מותו של אהרון אלקלעי / עידית אלנתן (זמורה ביתן)
בספרה השני והמצוין עוקבת אלנתן אחר קורותיה של משפחה יפואית ממוצא בולגרי, אנשים שהם לא פה ולא שם ושדרך ההסתכלות שלהם על החיים תמיד מקורית ומעניינת. אהרון המנוח, ככל בני העדה, היה אפיקורוס קיצוני שלקח קשה מאוד את החזרה בתשובה של בנו הבכור, והרגיש קצת מוזר כשבתו האמצעית התחתנה עם ערבי מהשכונה. הוא נוטה לראות בעצמו ובאשתו נעמי כישלונות מוחלטים בכל הקשור להורות, אבל הכל משתנה כשבת הזקונים שלו מגיעה לעולם, כולה אור ותקווה למשהו שונה לגמרי, והיא אפילו כותבת בעיתון שהוא הכי אוהב לקרוא, איזה אושר. עם זאת, המציאות פחות פשוטה מהתקוות של אבא, וכל אחד מהילדים האלה מתחשבן עם המורשת שלו לכל אורך העלילה שובת הלב. כי משפחה זה תמיד מסובך.
חסרי הנחת / לין אולמן (הכורסא)
לין אולמן היא בתם של במאי הקולנוע האגדי אינגמר ברגמן ואשתו השחקנית האגדית לא פחות ליב אולמן. ב־2006 היא רצתה לקיים סדרת ראיונות עם אביה כדי ליצור מעין ביוגרפיה משפחתית, אבל הוא היה כבר בן 89 והיא גילתה שזיכרונו בוגד בו ושמהחומרים שליקטה קשה ליצור טקסט קוהרנטי. היא זנחה את הפרויקט למספר שנים ואז חזרה אליו, והתוצאה פשוט יפהפייה. זו משפחה בעלת מבנה מוזר ובלתי סביר בעליל, למרות הגודל המינימלי. יש אבא ובת ויש אמא ובת, אבל אין שני הורים וילדה, אפילו לא בתמונות. אולמן מצליחה להסביר את הצורות המשונות האלו של ילדותה והתבגרותה באמצעות אינטלקט חריף ושפה מדהימה, עילאית, שלא דומה לשום דבר אחר. זו בעצם אוטוביוגרפיה משפחתית שהיא יצירת אמנות מרשימה.
ילד קוביות / קית סטיוארט (מטר)
זה סיפור שמתחיל בפרידה. אלכס עוזב את הבית אחרי עשר שנות נישואים בתחושת כישלון קשה וצורבת. הוא אוהב את ג'ודי, אשתו, הוא אוהב את בנם, סאם, אבל ביחד זה פשוט לא מתחבר, לא קורה, לא מסתדר. אחת הסיבות לכך היא הטיפול המייסר בסאם, שנמצא על הרצף האוטיסטי. אחרי שנים של התמודדות סיזיפית עם ילד לא מובן, שאף פעם לא מחזיר אהבה, אלכס וג'ודי שחוקים, מרוטי עצבים, מחוסרי שינה ומיואשים לגמרי, עד להרס המוחלט של נישואיהם. עצוב? בוודאי, אין עצוב יותר מאהבה שנכשלה, אבל דווקא כאן, משום מקום - שהוא בעצם עולם משחקי המחשב - מגיעה לפתע תקווה חדשה. סיפור אופטימי שלא מותיר אחריו שום עין יבשה.
שנה של מחשבות מופלאות / ג'ואן דידיון (מטר)
בספר האוטוביוגרפי הזה מתארת הסופרת הנערצת את התקופה המאתגרת ביותר בחייה, שהחלה רגע לפני חג המולד של שנת 2003, כשבתה אובחנה כלוקה במחלת ריאות קשה (שממנה נפטרה מיד לאחר יציאת הספר) ובעלה, הסופר ג'ון דאן, נפטר באופן פתאומי מהתקף לב. דידיון מנסה למצוא משמעות בתוך הלם האובדן הבלתי נתפס וחוקרת מחדש את כל מה שידעה על מושגי המשפחה, ההורות ואקסיומת החיים הנמשכים למרות הכל. כי איך שלא תהפכו את זה, בחיים האלה שום דבר אינו מובן מאליו.
