רביעי 20 ביוני 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    לצאת מהתקיעות | צילום: שאטרסטוק
    זמנים בריאים • 15.02.2018
    לצאת מהתקיעות
    הכירו את ה"אקסס בארס", שיטת הטיפול הטרנדית היום בתחום המודעות העצמית. אז על מה מדובר? שילוב של מגע אנרגטי ושחרור הגוף ממועקות הנפש לצד שאילת שאלות שמשחררות מפרדיגמות ומקיבעונות. ראיון מרתק עם מייסד השיטה, שמבטיח שאם תתמסרו תצליחו לחוות שינוי מיידי בחייכם
    ענת לב־אדלר

    אקסס בארס. אקסס בארס. אקסס בארס. אולי גם אתם שמעתם כבר את הצירוף הזה נלחש בסביבתכם, ודומה שזה המושג הטרנדי החדש בתחום המודעות העצמית והיחסים שלנו עם עצמנו. מין קסם כזה שכאשר נבצע, יגרום לכל הערפל להתפוגג ויציג לנו את המציאות כמו שהיא. כי להיות מודע, אומרים אנשי האקסס, זה לא תמיד נעים. אבל זה משחרר.

     

    אל תטעו, האקסס לא נועד כדי לגרום לנו להרגיש טוב וכל הממבו־ג'מבו של הרוחניקיות, הם מדגישים, אלא נועד להביא אותנו לקחת אחריות על החיים שלנו, בעזרת היכולת לשאול שאלות במקום ההרגל להיתקע בפרדיגמות. למה? כי שאלות זה דבר פתוח שמאפשר לכל מיני דברים להתממש בחיינו, ותשובות זה דבר סגור שתוקע, או לוקח אותנו למקומות שכבר היינו בהם. רוצה שינוי? פשוט תשאל, והיקום כבר יראה לך.

     

    זה בערך מה שהבנתי אחרי שניסיתי במשך כמה שבועות לפענח מה זה הביטוי הזה שאני שומעת שוב ושוב בזמן האחרון, ובעיקר, מה שהבנתי זה שאין לי סיכוי להבין, אלא פשוט להתמסר. ולא, גם אמונה לא תעזור כאן, "כי זה לא עניין של להאמין או לא להאמין שזה עובד, אלא זה לנסות ולהיווכח שזה עובד. זה כמו מחשב שרץ ממש לאט, ואז את משדרגת ומעדכנת את האנטי־וירוס ופתאום מבחינה שהכל רץ יותר מהר וקל", מסביר לי בשיחת טלפון ד"ר דיין היר, שפיתח את האקסס יחד גם גארי דאגלס, שיטה שלפי הקריאה בביוגרפיה שלו הייתה הגלגל שהחיים שלחו לו כדי להציל את עצמו.

     

    אז מה זה בכלל אקסס בארס? בואו נעשה רגע סדר.

     

    דן היר, ממציא השיטה | צילום: Andrea Delong
    דן היר, ממציא השיטה | צילום: Andrea Delong

     

     

    "לשיטה קוראים 'אקסס קונשסנס' – גישה לתודעה. ובתוך האקסס יש הרבה מאוד כלים יישומיים, שאחד מהם הוא האקסס בארס שהוא תהליך אנרגטי של נגיעה עדינה ב־32 נקודות על הראש. כלים נוספים הם שאלות, תהליכי גוף אנרגטיים ועוד טכניקות להפחתת השיפוטיות העצמית והכללית והחלפתה בהכרת תודה, שינוי נקודת המבט ממאבק והישרדות, מדרמה וטראומה לנקודת מבט רחבה ושלווה יותר. למעשה, כל הכלים נועדו לשחרר חסימות בתודעה שלנו כדי לאפשר לעצמנו להיות מי שאנחנו. ומה זה בארס? הסורגים שכולאים אותנו במציאות המצומצמת של השיפוטיות, של מה אפשרי ולא אפשרי, וכאשר נסיר אותם נצא לחופשי".

     

    זה לפחות מה שאומר לי היר, בשיחה טלפונית ארוכה מאוד ונינוחה, מלאה בצחוקים ובהתרגשות, שאותה אנחנו מנהלים בשבת בצהריים.

