yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום:גבריאל בהרליה
    7 לילות • 12.02.2018
    "אני עושה קידוש כל שישי ואוכל שרימפס ובייקון"
    התקרית עם שרון סטון, הנרקומנית שהפכה לדמות שלו ב'זגורי אימפריה', הטרגדיה בגיל 11 שהפכה אותו לנער בודד, והמיניות הלא–מוגדרת. אורי לייזרוביץ' הוא הקלף הסודי של 'שבאבניקים', אבל בחיים האמיתיים הוא הכי רחוק שאפשר מגדליה
    גבי בר-חיים | צילום: גבריאל בהרליה

    "אני מכשפה שאת לא מבינה", מכריז אורי לייזרוביץ'. "תביני למשל איך התחלתי להניח תפילין. הייתי בתקופה של מועקה והרגשתי לא מחובר לעצמי. הרגשתי שכל פעם לפני שקרה לי משהו רע היה נתפס לי הגב. יש לי חברה טובה שהיא מתקשרת. היא לא ידעה על זה ואמרה לי, 'תקשיב, סבא שלך פה' (מצביע על הכתף). וסבא שלי היה רב מאוד גדול. ואיזה יפה הוא היה, בלונדיני עם עיניים כחולות. אמרתי לה, 'היי מאמי, יא מוזרה, מה סבא שלי על הכתפיים, מה הוא גם עושה ג'אגלינג?' אז היא אמרה לי, 'תקשיב, הוא על הכתפיים שלך. הוא מנסה להגן עליך. אם אתה מרגיש כובד אז תקשיב לזה. והוא מבקש שתניח תפילין'. אמרתי לישראל אטיאס (שחקן וקולגה בסדרה 'שבאבניקים'), 'אני רוצה להניח תפילין וצריך שתבוא'. לא שאל כלום והגיע".

     

    ואתה עדיין מניח תפילין?

     

    "אני מקיים מצוות בדרכי: עושה קידוש כל שישי ואוכל שרימפס ובייקון. יש ביהדות דברים מקסימים. חברים שלי גילגלו עיניים. הייתי שמח שאנשים לרגע אחד יורידו את התוויות. גם חרדים שואלים אם תל־אביב זה הכל בלגנים וסמים ופריצות ושלא נדע. די עם הטייטלים האלו, זה כזה אייטיז".

     

     

    צילום: טל שחר
    צילום: טל שחר

     

     

    × × ×

     

    בשביל לייזרוביץ', איש שמתייחס להגדרות כאל יתוש טורדני, התפילין היו רק הפרומו בדרך לתפקידו הנוכחי בדרמה הקומית 'שבאבניקים' שסיימה עכשיו עונה סופר־מצליחה ב־HOT3 ונמצאת בוי.או.די. בניגוד לחבריו לסדרה, שמכורים לאספרסו, מותגים ואינטרנט מהיר, גדליה הוא תלמיד חכם, מהז'אנר המכונה במגזר צו"ל - צדיק ורע לו. או בחילונית: חנון טורבו. חרד מנשים. מהחיים. מאלוקים. משידוכים.

     

    כשמסתכלים על הרזומה של לייזרוביץ', שכולל ג'אנקי לשעבר ('זגורי אימפריה'), סטלן ('הלהקה האחרונה בלבנון') וגייז שרק רוצים לכייף ('מפלצות קטנות' וסרט הקולנוע 'געגוע') נראה שתפקיד של חרדי מרובע מתאים לו כמו שמיטה להר סיני.

