דליה מנטבר (66), כוהנת הפילאטיס הידועה, הייתה הראשונה שפתחה כבר ב־1976 סטודיו עצמאי לפילאטיס בארץ. מאז היא כבר הפכה לממלכה שכוללת שני סניפים בבעלותה ועוד רשת מכונים בשיטת הזכיינות, בית ספר להכשרת מורי פילאטיס, מפעל לייצור מכשירים, תוכניות טלוויזיה, סדנאות, ועוד.
זה לא אומר שהיא גמרה עם ההתלבטויות העסקיות. "אני מקבלת כל העת הצעות לפתיחת סטודיוס נוספים על שני הסניפים הקיימים בתל־אביב, בשותפות. רוב ההצעות הן משותפים מאוד חזקים, הנחשבים הגונים ואמינים. מצד אחד, שני הסטודיוס פועלים בצורה מלאה ורשימת המנויים גדלה כל העת, ומתבקש לפתוח עוד מכונים בבעלותי. מצד שני, במשך השנים הכשרתי עשרות מדריכים ומאמנים, שפתחו סטודיוס לפילאטיס ברחבי הארץ. השיטה צוברת פופולריות משנה לשנה, ונפתחים יותר ויותר מכונים".
ומה הדילמה?
"הדילמה שאני נמצאת בה מעת לעת היא האם ליצור רשת גדולה משלי באמצעות בוגרי בית הספר שלי להכשרת מורים לפילאטיס – או להמשיך רק בשיטת הזיכיון, שהיא שימוש בשמי עם ליווי מקצועי לאורך כל חיי הסטודיו".
מנטבר היא בוגרת תואר במתמטיקה ובסטטיסטיקה מאוניברסיטת תל־אביב ותואר בחשבונאות במכללה למינהל. "עברתי גם הכשרות של שנים בקואצ'ינג אצל אלון גל וטל רונן, קורס דירקטורים בלה"ב וקורסי ניהול רבים. התשוקה הגדולה שלי היא להמשיך להנחיל את הידע, להכשיר תלמידים שיעבירו את הבשורה הלאה".
מה עוזר לך לקבל החלטה?
"המוטו שעל פיו אני נוהגת הוא לבחון כל הזדמנות, ולהשתמש באינטואיציה ובתחושות הבטן כדי לקבל החלטה אם ללכת על זה. אני מאמינה שהאינטואיציה שלי תוביל אותי לדרך הנכונה. בינתיים אני ממשיכה בשיטת הזיכיונות".
גם ההחלטה לגדול ולהתרחב בשלב מסוים לא הייתה קלה. מנטבר: "היה לי חזון מאוד ברור. ידעתי שכעבור עשר שנים מיום הקמת הסטודיו, פילאטיס תהיה חלק מאורח החיים של אחוז גבוה באוכלוסייה. רציתי להשאיר חותם, להעביר את הבשורה על ידי הקמת סניפים, תוכניות טלוויזיה, תוכניות רדיו, הקמת בית ספר להכשרת מורים והפקת די־וי־די. האמנתי שגודל זה כוח. רציתי לקחת אחריות על הרבה עובדים, לייצר עבודה ועניין ללא הפסקה. אבל גם חששתי מאיבוד שליטה, כי גודל וכמות יכולים להיות סיבה לנפילה ולהתרסקות. ופחדתי שאאבד את התשוקה, שהפוקוס יהיה ממוקד פחות בעיקר, ויותר בניהול".
ההחלטה נפלה, לדבריה, לאחר סיעור מוחות עם אנשי מקצוע. "בניתי תוכנית עסקית, קיבלתי עזרה ממט"י (מרכז טיפוח יזמות), הפעלתי את הידע הרב שיש לי במספרים, ויצאתי לדרך". ב־1990 העניקה מנטבר זיכיון ראשון. את הסכם הזיכיון הכינה באמצעות אחיה, עו"ד ד"ר יוסי שגב, "הסכם שליווה אותי לכל אורך הדרך, ושימש אותי לפתיחת סניפים נוספים. ואז נוצר הצורך לפתוח בית ספר, ועשיתי את זה יחד עם וינגייט". בנוסף פתחה מנטבר מפעל למכשירי פילאטיס ששיווקה לזכיינים וגם לספרד, שם נפתח סניף נוסף ובית ספר.
אבל, היא אומרת, ההתלבטויות לא נגמרות. "בכל תקופה מתעוררת דילמה חדשה, האם אני במקום הנכון לי? האם אני מממשת את תשוקותיי? ומעל הכל, איך להעביר את הידע שאני רוצה ומבקשת להעניק לכולם, לקצר את עקומת הלמידה, לאפשר למתאמנים להתפתח בדרך שלהם".