"היה פיצוץ, והבנו שנפגענו והפעלנו את כיסא המפלט"
צוות מטוס הסופה שהופל בסוף השבוע בצפון שיחזר את הרגעים הדרמטיים במטוס הבוער: "היה פה הרבה מזל, כי פיצוץ כזה בסמוך למטוס, בעוצמה כזו, היה יכול גם להרוג אותנו" • הנווט שנפצע קל — שחברתו גם היא נווטת בחיל האוויר — שוחרר אתמול לביתו, לא לפני שנפגש עם נשיא המדינה ריבלין • הנשיא פגש גם את הטייס שחזר להכרה, את בת זוגו ואת בנם הפעוט, ואמר: “אנו מודים לצוותי האוויר, שעושים מלאכתם ללא שום פשרות”
"אני שמח לראות שאתם מחלימים בקצב מהיר", אמר אתמול נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין לטייס ולנווט הפצועים שנטשו את מטוס הסופה שהופל בסוף השבוע, בדרכם חזרה מתקיפה בסוריה. "הוכחתם שוב שהצוותים שלנו דבקים במטרה ולא חוזרים בלי לבצע את המשימה".
על גבורתם של השניים ברגעים הדרמטיים באוויר ניתן ללמוד מעדותו של הנווט, רב־סרן א’, שתיאר אתמול בפרוטרוט את שאירע ברגע שבו מטוס הסופה שלהם נפגע מירי טיל הנ"מ הסורי. "היינו מאוד מרוכזים במשימה, הובלנו את התקיפה", הוא שיחזר. "ואז היה פיצוץ, והבנו שנפגענו. זו תחושה מאוד לא נוחה, תחושה של אובדן שליטה". באותן שניות, סיפר רב־סרן א’, הם פעלו בקור רוח — ובמהירות. "הנטישה היא ממש מיידית", הוא הסביר. "אין כאן תהליך ארוך, וגם אין זמן. אלו שניות בודדות. מבינים שחייבים למהר ולנטוש — גם כתוצאה מהפגיעה בנו, הפגיעה הפיזית, וגם כתוצאה מהפגיעה במטוס, שהפסיק לתפקד. היה פה גם הרבה מזל, כי פיצוץ כזה בסמוך למטוס, בעוצמה כזו, היה יכול גם להרוג אותנו. ועדיין, הטיל התפוצץ במרחק מסוים מהמטוס, והרסס שלו עשה נזק מספיק גדול. אבל לא היו צעקות בקוקפיט, וההחלטה לנטוש הגיעה בתוך שניות".
לפי הנווט, הפגיעה בטייס לא מנעה ממנו לתפקד ברגע הנטישה מהמטוס המופל. "הטייס היה בהכרה", הוא סיפר. "תיאמנו בינינו את הנטישה, מההכנה, מבחינת מצב הישיבה, ועד הצמדת הידיים כדי שלא ניפגע. חזרנו על הפקודות בקשר הפנימי, ואז הפעלנו את כיסא המפלט". הדקות הארוכות שלאחר שחילצו את עצמם מהמטוס היו דרמטיות לא פחות. "אתה תלוי על מצנח בגובה של 14 אלף רגל", סיפר רב־סרן א’. "יש לך כמה דקות ארוכות עד שאתה מגיע לקרקע, ומיד מתחיל נוהל של דיווח בקשר, על ערוץ החירום של חיל האוויר. כל מטוסי החיל מאזינים לנו, גם הבקר על הקרקע. מסרנו את הגובה שבו נטשנו, את המיקום המדויק ואת מצבנו הגופני, כדי שמסוק החילוץ יחבור אלינו".
אתמול נרשם שיפור במצבם של השניים. הטייס, שבתחילה הוגדר מצבו קשה, שב להכרתו ואף שוחח עם בני משפחתו, ומצבו הוגדר בינוני. לאחר מכן שוח הטייס גם עם מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, שהגיע לבקרו. “מהרגע שבו הבנת שאתה צריך לנטוש את המטוס, קיבלת את ההחלטה הנכונה”, אמר לו נורקין. “בכך הצלת את חיי הנווט ואת חייך שלך”.