     

    היר, בשנות ה־40 המאוחרות לחייו, נראה בסרטונים שהוא מעלה לרשת יותר כמו כוכב הוליוודי מאשר כמו מורה רוחני, שונא שקוראים לו גורו, מת על חליפות צבעוניות, יש לו פרארי, טירה שהוא קנה באיטליה כדי לשמר אותה, והוא נוסע בכל העולם כדי לטפל באנשים ולהעביר הלאה את השיטה. אבל לא תמיד החיים שלו היו שמפניירה מלאה בתותים. הייר הגיע לאקסס לפני 17 שנים, בנקודת השפל הנוראית של חייו. למרות שהיה אז בן 30, ד"ר לכירופרקטיקה, עם קליניקה מצליחה בלוס־אנג'לס, בת זוג והרבה מעמד וכסף, הפצעים המדממים של ילדותו הפרישו עוד ועוד רעלים לתוך הגוף, והוא לא עמד יותר בזיכרונות של עצמו כילד להורים גרושים שעבר התעללות מינית בילדותו, גר עם אמו ועם בת הזוג שלה אבל מעולם לא הרגיש שם בבית וחש דחוי על ידי אבא שלו. "ניסיתי המון שיטות להציל את עצמי מעצמי", הוא מספר, "ומה שעבד בסוף היה האקסס, שלימד אותי להיפטר מכל האמונות המגבילות שהיו לי על עצמי", הוא אומר, ועדיין, גם כאשר השיטה הזו הצילה את חייו, הוא ממש לא מצליח לגרום לי להבין איך היא עובדת.

     

    "תסתכלי על פרח", הוא מנסה כיוון אחר. "את לא מבינה מדוע הפרח גורם לך שמחה כשאת מתבוננת בו, מדוע הוא מרגיע אותך. אבל את יודעת שכאשר את יושבת מולו, את מרגישה טוב. ככה זה עם האקסס. את משתמשת בו ומרגישה טוב, ואין לזה הסבר הגיוני, אולי מפני שזו שיטה שכל תכליתה היא לעקוף את ההיגיון ואת הקיבעונות הנטועים בנו".

     

    אז אם זה לא עניין של היגיון, עניין של מה זה?

     

    "של אפשרויות. אחד מהדברים הנהדרים באקסס זה שאני לא רוצה שתאמיני בשום דבר, אני רק רוצה שתאפשרי ואז תראי מה זה עושה בשבילך. זה פחות ההבנה והרבה יותר החוויה של ההתנסות שיש לך כתוצאה מכך, ואנחנו כבר יודעים שזה מפחית דיכאון, מגביר גלי מוח שמובילים לתחושה של שקט, שלווה והכרת תודה ומוריד אספקטים שליליים כמו סטרס והישרדות".

     

    אפרופו הישרדות, לקראת ביקורו כאן באפריל הקרוב, היר מדבר איתי על הלא־מודע הישראלי הקולקטיבי שקשור בצורך שלנו להילחם כאן על קיומנו בלב ליבו של מזרח תיכון שורץ מדינות שרוצות להרע לנו ואומר שגם כאן לאקסס יש כלים שיכולים לעזור ולעבוד מן הפרט אל הכלל.

     

    "אני מתרגש להגיע אליכם וקל לי לדבר על הכלים של האקסס בהתייחס לישראל, כי להיות ישראלי כרגע זה מבחינות רבות להיאחז בנקודת המבט שגורמת לכם, הישראלים, להיות צודקים. אתם חייבים להיות צודקים כדי לשרוד, חייבים להילחם על הקיום שלכם, להילחם במי שלא חושבים כמוכם, כיוון שזה מה שמכתיבות הדמוגרפיה והגיאוגרפיה של המקום, וזה מחלחל מהקולקטיבי לפרטי. אני מרגיש שכל הזמן יש לכם הישראלים צורך במאבק, אבל אני מאמין שככל שיהיו יותר אנשים שישאלו את עצמם 'נניח שהמאבק הפנימי והחיצוני שלכם יסתיים, איך הייתם מעדיפים לחיות את חייכם, מה הייתם רוצים שיחליף אותו? מה עוד אפשרי כדי לייצר כאן משהו טוב?' – זו תהיה שאלה פתוחה שתוביל לשינוי ולא מסקנה סגורה שמקבעת".