     

    אבל הוא התאהב בגדליה הביישן ממבט ראשון ועכשיו גם מועמד על התפקיד בטקס פרסי הטלוויזיה. "גדליה", הוא נאנח בחיבה. "מבחינתי זה ממש תפקיד חיי כי נכנס בי דיבוק - כשאני מסתכל על גדליה על פניו אני לא מזהה את עצמי בתוכו. הוא קצת על הספקטרום האוטיסטי. קצת אספרגר. כזה שתגידי לו, 'איזה חום בא לי למות', יגיד, 'אין צורך למות, קודם אפשר להצטנן' - קודם כל עובדות. גאון בכל מה שקשור לתורה וללימוד ובכל היתר לא מבין. אבל היה לי חשוב לא לעשות אותו ממש מנותק. בסופו של דבר גם אם הוא עוף מוזר היה לי חשוב לשמור עליו במחלקת העופות, שלא ימצאו אותו בקופה ליד המסטיקים".

     

    'שבאבניקים' היא עוד שלב בהיקסמות של הטלוויזיה מהמגזר החרדי, שהתחילה בסדרות 'שטיסל' ו'כיפת ברזל' ובסרט 'למלא את החלל'. רק שגיבוריו הם צעירים חרדים עדכניים, שמתעניינים יותר במגבעות הבורסלינו שלהם מאשר בשינון פרק בגמרא. "איך שבאתי לאודישן כבר הייתה לי את הנשמה של גדליה. הייתי צריך להגיד משהו כמו, 'כמה אחרי זה הולכים להביא ביד בגללה' ואני אומר לאלירן מלכה, יוצר הסדרה, באודישן, 'גדליה לא יגיד את זה. לא ידבר ככה. הוא יגיד לעבור על האיסור. אם הוא יגיד להביא ביד הוא יהיה כמו השבאבניקים'". בסוף, אגב, גדליה הביא ביד ואמר את זה.

     

    כדי להיכנס לדמותו של גדליה, הוא עבר יחד עם חבריו לסדרה לגור בירושלים, תחת מסווה של חרדים.

     

    "שלושה חודשים אני עם כובע וציציות והכל. אנדר־קאבר. וזה מגזר מרתק", הוא מתלהב. "הייתי בטוח שנטמעתי טוב בבית הכנסת ואז קלטתי שמסתכלים עליי ומדברים. בסוף מישהו אמר לי, 'אחלה תפקיד עשית ב'זגורי'. הם רואים טלוויזיה ומעורים ויש להם פלאפונים שהם מסתירים, ואז גם עושים איתך סלפי. הופתעתי לגלות שיש להם ווטסאפ. שכל השיחות שלהם הכי רגילות של בני נוער: על סקס, על מיניות, על איך החיים בתל־אביב. עניין אותם איך מכירים בחורה. היו בשוק שאתה יכול פשוט לדבר עם בחורה שאתה רוצה. לא הצליחו להבין איך פתאום מתנשקים עם מישהי. רצו שאני אקח אותם למסיבה בתל־אביב ואם יזהו שהם חרדים. אמרתי, איזה מהממים! יש דברים שאני פשוט מקנא בהם: בראש שלהם הכל מאוד ברור. יש מישהו שקובע אז הכל מאוד ברור. יש בזה משהו מאוד משחרר".

     

    × × ×

     

    גדל בראשון־לציון כבן זקונים לזוג עולים חדשים מפולין ומרוסיה, לצד שלוש אחיות גדולות "שבעצם גידלו אותי ואבא ואמא היו כמו סבא וסבתא". בגיל 11 איבד את חברו הטוב ביותר, שנהרג בתאונת דרכים. "הוא גר בית ממולי. קראו לו גלעד. הוא היה גדול ממני בשלוש שנים ומבחינתי הוא היה כל הביטחון שלי - כשהייתי בכיתה ד' הייתי מסתובב עם ילדים בכיתה ז'. הייתי ילד מאוד בוגר לגילי. הנשמה שלי בת 904. אני נשמה עתיקה. לא הייתה לי בעיה של דימוי עצמי, קיבלתי הרבה אהבה בבית. אבל הייתי מעין זאב בודד - היה לי אותי ואת גלעד וזה הספיק לי. אף פעם לא הייתי חלק מחבר'ה. וכשהוא נהרג זה היה בשבילי הרגע שבו התחלתי להיות לבד. היה לי בראש שלא צריך חברים כי הם ממילא ימותו וחבל".

