אותי, אבל זה יכול לקרות לכולם".

     

    איך היה לעבוד עם אלון אבוטבול, שמשחק את מנהיג הכת, שבתאי צדיק?

     

    "הפגישה הראשונה איתו הייתה קורעת מצחוק. הסתובבתי בדיזנגוף, ופתאום אני קולטת את אלון. הוא בחיים לא ראה אותי קודם. התלבטתי אם לגשת אליו ולספר לו שאני משחקת את מאיה או להמשיך. אמרתי, יאללה, נלך אליו. הוא חשב שאני מעריצה שרוצה תמונה. כשאמרתי לו שאני משחקת את מאיה, הוא התלהב והזמין אותי לחומוס. מפה לשם ישבנו שעתיים ודיברנו על הסדרה ועל הדמויות. בחזרה כבר היינו אחוקים. היה לי מדהים איתו. אני חושבת שהוא הוציא ממני דברים שלא ידעתי שאני יכולה לעשות".

     

    כמו מה?

     

    "לכל שחקן יש דברים שבאים הרבה יותר בקלות וכאלה שבאים הרבה פחות. כשחקנית, הדמויות שיותר מאפיינות אותי הן דמויות חזקות, חכמות, נשיות, חריפות, ויחד עם זה מאוד רגישות. ופה אני משחקת אישה כנועה, עיוורת לסיטואציה. הוא הוציא ממני את חן החלשה, הפגיעה, השקטה. הוא גם שמר עלינו כל הזמן מאחורי הקלעים. הוא תמיד היה ספק־שבתאי ספק־אלון. אני באמת לא יודעת מאיפה הבאתי את הכוחות הנפשיים לעשות סצנות כל כך קשות. מובן שזה גם הרבה בזכותי ובזכות גדי ומרקו (מרקו כרמל, הבמאי — י"ב), שעשו עבודה נהדרת, אבל היה לי פרטנר שתמיד הפתיע אותי".

     

    "נתתי הכל לתפקיד"

     

    עם כל מזרקת הביטחון השופעת, הביקורות המשבחות לסדרה והמחמאות שאמסלם קוצרת בעקבות המשחק שלה לא משאירות אותה אדישה. "הביקורות היו מטורפות", היא אומרת. "השוו אותנו ל'סיפורה של שפחה', ואפילו אמרו שזה יותר מתוחכם, וזה מאוד מחמם את הלב. בעיניי, 'סיפורה של שפחה' זה מאסטר פיס. כיף גדול לקבל ביקורות כאלה טובות אחרי שצוות שלם עמל על הסדרה, וחיכינו בסבלנות כמעט שנה וחצי עד שהיא תצא. אני מאוד שמחה שאנחנו קוצרים את הפירות".

     

    גם את עצמך קצרת מחמאות ממוקדות.

     

    "זה באמת תפקיד שונה לחלוטין מכל התפקידים שעשיתי. זה התפקיד הראשון האמיתי אחרי זגורי שבאמת מוציא אותי מאזור הנוחות שלי ומוציא אותי אחרת. אנשים ממש מתחברים לרגש שהדמות שלי מביאה, וזה כיף גדול. נתתי את כל ליבי ונשמתי לתפקיד הזה. אני מקבלת המון מחמאות ברחוב, באינסטגרם, בפייסבוק, בהודעות".

     

    העבודה על התפקיד הייתה אתגר לא פשוט עבור אמסלם. "זה גרם לי לצאת הרבה פחות מהבית במשך חצי שנה. לא הלכתי למסיבות, לא ירדתי לפאבים ולא ישבתי לבירה. הייתי מאוד בתוך ההוויה הזאת, ואני לא שחקנית שנכנסת להוויה ועושה ניתוחים. אני מאוד עובדת על פי אינטואיציה, על פי רגש, על פי כאן ועכשיו. אני לא מהחוקרות, החופרות והנוברות. שלושה חודשים, בכל הצילומים, הייתי עם כאב גרון. אני חושבת שזה היה משהו נפשי שחוויתי בגלל הדמות, לכן כשצפיתי בפרמיירה בפרק הראשון, בכיתי. ישבתי שם זוהרת, בשמלה השחורה שלי, עם האודם על השפתיים, וכשראיתי את מאיה על המסך רציתי לחבק אותה. אחרי ההקרנה אבא שלי אמר לי: 'אני לא יודע אם אני אוכל לצפות בסדרה הזאת. אני לא יכול לראות אותך. זה קשה לי'".