     

    ולא לחינם הוא מתמקד בכלי הזה של שאילת שאלות, כיוון שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו שאלות לגבי עצמנו או אחרים, אנחנו בעצם עוברים ממצב של שיפוטיות למצב של נדיבות ויצירת אפשרויות. הכמיהה להיות "אני עצמי" היא אבן דרך חשובה מאוד באקסס, אבל אי־אפשר לממש אותה אם לא ניפטר מהשיפוטיות ומהביקורת העצמית. כאשר אנחנו ממשיכים ואומרים לעצמנו שאנחנו טועים הדבר מוליד עוד טעויות, אבל כאשר אנחנו שואלים את עצמנו שאלות, אנחנו פותחים את האפשרויות לתיקון ולשינוי.

     

    פשוט לשחרר

     

    אז איך זה עובד? זה עובר מהמנטלי לפיזי ולאנרגטי וחוזר חלילה. כי אקסס זה לא רק שאלות שמריצים על מסילת המוח, או נקודות אנרגיה על הראש, אלא יש לו גם משמעות בממד הפיזי, ואם ראיתם אנשים שוכבים על מיטה ומישהו מעביר את ידיו על הראש שלהם תוך שהם מקפצים כתיישים, או מתפתלים כנחשים, או בוכים בכי משחרר, דעו שצפיתם בסשן אנרגטי של אקסס.

     

    אני את הסשן שלי עברתי אצל ד"ר רונית נשר שהיא לא רק חברה טובה מאוד שלי יותר מ־15 שנה, אלא היא גם שותפה בצוות העבודה הישראלי של אקסס העולמי ומברססת מכורה (לשאלה על ההתמכרות עוד נחזור, כאשר אציג אותה בפני היר).

     

    אני מודה שאף על פי שעברתי אצל ד"ר נשר את סשן הבארס שהיה משמעותי מאוד, טיפל בחוויה אישית שנזקקה לריפוי ותוך כדי גם אני חוויתי בכי, קפיצות על המיטה, רעידות בלתי רצוניות ודיבור מתוך ריחוף מחוץ לגוף כמעט, הרי שאני עדיין לא מבינה מה בדיוק הלך שם ואיך מגע של אצבעות הידיים ב־32 נקודות אנרגטיות על הגוף יכול לחולל תגובה כל כך טרנס־דיסציפלינית של גוף־נפש־משמעות.

     

    "כבר לפני עשור כשהייתי בארצות־הברית שמעתי על האקסס ואני זוכרת שחשבתי שזה לא הגיוני שבתוך יום אחד אפשר ללמוד שיטה שמשנה חיים, אבל כיוון שמי שסיפר לי על האקסס בזמנו היה דוקטור מכובד מאוד לפסיכולוגיה שאני מעריכה מאוד, שמרתי את המידע בראש אבל אני מודה שחשבתי שזה עוד טרנד אמריקאי שלא אתקרב אליו", אומרת ד"ר נשר, פסיכותרפיסטית ומטפלת. "יש לי רקע בטיפול ובפסיכולוגיה, אני מטפלת באנשים המון שנים ותמיד האמנתי שאני מרפאה בנפש, ולא בגוף, ולמרות שלמדתי הרבה מאוד תהליכים אנרגטיים כמו רייקי או תטא הילינג שאת חלקם גם יישמתי בקליניקה, היה לי ברור שאת האקסס אני לא הולכת לנסות על המטופלים שלי. אני עם שתי רגליים על הקרקע, יש לי צד סקפטי שמכבד תהליכים, ובכל זאת, ככל שנכנסתי יותר לתחום של האקסס, הבנתי כמה שאני לא מבינה, אבל הבחנתי בתדהמה איך זה עובד. ראיתי בצורה מאוד ברורה על עצמי, על מטופלים, על קרובי משפחה, גם במקרים דרמטיים של ניתוחים מורכבים ומצבים רגשיים של התנהלויות קצה – שזה פשוט עובד. ושוב, זה לא קשור באמונה".

     

    אז במה זה קשור?

     

    "באנרגיה", היא אומרת בהחלטיות. "יש דברים שתקועים לנו בגוף האנרגטי ואנחנו יכולים לדבר עליהם מאה שנה ולהסביר לעצמנו שהם נובעים מטראומות בילדות, אבל זה לא יפתור את הבעיה ולא יפוגג את החרדה כי היא תקועה עמוק־עמוק בתוך המערכת וצריך להוציא אותה משם. וזה מה שהבארס עושה. הוא מנקה את המחשב שלנו. הוא מעביר אותנו שחרור אנרגטי של תקיעויות, כאבים וחסימות שנתקעו בתודעה ועושה זאת דרך שחרור אנרגטי של הגוף".