הנווט, שמצבו מלכתחילה הוגדר קל, שוחרר מבית־החולים — אך עוד לפני כן זכה לפגוש את נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, לשוחח עימו ולהצחיק אותו, ואך הכיר לו את בני משפחתו שהקיפו את מיטתו ואת חברתו, נווטת בחיל האוויר אף היא. הנשיא נפגש גם עם הטייס הפצוע, שוחח עימו וערך היכרות עם בת זוגו ועם בנם הפעוט. "הוא מדבר, וזה מעודד", סיפר ריבלין. "הוא בהכרה מלאה. כאוב, אבל הוא מדבר בצורה ברורה ובהירה". הנשיא הודה לטייס ולנווט א’ ושמע מהם על אירועי אותו בוקר בצפון הארץ. "על כל מבקשי רעתנו לדעת שלא נעמוד מנגד כאשר מישהו ינסה לשבש את אורח חייהם של אזרחי מדינתנו”, הוא אמר לאחר מכן. "על כך מגיעה תודה לכל מערכות הביטחון, ובאופן ספציפי הפעם לצוותי האוויר שעושים מלאכתם ללא שום פשרות". את הנשיא ליוו בביקור מנהל בית־החולים רמב"ם פרופ' רפי ביאר, סגן־מנהל בית־החולים ד"ר מיקי הלברטל, הרופא אשר ניתח את הטייס ד"ר האני באחוס ומנהל טיפול נמרץ ד"ר ירון בר לביא.
בינתיים, בעירו של הנווט א’ שמחו על החלמתו המהירה וסיפרו על ילד ג'ינג'י, בן לאמא רופאה ולאב שהיה בכיר במשרד האוצר ומשם עבר לתפקיד בכיר בהתאחדות התעשיינים, שכולם ידעו שיגיע רחוק. "הוא תמיד בלט — בין אם זה בלימודים או בחוג ג'ודו", סיפרה תרצה הראל, שבמשך שנים ניהלה את המתנ"ס בשכונת מגוריו. "קרה לו נס גדול, וכולנו מקווים שעכשיו גם חברו הטייס יחלים במהרה".
ברגע האחרון: בטייסת המקבילה ביטלו חופשת סקי
קורין אלבז־אלוש
כאשר הגיעו הדיווחים הראשוניים על חדירת הכטב"ם האיראני בצפון בסוף השבוע, ולאחר מכן על הפלתו על־ידי טייסת של מסוקי קרב, עמדה קבוצת טייסים מהטייסת המקבילה בבסיס רמון שבדרום לצאת לחופשת סקי משותפת — אולם החדשות שינו את התוכניות.
חבורת הטייסים תיכננה לבלות יחדיו בחופשה מפנקת באתר סקי בחו"ל, והכל כבר היה מוכן — אולם למן הרגע שהם הבינו שישנה הסלמה בגבול הצפוני והמתיחות מול סוריה עולה, הם החליטו לפרוק את המזוודות ולהישאר בארץ, כדי שיוכלו לעמוד בכוננות ובמידת הצורך לגבות את חבריהם.
"ברור לכולם שזה מה שצריך לעשות", הסביר גורם צבאי. "לא ייתכן שטייסים בטייסת מסוימת ייצאו למשימות הרות גורל, ובטייסת המקבילה יצאו לחופשת סקי. הרבה חיילי מילואים וחובה ביטלו ביומיים האחרונים חופשות, ובצדק — המשימה הלאומית חשובה יותר מכל דבר אחר. גם לי יצא לבטל חופשה בעבר, במקרה הרבה פחות מתוח. אין ספק שזה לא נעים, אבל התפקיד מחייב".
לפנייה לכתב/ת 