     

    נפגשת גם עם נשים שהיו בכת של גואל רצון?

     

    "לא. גם כי זה לא אוטוביוגרפי ולא מבוסס רק על הסיפור של גואל רצון אלא על הרבה סיפורים כאלה. לא רציתי להיפגש עם מישהי ולחקור אותה ולתשאל אותה ולגרום לה להרגיש מחויבות שאשחק אותה. לא רציתי ליצור תלות באף אחת. הבאתי את מאיה שלי. ראיתי מלא סרטונים, סרטים וכתבות, על כתות וגם עליו. זה מאוד מפחיד. גם בהפסקות בין הצילומים שלי קראתי הרבה כדי לשמור על עצמי בתוך הדבר הזה".

     

    הצלחת הסדרה היא בעצם הוכחה שגם בעידן שבו הריאליטי שולט צריך לעשות סדרות כאלה.

     

    "אני חושבת שבמקרה הזה הדרמה ניצחה את הריאליטי, והרבה זמן זה לא קרה. אני אוהבת ריאליטי, אבל צריך גם לשים לזה גבול ולאזן. חייבים לעודד יצירה ישראלית, כתיבה ישראלית, כי יש כאן מספיק כישרונות נהדרים".

     

    התפקיד הבא: אימא

     

    לא מזמן, כאמור, אמסלם סיימה להצטלם לסרט "בתולים" של זגורי, שמבוסס על מחזה מצליח שלו. מדובר בסיפור התבגרות שבמרכזו עומד נער ומתרחש ביישוב קטן בדרום, ואת ההורים מגלמים אמסלם ועמוס תמם. "עשיתי שינוי פיזי מטורף לקראת הצילומים", היא מנדבת. "הייתי בלונדינית לחודשיים. הגבר שלי הרס לי את השיער".

     

    זו הייתה שנה מלאת פעילות עבור השחקנית. היא כיכבה בסרטים "ואז היא הגיעה" ו"מכתוב", והצטלמה לדרמה "שלטון הצללים", שעתידה לעלות לשידור בהמשך השנה, ומשחקת גם בהצגה "חצוצרה בוואדי" בתיאטרון חיפה. "אני אוהבת את ההצגה ושמחה שאני חלק ממנה", היא אומרת. "עוד תפקידים בתיאטרון? אם יהיה לי תפקיד שיעיף אותי, אני אשמח. אני כבר לא מפחדת לעשות תפקידים של החזקות, הביצ'יות, אלו שבאות מהפריפרייה. אלה התפקידים הכי גונבים. מה לעשות, אני לא נטשה מ'שלוש אחיות' של צ'כוב".

     

    מלבד לשחק, והרבה, אמסלם גם חולמת על ילדים. "אני לא יודעת אם זה לא יהיה בקרוב. לא בא לי לחכות עכשיו חמש שנים. אני לא מפחדת שזה יפגע בעבודה שלי. אני מרגישה שזה יהיה בסדר, ושזה גם יכול לעשות אותי שחקנית הרבה יותר טובה וחזקה ורגישה. זכיתי בחלום לשחק עם השחקנים הכי חשובים, בסדרה שכל בנות ישראל נבחנו אליה, וזה משמח, אבל אם אתה חוזר הביתה ואין לך עם מי לישון, ואין לך עם מי להתחבק, אתה נורא בודד. אז בטח שאני לא בודדה, אבל אני גם רוצה להיות אימא".

     

    "הרמון" משודרת הערב ב־22:00 בשידורי רשת, ערוץ 13

     


    פרסום ראשון: 07.02.18 , 19:57