     

    אתה זוכר את הרגע שהודיעו לך על התאונה?

     

    "זה היה בשבת. אמרו שהייתה תאונה אבל הכל בסדר. הוא היה בבית חולים כמה ימים ואז ניתקו אותו מהמכשירים. חשוב לציין שהוא לא היה חגור במושב האחורי. נכנס בהם אוטו שהתבלבל בנתיב והוא קיבל מכה בגזע המוח. אם הוא היה חגור, שריטה לא הייתה לו".

     

    מתי אתה מבין שהוא לא ייצא מזה?

     

    "כשלא נתנו להיכנס לראות אותו ואמרו, 'הוא נפוח'. שם התחלתי להיפרד. ההורים שלי ניסו לגונן עליי אבל הייתי ילד חכם - מה שלא קלטתי זה שבאותו רגע אני מאוד נסגר".

     

    זו חתיכת כאפה שקשה לילד בן 11 לעבד. איך זה השפיע עליך?

     

    "הייתי מאוד לבד. רק בכיתה י"ב חבר אמר לי, 'אורי למה אתה לא נותן להתקרב?' באמת לא נתתי. היה לי איזה מחסום כזה. זה מבלבל כי על פניו אני חברותי ומצחיק. אבל רק עד שמתקרבים יותר מדי".

     

    בתיכון למד בכלל במגמת מחשבים, והמשיך בעיסוק גם בצבא, ואחר כך הגיע לבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין ונקטף להצגות בניו־יורק. "זה כזה פייק שם. יואו. פלסטיק־פלסטיק־פלסטיק. למשל היה שם פסטיבל מאוד גדול עם שרון סטון וכאלה".

     

    ואיך היא?

     

    "(צועק) היא בלתי (נסבלת)! עומדת שעה וחצי - אפרופו הפייק - ונורא חשוב לה לדבר על לעזור לזה ולזה - ובאתי להצטלם איתה ולידי עמדה ילדה מה זה מקסימה כנראה עם פיגור קל. שנינו רצינו סלפי, מה קרה. אמרתי לה, 'היי, אפשר סלפי?' אז היא אומרת כזה 'לא!' שאלתי, 'אולי לילדה?' והיא צעקה, 'אמרתי לך לא!!!' מה שכן היא נראית מדהים. מהממת, סקסית, אבל בלתי. אמרתי לה, 'חמודה, תתקדמי את מעכבת את הבופה'. זו הייתה הנקמה המתוקה שלי".

     

    עם כל הכבוד לסטון, ההזדמנות הגדולה להכרה הגיעה ב'זגורי אימפריה', שם גילם את חיים אלבז, אקס נרקומן שמחפש זוגיות. "באודישן אמרתי רק שלא יקלטו עכשיו את הלייזרוביץ', שאני פייק ומה קשור אלבז? הייתי בסטרס שלא ייקחו אותי כי אני אשכנז! עשיתי אודישן לתפקיד אחר אבל רצו לתת לי תפקיד גדול יותר, והסבירו לי שאלבז הוא נרקומן לשעבר, ערס, מרוקאי - אמרתי לו, 'זה בול אני!' מה שנקרא, תתחילו לצלם (צוחק). את הדמות של הנרקומן הבאתי מנרקומנית שישבה לי מתחת לבית אז והייתי מביא לה את הארוחה של סוף המשמרת. איך שהיא הייתה מדברת היה הבסיס של אלבז. בניתי דמות ביומיים".

     

    שם התחילו לזהות אותך?

