שיטת השביעיות

הג'יפונים עם שבעה מקומות ישיבה חיסלו את המיני־ואנים בשוק הישראלי וכמעט הכחידו את מכוניות המנהלים. הם אופנתיים, מכובדים, ומצליחים להזרים למובילי הנוסעים מרובי המושבים סקסאפיל שמעולם לא היה להם.

מלך המכירות של הקבוצה, מיצובישי אאוטלנדר, והכוכב העולה ניסאן אקסטרייל, הפסידו במבחן ההשוואתי הקודם שערכנו לסקודה קודיאק. כעת יש לג'יפון הצ'כי כאב ראש נוסף, מעבר לזמן המתנה של כשלושה חודשים בממוצע: פיג'ו 5008 החדש והמשתפר. פיג'ו התפרסמה עם סטיישני ה־7 מושבים שלה, ה־404, ה־504 וה־505, כבר החל משנות ה־60, הרבה לפני שנולדו רכבי המשפחות הגדולות האופנתיים. הדגם הקודם של ה־5008 היה מיני־ואני בעיצובו, וסבל מבעיות אמינות במנוע הטורבו בשנותיו הראשונות. מחליפו קיבל עיצוב מיני־ואני יותר, מנוע מעודכן, וליתר ביטחון גם גיר יפני, ומצליח להציע במחיר זהה לזה של הסקודה בחירה בין גרסאות בנזין ודיזל. אבל האם הוא עדיף על הקודיאק?

עיצוב: הפיג'ו נראה כמו גרסה מוארכת של ה־3008, אבל מאבד משהו מקסמה. החזית מרשימה והעיצוב קליל וספורטיבי מזה של הסקודה. הקודיאק מצליח לשמור על המכובדות של הסופרב שעליה הוא מבוסס, הוא גבוה יותר, ונראה יוקרתי יותר.

תא הנוסעים: אותן מגמות נרשמות גם מבפנים. הפיג'ו נראה חללי, עם מסך 8 אינץ' שמזדקר מהדשבורד, ומלוח מחוונים דיגיטלי. לזכותו גם 7 מושבים נפרדים, כולל 3 מושבים נפרדים בשורה השנייה, מה שמקל על הסעת פעוטות בהתקני ריסון, ויושביה נהנים גם מיציאת מזגן נפרדת. 5008 גם מרווח יותר בשורת המושבים השלישית, והגישה אליה נוחה יותר מאשר לזו של הסקודה. עם זאת, לא הכל טוב בפיג'ו: הסקודה איכותי יותר, תא המטען שלו כאשר כל שבעת המושבים בשימוש מעט יותר גדול, 233 ליטר לעומת 210 ליטר. מושבי הפיג'ו קצרים יותר, תנוחת הנהיגה פחות גבוהה, והנדסת האנוש שלו טובה פחות. תפעול מערכות כמו מזגן מצג המגע נראה מגניב באולם התצוגה, אבל עלול להיות מסוכן בכביש בגלל הצורך להסיט את המבט מהכביש ופתחי האוורור המרכזיים בדשבורד נמוכים מדי. גם קיפול המושבים בסקודה פשוט יותר.

אבזור: לשניהם מסכי מגע 8 אינץ', בקרת אקלים, דיבורית בלוטות' מופעלת מההגה ומחשבי דרך בגרסאות הבסיס. הגרסה המאובזרת בסקודה (סטייל) דלת תא מטען נפתחת חשמלית, ובפיג'ו (פרימיום) מוסיפה גג שמש פנורמי נפתח, מושב נהג חשמלי, משטח טעינה לסמארטפון ועוד.

בטיחות: כבר בדגם הבסיסי יש לשניהם בלימת חירום אוטונומית, אך לסקודה 6 כריות אוויר במקום 7, בקרת שיוט אדפטיבית ותיקון סטייה מנתיב. הפיג'ו מוסיף בקרת שיוט אדפטיבית רק בדגם המאובזר אך לא תיקון סטייה מנתיב, והסקודה משדרג ל־9 כריות אוויר

ביצועים: דגמי הבנזין הפגינו ביצועים כמעט זהים, עם יתרון קל לפיג'ו. הדיזל איטי יותר, עם כ־9 שניות בתאוצה מ־80 ל־120 קמ"ש לעומת כ־7.5 שניות בדגמי הבנזין. התיבה האוטומטית בפיג'ו נעימה יותר מהגיר כפול המצמדים בסקודה.

צריכת דלק: הקודיאק והפיג'ו בנזין הפגינו צריכה זהה של 9.1 ק"מ לליטר בסיכום המבחן המאומץ, לעומת 12.9 בפיג'ו דיזל, פער משמעותי של כ־40%. ביום־יום אפשר יהיה לשפר בנהיגה רגועה את המספרים האלה ב־20־25 אחוז.

התנהגות כביש: הפיג'ו הקל ב־250 ק"ג מרוסן יותר בפניות, ההיגוי שלו עדיף, והוא גם מעט יותר נוח. הסקודה מנגד מעורר יותר ביטחון.

סיכום: הפיג'ו הפתיע לטובה, עם תחרות אמיתית לסקודה. בדגם הדיזל הוא מהווה קנייה עדיפה מבחינה כלכלית, עם פשרה נסבלת בתחום הביצועים. אבל בשורה התחתונה לפיג'ו הנדסת אנוש טובה פחות והסקודה עשוי טוב יותר, ג'יפוני יותר באופי ונהנה מיתרון בתחום אביזרי הבטיחות, מה שמעניק לו ניצחון בנקודות.