     

    גם טטיאנה וקס, אחות ראשית בחדרי ניתוח, שעבדה בכמה בתי חולים במהלך השנים ועדיין עובדת בבית חולים גדול במרכז הארץ, משתמשת בשנים האחרונות בכלים של הבארס גם בעבודתה בחדר הניתוח, ויש לה גם חלום: להכניס את השיטה כחלק אינטגרלי מההכנות לפני ניתוח במטרה להוריד את רמות הלחץ גם אצל המטופלים וגם אצל הצוות.

     

    "אני רואה מה הטיפול בעזרת בארס שאני עושה לחולים לפני ניתוח גורם להם. הוא מוריד רמות לחץ וסטרס בצורה דרמטית ועוזר להם להיכנס הרבה יותר רגועים לתהליך. עכשיו קבעתי פגישה עם האחות האחראית כדי לשכנע אותה להזמין את המנותחים כמה ימים לפני הניתוח ולהעביר אותם תהליכים של אקסס, כדי שיגיעו לניתוח הכי מוכנים שאפשר. גם על הצוות התהליכים האלה ישפיעו לטובה. אני רואה את זה על עצמי. לי כאחות חדר ניתוח האקסס עוזר מאוד בשיפור יכולת ריכוז, בהורדה של רמות חרדה. חדר ניתוח זה מקום שהעבודה בו מאוד לחוצה ומאז שאני משתמשת בכלים של האקסס על עצמי זה משפר את יחסי האנוש שלי בתוך הניתוח, אני שמה לב שאני הרבה יותר זורמת, יותר משתפת פעולה עם הצוות, זה עוזר לי לא להיתקע, לא להיעלב, אלא להתמקד בחולה הספציפי וממש 'לראות' אותו ולשפר את היחס האנושי כלפיו. האקסס הוא טיסה של תהליכים אנרגטיים. הוא מביא תוצאות באופן הרבה יותר קל ויעיל ומהיר. היום אני משתמשת רק באקסס כי את הפשטות שלו אין מה להשוות לאף שיטה אחרת".

     

    תסבירי למה הכוונה. מה זה עושה?

    "מאז שאני משתמשת בכלים של האקסס, שזה גם בארס וגם תהליכים אנרגטיים מתקדמים, הפכתי להיות בן אדם אחר. מטיפוס פסימי הפכתי להיות אדם שמח. הדברים הולכים לי בקלות לעומת העבר".

     

    טוב. הבנתי שזה סוג של קסם. אבל איך הוא עובד?

    "אין לי מושג איך זה עובד. את משתמשת בטלפון, אבל את יודעת איך זה עובד? או שאת יודעת שאם תלחצי על הכפתור מישהו בצד השני יענה לך? אני לא מציעה להתעכב על הצד ההגיוני של איך זה עובד, כי לא נבין את זה. עדיף להבין שזה עובד. הרי בערך 60 אחוז מהתרופות שאנחנו לוקחים, מנגנון הפעולה שלהן לא ידוע, ואנחנו עדיין משתמשים בהן והן עובדות ונחשבות לתרופות 'מדעיות' למרות שאין לנו מושג מה הן עושות. אנשים לוקחים תרופות במשך שנים למרות תופעות הלוואי שלהן, אז מה הבעיה לעשות אקסס ולהיווכח שזה עובד? הרי לא צריך לדעת איך זה עובד, מספיק לגלות שזה עובד".

     

    השאלה הבאה שמנקרת במוחי היא האם אקסס הוא בכלל משהו שמשתלט על התודעה, כמו כת?

     

    "אקסס גורם לך לשנות את נקודת המבט שלך על העולם", אומר לי היר לסיום. "רציתי להרוג את עצמי לפני 17 שנה אבל מצאתי כלים שעזרו לי להיאחז בחיים, ולכן אני רוצה לומר לאנשים: במקום לחיות מתוך מאבק, בואו תשאלו מה עוד אפשרי, כי כשאני הבחנתי עד כמה האקסס עושה אותי מאושר ושבמקום לשרוד הפכתי להיות אדם שמרוצה מחייו, הבנתי שאני מפסיק לחפש את העוד ועוד. ולכן אל תדברי איתי על התמכרות לאקסס, או על אקסס כעל כת, כמו שהרבה שואלים. זה לא שאלה של להיות מכור לאקסס, אלא זה לקבל יותר מעצמך ולממש את עצמך יותר, ככל שאתה משתמש יותר באקסס. הרי הכלים זמינים לך מהרגע הראשון שאתה נחשף לאקסס, זה פשוט שינוי שהופך להיות אתה". •