     

    "כן. מישהי אומרת לי ברחוב, 'וואו, איך אני אוהבת אותך ובוכה ומתרגשת'. אמרתי לה, 'בטח שאני אצטלם איתך'. ואז היא אומרת לחברה שלה, 'מאמיייי את לא מבינה, הצטלמתי עם פאר טסי'. זה היה חמוד. בכלל, הדמות של אלבז הרימה לי. מלא ערסיות אמרו לי, 'וואו איזה חתיך אלבז, אתה הכי חתיך בסדרה'. כאילו בנות נמשכו אליו בטירוף. אני נראה שם כמו קוף! השיניים שלי שחורות. יש לי דיבור לא ברור. כנראה שכולנו עדיין קצת קופים ונמשכים לדברים חייתיים".

     

    ואפרופו זגורי, מה דעתך על פרשת איבגי וההטרדות המיניות?

     

    "מההיכרות שלי איתו הופתעתי מההאשמות האלו. הוא איש מקסים, לבבי עם אנרגיה נעימה. מעבר לזה קטונתי".

     

    הטרידו אותך?

     

    "ברור. הייתי בחדר כושר והיה מישהו שישב לידי מאוד קרוב ואני התרחקתי והוא התקרב וזה חזר על עצמו. הייתי מאוד דרוך וברגע שהוא רק שם את היד שלו על הברך שלי - הגחלים של הסאונה? - ככה הייתי. היה בלגן והיה צרחות. אבל עשיתי את זה לא בגללי. לא כי אני הרגשתי מאוים. אלא כי באותו מקום היו ילדים בני 16 שאין להם את הביטחון ואת הפה שלי. גם במקצוע קיבלתי הרבה הערות: כשמלבישה אמרה לי, 'כל פעם שאני רואה אותך אתה בתחתונים, לא תגוון'? אבל לא לקחתי את זה למקום של הטרדה. כל דבר אפשר להפוך להטרדה. כשזה מילולי הגבול הוא מאוד דק".

     

    הטרידו אותך שוב?

     

    "לא בצורה שלא שיתפתי איתה פעולה (נקרע מצחוק)".

     

    מה, הטרדת בחזרה?

     

    "לא, זה לא היה הטרדה. זה היה נעים".

     

     

    × × ×

     

    איש מצחיק. נעים מאוד. בעיקר מסרב להתנצל שהוא חושב ומרגיש אחרת מהקונצנזוס, גישה מרעננת בעידן הניאו־שמרני הנוכחי. כך גם גישתו לגבי העדפותיו המיניות. "גם להגיד שאתה דו־מיני זו הגדרה", הוא מצהיר. "אני לא מגדיר את עצמי. מאוד־מאוד מעניינים אותי בני אדם. אם גדליה היה מבלה איתי יום אחד הוא היה חוטף דום לב. אני גם לא אומר לך פה, 'תקשיבי, התנסיתי, עשיתי הכל מהכל'. זה לא המצב. הייתי במערכות יחסים עם נשים. עם גברים לא ממש. אחרת היה לי משהו מוצק לבוא ולהגיד. בעיניי אהבה של בני אדם אין לה צורה או גוף".

     

    ומתי גילית שאתה מסוגל לשחק בשתי הקבוצות?

     

    "עוד לא גיליתי את זה. אני כן יודע שהיכולות שלי לאהוב לא מוגבלות. מיניות בעיניי זה מושג פתוח יותר מטייטל כזה או אחר. כמו שאני יכול לעשות קידוש ולאכול שרימפס, ככה אני לא מגביל את עצמי לנשים או לגברים. שייקספיר היה מזדיין עם בנות, עם בנים ועם הכל, וזה לא עניין אף אחד. כולם היו עסוקים רק במחזות הטובים שהוא כתב ובחותם האמנותי שהוא הותיר. אני מרגיש שכל האנשים שהלכו עם הזרם ולא הקשיבו ללב שלהם מוצאים את עצמם במשבר בגיל 40, ואני אומר, בסופו של דבר כולם מתים ושמים עלינו חול. אנשים יותר מדי דופקים חשבון ובסוף דופקים את עצמם".

     

    gabibarhaim79@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 12.02.18 , 22:39
    yed660100