ראש הממשלה בנימין נתניהו נעמד אמש מול המצלמות ונשא דברים חדים ותקיפים: "ההמלצות מופרכות", קבע, "הן יסתיימו בלא כלום, אני אמשיך להנהיג". אבל מאחורי המילים הבוטחות, גם נתניהו ידע כנראה שהמאבק על יושרתו, על שמו הטוב ועל הקריירה הפוליטית שלו ספג אתמול מהלומה קשה.

משטרת ישראל המליצה להעמיד את ראש הממשלה לדין בעבירות שוחד בשני התיקים נגדו, ולצדו המליצה להעמיד לדין בתיק 1000 את המיליארדר ארנון מילצ'ן ובתיק 2000 את מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס. את ההמלצות פרסה המשטרה במסמך דרמטי, שבו נחשפת לכאורה מסכת יחסי קח־ותן בין נתניהו לבין הגורמים שמולם פעל בשתי הפרשות.

ואלה המלצות המשטרה המלאות:

החקירות

"תיק 1000" עסק בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על ידי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן ואיש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, אשר העניקו לו במהלך השנים טובות הנאה מסוגים שונים.

"תיק 2000" עסק בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על־ידי ראש הממשלה ועל־ידי מו"ל עיתון "ידיעות אחרונות" ובעל השליטה בעיתון מר ארנון (נוני) מוזס, בכל הנוגע למערכת יחסים ביניהם סביב בלימת התעצמותו של עיתון "ישראל היום" באמצעות חקיקה ודרכים אחרות.

במחצית הראשונה של שנת 2016 התקבלו חומרים ממגוון גורמים ומקורות שהעלו חשדות למרמה והפרת אמונים וקבלת טובות הנאה מצד ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו. אישור היועץ המשפטי לממשלה להתחיל בתהליך בדיקה ניתן ביולי 2016. בהמשך ולאחר שהונחה תשתית מספקת אשר הצדיקה פתיחה בחקירה פלילית, אישר היועץ המשפטי לממשלה בדצמבר 2016 לפתוח בחקירה בעניינים שפורטו לעיל.

החשדות חייבו חקירה מורכבת ומאומצת, שבוצעה על ידי צוות החקירה ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, בליווי הדוק של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. התיקים מכילים כ־180 הודעות שנגבו מ־80 עדים; כמו כן, 6 מעורבים נחקרו במסגרת בקשות לעזרה משפטית שהועברו למדינות זרות (חיקורי דין מחוץ למדינת ישראל). חלק מחיקורי דין אלה התמשכו זמן רב בגין קשיים שונים שעלו לממשם מסיבות שאינן תלויות במדינת ישראל.

פעולות החקירה בוצעו כמקובל בכפוף לאישורים שניתנו על ידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהתאם להתקדמות החקירה וממצאיה.

תיק 1000

תיק 1000 עוסק במתת שקיבל ראש הממשלה ובתמורה שניתנה כגומלין (1).

חקירת תיק 1000 החלה בנושא קבלת הטובין על־ידי ראש הממשלה, כאשר בשלב הראשון טרם זוהו חשדות לאינטרסים משמעותיים של אנשי עסקים אלה וחשד לתמורה שקיבלו.

עם התקדמות החקירה ומשזוהתה סדרת חשדות לגבי התמורה שניתנה בגין הטובין, הפכה החקירה בהדרגתיות למורכבת ונרחבת הרבה יותר וחייבה חקירת שורה ארוכה של עדים, כולל בעת האחרונה. חקירות אלה, שכללו בין היתר גם חקירות של עדים רבים, חיקורי דין בחו"ל ועוד, הניבו ערך ראייתי רב בטיבו ובעוצמתו, הכל במטרה להגיע לחקר האמת ולחשוף את המוטיבציות והאינטרסים השונים שסופקו בגין מתן הטובין.

על פי ממצאי החקירה, במשך כעשור, החל משנת 2007 ועד לשנת 2016, ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו ובני ביתו, קיבלו טובין — סיגרים, שמפניות ותכשיטים משני אנשי העסקים, או על־ידי מי מטעמם, בסכומים המצטברים לכדי מאות אלפי שקלים.

שווי הטובין שקיבל ראש הממשלה על־פי החשד מצטבר לסכום של כמיליון שקל על פי הפירוט הבא: שווי הטובין ממר מילצ'ן הגיע לכדי כ־750 אלף שקל, ושווי הטובין ממר פאקר, אשר ניתנו למר נתניהו החל משנת 2014, הגיע לכדי כ־250 אלף שקל. עיקר המתת ממר פאקר התחיל מרגע ששני אנשי העסקים החליטו להתחלק ביניהם בהוצאות על ראש הממשלה.

עם היבחרו של מר נתניהו לראשות הממשלה בשנת 2009, עלו היקף ותדירות העברת הטובין באופן משמעותי.

מן החקירה עלה כי הטובין הוענקו לראש הממשלה, על רקע תפקידו כראש הממשלה וכשר התקשורת בתקופה הרלוונטית, ובתמורה לפעילות שלו, במישרין או בעקיפין, לקידום עניינים שונים אשר באו להיטיב עם מר מילצ'ן בעסקיו, במצבו הכלכלי, במעמדו או בשימור המוניטין שלו.