     

    le@yediot.co.il־anat

     

     

    "אין חדש (אמיתי) תחת השמש"

    ביקשנו מיו"ר הסתדרות הפסיכולוגים, ד"ר מאיר נעמן, להתייחס לנאמר בכתבה, והוא דווקא בחר שלא לדבר על ה"אקסס" עצמו, כשיטה, אלא לומר שהוא די מודאג באופן כללי מ"שיטות הבאות וחולפות שגורמות להמונים המחפשים מענה ומזור להיתלות בהן, מבלי להבין באמת במה דברים אמורים ובעיקר את השלכותיהם האפשריות".

     

    "אני לא מכיר את השיטה ולא את ד"ר היר, כך שאני לא מתייחס אליהם ספציפית, אלא לתופעה של הופעת טרנדים חדשים, חדשות לבקרים הלוכדים את תשומת ליבם ותקוותם של אנשים הנמצאים במצוקה נפשית. בתקופה האחרונה זה גובר ומועצם בגלל הרשתות החברתיות. 'אין חדש (אמיתי) תחת השמש' וזה לא מהיום שאנשים מחפשים פתרון מהיר וקל למצוקות נפשיות. לכולנו יש צורך אנושי וצפוי להיאחז במשהו, המכיל "תרופת פלא" המעצימה את התקוה והציפייה להקלה מהירה. כבר התנ"ך מכיר בכך ש"רוח איש יכלכל מחלהו ונפש נכאה מי ישאנה" ועל כן הוא אף מכיל המלצות טיפוליות, כמו "אדברה וירווח לי", 'דאגה בלב איש ישיחנה' ועוד. כולנו בני אנוש שמחפשים ישועה והקלה ואם זה משהו שנראה ישים, למה לא להיתלות עליו?".

     

     

    אז מה מדאיג אותך בדיוק?

    "העובדה שבעודנו מדברים, יושב עוד מישהו חושב, מהגג ומפתח שיטה, גישה וכלים לכאורה חדשים וכבר היא יוצאת לדרך, מבלי שנבדקה בכלים מדעיים ומחקריים כמצופה ומיושם בפסיכולוגיה כמדע וכמקצוע. במקרים לא מעטים היא עלולה אף להזיק. כך שאין אמת באמרה ש"גם אם זה לא יועיל, זה ודאי לא יזיק". ברוב המקרים ה'ממציאים' של השיטות הללו הם אנשים שבעצמם עברו סוג של מצוקה, התמודדו עם טראומה, החלימו ממנה ופיתחו איזו שיטה. אבל מי בודק את הסיכונים? מה קורה כשזה עובר את הרף שיש בו משום אלמנט של שכנוע עצמי אשלייתי שנשען בפועל על מנגנון הפלצבו, בלבד?"

      

    ומה רע בפלצבו (תרופת דמה)?

    "אין שום דבר רע בפלצבו. אדרבא, מזה שנים רבות עולם הרפואה והפסיכולוגיה יודע ומכיר בכוחו של הפלצבו. זו תופעה מוכרת וקיימת שעושה עבודה מעולה ובשנים האחרונות אף חוקרים איך למנף את הפלצבו ולהפיק ממנו את המירב. גם אין שום דבר רע במנטרות, סיסמאות, ספרי עזרה עצמית ואפילו קלישאות. במצוקות קלות ושכיחות, כפי שמרביתנו חשים לעיתים, הדברים האלה יכולים לעזור. הבעיה היא כאשר אנשים עם מצוקות רואים בכל כלי העזר והשיטות האלה מעין חלופה לטיפול פסיכולוגי לו הם קרוב לוודאי נזקקים כדי לטפל במצוקות משמעותיות קיימות. ומכך אני מודאג. שכן, דווקא אצל אנשים שנמצאים במצוקה קשה, ההיתלות בשיטות הללו וההתנסות הלא מבוקרת מקצועית איתם עלולה, בהסתברות גבוהה, לייצר תקוות שווא ולהוביל להעצמת הרגשות השליליים של כישלון, אוזלת יד וייאוש כאשר השינוי המיוחל לא יגיע".

     


    פרסום ראשון: 15.02.18 , 18:38