שישי 23 בפברואר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
וארן | צילום: אבי רוקח
ספורט • 11.02.2018
על הגב של וארן
אורי קופר

לקבוצה שרוצה לזכות באליפות חייב להיות איזה שפן, אקס פקטור שייקח את השלם ויוסיף לו עוד קצת, שיהווה ערך מוסף. אם יש מישהו שמחזיק בהגדרה הזו עבור בית"ר ירושלים, שחזרה למקום הראשון, זה אנתוני וארן.

 

עם גב כואב, שהצליח לתת לו רק חמש ומשהו דקות של כדורגל, וארן הבקיע את השער השמיני שלו העונה ועבר את דיא סבע בטבלת מלך שער לדקה. וארן, שבתחילת העונה לא היה שחקן מוביל בבית"ר, מבקיע כל 119 דקות ועושה זאת כי יש לו כמה דברים שלא רואים תמיד אצל חלוצים בישראל.

 

קור רוח היא תכונה אחת, יכולת התמקמות היא השנייה. בדרך כלל וארן מתמקם מצוין בין מגן לבלם ומאפשר לעצמו להגיע בתזמון נכון לכדור גובה (מדובר במלך שערי הנגיחה של הליגה). הפעם, באשקלון, וארן עשה תנועה סיבובית אחורה וקדימה כדי לא להיכנס לנבדל ולא נכשל מול איינוגבה. השער הזה, דקה אחרי שנכנס למגרש, הביא לבית"ר את הניצחון, ואת המקום הראשון. אם במקרה תישאר שם, הצרפתי הוא אחראי מוביל לכך.

 

 

המסורת אומרת שבשלב זה של העונה עוסקים במכבי חיפה בניסיונות לגרד מהדשא שבבי תקווה לקראת השנה הבאה. מדברים על הרכש הבודד שיכול לתפקד כבורג מרכזי בהמשך (מי שהכי פחות גרוע), או על הבחור מהנוער שמראה ניצוצות ואפשר לבנות עליו. העונה גם זה לא קרה, ככה זה כשקרובים לקו האדום, אבל גם כי אין המון על מה לבנות. והמשחק אתמול לא צריך לעוור שם אף אחד – יותר משהוא מלמד על העתיד, הניצחון חידד את כשלי העבר.

 

זה היה הניצחון הגדול ביותר של חיפה העונה. לראשונה זה 12 שנה היא הבקיעה ארבעה שערים ב־20 דקות (בוקולי, ארבייטמן וצמד של קולאוטי ניצחו אז את אשדוד), אבל המתרחש על המגרש הבליט שתי נקודות שיש ביניהן קשר משמעותי, קשר שחובה ללמוד ממנו.

 

הנקודה הראשונה היא איזון הקישור, לפחות בערך. זו הייתה הפעם הראשונה העונה עם שלומי אזולאי ורועי קהת יחד בהרכב. נכון, כדי שקישור כזה יצליח הגנתית יש צורך בקשר אחורי נוסף, טוב יותר מזה שיש לחיפה כיום, אבל לפחות התקפית אזולאי וקהת משלימים אחד את השני. קהת בולט בתנועה ללא כדור (יותר בהגעה לנגיחות מאשר בשער) ואזולאי, מלך יצירת המצבים פר דקה בליגה, הוא המוסר היחיד של הקבוצה מהמרכז. כדור אחד שלו לסינטיהו סלליך, אחרי השתחררות מלחץ, לא היה מבייש אף מסירה של ערן לוי.

 

סלליך הוא הנקודה השנייה. אתמול הוא העלה את המאזן שלו לשישה שערים וחמישה בישולים, כלומר הוא אחראי ליותר משליש מהשערים של חיפה העונה. כן, לא פעם סלליך הולך עם הראש בקיר, קבלת ההחלטות לא מבריקה, אבל הוא יוצר משהו, בדיוק כמו אזולאי. שניהם, בניגוד ליתר הסגל, יודעים ליצור.

 

המשותף, בנוסף לאותה יצירה, הוא שאזולאי וסלליך הם האחרונים שהוחתמו בקבוצה, שניים שבכלל לא היו אמורים להיות בירוק אלא הגיעו ברגע האחרון או כברירת מחדל. התבלטות השניים מחדדת היטב את הבנייה הלקויה של מכבי חיפה בקיץ, בעיה שחוזרת על עצמה בכל שנה. הנושא הזה, החיבור בין שחקנים, צריך להיות הנושא העיקרי בראש של מו אלאך ופרד רוטן, יותר מכל דבר אחר.

 

 

בני־יהודה ניצחה את מכבי פ"ת, המאיימת העיקרית עליה, ובעצם אפשר להניח שתהיה בפלייאוף העליון. הישג נאה בהחלט ליוסי אבוקסיס. מי שאתמול הבטיחה, מתמטית, את הפלייאוף, זו הפועל חיפה, ופה ההישג עוד יותר נאה.

 

נכון, הפועל חיפה איבדה נקודות נגד רעננה, והיא מאוכזבת כי נפתח שם התיאבון, אבל צריך לזכור את שנות הרעב והבצורת. לא לשכוח שהפועל חיפה מתרסקת בכל עונה. מאז שהחלוקה לפלייאוף חזרה לחיינו לפני כעשור, הפועל חיפה לא הגיעה לחלק העליון של הטבלה אפילו פעם אחת, עד אתמול. לא משנה כיצד תסתיים, מדובר בעונה מצוינת של הקבוצה.

 

בטח שמתם לב: עדן בן־בסט, עם שלושער, הוא היחיד שהכניע העונה את בוריס קליימן יותר פעמים מאשר בוריס קליימן. שער עצמי שני של השוער.