כמו כן, ממצאי החקירה העלו כי מערכת היחסים בין ראש הממשלה למר מילצ'ן הייתה מערכת יחסים שוחדית העולה לכדי עבירה פלילית ולא מערכת יחסים תמימה בין חברים (2). למותר לציין כי מערכת יחסים במסגרתה עובד ציבור או נבחר ציבור מקבל טובות הנאה ממאן דהוא (גם אם הוא חבר), ובמקביל משתמש בסמכויותיו, כוחו והשפעתו על מנת לקדם את ענייניו של אותו אדם, אסורה על פי חוק.

להלן עיקרי החשדות שנחקרו:

"חוק מילצ'ן" — על פי החשד, ראש הממשלה פעל לקדם את הארכת פטור ממס לתושב חוזר מעל 10 שנים, הטבה שיש לה ערך כלכלי רב עבור מילצ'ן (3). על פי החשד, ראש הממשלה פנה בעניין לגורמי משרד האוצר, אולם אנשי האוצר בלמו את קידום הנושא בהסבר כי ההטבה כאמור איננה עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי ושמירה על הקופה הציבורית.

ויזה לארה"ב — על־פי החשד ראש הממשלה פעל על מנת לסייע למילצ'ן בהסדרת הוויזה שלו לארה"ב לאחר שהתגלה קושי בהארכת הוויזה. זהו נושא בעל משמעויות כלכליות מרחיקות לכת עבור מילצ'ן. על־פי החשד ראש הממשלה יזם פנייה בנושא לגורמי ממשל אמריקאים ובכללם מזכיר המדינה האמריקאי ושגריר ארה"ב בישראל דאז.

"רשת—קשת" — על־פי החשד ראש הממשלה פעל על מנת לקדם את כניסתו של מר מילצ'ן כבעל מניות בערוץ 2 "המאוחד", השקעה שמילצ'ן חפץ בה כלכלית. על־פי החשד ראש הממשלה פעל בנושא אל מול גורמי משרד התקשורת בעודו מכהן כשר התקשורת.

"מיזם טאטא" — על־פי החשד פעל ראש הממשלה לטובת מיזם מסחרי שמילצ'ן היה מעוניין בקידומו כחלק משותפות שלו עם איש עסקים הודי (טאטא). על־פי החשד ראש הממשלה פעל וניסה לקדם את הנושא לבקשת מילצ'ן אל מול גורמים במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון, אשר הביעו את התנגדותם לקידום הפרויקט.

"ערוץ 10" — על פי החשד פעל ראש הממשלה בניגוד לחוק כאשר עסק במסגרת תפקידו בענייני ערוץ 10, על אף שהיה מודע לכך כי מר מילצ'ן, חברו, הוא בעל מניות בערוץ (4).

סיכום תיק 1000 — מתת ותמורה:

עם סיום החקירה עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה בתיק זה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות כנגד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, לביצוע עבירה של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן, ועבירה של מרמה והפרת אמונים בכל הנוגע למערכת יחסיו עם איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר. כנגד מר מילצ'ן עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של מתן שוחד (5).

תיק 2000

תיק 2000 עוסק בחשדות ליחסים שוחדיים בין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו לבין מר ארנון (נוני) מוזס. החקירה התמקדה בממשק נקודתי בין השניים בתקופת טרום הבחירות כפי שיובא להלן.

על־פי ממצאי החקירה, החל משנת 2009 ומאז במהלך השנים, קיימו מר נתניהו ומר מוזס דין ודברים ביניהם במפגשים אישיים במסגרתם דנו בסיוע האחד לשני, כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם. במסגרת זאת דובר אודות סיועו של מר מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד בעיתון "ידיעות אחרונות", זאת בתמורה לסיועו של רה"מ למר מוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות אחרונות" על־ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון "ישראל היום".

עוד העלו ממצאי החקירה כי הצדדים נקטו פעולות בפועל לקידום האינטרסים אחד של האחר בהמשך להבנות שהושגו ביניהם, או לכל הפחות הציגו מצג האחד כלפי השני כאילו פעלו כאמור (6).

החקירה התבססה על שתי הקלטות שנעשו ביוזמת ראש הממשלה ובוצעו בחשאי במכשיר הסלולרי הנייד של ארי הרו במעון ראש הממשלה בירושלים. ההקלטות מתעדות מפגשים בין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, מר נוני מוזס. מתוכן הדברים שהוקלטו עולים חשדות שבהם התמקדה חקירה זו.

על־פי החשדות (כפי שעלו מן ההקלטות) ראש הממשלה ומו"ל "ידיעות אחרונות" עסקו בבחינת האינטרסים הצולבים ויזמו מהלכים משותפים שנועדו למקסם את האינטרסים איש של רעהו, ועסקו במספר כיווני פעולה שלובנו בין השניים:

תמיכת ראש הממשלה ב"חוק ישראל היום".

צמצום תפוצת "ישראל היום".

ביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום".

בנוסף על הפעולות הנ"ל פעל ראש הממשלה לתווך בין מו"ל "ידיעות אחרונות" לבין בעלי הון, לרכישת "ידיעות אחרונות", זאת בעודו מכהן כשר התקשורת.

סיכום תיק 2000: כאמור, עם סיום החקירה, עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות נגד ראש הממשלה, לביצוע עבירות של בקשת שוחד ומרמה והפרת אמונים.

נגד מו"ל "ידיעות אחרונות", מר ארנון (נוני) מוזס, עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של הצעת שוחד.